tag:blogger.com,1999:blog-8529115758378830732024-03-08T12:33:45.291+01:00זוטות משפטיות וענינים משפטיים אחריםUnknownnoreply@blogger.comBlogger285125tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-4864571688972566982023-08-03T11:30:00.008+01:002023-08-03T11:31:47.660+01:00הבעיה האמיתית בחוק הנבצרות<p>הערה קטנה, נוכח הדיון המתנהל ברגעים אלה בבג"ץ בנוגע ל<a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2201424" target="_blank">תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" שמגן על נתניהו מפני הוצאה לנבצרות</a>. </p><p>להשקפתי, הבעיה האמיתית בחוק הנבצרות לא קשורה לדרך חקיקתו, לתוכנו, או למעטפת שלו (כתיקון לחוק יסוד). הבעיה היא שהוא נחקק על ידי קואליציה המחזיקה בשלטון תוך שהיא מצויה בניגוד אינטרסים עמוק. </p><p>מדוע?</p><p>בשיטתנו החוקתית, הממשלה תלויה במרכיבה. אם יתפטר מתפקידו, תתפטר הממשלה שהרי "התפטרות ראש הממשלה - כהתפטרות הממשלה" (סעיף 19 ל<a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod6.pdf" target="_blank">חוק יסוד הממשלה</a>). הממשלה שלנו, כידוע, הורכבה על ידי נאשם בפלילים, ש<a href="https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/13715594" target="_blank">התחייב, בהסדר ניגוד עניינים, לא להיות מעורב בשינויים של מערכת המשפט</a>. לטעמי שלי, מרגע שהוא התחייב, נגזר בשיטת המשפט הישראלית, בה הממשלה כולה תלויה בעומד בראשה לשם יציבותה, כלל פשוט - הממשלה הזו מנועה מכל שינוי של ההסדרים הנוגעים ליציבותה שלה בהקשר למצבו של הנאשם. </p><p><a href="https://www.now14.co.il/%D7%A8%D7%94%D7%9E-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/" target="_blank">נתניהו עצמו בהצהירו "עד היום ידי היו כבולות"</a> הגדיר את החקיקה הזו כחקיקה שנבעה מניגוד העניינים שלו. הרי לא יכול אדם לנסות למנוע דיון בשאלת ניגוד העניינים שלו ולטעון בו זמנית שאין קשר. </p><p>מכוח זה, אם תרצו, חל השתק שיפוטי. אם תרצו, חל מצב של ניגוד אינטרסים היורד לעומקו של הליך. אם תרצו, חל מצב של אי-חוקיות יסודית ביותר. לטעמי - חלים כל השלושה. אבל יהיה אשר יהיה הנימוק המשפטי שתבחרו - התוצאה אחת. </p><p>כל חוק שבא לשנות את מצבו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים, או את מצבה של ממשלתו, מרגע שקיבל על עצמו להרכיב ממשלה תוך התחייבות להסדר ניגוד עניינים שכזה - פסול וחסר-תוקף. </p><p style="direction: rtl;">היתרון של הדרך הזו הוא פשוט: הוא מבהיר את כללי המשחק של הממשלה והקואליציה, ופוטר מכולנו את הצגת התיאטרון סביב השאלה האם חקיקה שמשפרת את מצבו של ראש הקואליציה ומקודמת על ידי חברי הקואליציה, אכן מקובלת עליו, אם לאו. גוזר יחס ישיר בין הפסול הברור והזועק לשמיים של ממשלה שבאה לשנות את שיטת המשפט הישראלית כשהעומד בראשה הוא נאשים בפלילים - לבין מגבלותיה של אותה ממשלה. אין עוד צורך <a href="https://shakuf.co.il/42602" target="_blank">להתעמק בשאלה עד כמה עסק נתניהו באירוע לפני הצהרתו על כניסתו לאירוע </a>מייד לאחרי חקיקת התיקון לחוק היסוד. </p><p>הדרך הזו, בניגוד לטענות הצפויות, איננה כובלת את ידיהם של חברי הקואליציה לשנות את חוקי מדינת ישראל בנושאים האלה. ירצו חברי הקואליציה - יקימו ממשלה אחרת, עם ראש ממשלה שאיננו נאשם בפלילים - ויובילו את כל השינויים הרצויים להם, בהתאם למשפטה ולדיניה של מדינת ישראל. ולאחר מכן, יתפטר ראש הממשלה מוביל השינויים, ותוקם מחדש ממשלה בראשות הנאשם. </p><p>לא ירצו להסתכן בממשלה בראשות אחר? ימתינו בסבלנות לסוף משפטיו, להפיכת פסקי-הדין (ואם יהיה צורך, גזרי-הדין) לחלוטים, ויקדמו אז את הטעון קידום בעיניהם. </p><p>בשולי הדברים, מאחר וסביר להניח שבית המשפט העליון שלנו לא ירצה ללכת בדרך אקטיביסטית שכזו מאחר ובניגוד לכל המיוחס לו על ידי חלק מהפוליטיקאים שלנו, הוא נוהג באיפוק ובריסון רבים מדי לטעמו של מי שמאמין, כמוני, באיזון נכון יותר בין שלוש הרשויות, מה הוא יוכל לעשות?</p><p>התשובה פשוטה והותווה על ידי ביהמ"ש העליון עצמו לפני כמה ימים בפסק-הדין ב<a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/23/190/051/v16&fileName=23051190.V16&type=2" target="_blank">בג"ץ 5119/23 התנועה לטוהר המידות ואח' נ' הכנסת ואח'</a> (להלן - עניין טבריה): להחיל את הוראות התיקון רק מהכנסת הבאה. </p><p>הנימוקים בעניין טבריה טרם ניתנו, אבל דומני שהרציונל של ההחלטה ברור לכל אדם שעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי נהירים לו: לא משנים את כללי-המשחק תוך כדי תנועה. </p><p>עקרונות היסוד של השיטה שלנו, ובראשם שוויון, הוגנות ושלטון-החוק מחייבים שמירה על כללים שווים לכולם והימנעות מוחלטת מכללים פרסונליים שכל תכליתם הטיית המשחק בצורה שאיננה שווה, איננה הוגנת והיא מנוגדת לשלטון-החוק. </p><p>כדברי נשיא ביהמ"ש לשעבר, מאיר שמגר ז"ל:</p><p></p><blockquote>"ביטויו העיקרי של שלטון החוק הוא בכך שהוא אינו שלטונם של
אנשים — לפי החלטותיהם, שיקוליהם ומאווייהם הבלתי מוגבלים —
אלא בכך שהוא נשען על הוראותיהן של נורמות יציבות, השוות לכול
ואשר מחייבות את הכול במידה זהה." (הדברים מצוטטים מעמ' 7 בחוברת "<a href="https://www.idi.org.il/media/13226/on-democracy-and-the-rule-of-law-according-to-meir-shamgars-teachings.pdf" target="_blank">על דמוקרטיה ושלטון החוק על פי משנתו של מאיר שמגר</a>", ונכתבו על ידו במקור בע״ב 2/84 ניימן נ׳ יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת–עשרה).</blockquote><p></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-36704036500748707402023-07-11T13:58:00.005+01:002023-07-11T13:59:12.107+01:00 על הפער בין מה שהובטח לבוחרים לבין מה שמחוקק בימים אלה בנוגע לעילת הסבירות <p>עם חזרת הקואליציה לעבודה נמרצת על תיקון החקיקה בנושא עילת הסבירות, עכשיו כשאנחנו כבר אחרי קריאה ראשונה, נראה שיש מקום להתייחס קצת יותר ברצינות ליוזמת החקיקה הבעייתית הזו. </p><p>בפוסט הזה אעסוק בשאלה הפשוטה - מה הובטח לבוחרים ומה מוצע בפועל? </p><p>כידוע, רק הציונות הדתית טרחה לפרט במצעה את תוכניותיה לרפורמה משפטית. </p><p>ומה נאמר במצעה ? </p><p>ב<a href="https://zionutdatit.org.il/restart/" target="_blank">עמ' 14-15 למצע </a><a href="https://zionutdatit.org.il/restart/" target="_blank">(אחרי הנמקה ארוכה ומפורטת)</a><a href="https://zionutdatit.org.il/restart/" target="_blank"> נאמר לגבי עילת הסבירות</a>: </p><p></p><blockquote><p>"משום כך יש לעגן בחוק יסוד השפיטה את עילות הביקורת המנהלית המקוריות ולבטל את עילת הסבירות על החלטות הממשלה ושריה". </p><p></p></blockquote><p>ומה מוצע בפועל ? </p><p>ב<a href="https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_2822385.pdf" target="_blank">הצעה החוק שאושרה אמש בקריאה ראשונה (PDF)</a> נאמר: </p><p>'בחוק־יסוד: השפיטה, בסעיף ,15 אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:</p><p></p><blockquote><p>"(ד1) על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור." ' </p><p></p></blockquote><p>מה השתנה? </p><p>1) נוסף המשפט "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק" - כלומר, יש כאן מהלך שיאפשר את ביטול הביקורת השיפוטית על המינהל גם לגבי נבחרי ציבור אחרים. </p><p>2) אין עיגון בחוק יסוד השפיטה של עילות הביקורת המנהלית המקוריות. כלומר, הצד החיובי של הרפורמה המובטחת - עיגון בחוק של עילות המשפט המנהלי וביצור ההיבט הזה של הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, במסגרת חיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית - לא מחוקק, משום מה. </p><p>אז מה קורה כאן? איך מסבירים את ההבדל בין מה שהובטח לבוחרים לבין מה שקורה בשטח? </p><p>לרוטמן ושות' הפתרונים. </p><p><u>לקריאה נוספת</u></p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://main.knesset.gov.il/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2207472" target="_blank">הליך החקיקה במלאה ובועדות באתר הכנסת של הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות)</a></li><li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA#%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C" target="_blank">ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בישראל (ויקיפדיה) </a></li><li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA" target="_blank">עילת הסבירות (ויקיפדיה) </a></li><li><a href="https://lawforum.org.il/shapira-svirut/" target="_blank">על סבירותה של עילת הסבירות // רון שפירא</a></li><li><a href="https://www.makorrishon.co.il/opinion/638307/" target="_blank">מה לא סביר? 15 פסיקות של בג"ץ מבהירות את הבעייתיות בעילת הסבירות</a></li><li><a href="https://www.idi.org.il/articles/49979" target="_blank">מהי עילת הסבירות? כל השאלות והתשובות</a></li></ul><p></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-75080407688462300262023-07-10T07:22:00.001+01:002023-07-10T07:22:04.293+01:00 3 הערות לגבי דיון הממשלה אתמול על הפגנות ומחאה <p><br /></p><p>קשה שלא להתרשם שהממשלה שלנו מוטרדת מאוד מהמחאה כנגד מהלכי-החקיקה שביסוד הרפורמה/הפיכה משפטית. כל-כך מוטרדת, עד כי למרות שלל האתגרים לפניהם ניצבת מדינתו, <a href="https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bk11vmldf3" target="_blank">זה הנושא בו עסקה הישיבה של הממשלה אתמול</a>.</p><p>הנושא מטריד מספיק כדי שאכתוב פוסט בנושא, ואת הפוסט שהתכוונתי לכתוב לגבי <a href="https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_2822385.pdf" target="_blank">הצעת החוק המטרידה לא פחות, לגבי ביטולה <u>המוחלט</u> של עילת הסבירות</a>, אדחה לימים הקרובים. </p><p>1. הרבה השוואות עולות לגבי המחאה כנגד ההתנתקות, והיה כדאי שהמשווים ייזכרו בדיון הציבורי לגבי המחאה כנגד ההתנתקות והתגובה של הרשויות, ובמיוחד בדרך שבה האכיפה בנושא התבטאה בסופו של יום, ב<a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_279.htm" target="_blank">חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010</a>. אי אפשר לצפות ממערכת אכיפת-החוק שלא תפיק לקחים ממה שהיה אז, נכון? אם כבר, אפשר היה לצפות מכל המשווים שיתגאו על כך שהודות למה שלמדה המדינה שלנו במהלך ההתנתקות, היום מגוננים בצורה מרשימה הרבה יותר על חופש הביטוי וחופש המחאה. </p><p>2. עוד ציטוט מאותו דיון היה מטריד הרבה יותר (הציטוט מובא מ<a href="https://www.ynet.co.il/news/article/skt00xw00kn" target="_blank">הדיווח ב- YNET</a>)</p><p style="direction: rtl;"></p><blockquote>'היועמ"שית הסבירה בדיון שאין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי. הדברים הקפיצו את רה"מ נתניהו: "זה משפט מטלטל מה שאמרת". היא השיבה: "זה נאמר ב'כיכר גורן' (אמירות בית המשפט שהתירו את ההפגנות נגד היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט), שזה מחירו של חופש הביטוי". בן גביר: "זו פרשנות. אין סיכוי ששופט אמר את זה. זה מנוגד לחוק".'</blockquote><p></p><p>יותר מהעצב על כך שעו"ד ותיק כמו השר בן גביר איננו מכיר את <a href="https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/17065360-v14.htm" target="_blank">בגץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל</a> מטריד שראש הממשלה שלנו מיטלטל מהפסיקה הזו שניתנה במהלך שנות כהונתו הארוכות כראש הממשלה בנוגע להפגנות כנגד היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. </p><p>3. הסוגיה המטרידה ביותר היא כמובן העובדה שדיון הממשלה בסוגיות האכיפה כנגד המחאה הותיר רושם שהיתה לו עוד תכלית - לרכז מאמץ כנגד היועצת המשפטית לממשלה בנושא. שרת התחבורה, מירי רגב, אמרה את הדברים מפורשות:</p><p></p><blockquote><p>"אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".</p><p></p></blockquote><p>היה כדאי שהממשלה הזו תהרהר ב<a href="https://zutot.blogspot.com/" target="_blank">פס"ד שניתן לא מזמן לגבי אפשרות המינוי של ח"כ דרעי לשר. ביהמ"ש עשה שם שימוש בהשתק השיפוטי, בהסתמך על התחייבות שח"כ דרעי לקח על עצמו בזמנו בגזירת דינו</a>. </p><p>הממשלה הזו איננה ממשלה רגילה. עומד בראשה נאשם בפלילים. ולהשקפתי, ממשלה במצב הזה מצויה בהשתק שיפוטי בכל הנוגע ליכולתה לבצע שינויים פרסונליים במערכת התביעה, ובדגש, החלפת האדם העומד בראש מערכת התביעה. </p><p>כלומר, להבנתי, אם רוצים חברי-הקואליציה להחליף את היועצת המשפטית לממשלה באדם אחר, עליהם להחליף קודם את ראש הממשלה באדם נקי-כפיים, שלא יהיה בניגוד אינטרסים כה בוטה, עד שאין לאפשר לו לבצע שינויים כאלה במערכת המובילה את התביעה כנגדו. </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-12779712650718834722023-06-25T09:30:00.002+01:002023-06-25T10:00:03.504+01:00יש לקדם את ההצעה בחקיקה ממשלתית ולא פרטית? <p> הופתעתי לקרוא על כך ש<a href="https://news.walla.co.il/item/3588950" target="_blank">במסגרת חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה לגבי הצעת החוק לפירוק לשכת עורכי הדין הושמעה הטענה "מסלול החקיקה של הצעת חוק פרטית אינו יכול להעמיד את הכלים הנדרשים ואין בו כדי להחליף את העבודה המקיפה הנדרשת לשם קידומו של שינוי כה מהותי"</a>.