יום רביעי, 25 במאי 2022

תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה (נסיון נוסף)

 הדיון התקשורתי בחוק 'ממדים ללימודים' שהסתיים בפשרה בין הקואליציה לאופוזיציה הדגים היטב את האפשרות לעבודה משותפת של קואליציה ואופוזיציה לטובתה של המדינה. 

הדיון שהקדים לחוק הדגים שוב ושוב את חוסר-ההבנה המתמשך בישראל של תפקיד האופוזיציה במשטר דמוקרטי. 

הבעיה היא לא רק בהשקפות בנושא של אופוזיציה, שהודגמה על ידי חבר הכנסת אלי כהן מהליכוד שהסביר את ההתנגדות של מפלגתו בדברים "לנו יש החלטה ברורה של כל ראשי סיעות האופוזיציה להתנגד באופן גורף לכל הצעה שמגיעה מכיוון הקואליציה כי זה תפקידנו, להפיל את הממשלה".

הרי ראש הממשלה עצמו גרס בנסיון לשכנע לתמוך בחוק הספציפי: "תפקיד האופוזיציה להילחם בממשלה, לא בלוחמים שלנו". 

כמו שכתבתי כאן לפני כמעט שנה, תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה כי יציבות שלטונית הוא אינטרס של כולנו. 

הפעם אנסה לשכנע בדרך אחרת. נתחיל במבט האידיאולוגי. 

הרי  גם בזמן בחירות וגם בין בחירות, תפקידה של כל מפלגה הוא לנסות למקסם את כוחה מתוך מטרה להביא את האידיאולוגיה שהיא מייצגת לביטוי בממשלה הבאה בדרך האפקטיבית ביותר. 

ומכאן, מפלגה באופוזיציה לא צריכה להתנגד למהלכים שהקואליציה עושה אשר מתיישבים עם האידיאולוגיה שהיא מייצגת. כי אחרת היא נמצאת מתנגדת ליישום האידיאלוגיה שאותה היא נבחרה לקדם. 

גרוע מזה, אמירות מהסוג שהאידיאולוגיה תקודם פעם, בעתיד, כשהאופוזיציה תהיה בשלטון - הן מעילה באמון הבוחרים. כי הם לא בחרו את המפלגה הזו כדי שהיא תהיה השליטה היחידה. אנחנו חיים בדמוקרטיה, והבוחרים ידעו שהמפלגה תידרש לשתף פעולה עם מפלגות אחרות. הן בחרו אותה כדי שהיא תמקסם את האפשרויות שלה לקידום האידיאולוגיה. 

אז איך ייתכן שהאופוזיציה תדחה את שלל ההזדמנויות לקדם אידיאולוגיה שבהן היא מאמינה, בשם החזון של הכשלת המשילות של המדינה שאת טובתה היא רוצה לא פחות מאשר הקואליציה ?

ונעבור למבט הפונקציונלי שעוזר להכריע לכל מי שעדיין מתלבט - הרי אם נבחן את הכלים העומדים לרשותה של האופוזיציה,  קל לראות שעיקר תפקידה הוא בכלל לבקר את הקואליציה, ולא להפילה. האפשרות להפלת הממשלה היא רק בשולי הכלים הפרלמנטריים. במרכזם: הדיון, השאילתה, הנוכחות בועדות, הביקורת, הצעת החלופות. 

זו טעות אומללה להביט על כל המרחב הפרלמנטרי ולבחור להינעל על אפשרות אחת, שהמציאות שהיא מייצרת היא ברורה: במקום שהאופוזיציה תשפר את פעולתה של הקואליציה, תשכלל את החלטותיה, ותהווה כלב-שמירה כנגד התרשלותה, האופוזיציה הופכת להיות אויבת של הקואליציה ומנהלת איתה מאבק לחיים ולמוות. והמבט הזה של פוליטיקה כמרחב של מלחמה לחיים ולמוות אפיין את המפלגה הנאצית ואת הוגי-הדעות שתמכו בנאציזם ובפאשיזם. הוא לא מבט דמוקרטי. 

