יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

המוכים פעמיים

עמותת אלמנארה הוציאה נייר עמדה שנועד להסב את תשומת-הלב הציבורית למצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.  על פי נייר העמדה:
"בחברה הערבית בישראל חיים יותר מ-400,000 אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, נפשית ושכלית, אשר
סובלים הן מהדרה חברתית ע“י החברה הערבית עצמה והן מאפליה ממסדית וממחסור במשאבים מצד המדינה על רקע שייכותם למיעוט הערבי. שיעור האנשים עם מוגבלות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל גבוה מהשיעור המקביל באוכלוסייה היהודית (%26 לעומת %17). בנוסף, שיעור בעלי מוגבלות חמורה בקרב כלל הערבים המבוגרים גדול פי שלושה מאשר בקרב היהודים (%14 לעומת %5). כמו כן, האנשים עם מוגבלות בחברה הערבית צעירים בהשוואה לבעלי מוגבלות באוכלוסייה היהודית (%51 לעומת %39 הם מתחת לגיל 45)."
קל לראות שבדומה לאנשים עם מוגבלות בחברה היהודית, אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית סובלים מאי-שילוב בכל שלבי-החיים. העדר הנגישות של החברה בכללותה לאנשים עם מוגבלות מקבל משמעות מיוחדת בכל הנוגע להדרה מחינוך ומתעסוקה- ללא חינוך איכותי וללא סיכוי הוגן לתעסוקה, האדם המופלה גם אינו יכול לשפר את מצבו בעצמו.

נייר העמדה מבהיר היטב שהאפליה לרעה של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית מוגברת מאוד בקרב המיעוט הערבי הן בגלל האפליה לרעה של הערבים בישראל, והן בגלל אפליה של אנשים עם מוגבלות בקרב החברה הערבית. דומה שהתואר "המוכים פעמיים" הוא אכן הולם (מפאת קוצר הזמן לא אכנס כאן לשאלת מעמדן של נשים עם מוגבלות בחברה הערבית, אבל קל לשער, בהתחשב באפליות הקיימות בחברה הישראלית, שזוהי כנראה הקבוצה המופלית לרעה ביותר בישראל).

עם זאת, חשוב לזכור שנגישות, בכל תחומי החיים, איננה רק באחריותו של השלטון המרכזי. הציפיה המוצהרת של נייר העמדה שהשלטון המרכזי יפתור את כל הבעיות אינה ניתנת למימוש. לדעתי הדרישה לשיפור משמעותי של המצב בחברה הערבית צריכה להיות מופנית  גם לשלטון המרכזי אך גם לגופי השלטון המקומי ובעיקר לחברה האזרחית על כל מרכיביה.

עם זאת, הצעד הראשון לתיקון הוא מודעות. לכן נייר העמדה הזה הוא חשוב, וכדאי שכל אדם בישראל יכירו .

10 תגובות:

  1. מה זאת אומרת "מודעות"? כולנו מודעים לבעיה. הרי כל חברי הכנסת הערבים, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים בנושא הזה יומם וליל ולא מורידים אותו מסדר היום הציבורי.




    או שלא.

    השבמחק
  2. אנונימי, בעייתם של אנשים עם מוגבלות איננה זוכה לתשומת-לב רבה אצל כל חברי-הכנסת. יהודים כערבים. זו בהחלט לא סוגיה שההשתייכות האתנית אמורה להשפיע בה. לצערנו, וכפי שנייר העמדה מבהיר היטב, כאשר אדם המשתייך למיגזר הסובל מאפליה, מופלה גם מסיבה אחרת, הוא מופלה פעמיים. קל למתוח ביקורת על חברי הכנסת הערבים שאינם עושים די, אבל כדאי לזכור שכל חברי הכנסת מחוייבים לרווחתם של כל אזרחי ישראל, ובהתחשב במצבם של אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל בשנת 2011, ברור שכל חברי הכנסת אינם עושים די. עוד ברור, שכל אזרחי ישראל אינם עושים די בסוגיה הקשה והכאובה הזו.

    השבמחק
  3. אתה כותב: "לדעתי הדרישה לשיפור משמעותי של המצב בחברה הערבית צריכה להיות מופנית ... בעיקר לחברה האזרחית על כל מרכיביה" - למה כוונתך? אתה מוכן להרחיב ולהסביר?

    השבמחק
  4. בהחלט ובשמחה -
    קודם כל, מודעות. מודעות לפוטנציאל של כל אדם לפעול כשווה חרף מוגבלותו, אם יקבל את היחס הנכון.מודעות לתחושותיו ועולמו של האדם המופלה עקב מוגבלותו. מודעותו לזכותו של כל אדם - תהא מוגבלותו אשר תהא - ליחס כאל אדם. מודעות לשוויון הזכויות לו ראויים גם אנשים עם מוגבלות.