</p><p style="direction: rtl;">והרי בדיוק בגלל הסיבה הזו, הצעות חוק פרטיות הן עם שלב נוסף - הדיון הטרומי ולאחריו ההכנה בוועדה לקראת קריאה ראשונה, בעוד שהצעות חוק ממשלתיות הן רק דו-שלביות: קריאה ראשונה וקריאה שניה-שלישית. </p><p style="direction: rtl;">בנוסף לכך, ועדה בכנסת היא לכשעצמה פורום שבו יכולים להתכנס כל הגורמים הרלוונטיים לסדרה של דיונים. היו (ויהיו) מהלכי חקיקה ארוכים ומורכבים שהתנהלו בעיקרם בועדות השונות של הכנסת. </p><p style="direction: rtl;">יתרה מכך, במצבים שבהם הצעת חוק פרטית נתפשת כלא-בשלה מספיק, ניתן לסכם עם המציע על כך שיתחייב שלא לקדם את ההצעה בלי הסכמה ממשלתית, כך שתתאפשר עבודה יסודית מצדם של משרדי הממשלה השונים בשלבי ההכנה השונים. </p><p style="direction: rtl;">כששומעים טיעונים כאלה מצד היועצת המשפטית לממשלה, קשה שלא להתרשם שיש כאן נסיון לקבור את ההצעה בדיונים בין משרדי-הממשלה השונים. </p><p style="direction: rtl;">יצויין בשולי הפוסט כי הדברים נכתבים ללא הבעת-דעה לגבי הצעת החוק עצמה. אבל עם דעה נחרצת לגבי העמדה הלא-ראויה הזו של היועצת המשפטית לממשלה. כולנו יודעים שבניגוד לתאוריה, בפועל, כנסת ישראל היא הזרוע החלשה ביותר מבין שלוש הזרועות של מדינת-ישראל, מאחר והיא נמצאת בשליטה כמעט-מוחלטת של הקואליציה השולטת בממשלה. כשמוסיפים לכוחנות של הפוליטיקאים בקואליציה את הביורקרטיה, מקבלים כנסת חסרת-אונים. האומנם זה מה שצריכה הדמוקרטיה הישראלית? </p><p style="direction: rtl;"><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-14557991900737950362023-04-04T15:37:00.005+00:002023-04-04T15:37:27.206+00:00 הזכות למאסר שלא בבידוד <p>ההחלטה <a href="https://www.inn.co.il/news/597610" target="_blank">לאפשר לעמירם בן אוליאל לעשות את ליל הסדר באגף התורני בכלא איילון</a> היא התחלה של חזרה לשפיות בעניינו. </p><p>מדיניות הבידוד של אסירים מסויימים , סוג של ענישה מחמירה בצורה מיוחדת (העולה לכדי a cruel and unusual punishment), צריכה להיפסק. </p><p><br /></p><p>להשקפתי, הפגיעה הזו בחייו ובכבודו של האסיר היא <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law00/70320.htm" target="_blank">פגיעה שאיננה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל, היא לא נועדה לתכלית ראויה, ובוודאי שאיננה במידה שאינה עולה על הנדרש</a>. </p><p>טוב שהמערכת מתחילה לחזור לשפיות בעניין הזה. </p><p>חבל על כך שבצאת החג האסיר בן אוליאל יחזור לבידוד. </p><p>האומנם יש צורך אמיתי בהחזרתו לבידוד ? </p><p>איזו תכלית ישרת הבידוד הזה ? </p><p>על מי מגן הבידוד הזה ? </p><p>בשולי הדברים, יש להזכיר כי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%90#%D7%A2%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%A8" target="_blank">עצם הרשעתו של בן אוליאל באחריות לפיגוע הנורא בדומא</a> היא עניין השנוי במחלוקת. זיכויו לאחרונה של רומן זדורוב הוא הזדמנות להיזכר עד כמה הרשעה בהסתמך על הודאה, ועוד כזו שנגבתה בחקירה לא רגילה היא ראיה בעייתית שאין להסתמך עליה. כבר כתבתי בעבר על הבעייתיות שבהסתמכות על הודאת חשוד בחקירה קיצונית, בפוסט "<a href="https://zutot.blogspot.com/2016/01/blog-post.html" target="_blank">בין קצרין לדומא</a>". העובדה ש<a href="https://www.inn.co.il/news/373482" target="_blank">בתוך כשלוש שנים עלו באש בכפר דומא שישה בתים ששייכים לבני חמולת דוואבשה</a> גם היא מצטרפת לכדי העובדות הצריכות לעורר דיון בשאלה האם קיים או נוצר ספק סביר בהרשעתו של אוליאל. </p><p>אבל גם אם לא היה ספק סביר בעניינו. גם היתה ודאות מלאה שהוא אכן האחראי לפשע הנורא הזה. כל עוד לא הוטל עליו גזר דין מוות, האומנם ראוי לאוסרו בתנאים כל-כך לא אנושיים ? <br /><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-54175263494301728392023-04-02T13:57:00.003+00:002023-04-02T13:57:37.318+00:00נטל ההוכחה הוא על המשטרה - ובינתיים - היא אפילו לא מנסה להרים אותו<p> מותו של מוחמד אל עסיבי בלילה שבין שישי לשבת על הר הבית הוא עוד אחד מהאירועים האלה שבהם אסור להישאר אדיש. </p><div><a href="https://www.davar1.co.il/427569/" target="_blank">מצד אחד, גורסת המשטרה, כי בזמן בידוק של צעיר בן 26, מוחמד אל עסיבי שמו, הוא התנפל על אחד השוטרים שעצרו אותו לשם הבידוק, חטף את נשקו של השוטר וירה שתי יריות לפני שחוסל על ידי השוטרים. </a><div><div><a href="https://www.davar1.co.il/427569/" target="_blank">מצד שני, גורסת המשפחה, מדובר בסטודנט רפואה שזה עתה סיים לימודיו, עלה להר הבית לרגל הרמדאן, אדם שאיננו פוליטי, ושמצא עצמו קורבן חף מפשע של אלימות משטרתית. </a></div><br /></div><div>כנקודת מוצא, יש לומר, ברגע שהמשטרה מוצאת את עצמה במלחמת גירסאות, היא אמורה להיות בעמדת עליונות. </div><div>ובכל זאת, בסיפור הזה, היא נמצאת בנקודת נחיתות. וזאת למרות שאנחנו - </div><div><ul style="text-align: right;"><li>בעיצומו של גל טרור, </li><li>למרות שנסיונות פיגועים בעת הזו הם הנורמה, </li><li>למרות שהמשטרה נשארה לספר את הסיפור, והמנוח, מה אפשר לעשות, כבר לא יכול לספר את הצד שלו. </li></ul>מדוע המשטרה בעמדת נחיתות? </div><div>כי המנוח, מוחמד אל-עסיבי, איננו מה שנקרא המפגע הטיפוסי. </div><div>הפרופיל שלו לא מתאים לאירוע. </div><div>מדובר באדם צעיר שזה עתה סיים את לימודיו האקדמאיים. מי שהגיע סוף-סוף לקראת תחילת הקריירה המקצועית שלו. בן-אנוש שהפגין סבלנות ונחישות במשך השנים הארוכות של לימודי הרפואה. ולכל זה נוספת העובדה שהוא היה בן לאב נכה ולמשפחה שהוא בוודאי ידע שתיזקק לו בעתיד. הוא עבד קשה מדי. היה לו יותר מדי מה לאבד. ומכל מה שידוע עליו - הוא לא היה עם הטמפרמנט שמאבד את הראש. </div><div><br /></div><div>כמובן, יתכנו מקרים שבהם בני-אדם מקצינים גם אם הם היו במסלול חיים ברור ומוגדר היטב. קורה לא-אחת שנקודת סיום הלימודים היא נקודת זמן בחיים של אובדן דרך, מבוכה, וחיפוש עצמי. יתכן שהמנוח היה אחד מאלה שהדת סחפה. </div><div>אבל כדי לבסס זאת במקרה של המנוח אל-עסיבי, נדרשת עבודת חקירה מצד המשטרה. ולפי הפרסומים - נראה שלא נעשתה כרגע שום עבודה כזו, ומה שברור - לא הוצג שום נתון המראה איזשהוא תימוכין לכך שהיו עיסוק או מחשבה שמעידים על הקצנה בפוליטיקה מצדו של המנוח. </div><div> </div><div>אל ההיבט הראשון הזה של הפרופיל הלא-שכיח מצטרפת בעיית העדר התיעוד. זה מתחיל עם מצלמות הגוף שלא פעלו. </div><div>הרי השוטרים נשאו מצלמות גוף, אך הן לא פעלו באירוע. <a href="https://www.police.gov.il/menifa/90.220.003.16_3.pdf" target="_blank">בהתחשב בנוהל המשטרתי בנושא </a>(זהירות! PDF), הרי שהשאלה מי יזם את האירוע - השוטרים או המנוח - היא קריטית. </div><div>אם נכונים הדיווחים התקשורתיים המספרים שהשוטרים הם שניגשו אליו ופתחו בתקשורת עמו, הרי שהם היו צריכים להפעיל את מצלמות הגוף באותו רגע. </div><div>לעומת זאת, אם המנוח הוא שתקף את השוטרים, יתכן שלא היה להם זמן להפעיל את המצלמות. </div><div>בהתחשב במספר השוטרים המעורבים בתקרית הזו, ובמספר מצלמות-הגוף שלא פעלו, העדר התיעוד מהמקור הזה מעלה חשש כבד מאוד שיש כאן נסיון להסתיר מהציבור תיעוד. </div><div><br /></div><div>לכך מצטרפת בעיית העדר תיעוד קשה עוד יותר. הרי אמורות להיות מצלחות אבטחה רבות באיזור הזה, שהוא כנראה אחד האיזורים המאובטחים ביותר בישראל, ואולי אף עלי-אדמות. עובדה היא שניצב בדימוס יאיר יצחקי, מי שהיה בעברו מפקד מחוז ירושלים, ומי שפיקד על המחוז בשלב פרישת מערך מצלמות האבטחה הרלוונטי, אמר: "אני לא רואה אפשרות שאין תיעוד משטרתי". <a href="https://twitter.com/nirhasson/status/1642118431552962562?" target="_blank">ניר חסון בטוויטר שלו סיפק תמונות בהן הראה את האיזור בסמוך לשער השלשלת שבו אירעה התקרית ובהן הצביע על ריבוי המצלמות</a>, ומצירוף הדברים האלה נראה שהסבירות שהאירוע התרחש כולו מבלי שאף מצלמה תפשה אפילו חלק ממנו, היא נמוכה להטריד. והמשטרה מתעקשת - שאין תיעוד ויזואלי של אירוע הירי. </div><div><br /></div><div>הצירוף הזה של - </div><div><ol style="text-align: right;"><li>חשוד כמפגע אבל שמאפייניו חריגים ולא מתאימים לפרופיל, </li><li>יחד עם העדר תיעוד מכל המקורות הסבירים </li></ol>הוא מטריד מאוד. לטעמי, בהתחשב בכך שמדובר במוות של אזרח שבא להתפלל, די היה בכך שתתבצע חקירה מעמיקה ויסודית לפני שהמפכ"ל, השר וראש הממשלה יתבטאו בצורה נחרצת בנושא. </div><div><br /></div><div>אבל לכך מצטרפת עובדה שלישית בעייתית לא פחות. הרי כל מה שנשאר לנו, מאחר והמנוח איננו יכול לספק את גירסתו, זו גירסת השוטרים. וההסבר שלהם של השתלשלות האירועים שהסתיימה בירי במנוח - איננה סבירה במיוחד. האומנם מי שבוחר לחטוף אקדח משוטר ינסה קודם כל לירות בשוטרות שנמצאות רחוק יותר ממנו? מדוע? למה לכוון אליהן ולא אל השוטרים הניצבים בסמוך אליו? </div><div><br /></div><div><div>ולכך מצטרפת עובדה רביעית ואחרונה - לגירסת השוטרים, נורו שתי יריות מהאקדח החטוף, לפני שהם השיבו אש והרגו את המנוח. כיצד נורו היריות כך שהן לא פגעו באדם? ואם הן לא פגעו - האומנם היה כאן מצב מסכן חיים שהצדיק את הירי הקטלני במנוח? </div><div><br /></div><div>קשה להשתחרר שמדובר שוב באירוע של אלימות משטרית על רקע טעות בזיהוי הנסיבות ותגובה אלימה וקטלנית מצד השוטרים, ללא הצדקה. לא במקרה עולים בתודעה מקרים כמו - </div><div><ul style="text-align: right;"><li><a href=" https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%90%D7%93_%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%90%D7%A7" target="_blank">הירי הנורא באיאד אל-חלאק ז"ל </a></li><li><a href=" https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F" target="_blank">הירי הנורא ביעקוב אל קיעאן ז"ל </a></li></ul></div><div>גם באותם מקרים התגובה הראשונית של המשטרה והממונים עליה היתה לטעון שמדובר בפיגוע, להרשיע את האזרח ההרוג, ורק לאחר מכן, עם התבררות הנסיבות, תוקנה הגירסא של המשטרה. אבל את הנזק הכפול - המוות המיותר והפגיעה האיומה בכבודו של המנוח - כבר אי אפשר לתקן. שלא לדבר על הנזק הנוסף, רחב-ההיקף, למערכת היחסים של משטרת ישראל עם ציבור שלם, הלומד שלא להאמין למשטרה במצבים כאלה. </div><div><br /></div><div>רצות כמה וכמה גירסאות אפשריות אחרות. מדברים על עדי ראיה שראו שהשוטרים נהגו בצורה לא מכבדת באישה והמנוח התערב לטובתה, ואז, בויכוח שהתפתח בינו לבין השוטרים, נוצרה ההסלמה שהביאה לירי. אבל גם בהסלמה כזו, קשה להאמין שאדם שאומן ברפואה כמה שנים, יאבד את קור-רוח עד כדי לנסות לחטוף נשק משוטר. למרבה הצער, נראה הגיוני יותר לחשוד, נוכח הגירסא של השוטרים, שהשוטרות המעורבות כלל לא ראו את האירוע. ושהן חוזרות על הסבר שהן קיבלו משני השוטרים שכן היו מעורבים בו. הגירסא ההיפותטית הזו תביא לחשד ששוטר אחד נבהל, טעה, וירה בצורה פזיזה. ולאחר מכן ביקש משותפו לעזור לו ולחפות עליו. </div><div><br /></div><div>אולי זה מה שקרה. אולי לא. איננו יכולים לדעת כרגע. אבל אם אכן בידי המשטרה תיעוד הסותר את גירסת השוטרים, המשך ההסתרה של העובדות, לא רק שאיננו מוסרי, איננו צודק ואיננו חוקי אלא שבסופו של דבר, בדומה לכל הפרשיות הקודמות, כולנו יודעים שהאמת תצא אל האור. </div><div><br /></div><div>ייתכן שהממונים על המשטרה סבורים שדרך ההתנהלות הזו היא הנכונה, בשל החשש שהצגת צילומים המעידים על התנהגות ברוטלית של שוטרים כלפי צעיר ערבי המביאה למותו, בעת הרגישה הזו, בשבוע השני לחודש הרמדאן, בעיצומו של גל טרור, תביא להתלקחות איומה של האיזור. אבל עם כל הכבוד למניע הלא מבוטל הזה, ההשלכות של הפגיעה הנוראה באמון של הציבור - בישראל ובעולם - במשטרה ובמג"ב - היא מסוכנת הרבה יותר. </div><div><br /></div><div>לדעתי, נוכח שתי הגירסאות המתחרות:</div><div><ol style="text-align: right;"><li>פיגוע שנמנע </li><li>או אלימות משטרתית שהביאה למותו של אזרח - </li></ol>נטל ההוכחה הוא על כתפי המשטרה. </div><div>הרי המנוח, ועל כך נסכים כולנו, כבר לא יוכל להוכיח את צדקתו. </div><div><br /></div><div>ההתבצרות של המערכת מאחורי הגירסא האחידה, במהירות כה רבה, במקרה שיש יותר מדי סימני-שאלה סביבו, היא לא רק