לסיכומם של דברים, הדרך "לשרת את העם מהאופוזיציה", כאימרתו בת-האלמוות של מנחם בגין ז"ל, איננה בנסיון מתמשך ועקבי להכשיל את הממשלה, אלא בשיפור התנהלותה. הדברים האלה, הנכונים תמיד, יהיו נכונים שבעתיים בתקופות שבהן הקואליציה לא תיהנה מרוב גדול. שהרי אז יהיה קל לשתק את פעילותה ולהגביל את משילותה. אני יודע שרבים מדמיינים פתרון קל בדמות החלפת הקואליציה באחרת, אבל אחרי שכולנו ראינו כיצד 4 מערכות בחירות בזו אחר זו אינן מניבות קואליציה יציבה, הגיע הזמן להשאיר מאחורינו את השאיפה הזו להפלת השלטון בכל מחיר, שהרי צריך להיות ברור לנו שלא מחכה לנו קואליציה יציבה יותר בהמשך הדרך. ומכאן, שלמען תפקוד הדמוקרטיה שלנו, נדרש גיבוש של תפישה אחרת של יחסי הקואליציה והאופוזיציה. תפישה של עבודה משותפת - לטובתה של המדינה. 


יום שבת, 2 באפריל 2022

פסיקה פרוצדורלית בארה"ב: סביר יותר שהנשיא טראמפ קשר קשר וניסה להפריע

 פסיקת ה-UNITED STATES DISTRICT COURT )CENTRAL DISTRICT OF CALIFORNIA SOUTHERN DIVISION ) בעניין אי-הטלת חסיון על מסמכים מסויימים בהקשרי להתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר 2020 היא אירוע מבשר-רעות עבור דונאלד טראמפ. עניין Eastman vs. Thompson and others (Case No. 8:22-cv-00099-DOC-DFM) (PDF) הוא ככל הנראה הפעם הראשונה שבה קבעה רשות משפטית בארה"ב שסביר יותר שטראמפ

"corruptly attempted to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. " 

ושטראמפ גם - 

" conspired toobstruct the Joint Session of Congress"

 

ובציטוטים מלאים יותר מההכרעה המשפטית האמורה: 

"Based on the evidence, the Court finds it more likely than not that President Trump corruptly attempted to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. " 

(עמ' 31 החל מהכותרת Obstruction of an official proceeding ועד עמוד 36 )

"Based on the evidence, the Court finds that it is more likely than not that President Trump and Dr. Eastman dishonestly conspired to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. "

(עמוד 36 החל מהכותרת Conspiracy to defraud the United States ועד עמוד 40 ) . 


עם זאת, יש לציין כי לגבי Common Law Fraud נקבע: 

"As the Court discusses below,264 review of the eleven remaining documents reveals that none further efforts to spread false claims of election fraud. Accordingly, the Court does not reach whether President Trump likely engaged in common law fraud. " (עמוד 40, תחת הכותרת  Common Law Fraud)

ולכן כן הוטל חסיון על 10 מתוך 11 מסמכים בהקשר הזה.

אבל במסגרת הקביעה הזו, המסמך ה-11 לא נכלל בחסיון מאחר וכלשון ביהמ"ש: 

Because the memo likely furthered the crimes of obstruction of an official proceeding and conspiracy to defraud the United States, it is subject to the crime-fraud exception and the Court ORDERS it to be disclosed. (כמפורט בעמ' 40-41 )

העובדה ש-101 מסמכים שטראמפ ואח' נאבקו נגד מסירתם ל-The Jan. 6 select committee in Congress  כנראה יגיעו עכשיו לידי הועדה (בכפוף לאפשרות הליכי ערעור נוספים), מבשרת שלב נוסף בתהליך שבו הולכת ומתקרבת ההכרעה בשאלה - האם ארה"ב עתידה להעמיד את דונאלד טראמפ לדין על נסיון לחבל בהליך הדמוקרטי של ארה"ב? או שמא ההקצנה של יחסי דמוקרטים-רפובליקאים בארה"ב תביא לכך שהשאלה מה בדיוק קרה בבית הלבן ועד כמה היה מעורב ממשל טראמפ בהתקפה על הקפיטול תישאר שאלה של השקפה פוליטית? 

לקריאה נוספת 


יום שלישי, 18 בינואר 2022

עדיין מחכים לנימוקים - Djokovic v Minister for Immigration - אבל האם באמת יש טעם לחכות?

למרבה הצער, גם בתי משפט גבוהים מחוץ לישראל נוהגים להחליט קודם ולנמק אח"כ, וכך קורה שאנחנו עדיין מחכים בסבלנות לפרסום הנימוקים להחלטה שנתן הFederal Court of Australia בעניינו של הטניסאי נובאק ג'וקוביץ, שלא להתערב בהחלטת הממשלה לא לאפשר לו להיכנס לאוסטרליה

עם זאת, כשמציצים במסמכים הפתוחים לעיון אונליין בעניין Djokovic v Minister for Immigration קל למצוא מסמכים אחרים שמסבירים את ההחלטה היטב. 