    שנית, הכרת והבנת התפישות החדשות, היוצאות מגישה שלכל בני-האדם, תהא מוגבלותם קשה כאשר תהא, שילוב מצליח יותר לאפשר את מימוש הפוטנציאל וההזדמנות לחיים מלאים ועשירים, מאשר התפישות הישנות של הרחקה והדרה.

    ואחרון, הבנת האחריות - המוטלת על כולנו, כל אחד ואחד מאיתנו כפרטים, וכולנו כחברה - לפעול לשילובם של אנשים עם מוגבלות כבני-אדם שווים. לפעול להסרת חסמים והפיכת העולם לנגיש יותר - תוך הבנת הבעיות שיוצרת כל סוג של מוגבלות - פיזית, חושית, רגשית או קוגניטיבית. לפעול מתוך הבנה וידיעה שאם אנחנו לא נעשה זאת - זה לא יקרה.

    השבמחק
  5. מה שאתה מדבר עליו זה על חינוך והסברה, מה שנכון לכל שאלת האנשים עם מוגבלויות. נייר העמדה מסביר על בעיות עומק תרבותיות בתוך החברה הערבית שמחייבות מהלך חינוכי עמוק וארוך. ומלבד זה מצביע על הרבה מאוד ליקויים קשים מטרידים ומעוררי תרעומת ברמה הממסדית - אחד ממעוררי התרעומת שבהם הוא היעדר תרגום לשפה הערבית של אינפורמציות עבור אוכלוסיית המוגבלים באתרי אינטרנט רשמיים (!!!!!!!).
    אבל כיצד קריאת נייר העמדה והבנת הקשיים הרבים שבהם מצויים מוגבלים בחברה הערבית יכולה לחולל שינוי בחברה האזרחית - הן בקרב הערבים בישראל והן בקרב היהודים בישראל? מה בעצם ה"אנחנו" יכולים לעשות?

    השבמחק
  6. למרות שלכאורה מדובר בשני היבטים של אותו היצור, חשוב להבדיל כאן בין מה שהממסד יכול וצריך לעשות למה שהחברה האזרחית יכולה וצריכה לעשות.

    3 המהלכים שדיברתי עליהם הם בעצם לולאה של היזון חוזר בין חינוך לעשייה.

    "האנחנו" יכולים לעשות גם במעשים הקטנים יותר של היומיום - כשאנחנו נפגשים באדם עם מוגבלות ברחוב, בבנק, במרפאה, בבית-הספר ונוהגים בו כבשווה תוך שאנחנו מנסים לסייע לו להתמודד עם המציאות שאינה מותאמת לצרכיו; כשאנחנו שומעים כשברחוב יש ילד עם מוגבלות וחותרים לכך שהוא יהפוך לחלק מהמעגל החברתי של ילדינו; כשאנחנו נתקלים בנקודה לא נגישה לאדם עם מוגבלות פיזית במדרכה או באדם שחונה בחניית-נכים ללא תו ופונים לרשות המתאימה; כשאנחנו נתקלים במקום ציבורי או ספק שירות ציבורי כמו מסעדה, בית-קולנוע, שירות משלוחי פיצה או ספק אינטרנט שאיננו נגיש לאנשים עם מוגבלות ואנחנו פועלים לשינוי המצב - גם בהפניית תשומת-לב האחראים למציאות הלא-הוגנת וגם בנקיטת אזרחות פעילה עד כדי החרמת מקומות שאינם לוקחים על עצמם להיות נגישים.

    "האנחנו" יכולים להיות פעילים גם בפעולות "גדולות" יותר - להתנדב בעמותות שמנסות להביא לשוויון; לפנות לאנשי-ציבור ולקחת אחריות על כך שגם בתקשורת, גם ברשויות המקומיות, גם בכנסת וגם בממשלה, ובכל גוף אחר של הממסד יהיו מודעים לכך שאזרחי-המדינה מצפים למדיניות אקטיבית של שינוי חותר לשוויון של אנשים עם מוגבלות.

    כאמור, להשקפתי מדובר במעגל של היזון חוזר. בדומה למודעות ההולכת וגוברת לאיכות הסביבה (שבמדינות אחרות, מתקדמות יותר בהקשר זה, עדיין לא הגיעה לקונצנזוס מוחלט אבל היא בהחלט בדרך לשם), ככל שתלך ותגבר המודעות לחשיבות השוויון של בני-האדם הסובלים ממוגבלות, כך יפחת הצורך במחאה אל מול הממסד בהקשר הזה, כי הממסד, אחרי הכל, מורכב מפרטי החברה האזרחית. וככל שהממסד יקדם צעדים יוצרי-שוויון, כך תשתנה התודעה והמודעות בקרב פרטי החברה האזרחית והם - במעשים היומיומיים - יהפכו את המציאות לשווה והוגנת יותר.