בעייתית אלא מהווה מניע מרכזי לאי-אמון במערכת. </div><div><br /></div><div>הדרך היחידה להגיע לחקר האמת היא חקירה יסודית ובלתי-תלויה של האירוע הזה. </div><div><br /></div><div>עד אז, ככל שיימנעו המעורבים מהצהרות שאינן נתמכות בראיות חד-משמעיות, ככל שתוקדם ההצהרה הרשמית על כך שיש להמתין לחקירה ולתוצאותיה, כך ייטב לכולם. </div><div><br /></div></div><div><u>לקריאה נוספת </u></div><a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-04-01/ty-article/.premium/00000187-3c53-db91-adcf-3f57d3cc0000" target="_blank"></a><ul style="text-align: right;"><a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-04-01/ty-article/.premium/00000187-3c53-db91-adcf-3f57d3cc0000" target="_blank"></a><li><a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-04-01/ty-article/.premium/00000187-3c53-db91-adcf-3f57d3cc0000" target="_blank"></a><a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/2023-04-01/ty-article/.premium/00000187-3c53-db91-adcf-3f57d3cc0000" target="_blank">הארץ: מח"ש בודקת את הרג הצעיר בעיר העתיקה; המשטרה: זה פיגוע, הוא ירה לעבר השוטרים</a></li><li><a href=" https://www.mako.co.il/news-military/2023_q2/Article-e447c8ab59c3781027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802" target="_blank">מאקו: המשטרה דוחה את הביקורת: "הירי בעיר העתיקה - פיגוע בשטח מת שלא תועד"</a></li><li><a href="https://www.ynet.co.il/news/article/b18odurw2" target="_blank">YNET: המשטרה: "הירי בעיר העתיקה - פיגוע שלא תועד". בכיר לשעבר: "לא הגיוני"</a></li><li><a href="https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/13892705" target="_blank">ישראל היום: צפו בתיעוד מהרגעים שלפני הירי בעיר העתיקה; המשטרה: "מדובר בפיגוע, הוא ניסה לחטוף נשק"</a></li></ul><div><br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-7567324028127278232023-03-26T18:57:00.000+00:002023-03-26T18:57:07.835+00:00לאורך ימים יותר חשוב לשלמות המדינה, שבתי המשפט לא יהיו תלויים בממשלה (או: מדוע התיקון המוצע לדרך מינוי השופטים איננו דמוקרטי )<div>הופתעתי לשמוע אנשים רציניים שעדיין סבורים שהפשרה המוצעת בנוגע לשינוי הדרך למינוי השופטים היא סבירה שכן היא תחזק את הפרדת הרשויות. </div><div><br /></div><div>כבר כשנתקלים בשמו של החוק המוצע, המתיימר לחזק את הפרדת הרשויות, קשה שלא להרים גבה, שכן בנוסח <a href="https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_1792677.pdf" target="_blank">הצעת החוק כפי שפורסם לקריאה ראשונה</a> הוצהר כי - </div><div><blockquote>"השינויים המוצעים בהרכב הוועדה ובסדרי עבודתה
נועדו לחזק את ההשפעה של נבחרי הציבור – נציגי
הרשות המבצעת ונציגי הרשות המחוקקת – לעומת
הגורמים האחרים החברים בה."</blockquote></div><div>האומנם חיזוק ההשפעה של נציגי הקואליציה בעיצוב דמותה של הרשות השופטת הוא דרך לחזק את הפרדת הרשויות? </div><div>נדמה שכבר בנקודה הזו, של אי-התאמה בין הדרך שבה הדברים מוצגים לבין תוכנם, אפשר וצריך לעצור ולחשוב על הדברים מחדש. </div><div> </div><div>גרוע מזה, כל המעיין בהצעת החוק בנוסחה לקריאה ראשונה <a href="https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls_bk_2063892.pdf" target="_blank">או בנוסחה החדש</a> נוכח לדעת שמדובר ביוזמת חקיקה שנועדה להעניק שליטה מלאה לקואליציה בועדה למינוי שופטים. שליטה מלאה, ולא הגברת השפעה. ושוב - אי-התאמה בין הדרך שבה הדברים מוצגים לבין תוכנם המעלה חששות גדולים שמישהו מנסה להטעות את הציבור. </div><div><br /></div><div>וכל הרואה את השינויים שעברה ההצעה מאז הנוסח לקריאה ראשונה לנוסחה החדש, אינו יכול שלא להגיע למסקנה שהדרך איננה חשובה למנסחי ההצעה. רק התוצאה - השתלטות פוליטית על תהליך המינויים של השופטים במדינת ישראל. והשתלטות כזו, תוך הסרת כל האיזונים והבלמים בתהליך האמור, איננה דמוקרטית. </div><div><br /></div><div>לפני שאתייחס לנוסח הפשרה האחרון, ומדוע הוא בעצם מוכיח, בצורה הברורה ביותר, שכל כוונת התיקון היא השתלטות של הקואליציה על הרשות השופטת, נזכיר את הבעיות המהותיות, שכל אחת מהן, לכשעצמה, מוסיפה עוד נדבך לא-דמוקרטי לתיקון הזה: </div><div><ul style="text-align: right;"><li><u>העדר חסם אחר כתחליף לשינוי ההרכב של הועדה</u>: עצם הדרך שבה <a href="https://www.youtube.com/watch?v=sRt9RGrDc7s" target="_blank">שר המשפטים יריב לוין</a> ו<a href="https://www.youtube.com/watch?v=m5IQ45_m2Wo" target="_blank">יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שמחה רוטמן</a>, בחרו לטעון בראיונות, בצורה חוזרת ונשנית, שהתשובה לפירוק האיזונים והבלמים שהם מקדמים היא בכך שאפשר לסמוך עליהם . האומנם הם לא מבינים שגם אם כוונותיהם שלהם טהורות, ייתכן שמי שיגיע במקומם בעוד כמה שנים לא יהיה עם כוונות כאלה? האומנם האם מצפים ממי שמכיר את ההיסטוריה של נפילתן של דמוקרטיות לקבל טיעון כזה ברצינות ? ובעיקר – איך זה שהם לא חושבים על שום איזון או בלם אחר שאפשר להציע במקום זה שהם מבקשים להסיר?</li><li><u>הטענה השקרית שהקואליציה יכוללה להוות סוג של חסם:</u> השניים, כל אחד בדבריו הוא, הגדילו לעשות, ובחרו להסביר שהקואליציה עצמה היא סוג של חסם. איך אפשר לטעון טענה כזו לגבי הגנה תאורטית עתידית, כאשר כבר היום אנחנו רואים קואליציה הומוגנית בצורה שהיא חסרת-תקדים? זו קואליציה שאין בה איזון מהסוג שהשניים מדברים עליו של שיח פנימי ובלימות הדדיות. נהפוך הוא, ככל שעובר הזמן, כך מתברר שזו קואליציה שמשתיקה כל קול מתוכה המבקש להשמיע דעה אחרת. הדברים חריפים, אבל אסור להתעלם מהם. לא יתכן שאדם ידבר על מנגנון הגנה דמוקרטי כאילו הוא נוכח, בזמן שהוא עצמו יודע שהמנגנון איננו קיים במציאות בה הוא דובר.</li><li><u>העדרו של דיון דמוקרטי במסגרתו ניתנת התייחסות ראויה לחששות המועלים על ידי המתנגדים</u>: כתבתי לא מזמן שבהחלט יש מקום לדון בכל הסוגיות שמטרידות את יוזמי הרפורמה המשפטית, אבל ציינתי אז - <a href="https://zutot.blogspot.com/2023/01/blog-post_18.html" target="_blank">"מדינת ישראל לא צריכה דיונים שטחיים והחלטות חפוזות. היא זקוקה לדיון יסודי, שיאפשר לכל מי שירצה בכך לבטא את עמדתו ביסודיות. דיון שיאפשר ליבון של השקפות-עולם ומחלוקות. ואז? אז היא צריכה לקבל הכרעות בצורה שתאפשר קונצנזוס לשנים רבות.</a>"<br />למרות הזמן שהוקדש לדיונים ברפורמה המשפטית, בגלל ריבוי הנושאים, לא ראינו דיון רציני בכל נושא ונושא. <br />גרוע מכך, ככל שעובר הזמן, כך מתברר שאין כאן שיח. נציגי הקואליציה, ובראשם שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה מסרבים להתייחס ברצינות לחששות שהובעו בפניהם על ידי חברי האופוזיציה, על ידי מומחים מתחומים שונים, ועל ידי מאות אלפי אזרחים ישראליים מודאגים שיצאו להפגין. </li></ul></div><div>ואז, בצער רב, אנחנו נאלצים להגיע אל נוסח הפשרה האחרון. אי אפשר לקרוא את הצעת 'הפשרה' ולא להתחלחל. שכן ההצעה הזו איננה הצעת פשרה. </div><div><br /></div><div>זהו מנגנון היכול לאפשר השתלטות פוליטית על בית המשפט העליון. מנגנון שאין שום דרך לעוצרו, מרגע שהקואליציה תבחר להשתמש בו. </div><div><br /></div><div>עצם הניסוח האחרון, המתואר כ'פשרה', הוא מצג-שווא. הטענה כאילו הקואליציה מבקשת להסתפק רק במינוי של שני שופטים מטעמה ואז תאפשר המשך מינויים מתוך מצב מאוזן יותר היא טענה מסוכנת ביותר. </div><div>מדוע? </div><div>שכן - <b><u>שני שופטים</u> + </b><b><u>ביטול שיטת הסניוריטי למינוי נשיא ביהמ"ש העליון</u> = <u>כל מה שצריך כדי להשתלט על ביהמ"ש העליון</u></b>. לא השתלטות עתידית. השתלטות באוקטובר 2023. </div><div><br /></div>מדוע? כי כזכור -<div><ol style="text-align: right;"><li> <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_002.htm" target="_blank">חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984</a>, קובע בסעיף 26 כי "בית המשפט העליון ידון בשלושה " (אלא אם נשיא ביהמ"ש העליון יקבע אחרת, ולמעט בסוגיות בהן די בדן יחיד)</li><li>נשיא/ת העליון קובעת את ההרכבים בכל הדיונים החשובים </li></ol><div><div><div style="direction: rtl;">באוקטובר יגיע <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/bk11ludrlh" target="_blank">זמן הפרישה מכהונה של נשיאת העליון, כבוד השופטת אסתר חיות, ושל כבוד השופטת ענת ברון</a>. </div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div style="direction: rtl;">ואם אכן יתממש החזון הנורא של הקואליציה המבקשת להשתלט על הרשות השופטת, הרי שבאותו זמן תתכנס לה הועדה למינוי שופטים מכוח סעיף 4 המתוקן לחוק יסוד: השפיטה.</div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div style="direction: rtl;">הועדה הזו תבחר לה, בהתאם להוראות התיקון "שני מינויים – על דעת רוב חבריה". </div><div style="direction: rtl;">רוב חבריה הם 6 מתוך 11 ומשמעות הדבר הוא ש-3 שרים ו-3 חברי הכנסת מסיעות הקואליציה יחליטו מי יהיו שני השופטים החדשים שימונו לעליון. </div></div><div style="direction: rtl;"><br /></div><div>באותה הזדמנות, ימנה אותו רוב של 6 מתוך 11, בהתאם להוראת סעיף 4(ו)(2) המתוקן, למנות את נשיא/ת העליון הבא/ה. </div><div><br /></div><div>כך למשל תוכל הועדה למנות מתוך הקואליציה לשופטי ביהמ"ש העליון שני חברי-הכנסת שהם גם עורכי-הדין עם הותק הנדרש. אולי שניים מהרשימה הבאה ? </div><div><ul style="text-align: right;"><li>יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה </li><li>ח"כ טלי גוטליב, </li><li>השר המשפטים, יריב לוין </li><li>יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן </li></ul></div><div>באותו דיון היא גם תמנה את אחד משני השופטים האלה לנשיא ביהמ"ש העליון.</div><div><br /></div><div>קל לדמיין איזה מותב ייקבע על ידי נשיא/ת העליון העתיד/ית בכל דיון שהקואליציה רואה בו חשיבות. </div><div>וקל לדמיין את פסקי-הדין שיוציא תחת ידיו כל הרכב כזה, בו יובטח לשופטים שמינתה הקואליציה רוב של 2:1. </div><div>הקואליציה גם לא תצטרך לחשוש מדיון נוסף שהרי ההכרעה בדיון נוסף היא או על ידי ההרכב עצמו, או על ידי נשיא/ת העליון.</div><div><br /></div><div>התרחיש הזה, שכיום איננו אפשרי בגלל שהרכב הועדה למינוי שופטים מאלץ את הקואליציה לבוא בדין ובדברים עם השופטים ועם נציגי הציבור (נציגי לשכת עורכי הדין), יהיה אפשרי בהחלט ביום שאחרי מעבר התיקון. </div><div><br /></div><div>קשה שלא להשתחרר מהתובנה שזהו ההסבר הסביר היחיד לקצב המטורף שבו קודמה הרפורמה הזו עד כה. הקואליציה חייבת להיות מוכנה עם החוק המתוקן לקראת אוקטובר. </div><div><br /></div><div>למותר לציין שגם אחרי המינוי של השופטים האלה התיקון הזה ישמש לעוד מטרה: הצעד האפשרי הבא הוא החלפת נציגי השופטים בועדה למינוי שופטים. עם הרוב הזה, הועדה למינוי שופטים תהיה בשליטה מלאה של הקואליציה לכל מינוי שתרצה בו. </div><div><br /></div><div>והרי היו כל-כך הרבה חלופות אפשריות אחרות לשינוי שיטת מינוי שופטים, אם הרעיון המארגן היה החלשת השפעתם של השופטים המכהנים ולא לקיחת שליטה על ידי הקואליציה. </div><div><br /></div><div>כל-כך הרבה חלופות אחרות יכולות לאפשר שינוי תוך שמירת האיזונים הדמוקרטיים. אפשר היה להקים ועדה ציבורית למינוי שופטים שתורכב מדיקני הפקולטות למשפטים. אפשר היה להקים ועדה ציבורית שתורכב מזוכי פרס ישראל לדורותיהם (או רק הזוכים מאז שנת 2015, או בשבע השנים האחרונות, אם יש חשש שקודם לאותה שנה הפרס ניתן תוך הטיה כלשהיא). וכן, אפשר היה גם להרכיב ועדה ציבורית של פוליטיקאים, אבל עם הרכב שמשמר את הנחת המוצא של דמוקרטיה: חלוקת כוח הוגנת, מהסוג שיהיה מקובל על כל הצדדים בכל שינוי אפשרי של יחסי הכוח בעתיד. </div><div><br /></div><div>עובדת ההתנהלות החפוזה והלא רצינית של קידום הרפורמה הזו (שמודגמת היטב בפערים בין הנוסחים השונים), העובדה שבמקום לשקול חלופות נשמר כאן לאורך כל הדיונים מאז תחילתם עיקרון אחד: מינוי השופטים בשליטת הקואליציה, </div><div>והעובדה שככל שעובר הזמן הולך ומתברר שההסבר האפשרי היחיד לעמדות שמבטאת הקואליציה הוא הרצון להשתלט על ביהמ"ש בכוח, מביאה למסקנה אחת ויחידה: זו רפורמה שתכליתה השתלטות פוליטית על הרשות השופטת. </div><div><br /></div><div>ואת זה אי אפשר לקבל במדינה דמוקרטית. </div><div><br /></div><div><div>ונסכם בדבריו של ח"כ יעקב שפירא <a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/plenum/Pages/SessionItem.aspx?itemID=489232" target="_blank">במסגרת הדיון לקראת קריאה שניה ושלישית</a>, של <a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=174533" target="_blank">חוק השופטים, תשי"ג-1953</a>, אותו חוק בו נקבע הרכב הועדה מאז ועד היום: </div><div><blockquote>"אדם נבון העושה חשבון ארוך, יידע שלאורך ימים יותר חשוב לשלמות המדינה, שבתי המשפט לא יהיו תלויים בממשלה, ושהממשלה לא תוכל לצוות על בתי המשפט, כי על ידי כך בתי המשפט רוכשים את אמונו של העם. הממשלה הסתלקה מרצונה הטוב מהסמכות שיש לה היום, ויכלה לקבוע גם לגבי העתיד, למנות את השופטים, והעבירה זאת למעשה לוועדה, שהרוב בה - לפי הצעת ועדת החוקה - אינו לא של הממשלה ולא של תומכי הממשלה ; הרוב הוא 3 שופטים של בית הדין העליון ושני נציגים של הסתדרות עורכי הדין" (<a href="https://fs.knesset.gov.il//2/Plenum/2_ptm_250324.pdf" target="_blank">עמוד 2436 לדברי הכנסת (עמ' 6 לקובץ PDF)</a>)</blockquote></div><div><br /></div></div></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-74214318978976536712023-01-21T22:59:00.000+01:002023-01-22T02:33:37.034+01:00 ספקות לגבי תוקף המינוי ?