עיון בהחלטה המקורית של השר לענייני הגירה המובאת בתצהיר מטעם נציגי ג'וקוביץ' (עמ' 15-18, זהירות: PDF) ואף עיון רק בתגובת הממשלה לערעור (זהירות: PDF)  די היה בו להבהיר מדוע בית-משפט עליון סביר לא יתערב בהחלטת הממשלה. 

לא שההחלטה הפתיעה מישהו. מרגע שהתברר שהתקבלה החלטה למנוע את כניסתו בשל שיקולים בנושאי - 

  • public health,
  • risk to good order,
  • ו- public interest  
הסובבים את עמדתו העקרונית של ג'וקוביץ' סביב נושא החיסונים לקורונה; ובהתחשב בכך שברורה לכולנו האפשרות שהוא ישפיע על ההתנהלות הנדרשת של הציבור בנושאי התחסנות ראשונית או קבלת בוסטר בצורה שאיננה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה באוסטרליה; ונוכח המדיניות הכללית הנחושה והעקבית שאוסטרליה מנהלת במאבקה כנגד הקורונה;  אפשר היה להניח שממשלת אוסטרליה תפעיל את מלוא כובד משקלה בעניין. 


יום חמישי, 6 בינואר 2022

השאלה היא: האם עובד/ת זר/ה זכאי/ת לשירותי בריאות במרחק סביר ממקום המגורים?

התשובה הקצרה: כן. 

ובאריכות - 

 נתקלתי בשאלה הבאה - האם עובד/ת זר/ה זכאי/ת לשירותי בריאות במרחק סביר ממקום המגורים? 

עובדת זרה (המבוטחת בביטוח הבריאות לעובדים זרים בקופת חולים כללית) הזדקקה לבדיקה שגרתית. הקופה התעקשה לשלוח את העובדת לעיר אחרת, לא קרובה, שם נמצא בית חולים של קופת החולים ובמסגרתו, התעקשה הקופה, תבוצע הבדיקה. 

הנימוק הלכאורה מנצח של נציגי הקופה: אין לעובד/ת זר/ת זכות לשירות בריאות במרחק סביר. 

אבל כולנו יודעים שחוק ביטוח בריאות ממלכתי המגדיר בסעיף 3 את הזכות לשירותי בריאות, מגדיר אותה בפרמטרים של סבירות. החוק קובע כי שירותי הבריאות יינתנו באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. 

וכולנו גם יודעים שלקופת חולים כללית יש העדפה לשלוח את מבוטחיה לבתי-החולים שלה, גם אם הם מרוחקים ממקום מגוריהם. כפי שמלמד דו'ח ממשלתי שבחן את הזכות לבחירת בית החולים: מי הקופה המאפשרת ביותר? שבמסגרתו נבחנו הסדרי הבחירה ונבדקה השאלה בכמה מתוך 4 בתי החולים הקרובים ביותר למבוטח, הקופה מאפשרת לו, או לה,לפקוד. הדו"ח הציג מציאות לפיה קופת חולים כללית קיבלה ניקוד נמוך בהרבה מקופות החולים האחרות בנושא

ברוב המקרים האלה, יודע כל מי שהתעקש, קופת החולים נאלצת לכבד בסוף את זכות המבוטח לשירות בריאות במרחק סביר. כפי שאפשר לראות למשל בהחלטה הבאה של נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.  לכן חשוב כל-כך להתעקש, ואם צריך, לפנות לפניות הציבור של קופת החולים או לנציבות הקבילות במשרד הבריאות

אבל האם הזכות לשירות במרחק סביר נתונה גם לעובד/ת זר/ה ? 

התשובה היא ברורה וחדה וקבועה בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001. סעיף 7(א) לצו עוסק בזמינות ונגישות סל הטיפולים והתרופות לעובד. ובסעיף (א) נאמר מפורשות כי שירותי הבריאות הכלולים בסל הטיפולים והתרופות יינתנו: "באיכות סבירה, בתוך זמן סביר, ובמרחק סביר ממקום מגוריו". 

יום ראשון, 2 בינואר 2022

השאלה היא: האם שירות הבריאות לתלמיד מוסדר בחקיקה ?

עודי מנסה לשכנע אנשים לקחת אחריות על בריאות ילדיהם ולהתחסן, נתקלתי לפתע בטענה שחיסוני קורונה בכלל לא צריכים להינתן בבית הספר מבחינת החוק. וכך מצאתי את עצמי מסביר את הרקע החוקי של שירותי הבריאות לתלמיד. 