    כל זמן שרוב האנשים שאני או אתה מכירים אינם מודעים לבעיות הייחודיות מהן סובלים האנשים עם המוגבלות בני החברה הערבית, קשה לצפות מהם לנקוט בפעולה כלשהיא לתיקון המצב. לכן, לטעמי, הצעד הראשון הוא מודעות.

    השבמחק
  7. תודה רבה על התשובה היפה. אשמח אם תוכל גם לתת כמה דוגמאות ספציפיות להשלכות אופרטיביות אפשריות של המסמך של עדאלה על פעולות החברה האזרחית, הן היהודית והן הערבית.
    ובנוסף - האם היית יכול להתייחס לשאלת התרגום הנעדר לערבית של דפי מידע באתרים רשמיים. זהו סיפור שעל פניו תיקונו אינו מצריך משאבים רבים, ובכל מקרה הוא מקומם ואני לא יכולה למצוא לו שום הצדקה. תודה.

    השבמחק
  8. * המסמך של עמותת אל-מנארה, כמובן, סליחה.

    השבמחק
  9. אנונימית יקרה,

    ראשית, התנצלות על הפניה המגדרית השגויה עד כה.
    שנית, תודה על הדיאלוג המעניין והחשוב.

    ולגופן של שאלותייך -
    (1) כמה רעיונות לדוגמאות אופרטיביות: לעניין הקלת השימוש במחשבים (עמ' 11 בדו"ח) - ליצור קשר עם
    עמותת מחשבה טובה כדי שהיא תפתח מרכז מחשבים ביישוב/באיזור או תשלח כיתה ניידת לאיזור ולקדם קיום של קורסי הדרכה ושימוש במחשבים לאנשים עם מוגבלות. ולאחר מכן להתנדב לסייע לאנשים עם מוגבלות להגיע למרכז/לקורסים האלה.

    לעניין עידוד יוזמה שתאפשר תעסוקה כעצמאיים (עמ' 12 בדו"ח), ליצור קשר מול מרכזי טיפוח יזמות בעזרת
    המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכליאו
    בעזרת גוגל ולנסות סטרטאפ - בכל תחום שהאדם מוכשר לו ויכול להצליח בו.

    למשל, לעדכן את
    עמותת נגישות ישראל כאשר נתקלים במקום שאינו נגיש לאנשים עם מוגבלות.

    למשל, ביישוב שיש בו מתנ"ס או משהו בסגנון, לפנות למנהל ולהציע פעילות שבועית להגברת התודעה לנושא, ולסייע בפניה לאנשים שיבואו להרצות; לפנות להורים לילדים עם מוגבלות ולהציע לקיים חוג שבועי במתנ"ס כשבכל פעם הורה אחר מפעיל ולנסות לגייס אנשים ביישוב שישתתפו גם הם בהפעלת החוג ובהעשרתו. אם אין מתנ"ס או שנדרש תשלום, כדאי לנסות לפנות לרשות המקומית בבקשה לסיוע.

    בנוסף, כדאי גם לשקול לפנות לעזרה לגופים כמו שק"לבכל הנוגע לשירותים קהילתיים ולגופים כמו אלווין בכל הנוגע להכשרה והשמה תעסוקתית. זו כמובן לא רשימה ממצה. חשוב לזכור שעל פי מחקר של משרד התמ"ת, רוב העמותות בישראל המעניקות סיוע לאנשים עם מוגבלות, עושות זאת (במוצהר) לכל בני הדתות והלאומים בישראל. יש הרבה גופים שישמחו לתת עצה ועזרה למי שרוצה לפעול בנושא.

    אם אני יכול להרחיב, למקד, או לסייע בדרך אחרת בהקשר הזה את מוזמנת להוסיף ולשאול כאן או לפנות אליי בדואל שבתחתית הבלוג.

    (2) בכל הנוגע לשאלת הערבית באינטרנט, באתרים רשמיים (ופחות רשמיים דוגמת הקישורים שמופיעים בתשובתי), אני אשתדל להתייחס בפוסט נפרד בעתיד הקרוב, ואעדכן בטוקבק כאן לכשאעשה כן.

    השבמחק
  10. לצערי הקישור למחקר של התמ"ת שהזכרתי נשמט ואני מצרפו כאן.

    השבמחק