<p>מדווחים בתקשורת כי <a href="https://news.walla.co.il/item/3553076" target="_blank">מחר אמור שר הבריאות (והפנים), ח"כ אריה דרעי, להופיע בישיבת הממשלה בתפקידו כשר, ורק לאחריה לקבל את מכתב הפיטורין שלו מאת ראש הממשלה</a>. </p><p>המכתב, כידוע, הוא תוצאה הכרחית של הפסיקה ב<a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/480/089/v17&fileName=22089480.V17&type=2" target="_blank">בג"ץ 8948/22 שיינפלד ואח' נ' הכנסת ואח'</a> בעניין מינויו של חבר הכנסת אריה דרעי, לתפקיד שר הפנים ולתפקיד שר הבריאות. פסיקה שלא הפתיעה איש מאלה המכירים את <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1%D7%99" target="_blank">הלכת דרעי-פנחסי</a>. </p><p>ואולם, כל המעיין בפסק הדין אינו יכול שלא לשים לב לכך שפסק-הדין האמור לא רק הבהיר (ואולי יצר) את החובה משפטית על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר את השר דרעי מתפקידו. אכן, שבעה מהשופטים : </p><p></p><blockquote><p>"הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטים י' עמית, ע' ברון, י' וילנר, ע' גרוסקופף וח' כבוב החליטו להפוך את הצו על תנאי למוחלט, במובן זה שייקבע שעל ראש הממשלה להפעיל את סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה ולהעביר את דרעי מתפקידו כשר הפנים ושר הבריאות" </p><p></p></blockquote><p>אבל פסק הדין גם יצר ספק משפטי. שהרי לפחות חמישה מהשופטים קבעו שחלה לגבי דרעי מניעות / השתק להפוך לשר בשל התחייבות שנתן בביהמ"ש בעברו הלא-רחוק: </p><blockquote>"השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ וא' שטיין סברו אף הם כי מינויו של דרעי לשר פסול, אך זאת מן הטעם שהוא מנוע מלכהן כשר לנוכח הנסיבות המפורטות בחוות דעתם, והנוגעות למצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס. השופטים ע' גרוסקופף וח' כבוב הצטרפו גם הם לטעם זה כנימוק נוסף המצדיק את קבלת העתירות. " </blockquote><p>כלומר, דומני כי אחת מתוצאותיו של פסק-הדין האמור הוא הספק בדבר תוקפו של המינוי של ח"כ דרעי לשר. </p><p>הבה נעלעל לרגע בדברים שהם כתבו: </p><p>כבוד השופטת דפנה ברק-ארז: </p><p></p><blockquote>"42. אם כן, אשוב ואסכם את עמדתי כך: במקרה זה, המצג שיצר דרעי כלפי בית משפט השלום, שנועד להשפיע על פסיקתו, ואף השפיע עליה בפועל, הוא הבסיס להחלתו של עקרון המניעות כלפיו, מכוח חובת ההגינות שחלה עליו בהתנהלותו מול בית המשפט, כאורגן של המדינה. על כן, הוא היה מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר, ומשעשה כן, יש לראות את החלטתו כבטלה ואת המינוי כפסול."</blockquote><p></p><p>כבוד השופט דוד מינץ: </p><p></p><blockquote>"1. מצרף אני את עמדתי לעמדתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז על נימוקיה כי חה"כ הרב אריה מכלוף דרעי (להלן: חה"כ דרעי) מנוע מלכהן כשר, בתור מי שהציג בהליך הפלילי שהתנהל בעניינו מצג שווא שהיה בו כדי להשפיע על תוצאותיו של ההליך. משכך, גם לעמדתי דין העתירות להתקבל במובן זה שהצו על-תנאי יהפוך למוחלט ויוצהר כי מינויו של חה"כ דרעי פסול וחסר תוקף."</blockquote><p></p><p>כבוד השופט אלכס שטיין: </p><p></p><blockquote>"17. ברם, כפי שאראה להלן, המצב המשפטי הכללי שהכנסת כוננה אינו משנה כהוא זה את מצבו המשפטי האינדיווידואלי של דרעי, אשר נוצר בעקבות ההצהרה שהלה מסר לבית המשפט אגב אישורו של הסדר הטיעון. הצהרה זו והסתמכותו של בית המשפט והתובע עליה יוצרות "השתק שיפוטי" ומעמידות בפני דרעי, בבואו להתמנות לשר בממשלה, אבן-נגף משפטית שאין לה הופכין, ששמה "מניעות": מניעות אישית אשר חוסמת בפני דרעי – וכפועל יוצא מכך, בפני ראש הממשלה שמבקש למנות את דרעי לשר – את האפשרות להתמנות לשר גם על-פי המתווה החדש שנקבע בסעיף 6(ג)(1) המתוקן לחוק יסוד: הממשלה."</blockquote><p></p><p>כבוד השופט ע' גרוסקופף (שגם הוא הצטרף לתוצאת חוות דעת הנשיאה, א' חיות)</p><p></p><blockquote>ציין בפיסקה 1 לדבריו: "מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים שיצר לפני בית משפט השלום (בין אם לתקופה מוגבלת ובין אם לצמיתות, ואיננו נדרשים להכריע בכך), אשר נדרש לו על מנת להביא לאישורו של הסדר טיעון מקל נוכח עבר פלילי מכביד, אכן יוצר מניעות מלהציג בתוך פחות משנה מועמדות לתפקיד שר" . </blockquote><p></p><p>כבוד השופט חאלד כבוב (אשר הצטרף בהסכמה לחוות דעתה של כבוד הנשיאה א' חיות לעניין אי-הסבירות) כתב: </p><p></p><blockquote><p>"2. ... אני מסכים גם לדרך הילוכה, למסקנותיה ולעיקרי נימוקיה של חברתי השופטת ברק-ארז. לפיהם, יש בהתחייבויותיו ובהתנהלותו של ח"כ דרעי, ובפרט השינוי המהיר והחד בעמדתו בתוך יום אחד בלבד (כמתואר בפסקאות 14-13 לחוות דעתה), בפני בית משפט השלום בירושלים, גם כדי להקים נגדו מניעות מלקבל על עצמו מינוי כשר בעת הזו – בשל הפרה של חובת ההגינות שחלה עליו כלפי בית המשפט, כרשות מרשויות המדינה. כל זאת, בכפוף לאמור בפסקאות 34-33 לחוות דעתה של חברתי בנוגע למשכה של המניעות האמורה."</p><p></p></blockquote><p>דומני כי די שאחד משופטי ההרכב היה קובע, באמירת אגב, כי לדעתו המינוי הוא חסר תוקף כדי ליצור את הספק הזה. וכאן? כאן יש לנו קביעה כזו המשמשת כתוצאה המשפטית בדרכם של כבוד השופטים ברק-ארז ומינץ. משפתם של כבוד השופטים גרוסקופף וכבוב קשה להסיק לגבי עמדתם לעניין תוקף המינוי. רק בדבריו של כבוד השופט שטיין אנחנו רואים שהוא קובע בו זמנית שראש הממשלה היה מנוע מלמנות את ח"כ דרעי לכהונת שר, וכי מוטלת עליו חובה - מכוח גישת המניעות למנות - להעביר את השר דרעי מתפקידו: </p><p></p><blockquote>"31. סבורני כי חובה עלינו לעצור את "הדלת המסתובבת". אשר על כן, אציע לחבריי כי נוציא מלפנינו פסק דין המצהיר כי מר אריה מכלוף דרעי מנוע מלכהן כשר בממשלה הנוכחית, וכי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אף הוא היה מנוע מלמנות את מר אריה מכלוף דרעי לכהונת שר כאמור וכעת חייב הוא להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות. כמו כן מציע אני כי ניתן צו מוחלט שיבטל את מינויו של מר אריה מכלוף דרעי לתפקיד של שר בממשלת ישראל ואת ההליכים שהביאו למינוי זה ושיחייב את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות."</blockquote><p></p><p>יש לציין כי גם דעת היחיד של כבוד השופט יוסף אלרון, יוצרת ספק לגבי עצם תוקף מינויו של ח"כ דרעי לשר, ספק שדומה כי כבוד השופט לא ירד לעומקו. אומנם ציין כבוד השופט בפיסקה 22 כי: "תיקון חוק היסוד משמעותו כי הפגם שנפל אינו גוזר כי מינויו של דרעי לשר לא השתכלל, היות שבמועד המינוי עמד דרעי בתנאי הכשירות המתוקנים. בכל זאת, לפגם זה הייתה ונותרה חשיבות, גם במישור המעשי, ולוּ לצורך בחינה האם מינויו חורג ממתחם הסבירות."</p><p>אבל הרי בפיסקה הקודמת ציין כבוד השופט: "אולם, החלטת ראש הממשלה שלא לפנות ליו"ר ועדת הבחירות התקבלה במועד מוקדם יותר. התיקון לחוק היסוד לא חל במועד שבו התקבלה, ולטעמי, התיקון אף אינו מרפא את הפגם שבה. מאותה העת שבה עמדה על הפרק שאלת כשירות דרעי לכהן כשר היה הוא, הלכה למעשה, בסטטוס של "ממתין לפנייה". פנייה שלא נעשתה." </p><p>ונוכח הפנייה שלא נעשתה, דומני שקיים ספק האם אכן יכל היה דרעי להתמנות לשר, משום הפער שבין "ההסכם שנחתם ביום 7.12.2022" לבין יום כניסת תוקפו של החוק המתקן "ביום 27.12.2022" שהרי עוד בזמן שניתנה תשובת היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה "מיום 17.11.2022" ידע ראש הממשלה שעליו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ומשלא עשה כן - כל עוד לא התבררה כשירותו של ח"כ דרעי לכהן כשר - האומנם ניתן לומר שהמינוי הזה תקף ? </p><p>נראה שאין מנוס במצב של ספק-מינוי אלא להסיר את הספק על ידי העברת השר בתפקידו בדמות פיטוריו, כפי שראש-ממשלת ישראל עתיד לעשות מחר. אבל האם יהיה נבון, נוכח הספק הזה, שח"כ דרעי יבצע איזשהן פעולות נוספות בזמן שנותר עד כניסת הפיטורים לתוקפם? </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-980682839950162902023-01-18T10:31:00.004+01:002023-02-11T17:53:21.663+01:00הרפורמה המשפטית: הרס או תיקון ?<p> כל-כך הרבה דברים נאמרים על הרפורמה המשפטית שמקדם יריב לוין, רובם בשיח הישראלי המצוי, כלומר כאילו מדובר בעימות לחיים ולמוות, ולמי שאיננו משתייך לאף אחד מהמחנות הניצים, קשה שלא לתמוה איך המדינה הזו מצליחה לתפקד עם כל-כך הרבה איבה לאחר. </p><p>כמי שיושב על הגדר בנושא המסויים הזה, קשה שלא להתרשם מהדרך שבה כל צד מאפיין את הצד השני. </p><p>נשיא העליון לשעבר, כבוד השופט (בדימוס) <a href="https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1149024-0/" target="_blank">אהרון ברק, מתנדב לעמוד לפני כיתת יורים</a>.</p><p>חבר כנסת מאיים על שופטי העליון בהקשרי העתירה נגד מינויו של יו"ר סיעתו והרפורמה המתהווה, ש<a href="https://www.srugim.co.il/754735-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%97%D7%9B-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2" target="_blank">אם יהינו לפסוק בצורה שתפגע באריה דרעי, יהיה הדבר כאילו ירו לעצמם בראש</a>. </p><p><a href="https://www.the7eye.org.il/475482" target="_blank">נשיאת העליון הנוכחית, כבוד השופטת אסתר חיות, מדברת על קץ הדמוקרטיה</a>. ראש הממשלה, <a href="https://www.inn.co.il/news/589182" target="_blank">בנימין נתניהו, משיב שמדובר בתבהלת שווא</a>. </p><p>עיקר הבעיה היא שבעוד שלגבי התוכן, דומני שתומכי הרפורמה צודקים, לגבי דרך ביצוע הרפורמה, האמת היא דווקא עם מתנגדיה. </p><p>נתחיל עם התוכן. נחלק את הרפורמה למרכיביה: </p><p>1) שאלת פיסקת ההתגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ו/או פיסקת התגברות כללית </p><p>2) שאלת עילת הסבירות בפסיקת ביהמ"ש העליון לגבי שיקול דעתה של הממשלה </p><p>3) תהליך בחירתם של שופטי העליון </p><p>4) תהליך מינויו של נשיא בית המשפט העליון</p><p>5) מינוי יועצים משפטיים על ידי השר עצמו ולא בתהליך של מכרז לכאורה אובייקטיבי.</p><p>כולנו יודעים שהמרכיבים 1 ו-2 השתנו לאורך השנים כאן. האומנם ישראל לא היתה דמוקרטיה עד 1995 והפסיקה הראשונה לגבי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ? האומנם השינויים בפסיקת בג"ץ לגבי עילת הסבירות הם שהפכו את ישראל לדמוקרטיה ועד אליה לא היתה כזו? </p><p>לגבי אלמנטים 3-5 אלה אלמנטים שמקובלים מאוד בשיטות משפט אחרות, שאינן נחשבות כלא דמוקרטיות, דוגמת ארה"ב.</p><p>בהקשר הזה, הופתעתי לקרוא ש<a href="https://www.ynet.co.il/news/article/rykqhh4js" target="_blank">היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה ויינשטיין, סבור שהשיטה הישראלית היא הטובה ביותר</a>. טענות מהסוג הזה, על הטוב ביותר, מונעות דיון אמיתי. וזה חלק גדול מהבעיה בגישתם של מתנגדי הרפורמה: מרוב עלייה על בריקדות ודיבורים על קטסטרופה, הם לא מאפשרים דיון ענייני. </p><p>אבל צודק עו"ד ויינשטיין בדברים אחרים שאמר: "הכל נעשה בחיפזון". </p><p>וזו הבעיה העיקרית - התנהלותם של תומכי הרפורמה. מה בוער להם? הרי מדובר בשינויים היורדים לתשתית השיטה שלנו: </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li>יחסיהם של הפרלמנט ובית-המשפט. </li><li>שאלת הביקורת השיפוטית על החלטותיה של הממשלה. </li><li>דרך מינויים של השופטים שלנו. </li><li>שאלת אופי, איכות וטיב הייעוץ המשפטי שיקבלו שרי הממשלה בישראל. </li></ul><p></p><p>החלטות שיתקבלו בכל אלה צריכות לשרת את המדינה שלנו לדורי-דורות. </p><p>לא מקבלים החלטות כאלה בחופזה. </p><p>ואם מקבלים החלטות כאלה ללא גיבוש קונצנזוס - הן לא ישרדו את מבחן הזמן. </p><p>איך יתכן שמי שמלינים על הדרך שבה התקבל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אצים ורצים לחזור על אותה שגיאה עצמה, רק בכיוון ההפוך? </p><p>מדינת ישראל לא צריכה דיונים שטחיים והחלטות חפוזות. היא זקוקה לדיון יסודי, שיאפשר לכל מי שירצה בכך לבטא את עמדתו ביסודיות. דיון שיאפשר ליבון של השקפות-עולם ומחלוקות. ואז? אז היא צריכה לקבל הכרעות בצורה שתאפשר קונצנזוס לשנים רבות. </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-45485438309888693132023-01-09T10:32:00.001+01:002023-01-18T10:37:19.370+01:00נציגי ציבור להטב"קים <p>נתקלתי לפני כמה ימים ב<a href="https://news.walla.co.il/item/3549319?dicbo=v2-2d8b9d5695eaedd2ca055424e16d198e" target="_blank">שאלתו של ח"כ (לשעבר) ניסים זאב, "באיזו מדינה בעולם יש יושב ראש הומו?"