נקודת המוצא לנושא היא שהחקיקה הישראלית בנושאי חינוך ובריאות היא פאזל נפלא ומסובך. הנושא של רפואה מונעת בבתי-הספר הוא מורכב במיוחד בגלל שהוא בין שני משרדים - משרד החינוך ומשרד הבריאות. 

אם מחפשים את החוקים המסמיכים העיקריים, הרי שמדובר ב - 

מבחינת ההוראות המפורטות, בשורה התחתונה זה מגיע לחוזרי מנכ"ל: 

חוזר מנכ"ל 3/2019 : שירות בריאות לתלמיד (שמסדיר את הנושא מהצד של משרד הבריאות, זהירות: PDF) (אפשר למצוא נוסח HTML-י באתר wikirefua). 

ובהקשר של החיסונים, חוזר מנכ"ל 2.2-79 מניעת הידבקות ממחלות במוסדות חינוך (שמסדיר את הנושא הזה מהצד של משרד החינוך; יש למשרד החינוך לא מעט חוזרי-מנכ"ל בהקשרי בריאות ורפואה מונעת).

האחריות לביצוע היא של שרותי בריאות הציבור בחטיבת הבריאות במשרד הבריאות ושל מה שבזמנו קראו לו אגף הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך. אפשר לקרוא יותר על הפרספקטיבה של משרד הבריאות באתרם. ואפשר לקרוא על הפרספקטיבה של משרד החינוך באתרם.  

אם זה יצא קצת מורכב מדי או ארוך מדי להתעמקות, יכול להיות שהדף הזה של כל-זכות שמרכז את המידע לגבי חיסונים בבתי-הספר יהיה קצת יותר קל לעיכול. 

ורק שלא ישתמע ששירות הבריאות לתלמיד הוא דבר חדש בישראל - שירות הבריאות לתלמיד היה קיים עוד לפני קום המדינה. למשל, ראו תמונה של אחות מטפלת בילדים בבית ספר ישראלי בשנת 1939 (התמונה מצוטטת מויקיפדיה והיא בבעלות הציבור)

תמונה של אחות מעניקה טיפול לעיני התלמידים בבית ספר בשנת 1939 בישראל


יום שני, 6 בדצמבר 2021

מה ההבדל בעצם?

 בשולי אירוע הדקירה בירושלים וחקירת מח"ש את שוטרי מג"ב שהרגו את הדוקר בירי נוסף בעודו שוכב על הרצפה פצוע מירי קודם הזדמן לי לשוחח עם מי שתמהו כיצד ומדוע הירי הזה שונה מתקרית הירי הלא-חוקי שביצע אלאור אזריה בעבד אל-פתאח א-שריף. הסברתי, וחשבתי ששווה גם לציין זאת בבלוג, כי התשובה קופצת לעין לכל מי שמעיף מבט בהתרחשויות בשני האירועים: 

תיעוד הוידאו של אירוע הירי בחברון (הירי על ידי עזריה)


תיעוד הוידאו של אירוע הירי בירושלים (הירי על ידי שוטרי מג"ב)

לדידי, ההבדלים ברורים:
  1. הירי בירושלים היה חלק מרצף אירועים מהיר ביותר, והיה במסגרת תהליך ההשתלטות על אדם שרק שניות ספורות קודם לכן דקר באלימות רבה אזרח עובר-אורח וניסה לתקוף בצורה אדומה את אחד משוטרי מג"ב. 
  2. כאשר המפגע שוכב על הרצפה הסכין אשר שימש אותו לדקירה עדיין נמצא בהחזקתו - כלומר, הוא עדיין מהווה סכנה. 

הנקודה השניה רלוונטית עוד יותר מהראשונה. שכן בכל מקרה של השתלטות על מפגע, כל מי שבוחן את האירוע ואת התנהלות השוטרים חייב לזכור את נסיבות האירוע בו מצא את מותו רב סמל ראשון סלים ברכאת ז"ל

ונזכיר: 
"ביום 5.3.2002 בשעה 2:15 לפנות בוקר, כאשר עסק סלים בפעילות משטרתית סמויה והיה במארב ללכידת גנבי רכב בדרך בגין בתל אביב, נשמעו יריות מכיוון מסעדת "סי-פוד" (SEA-FOOD) ששכנה מתחת לגשר מעריב. הוא רץ למקום ברגל, על מנת לחסוך בזמן ולהגיע מהר לזירת האירוע. בהגיעו למקום זיהה מחבל היורה לכל עבר ומשליך רימונים. באקדח שלוף רץ אל המחבל כאשר הוא יורה לעברו ופגע בשלושה כדורים בגופו של המחבל, שהתמוטט ארצה.