</a> ואמרתי לעצמי שלא יזיק להבהיר עד כמה כהונתו של ח"כ אמיר אוחנה, כיו"ר כנסת ישראל, היא ייחודית. </p><p>אז לאילו משרות ציבוריות בכירות הגיעו נציגי LGBTQ ברחבי תבל ? </p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Per-Kristian_Foss" target="_blank">Per-Kristian Foss</a> היה ראש הממשלה בפועל של נורבגיה לתקופה קצרה בשנת 2002 </p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/J%C3%B3hanna_Sigur%C3%B0ard%C3%B3ttir" target="_blank">Jóhanna Sigurdardóttir </a> כיהנה כראש ממשלת איסלנד בין 2009 ל-2013. היא היתה ראש הממשלה הLGBTQ המוצהר/ת הראשונ/ה בעולם. </p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Elio_Di_Rupo" target="_blank">Elio Di Rupo</a> היה ראש ממשלת בלגיה בין השנים 2011 ל2014 </p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Xavier_Bettel" target="_blank">Xavier Bettel</a> הוא ראש ממשלת לוקסמבורג מאז 2013 </p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Leo_Varadkar" target="_blank">Leo Varadkar</a> הוא ראש ממשלת אירלנד מאז 2022 (וקודם לכן בין 2017 ל-2020) <span style="white-space: pre;"> </span></p><p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Ana_Brnabi%C4%87" target="_blank">Ana Brnabic</a> היא ראש ממשלת סרביה מאז 2017 </p><p>לסיכום הבדיקה הקצרה הזו, ניסים זאב אכן צודק שככל הנראה אמיר אוחנה הוא יו"ר הפרלמנט (parliament speaker) ה-LGBTQ הראשון בעולם! </p><p>בניגוד לו, אני סבור שזו סיבה גדולה לגאווה עבור מדינת ישראל, ומגיע קרדיט לא מבוטל לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על ההחלטה על המינוי הזה, </p><p>העובדה שדווקא קואליציה שמרנית בצורה יוצאת-דופן עם בסיס דתי חרדי ודתי לאומי רחב כל-כך בחרה להציב בראשה יו"ר פרלמנט המצהיר על עצמו כלהטב"ק היא יוצא-דופן. העימות בין הביקורת מצדם של חרדים מסויימים לעומת התמיכה המתמשכת של סיעות חרדיות ודתיות בקואליציה הזו בנציג LGBTQ במשרה הרמה הזו הוא מהלך חשוב מעין כמותו לקידום שוויון זכויות בדמוקרטיה הישראלית. </p><p>ונשאר רק לשאול מתי נראה אצלנו ראש ממשלה LGBTQ ? </p><p><u>לקריאה נוספת</u></p><p></p><ol style="text-align: right;"><li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_openly_LGBT_heads_of_state_and_government" target="_blank">List of openly LGBT heads of state and government</a> (בויקיפדיה האנגלית)</li><li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_the_first_openly_LGBT_holders_of_political_offices" target="_blank">List of the first openly LGBT holders of political offices</a> (בויקיפדיה האנגלית)</li></ol><p></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-50321925112678429522023-01-04T04:12:00.001+01:002023-01-04T04:12:15.726+01:00האומנם סבירות במינוי שלטוני זה מה שהיה פעם ? <p> התקשורת מדווחת על העתירות כנגד מינויו של אריה דרעי לשר. "<a href="https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/13531654" target="_blank">היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (שלישי) באופן רשמי כי לא תגן על עמדת המדינה בנוגע למינוי אריה דרעי לשר בבג"ץ.</a>"</p><p>הדיון בבג"ץ צפוי להתנהל הן לגבי השינויים שבוצעו בחוקי היסוד, והן לגבי סבירות מינויו של דרעי לשר <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/skhzzhhpy" target="_blank">לאחר שהורשע לא כל-כך מזמן בעבירת מס והתחייב לפרוש מהכנסת</a>. </p><p>נשים את הדיון החוקתי בצד לרגע, מהסיבה הפשוטה שלמרות שברור לכל בר בי רב שמדובר בחקיקה פרסונלית ובשימוש לרעה בסמכותה של הכנסת כרשות המכוננת את חוקת ישראל, הרי שמדובר בסוג שימוש שהפך לדרך הישראלית להקמת ממשלות. לא ראינו כאן הרבה ממשלות בעשרים השנה האחרונות שהצליחו לקום מבלי שנדרשו לתיקונים בחוקי היסוד. זה ביטוי עצוב, מכוער ומגושם לחוסר-הבשלות של החוקה שלנו ולבעייתיות הרבה שבשיטה הפוליטית שלנו - אבל נדמה שנכון לנקודת-הזמן הזו בהיסטוריה של הדמוקרטיה הישראלית, להתאים את הנחות היסוד של המערכת כל פעם מחדש - זו הדרך היחידה שמאפשרת התכנסות של מספיק מפלגות יחד כדי לגבש קואליציה יציבה, ולו לאותה נקודה בזמן שבה הגיבוש הזה מתאפשר. </p><p>ונתמקד בשאלת הסבירות. <a href="https://www.haaretz.co.il/news/law/2023-01-03/ty-article/.premium/00000185-76ca-de47-afdf-f6fb305d0000" target="_blank">הארץ מדווח שתגובת ראש הממשלה מנמקת את מינויו של אריה דרעי לשר, בין היתר, בטענה פשוטה: "אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של דרעי לשר"</a>. <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-969791" target="_blank">מעריב מדווח כי 'דרעי השיב גם הוא לעתירה וטען כי הוא היה "כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד", וכי הוא "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב".'</a></p><p>ספק אם תשובתו של ראש הממשלה אכן מתארת את העובדות, בהתחשב בכך שכידוע ש"ס כבר ישבה בממשלות בעשרים השנה האחרונות בהן לא כיהן אריה דרעי. גם דבריו של דרעי לא מתיישבים עם הדברים שאמר בזמנו כשהסביר את החלטתו לקבל את הסדר הטיעון ופרש מהכנסת: <span style="background-color: white; font-family: NarkisBlock; font-size: 20px; letter-spacing: -0.11px; white-space: pre-wrap;"> </span>"נטיית ליבי הייתה לא להסכים, חשבתי שאני בכל זאת איש ציבור. שקלתי והתייעצתי האם מותר לי על פי דין להתפטר מהכנסת ולהגיד לציבור 'בחרתם בי ואני בחרתי בחיים הקלים'. התלבטתי קשות. בסוף קיבלתי את זה במודעות, בלב לא קל. אני יודע מה זה משפט, איך מתחילים, איך גומרים, כמה זמן זה ייקח, וזה ירתום אותי ואת משפחתי ואת התנועה שאני מייצג. כשאתה מנהל משפט אתה רוצה להתגונן ואז יש התנגחויות. החלטתי שאני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 30-20 שנה אלא בכוחותיי ובזמן שנשאר לי, להמשיך להשיקע בציבור, גם אם לא מהכנסת. החלטתי בלב לא קל בהוראת הרבנים שאני מתייעץ איתם. לקחתי על עצמי אחריות".</p><p>ובכל זאת, אני סבור שמן הראוי לא לפסול את המינוי הזה מטעמים של סבירות. והסיבה פשוטה: בית המשפט העליון קבע לא כל-כך מזמן שאין שום בעיה בכך שראש הממשלה יכהן בתפקיד בזמן שהוא מתמודד בביהמ"ש עם כמה וכמה אישומים. ההגיון העומד מאחורי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99-%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1%D7%99" target="_blank">הלכת דרעי פנחסי</a>, קבע ביהמ"ש העליון שלנו, איננו חל על ראש הממשלה. </p><p><a href="https://zutot.blogspot.com/2021/04/blog-post_6.html" target="_blank">בזמנו כתבתי (וחזרתי וכתבתי) על כך</a>: "כשאנחנו בוחנים את הטלת התפקיד להקים ממשלה, כלומר את בחירתו של הנשיא בראשון השרים, ברור שלא יהיה זה הגיוני להטיל תפקיד חשוב כזה על מישהו שיצטרך לעמוד במבחנים נורמטיביים מחמירים פחות מאשר אלה שאותם ימנה לתפקידי שרים וסגני-שרים. ההגיון כאן הוא פשוט לגמרי. לא יתכן העדר-עקביות גדול מזה הגורס ששרים חייבים במידות טוהר גבוהות מאלה של הממונה עליהם. בשיטה משפטית שיש בה כלל נורמטיבי כמו הלכת פנחסי הכרחי שגם מי שיוטל עליו תפקיד הקמת הממשלה יצטרך לעמוד באותם תנאים." </p><p>בית המשפט העליון סבר אחרת ממני, ובכך התווה שאין כל בעיה בכך ש"<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%94_%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%94_%D7%99%D7%A2%D7%A9%D7%95_%D7%90%D7%96%D7%95%D7%91%D7%99_%D7%A7%D7%99%D7%A8" target="_blank">בארזים נפלה שלהבת</a>". חוסר העקביות שאפשרה לנאשם בפלילים להידרש לסטנדרט נמוך מזה של השרים הכפופים לו מחייב כעת מבט מחדש על מבחן הסבירות בנוגע למינויים שכאלה. אם אין בעיה בכהונת ראש ממשלה הנאשם בפלילים, על אחת כמה וכמה שאין בעיה בכהונת שר עם עבר כמו זה של אריה דרעי. אין לטעות - את הזרעים למבחן הסבירות החדש והמקל שיאפשר את מינויו של אריה דרעי לשר - זרע ביהמ"ש בפסיקותיו בעבר. </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-81805417397320982792022-12-30T13:31:00.175+01:002023-01-07T18:23:38.743+01:00הסכמים קואליציוניים מפורטים מדי ומחירם <p>במסגרת הליכי הקמת הממשלה החדשה, <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-968588" target="_blank">הונחו ההסכמים הקואליציוניים על שולחן הכנסת אתמול</a>. </p><p>כידוע החובה לפרסם את ההסכמם הקואליציוניים קבועה ב<a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73606.htm" target="_blank">סעיף 1 לחוק הממשלה, התשס"א-2001</a>: </p><blockquote>"פרסום הסכמים<br />1. (א) נעשה הסכם בכתב בקשר לכינונה של ממשלה או בקשר להבעת אי אמון בה או בקשר להצבעה על חוק התקציב, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה, או בקשר למינויו של סגן שר, ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת, בתוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ-48 שעות לפני יום הבחירות או מ-24 שעות לפני כינון הממשלה או ההצבעה בכנסת או ההודעה לכנסת, לפי הענין; במנין הימים והשעות לא יבואו בחשבון ימי מנוחה או שבתון על פי חיקוק; נעשה הסכם מטעם רשימת מועמדים לכנסת, ימסרו אותו הצדדים להסכם מיד למזכיר הכנסת.<br /><br />(ב) מזכיר הכנסת יביא מיד לידיעת חברי הכנסת, ובתקופה של בחירות לכנסת – גם לידיעת באי כוח רשימות המועמדים, כל הסכם שנמסר לו לפי סעיף זה.<br /><br />(ג) לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) לא ייחתם הסכם בקשר לענינים האמורים בו, אלא אם כן נקבע מועד חדש לאותו ענין, המאפשר פרסום ההסכם כאמור בסעיף זה."</blockquote><p>העובדה ש<a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/pages/coalitionagreements.aspx" target="_blank">כל ההסכמים הקואליציוניים מפורסמים באתר הכנסת</a> מאפשרת לאזרח המתעניין לעלעל בהם ולהתרשם מהיבטים שונים (ומשונים בהם). </p><p>הופתעתי מאורכם של ההסכמים הקואליציוניים שהונחו על שולחן הכנסת ותהיתי האם אכן יש כאן מגמה של גדילת היקפם. </p><p>בחינת ההסכמים של הקואליציה הנוכחית, העלתה את הנתונים הבאים: </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-RZ.pdf" target="_blank">הליכוד - הציונות הדתית</a>: 29 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-Otzma.pdf" target="_blank">הליכוד - עוצמה יהודית</a>: 23 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-Noam.pdf" target="_blank">הליכוד -נעם</a>: 13 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-Shas.pdf" target="_blank">הליכוד-ש"ס</a>: 37 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-YT.pdf" target="_blank">הליכוד-יהדות התורה</a>: 31 עמודים</li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-App-AY.pdf" target="_blank">נספח אגודת ישראל</a>: 1 עמוד </li></ul><p></p><p>סה"כ: 134 עמודים </p><p>בחינת ההסכמים הקואליציוניים של הקואליציה הקודמת העלתה את הנתונים הבאים: </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-App-AY.pdf" target="_blank">ימינה- יש עתיד</a>: 9 עמ' </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-NH.pdf" target="_blank">יש עתיד-תקווה חדשה</a>: 7 עמ' </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-Meretz.pdf" target="_blank">יש עתיד-מרצ</a>: 4 עמודים</li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-Labor.pdf" target="_blank">יש עתיד-העבודה</a>: 6 עמודים</li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-BW.pdf" target="_blank">יש עתיד - כחול לבן</a>: 6 עמודים</li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-Raam.pdf" target="_blank">יש עתיד - רע"מ</a>: 7 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-Raam.pdf" target="_blank">יש עתיד - ישראל ביתנו</a>: 5 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-AppCAppC1.pdf" target="_blank">נספח חקיקה מוסכמת</a>: 10 עמ' </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA36-AppTakanon.pdf" target="_blank">נספח תקנון עבודת הממשלה</a> 48 עמודים </li><li>סה"כ: 102 עמודים </li></ul><p></p><p>במבט ראשון, הפער לא גדול במיוחד, אבל בהתחשב בכך שרוב תקנון עבודת הממשלה מקביל לדרכי עבודת הקואליציה שבהסכמים שבקואליציה הנוכחית - וזה פער בין 12 עמודים (במצטבר) לבין 48 עמודים, הפער הוא כמעט כפול. </p><p>עוד יש להעיר, בשולי הדברים, שהבשלות של הקואליציה הקודמת לגבש הסכמות בשלב הזה, ניכרת מאוד בהשוואה לקואליציה הנוכחית (סוגיה שלכשעצמה כנראה תעסיק בעתיד היסטוריונים של הפוליטיקה הישראלית). </p><p>וכדי לנסות לבסס קו בסיס לאומדן של שתי הקואליציות, החלטתי לחזור אחורה אל הקואליציה שקמה ב2015 ולבחון את אורך ההסכמים דאז: </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/documents/Coalition2015_1.pdf" target="_blank">הליכוד - כולנו</a>: 18 עמ'</li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/documents/Coalition2015_2.pdf" target="_blank">הליכוד-יהדות התורה</a> 13 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/coalition2015_4.pdf" target="_blank">הליכוד -ש"ס </a> 14 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/coalition2015_3.pdf" target="_blank">הליכוד-הבית היהודי</a> 14 עמודים </li><li><a href="https://main.knesset.gov.il/mk/government/documents/appndix2015.pdf" target="_blank">נספח - הצעת החוק פרוייקטים לאומיים</a>: עמוד אחד </li></ul><p></p><p>סה"כ: 60 עמודים </p><p>(יצויין שאותה קואליציה התרחבה בהמשך ונחתם עוד הסכם קואליציוני עם ישראל ביתנו ב2016, ולאחר מכן נחתם הסכם נוסף ב2018, אבל המבט בפוסט הזה הוא על ההסכמים הנחתמים עם יצירתה של הקואליציה). </p><p>ההשוואה בין היקפי המסמכים העומדים בבסיס הקמת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%A2" target="_blank">הממשלה ה-37</a> בהשוואה לאלה העומדים בבסיס <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2" target="_blank">הממשלה ה-34</a> היא מאלפת. במיוחד בהתחשב בכך שאותן שותפות נדרשו להיקפים אחרים. כך, נדרשה השנה ש"ס ל205 סעיפים להסכם הקואליציוני עצמו (לא כולל נספחים), בעוד שב2015 נדרשו רק 101 סעיפים (שכללו גם את חלוקת התפקידים, בעוד שהשנה חלוקת התפקידים הועברה לנספח!). </p><p>קשה שלא להניח שההסתמכות הזו על הסכמים מפורטים במיוחד, מבוססת על לקח התפוררות הקואליציה שמאחורי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%A9" target="_blank">הממשלה ה-35</a> בעקבות התנערות הליכוד מההסכם הקואליציוני עם כחול-לבן בדבר הגשת תקציב. סביר להניח שגם <a href="https://zutot.blogspot.com/2022/10/blog-post.html" target="_blank">התיאור של בנימין נתניהו, ראש הממשלה המיועד, כלא-אמין על ידי שותף לקואליציה</a>, הביאה לנסיון זה לעגן ולפרט הסכמות. </p><p>עם זאת, לבחירה בחוזים סגורים דווקא במצב שבדרך-כלל יטופל בצורה טובה יותר על ידי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%96%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%A1" target="_blank">חוזה יחס</a> בהכרח יהיו מחירים. כבוד השופט שטיין ב<a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/18/490/076/f12&fileName=18076490.F12&type=4" target="_blank">ע"א 7449/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ</a> (PDF, להלן "עניין ביבי נ' רכבת ישראל"; יצויין שלמרות הדמיון בשם, אין, ככל הידוע לי, קשר בין החברה לבין איש הציבור) עסק בהבחנה בין חוזי יחס וחוזים סגורים, ותיאר את חוזה היחס: "אשר הסכימו אהדדי לגבי מטרתו ונטלו על עצמם את התחייבות הבסיסית לקדמה, לא יכלו, לא רצו או לא השכילו לקבוע בו מתווה צעדים מדויק שבו כל אחד מהם אמור לצעוד כדי להגיע אל אותה מטרה משותפת. בדרך כלל". והרי זהו אופיה של הסכמה פוליטית. שהרי לא ההסכמה העקרונית כמוה ככיוון המעשי שעוד יצריך החלטות ממשלה ואולי גם חקיקה, ופעולות כאלה ואחרות שפרטיהן לא בהכרח מובררים דיים בשלב הזה של התכנון. </p><p>הבחירה במבנה של "חוזה ממצה שכל תנאיו מוגדרים באופן ברור ונהיר, והוא איננו זקוק לפרשנות יצירתית" (כדברי השופט שטיין בעניין ביבי נ' רכבת ישראל), אומנם תגונן על הצדדים מפני נסיגה מהסכמות, אבל כשיגיע זמן המימוש, והתכנון הראשוני המפורט מדי יתנגש באילוצי-המציאות, ייאלצו הצדדים להסכים מחדש. וממילא, אם ההסכמה מחדש מחכה להם בעתיד, מה הועילו ההסכמות בהווה ? </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-72983127667614856122022-12-29T11:38:00.022+01:002023-01-04T06:09:17.800+01:00כל הדבר הזה הוא פיקציה שיצרו שופטי בית המשפט העליון כדי לקחת את הכוח מנבחרי העם ולהחליט במקומנו מה טוב ומה לא טוב<p><a href="https://twitter.com/netanyahu/status/1608127748547170304" target="_blank">מינויו של ח"כ יריב לוין לתפקיד שר המשפטים</a> ו<a href="https://www.haaretz.co.il/news/politi/2022-12-30/ty-article/.highlight/00000185-5ee1-d6a2-adf5-7fe107780000" target="_blank">חלק מההערכות לגבי המדיניות אותה עתיד הוא להוביל במשרד המשפטים</a> הם סיבה טובה דיה להתעמק בדיאלוג מעניין שהתפתח לפני כמה שבועות במליאת הכנסת, בין שר המשפטים (כתוארו דאז) גדעון סער לבין יו"ר הכנסת (כתוארו דאז) יריב לוין, המאפשר הצצה להשקפותיו של שר המשפטים החדש של מדינת ישראל.</p><p>הדיון מצוטט מפרוטוקול דברי הכנסת, עמודים 222 - 254, סביב <a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2198130" target="_blank">הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11)</a>, במסגרת <a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/plenum/Pages/SessionItem.aspx?itemID=2198209" target="_blank">הישיבה הארבע-עשרה של הכנסת העשרים וחמש (מיום רביעי, כ' בכסלו תשפ"ג, 14 בדצמבר 2022)</a>. הדברים נערכו מעט למען הקריאות ללא כמה קריאות ביניים ודיוני-משנה אחרים, ותוך נסיון לשמור על המיקוד של הפינג-פונג שבין השר ליו"ר (כתאריהם אז), סער ולוין: </p><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"></span></p><blockquote><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">"שר
המשפטים גדעון סער: </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>.... </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לגעת בסוגיה היותר-רחבה שאנחנו צריכים לפי דעתי
לדון בה, והיא איך בכלל נכון לתקן חוקי-יסוד. אנחנו מדברים על תיקון חוקי-יסוד,
ובפתח הדברים, אני כבר אומר: נכון שכל הכנסות ומכל הצדדים הפוליטיים לא נהגו
בחוקי-היסוד כפי שהיינו רוצים שינהגו בחוקי-יסוד. אנחנו מכירים – אתה בוודאי מכיר,
אדוני היושב-ראש – את הוויכוח שהיה בראשית ימי המדינה, באספה המכוננת, על כינון
חוקה לישראל. אחת ההצעות היפות שריכז ד"ר באדר בזמנו לחוקה לישראל הייתה של
תנועת החרות, שכמובן באותו ויכוח היסטורי צידדה בחקיקת חוקה לישראל, לעומת דוד
בן-גוריון, שעמד בראשות הממשלה והוביל קו נגד חקיקת חוקה מתוך תפיסה של אי-הגבלת
השלטון הפוליטי. ומטעמים אחרים היו באותה עמדה המפלגות הדתיות, ובסופו של דבר
הגיעו לאותה פשרת הררי, שלפיה תחוקק החוקה פרקים-פרקים על דרך של חוקי-יסוד. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אם
מותר לי להעיר הערה קצרה, שלטעמי דוד בן-גוריון – אולי אחד הדברים המדהימים
באישיות שלו ובאופן שבו הוא ניהל את הדברים היה ההבנה העמוקה שלו שלא את כל הבעיות
אפשר לפתור בזמן אחד ושלא כל דבר גם מוכרחים לכתוב. ואני חושב שהצירוף של שני
הדברים האלה הוביל אותו להבין שהיכולת להביא להסכמות על חוקה בעת ההיא היא
בעייתית, ושאם יתעקשו לכתוב כל אחד את אמונתו כפי שהוא רוצה שתשתקף בחוקה, יכול
להיות שלא נצליח לקיים את המדינה נוכח האתגרים שהיו לה בראשית ימיה. ואני חושב
שחלק מההנמקות האלה נותרו נכונות גם היום, בחלוף כל השנים, למרות היתרונות שכמובן
יש למציאות שבה אפשר לכתוב חוקה שיש לגביה הסכמה רחבה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
בהחלט מסכים שדוד בן-גוריון היה מנהיג גדול, אבל אני משוכנע שהוא שגה באותו ויכוח
היסטורי ושאנחנו משלמים עד היום את מחיר האי-הגעה לחוקה בשלב שבו, יחסית להיום,
עוד היה קל – יחסית להיום – להגיע לליבה ערכית מוסכמת. בסופו של דבר כל הוויכוח
שאנחנו נמצאים בתוכו והוא אולי מגיע לשיאים חדשים, בין הרשויות, על הסמכויות, כל
הדברים האלה – חוק-יסוד: החקיקה, מדברים עליו עשרות שנים, והכנסת לא עשתה את
תפקידה כרשות מחוקקת כל אותן שנים, ונראה שזה רק הולך ונהיה יותר ויותר מסובך
להגיע לקונסנזוס חברתי, שנדרש כאשר אתה הולך לכתוב חוקה. אני משוכנע שאז, באופן
יחסי להיום כמובן, היו תנאים יותר טובים לכתוב חוקה. נכון, דוד בן-גוריון, הייתה
לו תפיסה, היא הייתה תפיסה ריאליסטית. הוא העניק לנושא הזה משקל משני באופן יחסי.
נכון גם שלמדינה היו בעיות כבדות יותר באותו שלב, אבל עינינו הרואות, חלפו 74 שנים
ולא הצלחנו לעשות את הדבר הזה. ומי לידינו יתקע – ואני רואה היום את ההצעות, גם
אלה שבאות מצד הקואליציה המסתמנת, ולצערי אם ילכו בדרך הזאת הרי מייד תהיה
התחייבות של הצד השני: אנחנו נבטל את זה כשנחזור לשלטון. ממנחם בגין למדנו שאין
שלטון שהוא נצחי, תמיד יש חילופי שלטון. אבל הגדולה שהבית הזה נדרש לה באמת, אם
יהיה רצון לקיים דיאלוג רציני כזה, היא לנסות להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן – אני
לא משלה את עצמי שאפשר להגיע לקונסנזוס – כדי לייצר משהו שהגדולה שלו תהיה בזה
שהוא יהיה קבוע, שלא יעקרו אותו או ינסו לעקור אותו בכנסת לאחר מכן או שתי כנסות
לאחר מכן. ולפי דעתי זה מבחן מנהיגות גדול מאוד, ואני מקווה שדברים כאלה יקרו
בהקדם. על כל פנים, חוקי-יסוד לא זכו אצלנו, פה בבית הזה, להדרת הכבוד שצריכה
להיות למשהו שהוא חלק מהחוקה. כי בסופו של דבר גם כשמתקיים ויכוח בוועדה, אז
אומרים לבית המשפט: אנחנו פה פועלים כאספה מכוננת, אתה לא יכול לגעת בחוק-יסוד.
טיעון טיעון, אבל מהצד השני, האם אנחנו באמת מתייחסים לחוק-היסוד כאל חוק-יסוד?
אני חושב שכל מה שאנחנו רואים – לא רק בכנסת הזאת, אני מודה, אבל ביתר שאת בימים
האלה – מוכיח לצערי שהמעמד של חוקי-היסוד הוא מאוד חלש. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לפני
שאני אתייחס בהרחבה לכל הקשיים בחקיקת החוק שלפנינו, אני רוצה להביא דווקא מדבריו
של מציע הצעת החוק, חבר הכנסת ארבל, בוועדת הכנסת לפני כשנה, ב-22 בנובמבר 2021,
שבה הוא התייחס לבג"ץ שפיר. אני מצטט: "אדוני היושב-ראש, חבריי חברי
הכנסת, גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, אני מפנה את שאלתי בתחילת דבריי אלייך,
האם באמת לאחר פסק דין חשוב מאוד ומכונן, שמדבר בבג"ץ שפיר על שימוש לרעה
בכוח הסמכות המכוננת, ובג"ץ בא ומגדיר לנו באופן מאוד מאוד ברור כיצד נכון
וראוי התהליך לכונן חוקה במדינת ישראל, האם התהליכים האלה וכיצד איך שהם נעשים
והחופזה להביא את זה גם בפטור מחובת הנחה באופן הזה, האם זה לא עולה – וכך הוא
מגדיר את הדברים – לא, אני לא אומר מניעה משפטית, האם זה לא עולה לכדי קושי משפטי
מסוים - - - והינה כאן אנחנו בעצם מכוננים חוקה למדינת ישראל. האירוע פה זה בעצם
לזרז את התהליכים להתכנסותה של הרשות המכוננת, הכנסת בכובעה כרשות מכוננת תכונן
חוקה למדינת ישראל". ואז הוא מצטט כיצד נעשה משאל טלפוני בין שרי הממשלה
בלילה כדי לקיים דיון בפטור מחובת הנחה. "ככה אנחנו רוצים שהחוקה של מדינת
ישראל תיראה? האם באמת בשים לב לדברי בג"ץ שפיר זו הדרך הנכונה לכונן
חוקה?"</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">והשאלות
הללו של חבר הכנסת ארבל, מציע הצעת החוק שלפנינו, במקומן עומדות, וראוי להשיב
עליהן בשלילה. לא ראוי, לא נכון, לתקן חוק-יסוד באופן חפוז, בהליך בזק, עם פטור
מחובת הנחה. הבעיה היחידה שחבר הכנסת ארבל התייחס אז לחוק הלא-נכון. אני מתייחס
לחוק הגבלת כהונה, שאז הובא לכנסת. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">בהצעת
חוק הגבלת כהונה בשעתה דובר על הגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד. הצעת
החוק הזאת הייתה חלק מהמצע שלנו, של תקווה חדשה, בבחירות הקודמות, היא גם הייתה
חלק מההסכמים הקואליציוניים. היא עברה תהליך חקיקה משמעותי ויסודי. זאת אומרת היא
לא באה לפה בן לילה, היא פורסמה בראשונה כתזכיר חוק להערות הציבור, ובמשך 21 יום
ניתנה הזדמנות לכל אזרחי ישראל להעיר, לבקר, להציע תיקונים ושיפורים, באופן כללי
להשמיע את קולם ביחס להצעה. כמובן שבתקופה זו גם משרדי הממשלה הרלוונטיים יכלו
להעביר את הערותיהם.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">תזכיר
חוק הגבלת כהונה הוכן על ידי גורמי המקצוע במשרד המשפטים, אושר על ידי היועץ
המשפטי לממשלה הקודם ד"ר מנדלבליט. הצעת החוק עברה אפוא כמה וכמה מסננות
ובקרות עוד קודם שפורסמה להערות הציבור. לאחר מכן היא הובאה לדיון בפני ועדת השרים
לחקיקה, נדונה בוועדה, אושרה, ולאחר התהליך המשמעותי הזה – הונחה על שולחן הכנסת.