אחר כך דיווח במערכת הקשר המשטרתית "ניידות תירגעו, ניידות תירגעו, השתלטתי עליו". הוא התקרב למחבל, על מנת לוודא שאין עליו חגורת נפץ - וכשרכן מעליו הספיק המחבל לעשות את הדבר האחרון בחייו ודקר את סלים בצוואר. סלים איבד דם רב, התמוטט ומת במקום."
ואם הזכרון האומלל הזה לא מספיק, עולות גם נסיבות מותו של רס'ר שלום (צ'רלי) שלוש ז'ל
ונזכיר : 
"בבוקר יום ראשון ב' בחשוון תשנ"א (21.1.1990) לשמע צעקות מהרחוב. התמונה שנגלתה לעיניו הייתה של מחבל חמוש בסכין הנמלט על נפשו לאחר שדקר חיילת בשכונת בקעה בירושלים, ואנשים צועקים. הוא קרא למחבל לעצור, ומשלא עצר ירה בו שלום על מנת לפצוע אותו. אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים, עד ששלום נהרג."
בשורה התחתונה, הבעיה של מי שאיננו רואה את ההבדל היתה ונשארה ההתבוננות באירועים שהם אירועים בטחוניים ובאירועים שהם אירועים שיטוריים דרך אותה עדשה. מרגע שאירוע התברר כאירוע טרור, המבט עליו חייב להיות שונה. 


יום שני, 15 בנובמבר 2021

קידמה או התדרדרות - על המבחן הערכי ציבורי המביא לפסילת מועמדים נטולי עבר פלילי

פרישתו של השר לשעבר, מאיר שטרית, מחברותו בוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה, על רקע הדיון הציבורי סביב האשמות שעלו כנגדו בעבר, היא הזדמנות לראות את התגשמותו של מבחן חדש לתפקידים ציבוריים מבחן ערכי-ציבורי הדורש ממועמדים להיות נטולי רבב, לא במובן של ללא תיק פלילי, אלא במובן של ללא חשדות כלשהם. 

כך התבטאו מתנגדות לחברותו של שטרית בוועדה כפי שצוטטו באתר ואלה בדיווח על הפרישה של מאיר שטרית:

' ח"כ נעמה לזימי כתבה: "פרישתו של מאיר שטרית מהוועדה לאיתור היועמ"ש מתבקשת. על החברים בוועדת האיתור למשרה המשמעותית הזו - להיות אנשים ללא כל רבב. כאן זה רחוק מלהיות המקרה ומינויו היה מטיל דופי על ההליך כולו. כל מי שהצביע בעד המינוי הזה, לקח חלק בהלבנת ההתנהגות הפסולה הזו".

יו"ר נעמת חגית פאר .. הוסיפה כי "טוב יעשו גם מקבלי ההחלטות שיפיקו לקחים מהאירוע הזה ויבינו שהמבחן במדינת ישראל של שנת 2021 הוא לא רק המבחן הפלילי אלא גם זה הערכי ציבורי - קל וחומר מקום בו מדובר בוועדה שתבחר את אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק בישראל". '

 קל להזדהות עם ההצהרות האלה. אחרי הכל, כולנו חפצים כי כל ממלאי התפקידים הציבוריים שלנו יהיו דמויות מופת. 

אבל הסטנדרט הנגזר מההצהרות האלה הוא לא סטנדרט אפשרי בחברה אנושית, גם אם הוא מאוד רצוי. 

מדוע?

כי סטנדרט הקובע רף נטול-רבב מתעלם מהעובדה שמשרות ציבור הן עניין שבמחסור, משהו שמתקיימת לגביו תחרות, ובכל מאבק יש מתמודדים. כל מה שצריך מתמודד לעשות כדי להוציא מתמודד אחר מהמירוץ הוא להפיץ שמועה. 

ברור שיש מחיר לסטנדרט נמוך יותר, התובע הוכחת מהות מאחורי האשמות לפני פסילת מועמדות. אבל החלופה השניה היא ציד-מכשפות בשירותם של חסרי-המצפון. אסור שערכים חברתיים ראויים יוכלו לשמש כקרדום לחפור בו במאבקים פוליטיים ובין-אישיים. 

הרי אדם איננו צריך להידרש להוכיח את חפותו. 

נטל ההוכחה צריך להישאר על מפיצי-השמועות. 

אחרת? אנחנו מצפים מהמועמדים לתפקידים ציבוריים להוכיח שאין להם אחות


לקריאה נוספת