חלפו ארבעה חודשים, אדוני היושב-ראש, מאז פורסם התזכיר להערות הציבור ועד שההצעה
הובאה לכאן לקריאה השלישית לאחר כמה דיונים שנערכו בוועדת החוקה. אני מזכיר שבסופו
של דבר היא אושרה בקריאה השנייה ולא אושרה בקריאה השלישית. אז אני מניח, אדוני
היושב-ראש, שאם לשיטת חבר הכנסת ארבל ההליך ההוא היה בלתי תקין, על אחת כמה וכמה
שתיקון חוק-היסוד בחקיקה פרטית, עם פטור מחובת הנחה, תוך מספר ימים, הוא בטוח הליך
שאינו ראוי לתיקון חוקה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">תחולת
הצעת חוק הגבלת כהונה, בשונה מהצעת החוק של חבר הכנסת ארבל, הייתה צופה פני עתיד.
אנחנו מראש אמרנו, אדוני היושב-ראש: אנחנו מחוקקים את זה במבט פרוספקטיבי, איננו
מחילים את זה אחורה על שנות כהונתו של מר נתניהו בעבר. אנחנו מאפסים את הספירה, היא
בעצם מתחילה מרגע שהחוק הזה פורסם ברשומות, מה שהיה לפני זה לא רלוונטי. אכן, אני
משוכנע שאותה הצעה בעניין הגבלת כהונה עמדה בכל מה שמצופה מהצעה שבאה לתקן
חוק-יסוד.<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>אבל אני אומר, מי שראה בנסיבות
הרבה הרבה יותר – שנהגנו בהן בדרך שקולה, דרך ראויה – נסיבות לא תקינות לחקיקת
חוק-היסוד, אז בוודאי לא יכול לראות במה שקורה כאן בימים האלה תהליך ראוי.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
רוצה לדבר באמת, אדוני היושב-ראש, על האופן של חקיקת חוק-יסוד או תיקון חוק-יסוד,
איך נכון, איך ראוי לפעול בעניין הזה. הכנסת כאן בעצם מתבקשת לחוקק ארבע הצעות חוק
מקריאה טרומית עד קריאה שלישית תוך כמה ימים. שתיים מההצעות שאוחדו להצעה אחת
מתייחסות לתיקונים בחוק-יסוד: הממשלה. הצעה נוספת, שגם היא דרמטית בכל הנוגע
לסמכויות המשטרה, ליחס בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המקצועי בראשות המפכ"ל,
בעלת השלכות משמעותיות על מערכת אכיפת החוק, אפילו לא רק על המשטרה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p> </o:p></span><span style="font-family: David, sans-serif; font-size: 12pt;">בפסק
דין מגדלי העופות התייחסה בשעתו השופטת בייניש לכך שיכול שייפול פגם מהותי באופן
חקיקת חוק גם אם התקיימו כל התנאים הטכניים. אני מצטט: "עקרון ההשתתפות בהליך
חקיקה מחייב אפוא הליך חקיקה שבו תהיה לחברי הכנסת הזדמנות נאותה והוגנת להשתתף
בהצבעה על הצעת החוק, אולם האם די במתן אפשרות פיזית לנכוח בהצבעה כדי לעמוד
בדרישה להעניק לחברי הכנסת הזדמנות נאותה והוגנת להשתתף בהצבעה?" אני מזכיר
רק את הבקשה ממך שהייתה פה בנוכחותי, אדוני היושב-ראש, כאשר הדיון הזה במליאה
מתקיים במקביל לדיונים בחוקים אחרים שעליהם אנחנו מדברים. נותנת השופטת בייניש
מקרה קיצון, שבו מתקיימות כל הדרישות הפורמליות אבל הצעת החוק כתובה בשפה זרה
ובאופן שלא ניתן לדעת לא ניתן לדעת על מה מצביעים, מהי מהות החקיקה. אז במקרה
קיצון כזה ודאי שאיש לא יחלוק שזה פגם שיורד לשורש ההליך שמצדיק התערבות שיפוטית,
כי הם אינם יכולים למעשה, חברי הכנסת, לדעת על מה הם מצביעים. בעצם אנחנו רוצים
חקיקה, או הליך חקיקה שנותן אפשרות מעשית לא רק להשתתף אלא גם לגבש עמדה בקשר
להצעות חוק. אני חושב שחקיקת בזק כזאת היא מאוד בעייתית בהקשר הזה.</span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">עכשיו,
איך מחוקקים חוק-יסוד? אני אבקש לעמוד בקצרה על מושכלות יסוד, על האופן שבו יש
לחוקק חוקה, על האופן שבו כוננו חוקות אחרות בעולם אם כי אני יכול לתת דוגמאות
רבות – אבל כמידת האפשר בדיון כזה. אני רוצה להקריא מדבריה החשובים של פרופ' רות
גביזון, זיכרונה לברכה, שבהם היא מבקשת ללמוד לקח מאחת החוקות החשובות בעולם, חוקת
ארצות הברית, ובעיקר בזמן האחרון, אדוני היושב-ראש, הרבה מהפוליטיקאים שלנו רוצים
להידמות לארצות הברית ולייבא לפחות חלק מהסדרים שלה באופן סלקטיבי, חלק מסוים, אבל
בכל אופן הם נוהים אחרי הסדרים מסוימים שקיימים בה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"מרכיב מרכזי בתפיסתו של פובליוס הוא כי
על מכונני החוקה להציג מכלול של הסדרים שינהיגו בצורה ברורה מפורשת, מכוונת ונצחית
הבחנה בין 'פוליטיקה חוקתית' לבין "פוליטיקה רגילה". ייתכן שהדגשתה של
ההבחנה הזאת היא התרומה החשובה ביותר של המפעל החוקתי האמריקני. מפעל זה מבוסס על
הרעיון העומד בבסיסם של כמעט כל מאמרי הפדרליסט, שיש טעמים תיאורטיים ומעשיים
להבחין בין המשחק הפוליטי הרגיל, על כל מורכבותו וגמישותו, לבין כללי המשחק ומבני
המוסדות המרכזיים שבמסגרתם משחק זה מתנהל. הבחנה זו איננה חדה וחלקה, וגם חוקה
נוקשה מהסוג האמריקאי אינה יכולה לספק תשובות נחרצות לגבי כללי המשחק. מחברי
הפדרליסט היו ערים לכך שדיונים כאלה על גבולות כללי המשחק, כלומר על הגבול הזה
שבין פוליטיקה חוקתית לפוליטיקה רגילה, לא יסתיימו לעולם, וכי הם חלק מהמהות של
הסדרים מוסדיים אנושיים. עם זאת, מחברי הפדרליסט עמדו על קביעת העיקרון שמקור
הסמכות החוקתית שונה ממקור הסמכות הרגילה וכי הבחנה זו עומדת ביסוד היציבות של כל
משטר המבוסס על הסכמת העם. העם הוא מקור ההסדרים החוקתיים ואילו נציגיו הם נושאי
הפוליטיקה הרגילה. מן העיקרון הזה נובעים כמה מהמאפיינים היסודיים ביותר של
ההסדרים החוקתיים, אבל בעיקר עליונותה הבלתי-מעורערת של החוקה על כל בעלי הסמכות
הפדרליים והמדינתיים כאחד וההבחנה בין דרכי אימוצה ושינויה ובין מנגנוני ההחלטות
המקובלים על הפוליטיקה הרגילה, קבלת חוקים וחקיקת משנה. כדי לשמור על יציבות החוקה
מנסחיה התעקשו על מנגנון תיקון נוקשה. בעניין זה רעיונותיו של פובליוס הם הד בעל
חשיבות לעמדותיו של דיוויד יום ואולי אף לעמדות שהיו נשמעות טבעיות יותר דווקא אצל
אדמונד ברק. חשוב שתיקונים בחוקה יהיו נדירים. תיקון בחוקה הוא רמז לפגם, ולא טוב
לפעול בשיטה שהציבור חושב כי יש בה פגמים רבים. שלטון בריא מבוסס, במידה רבה, על
אמון הציבור, ואמון זה מעמיק כאשר השלטון הוא יציב וכאשר אין מאבקים בלתי פוסקים
על כללי המשחק. שלטון חכם ירצה כי לצידו יעמדו לא רק החוקים, אלא גם הדעות הקדומות
של הציבור: בלי תמיכה כזאת גם השלטון הטוב ביותר לא יכול להיות יציב.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">על
פי הפדרליסט חוקה שתצליח במשימת-העל של יצירת מסגרת יציבה, צריכה לא רק להבחין בין
פוליטיקה חוקתית ובין פוליטיקה רגילה, אלא גם למצוא את האיזון הנכון בין שתי
הסכנות הקוטביות האורבות לכל ממשלה: ראשית, עודף כוח בידי הממשל עלול להיות משחית
ומסוכן, אולם מעט מדי כוח עלול להביא לאנרכיה ולשיתוק, כמו גם לסיעתיות בלתי
מרוסנת. שנית, הניסיון להגן על החירות ולהימנע משלטון יחיד עלול להביא לא שלטון
אחראי הרגיש לצורכי הציבור, אלא דווקא לפופוליזם רודני. בניסיון להתמודד עם בעיות
אלה מחברי הפדרליסט הציעו ארבעה עקרונות שמחזקים זה את זה: מוסדות רפובליקנים
כפתרון לסכנות הפופוליזם והרודנות; טיפוח אוכלוסייה מגוונת כפתרון לסכנות
הסיעתיות; עיצוב מבנה המשטר על בסיס איזונים ובלמים; ויצירת ממשלה חזקה שתוכל
לפעול למרות האיזונים והבלמים האלה - - - ההסתמכות על פתרונות מבניים היא גם
התשובה שנותנת החוקה האמריקנית לבעיה אוניברסלית אחרת: האופי המשחית של הכוח. רוב
גדול של נציגי הוועידה בפילדלפיה הסכימו כי הכוח שהופקד בידי המחוקקים של המדינות
היה גדול מדי, ואף כבר גרם לסוגים שונים של השחתה. במאמר 51, גם הוא אחד מהמאמרים
הקלאסיים בקובץ, מסביר פובליוס כי מקור כל העוצמה הפוליטית הוא העם, אולם עוצמה
זאת צריכה להתחלק בין כמה מוסדות - - - מחברי הפדרליסט סברו כי גם אם אלה שייבחרו
לבית הנבחרים ולסנאט יהיו משכמם ומעלה, לגופים גדולים יש תמיד דינמיקה משל עצמה,
והיצרים נוטים לגבור על התבונה - - - המבחן הראשון לכל חוקה הוא יצירת מסגרת
יציבה, שבתוכה מתנהלים הוויכוחים של הפוליטיקה הרגילה. מחברי החוקה האמריקנית
וכותבי הפדרליסט הבינו היטב שתנאים חיוניים להקמת המבנים המוסדיים שבתוכם יפעלו
הכוחות הפוליטיים הם יציבות יחסית של המסגרת, הסכמה רחבה לגבי כללי המשחק, ובעיקר
הגנה על הכללים האלה מפני הסיעתיות והאינטרסנטיות שעלולים לפעול אצל מחוקקים
רגילים שרוצים להיבחר מחדש. מבחינה זאת נוקשותם של כללי המשחק חשובה לא פחות
מתוכנם של ההסדרים".</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
רוצה להביא את העובדה הדי-מדהימה הזאת, שמאז 1791, כשאומצה מגילת הזכויות בארצות
הברית כסיום תהליך אשרור החוקה, התקבלו רק 16 תיקונים במשך תקופה כל כך ארוכה
בזמן, הרבה פחות מאחד בכל עשור בממוצע. לא עשיתי את החשבון, אבל זה די מדהים. ורק
לשם השוואה - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אדוני
השר, אני רק רוצה לשאול כדי שאני אבין את הנקודה עד הסוף. אני לפחות מסיק ממה
שנאמר כאן עוד מסקנה אחת, שהרעיון שבית משפט של תשעה שופטים, או של 11 שופטים, או
כל הרכב שהוא, יכול להתערב בחוקי-יסוד, או אפילו לקיים דיון ולשמוע טענות בדבר
כשירותם של חוקי-יסוד או תוכנם, הוא בכלל רעיון שממוטט את כל התפיסה הזאת על פניה.
זאת אומרת, אם אנחנו ניקח את כל האוסף המאוד-מעניין הזה שאדוני מקריא כאן, ואני
חושב שיש בו גם הרבה, בעיניי לפחות, מן האמת, מסקנה אחת בוודאי יש ממנו: שבית
המשפט, אסור לו לגעת בחוקי-היסוד.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">השאלה
אם חוקי-היסוד הם חוקי-יסוד - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ודבר
כזה הוא בכלל דבר בלתי נתפס. ואני מסכים, אני מוכן ללכת עם אדוני עוד צעדים, ואם
נאמר שהוא יכול כי חוקי-היסוד אינם חוקי-יסוד, ואני אפילו אומר שאם זאת תהיה
עמדתך, אני אפילו אצטרף אליה במובן זה שגם אני לא מבין איך אפשר לקבל חוק-יסוד כמו
כבוד האדם וחירותו ב-33 קולות נגד 22, אז נגיע למסקנה שלא ניתן לפסול חוקים על
בסיסו, ולכן בסוף אי-אפשר לאחוז בחבל הזה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
אתייחס גם לשאלת הביקורת השיפוטית-החוקתית. אני מסכים שזאת דילמה כבדת משקל, היא
איננה ברורה מאליה. אני אתייחס גם לאיך צריך לתקן חוקי-יסוד. התייחס לזה בשעתו
בתזכיר חוק-יסוד: החקיקה שר המשפטים יעקב נאמן, עליו השלום, בתזכיר שלו משנת 2012.
הבעיה שהמשקל המעשי שאנחנו נותנים לחוקי-היסוד באופן אמיתי בדיונים פה הוא לא שונה
ממה שניתן לחוק רגיל, וזה בדיוק אותו עירוב בין הסמכות המכוננת לבין הסמכות
המחוקקת. ואני חושב, בכל הכבוד, שאחד מתפקידיו של אדוני, כשהוא יושב על הכיסא שהוא
יושב עליו, הוא לנסות ולייצר תפיסה שונה לגבי הנושא הזה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אנחנו
מתווכחים עכשיו על חוק מסוים. באופן טבעי הקואליציה יש לה דעה מסוימת, אני חושב
שהיא שוגה גם מהבחינה שעמדתי עליה קודם, של בזבוז האשראי הציבורי על הדבר הזה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אנחנו
במצב שכרגע לפחות לא ברור מי קואליציה ומי אופוזיציה. אולי העתידית. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הקואליציה
המתהווה. על כל פנים, בוא ננסה לדלג מעל המחלוקת הזאת שנקיים אותה היום. קודם כול
חשוב לעשות מאמץ להגיע לחוק-יסוד: החקיקה בהסכמה רחבה. זה הדבר הכי חשוב שאנחנו
יכולים לעשות כחברי כנסת. ובוא נניח שאנחנו לא יכולים להגיע לזה? אז לפחות לייצר
פרקטיקה מוסכמת – ואפילו לא מוסכמת, שאדוני יוביל אותה לבדו – של גישה שונה לגבי
תיקון חוקי-יסוד, אפילו בתקנון או בדרך אחרת, אינני יודע. אני חושב שאנחנו גולשים
במדרון הזה, ואנחנו מנהלים את העימות בין הרשויות.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p> </o:p></span><span style="font-family: David, sans-serif; font-size: 12pt;">ואגב,
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הייתה לי ויש לי ביקורת על האקטיביזם השיפוטי, על פסקי
דין מסוימים, גם על פסקי דין מסוימים בתחום החוקתי. נגעת קודם, לפני שעליתי, בפרשת
המסתננים. אני בהחלט חושב שבית המשפט העליון שגה בדרך שהוא טיפל בנושא הזה, ופעם
אחר פעם. ההתערבות בחוק הראשון, היה בה היגיון מסוים. אחר כך – עוד שני חוקים.</span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">גם
בפעם השלישית.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">כך
אמרתי. בפעם השנייה והשלישית לא הייתה שום הצדקה. באנו ולקחנו בחשבון – הייתי גם
מעורב באופן אישי, אז אני אומר למי שלא זוכר, חברת הכנסת מאי גולן ואדוני זוכרים
את זה. אבל לקחנו בחשבון את הביקורת השיפוטית על תקופת המאסר הממושכת שנקבעה בחוק
הראשון, אבל לאחר מכן, כאשר בית המשפט העליון המשיך ופסל סעיפים משני החוקים לאחר
מכן, על ידי שני שרים שונים, אני חושב שהוא הלך הרבה מעבר לגדר הנדרש, ואני גם
חושב שבאופן שבו הוא נכנס לנושא הזה גם גרם לכך שאותו תהליך שהתחלתי בו, שהביא
ליציאה משמעותית מאוד של מסתננים, נעצר ברגע שהייתה תחושה שההסדר החקיקתי מוטל
בספק.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">זו
הייתה כוונת המשורר מלכתחילה, לעקר ולסרס את החוק כדי לעצור את כל התהליך.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אמרתי
את זה רק כדי לציין שהגישה שלנו צריכה להיות בהחלט עמידה על כבודו של הבית הזה ועל
הפררוגטיבות שלו, ומותר לבקר את בית המשפט כל עוד עושים את זה בצורה מנומקת, בצורה
רצינית. יחד עם זאת אנחנו לא יכולים לא להסתכל פנימה ולהגיד כלפי עצמנו: האם אנחנו
לוקחים את הגלימה הזאת, את הכובע הזה של האספה המכוננת לפני 74 שנים? האם אנחנו
פועלים כפי שאספה מכוננת, ראוי לה שתפעל? אני חושב – ואני אומר, זה לא התחיל היום,
זה לא התחיל בכנסת הזאת, זה לא התחיל בממשלה המיועדת, זה היה קיים שנים רבות, אבל
אני חושב שאנחנו הולכים ושוחקים - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">איך
עוצרים אותם מתקדימים כאלה - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הדרך
הנכונה היא, לפי דעתי, ואמרתי את זה הרבה פעמים, ואמרתי את זה כאן, בחקיקת
חוק-יסוד: החקיקה מאוזן, ששומר גם על כבודה של הכנסת וגם על המשמעות של הפסיקה.
בלתי אפשרי שכל בית משפט, גם בית משפט שלום, יוכל לפסול חקיקה של הכנסת. ואגב, גם
בבית המשפט העליון לפי דעתי צריך להיות רוב מיוחס; לא רוב מוגזם, לא רוב קיצוני.
שוב, אני רק ניזון מכלי התקשורת, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע מה הכוונות להביא.
אבל כשאומרים: 80% מכל הרכב<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>בית המשפט
העליון, זה דבר קיצוני. אבל לא רוב רגיל. לא שניים נגד אחד. זה מצד אחד. ומצד שני
– לדון בפסקת התגברות, אני בהחלט חושב שזו לא מילה גסה, ולגיטימי לדון, אבל היא גם
לא יכולה להיות רוב שקל להשיגו. לא נוצר פה איזון. אני חושב שהדברים האלה הם סוג
של פשרה היסטורית, שההגעה אליה היא אפילו יותר חשובה מהתוכן המדויק, כי אז אנחנו
נייצר את כללי המשחק.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span style="mso-spacerun: yes;"> </span><span lang="HE">מאי גולן
(הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">איזה
רוב? </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">השאלה
רק אם אדוני מוכן - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p> </o:p></span><span style="font-family: David, sans-serif; font-size: 12pt;">דעתי
האישית היא כמו שכתב השר יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, בתזכיר חוק-היסוד שלו בשנת
2012, נדמה לי 65 חברים. יש חברים שחושבים שצריך יותר. אבל אני חושב ש-61 זה לא
רציני, לדעתי.</span><span style="font-family: David, sans-serif; font-size: 12pt;"> </span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">כן,
אבל אם מותר לי רק לומר, הייתי הולך שבי אחרי הטיעון הזה אלמלא שני מרכיבים שחסרים
בו: האחד, שצריכה להתלוות אליו קביעה שחוקי-יסוד שהתקבלו, כפי שאמרתי, ב-33 קולות
הם לא חוקי-יסוד. והדבר השני שצריך להתלוות אליו זה כמובן שינוי בשיטת בחירת
השופטים. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
חולק עליך - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ואז,
כשיהיה לנו בית משפט פלורליסטי, שחזקה עליו שכאשר הוא פוסל חוקים זה לא מפוזיציה
אלא מתוך משהו שבאמת, באופן אינהרנטי ובייצוג רחב של השקפות עולם ועמדות משפטיות,
נעשה כנראה באופן בלתי תקין, אז יהיה בהחלט מקום לומר שמשעה שקרה דבר כזה, ראוי
שגם הכנסת תידרש לרוב משמעותי יותר כדי להתגבר על החלטה כזו. ולכן, פה בסוף טמון
הוויכוח. הוויכוח הוא לא מספרים – 62 יותר ראוי מ-65. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
בכל הכבוד, אתה אומר: חוקקו חוק-יסוד ברוב קטן. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">קראו
לו חוק-יסוד, זה לא הופך אותו לחוק כזה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">רגע,
בסדר גמור. אבל יש פה שני דברים: 1. לא היו פרקטיקות אחרות שעוגנו. לא היה
חוק-יסוד: החקיקה. 2. יש לך את הסמכות המלאה לבטל אותו. למה אתה אומר: אני לא מקבל
את זה? אתה ככנסת היום גם יכול לבטל את חוק-היסוד, נכון? אז למה אתה הולך בדרך
עקיפין? אתה מאמין לפי השקפת העולם שלך, נכון - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">למה
אני צריך לבטל אותו? אני לא רוצה לבטל אותו, אבל אני חושב שאי-אפשר לפסול חוקים על
פיו, זה הכול. אלו שתי אמירות שונות לחלוטין. הוא קובע ערכים מאוד חשובים, שאני לא
חולק עליהם, אני רק לא מקבל את היכולת לפסול על בסיסם חוקים. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
אני רוצה להגיד לך שגם לפני חוקי-היסוד של שנות התשעים, בית המשפט העליון בשבתו
כבג"ץ עשה ביקורת שיפוטית על חקיקה. מה זה בג"ץ ברגמן? הרבה לפני כן, עם
השופטים הכי שמרנים, שהיום נתלים בהם. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">השאלה,
אם עשה, מכוח איזה סמכות הוא עשה את זה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא,
אבל ביקורת שיפוטית חוקתית היא דבר שכל דמוקרטיה צריכה. צריך לשקול מה צריכים
להיות תנאיה. אתה יודע מי הראשון שעשה את זה, יותר מ-40 שנה לפני בית המשפט
העליון? מנחם בגין אמר, מנחם בגין, ובמקרה יש לי את הציטוט הזה איתי, ואני בטוח
שאתה מכיר אותו, מתוך הרצאה ב-1952, כלומר, ארבעה עשורים לפני חקיקת חוקי-היסוד של
שנות התשעים, כשבכל העולם ביקורת שיפוטית חוקתית הייתה דבר שלא נשמע. אומר מנחם
בגין את הדברים הבאים, ואני אקצר את זה אך ורק לסוגיה הזאת של הביקורת השיפוטית:
"עליונות המשפט – כיצד? אם העם קבע לעצמו על ידי נבחריו חוק יסודי המגדיר את
מעמדו ואת יחסיהן ההדדיים של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, המגדיר לא רק את
זכויותיהם וסמכויותיהם, אלא גם את חובותיהם של נציגי השלטון; המגדיר לא רק חובותיו
אלא גם את זכויותיו של האזרח ואת חירויותיו המדיניות, הנפשיות והכלכליות; לאחר
שהעם קבע לעצמו חוקת יסוד כזו, הרי כל שאר החוקים, ולא רק פקודות השלטון המבצע,
חייבים להיות מתאימים ומתואמים לחוק היסודי, ואין הם יכולים לסתור אותו".
כמובן – משפט חשוב – הקונסטיטוציה מבטיחה את החירויות האזרחיות רק במידה שהן חיות
בהכרת העם ובמידה שהעם שנלחם עליהן או מוכן להילחם עליהן. אולם הקונסטיטוציה עצמה
הופכת להיות בדרך של השפעת גומלין גורם נושא חירות באשר היא מעמיקה את הכרת העם
בזכויותיו. עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים", עצמאיים - -
-</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
הם כן תלויים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">חברת
הכנסת גולן, שופטים עצמאיים, לא תלויים. תקשיבי למה התכוון מנחם בגין. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - - אבל אתה גם יודע שהם עצמאיים מכיוון
אחד. אתה יודע שהם לא מייצגים את רוב העם. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הוא
לא תיאר לעצמו שהם יבחרו זה את חברו של זה בחדרי-חדרים בלי פרוטוקול. הרי פה הבעיה
בדיוק. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - - שיטת הסניוריטי - - -<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">פה
הבעיה. הלוואי והאידיליה הזאת הייתה קיימת, הדבר האידיאלי הזה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">תכף
נגיע גם לזה. "לחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של
תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות שלטון
המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על ידי בית
הנבחרים" – שימו לב למשפט הבא – "המתקבלים כפי שראינו בהשפעה ניכרת או
מכרעת של הממשלה, מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו. את
זכות הגשת הקובלנה המשפטית ביחס לחוקים יש להעניק לכל אזרח", אפרופו זכות
עמידה - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - "אם הוא רואה את עצמו נפגע על ידם
במישרין או בעקיפין, ודבר המשפט יקום". זו התפיסה, אדוני היושב-ראש, החוקתית,
ולא ניתן ליישב את הדרך שבה אתם הולכים היום עם התפיסה הזו. אי-אפשר לגשר. אגב, זה
גם לגיטימי להגיד: בסדר, מה שהיה נכון אז, הוא לא נכון היום. אבל אני חייב לומר,
מנחם בגין היה הרבה יותר ליברלי בתקופת חייו. ואנחנו היום הולכים למקומות שלפי
דעתי לא עולים - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">כמה
חוקים - - - בתקופה של מנחם בגין? האם הם התמודדו עם אותם אתגרים שיש לנו היום - -
-</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
מציע לך, חברת הכנסת גולן, לבדוק במדינות העולם איך התפתחה הביקורת השיפוטית
החוקתית. בכל העולם, במדינות המערביות - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">בארצות
הברית.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">בארצות
הברית פוסלים חוקים. בארצות הברית גם אין פסקת התגברות. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">נכון.
בארצות הברית השופטים נבחרים בצורה שקופה - - - בצורה שקופה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
אי-אפשר לקחת מרכיב אחד. זה בדיוק העניין. בארצות הברית יש חוקה קשיחה. קודם, לא
היית פה, אני מניתי כמה פעמים היא שונתה מאז 1791. זה מגן על זכויות האזרח. בארצות
הברית פסק דין של בית המשפט העליון הוא סופי. בארצות הברית, גם, הנשיא מול הסנאט
והקונגרס, והסנאט והקונגרס ביניהם, ולפעמים גם אין לו רוב בסנט, ששם הוא צריך
לאשר. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">פה
הרשות המבצעת שולטת מכוח רוב קואליציוני בבית המחוקקים; הוא במידה רבה יותר נשלט
על ידה מאשר מפקח על ידה. אין לנו מוסדות כמו שיש במדינות אירופיות אחרות, אולי
המעטות, שאין בהן ביקורת שיפוטית אבל אז הן כפופות, לא יודע, למוסדות האיחוד
האירופי בבריסל או לבית הדין בשטרסבורג. יש איזונים ובלמים בכל שיטה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">עכשיו
אני אומר לך, אני חושב שבית המשפט העליון טועה. לפעמים הוא צודק, לפעמים הוא טועה.
לפעמים יש לי ביקורת, לפעמים אני אוהב את פסק הדין. לא זה מה שקובע שיטה חוקתית –
האם אני אוהב פסק דין כזה או אחר. אנחנו צריכים לקבוע מה כללי היסוד שאנחנו רוצים
לחיות לפיהם. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אדוני
היושב-ראש יודע שהיום בית המשפט העליון, בוודאי בהשוואה למציאות שהייתה עד 2008
לפני חקיקת החוק של השבעה מהתשעה, הוא הרבה יותר הטרוגני מבחינת השקפות העולם שיש
בו, והוא הרבה יותר מגוון מבחינת התפיסות השונות שיש בו. ואפשר - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
חולק על כך לחלוטין. אבל בסדר, זה בהחלט ויכוח גדול.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אז
בסדר גמור. אני לא יודע. אבל אולי באמת - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">כן,
לא ניכנס לשנות.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
חושב שבית המשפט העליון היום, לא ניתן לומר עליו שהוא עשוי מעור אחד. אני קורא את
פסקי – באמת, כן באמת. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">באמת
ככה אתה חושב? על פי מצע המפלגה שלך בבחירות, לא הקודמת, גם לפני זה, זה לא ככה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא
נכון.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הרי
אם היינו לוקחים את המצע ומיישמים אותו, הרי שכל התהליך החוקתי שרצית להעביר שם
בבית המשפט – שכתבת אתה, אני קראתי את המצע, לא בבחירות האחרונות, אלא אחת לפני –
הלוואי והיינו יכולים ליישם אותו כבר היום.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">גברתי
טועה. וגברתי תחזור ותקרא את מצע תקווה חדשה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">קראתי
- - - אני לא טועה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אנחנו
דיברנו שם על חוק-יסוד: חקיקה, שיש בו איזונים פנימיים, שכולל פסקת התגברות ברוב
מיוחס. מעולם לא תמכנו – והייתה לי על זה מחלוקת – בשינוי הוועדה לבחירת שופטים.
כן תמכנו – וביצעתי – בשימוע פומבי לבחירת השופטים. היה לי ויכוח עם היושב-ראש
בכנסת השמונה-עשרה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אמת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הוא
רצה שהשימוע יהיה פה בכנסת, אני דגלתי בשימוע בפני הוועדה – טלוויזיוני, פומבי. זה
מה שנקבע. שני השופטים הבאים שייבחרו, ייבחרו בדרך הזאת. אני קיימתי את המצע שלי.
יכול להיות שיש פערים – ובאמת, מאז ומתמיד, היו ביני לבין היושב-ראש פערים
מסוימים. יש דברים שהסכמנו בהם ויש דברים שלא הסכמנו בהם. אבל אני עקבי בכל אותם
הנקודות שהצגתי. חלק הספקתי ליישם וחלק לא הספקתי ליישם. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
אני ציינתי, אדוני היושב-ראש, לפני שגלשנו לנושא, לתפיסתו של מנחם בגין, כמה מעט
תיקונים לחוקה היו בחוקת ארצות הברית בתקופה כל כך ארוכה. ורק לשם ההשוואה, בפסק
דין ממשלת החילופים ציינה הנשיאה חיות כי בישראל במשך תשעה חודשים בוצעו 13
תיקונים שונים לחוקה. זאת אומרת, מ-1791 – 16 תיקונים; במשך תשעה חודשים – 13
תיקונים. אז אנחנו משתמשים באותה מילה. אבל האם המשמעות הפרקטית היא אותה משמעות? </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
מסכים, אני מסכים. זה בדיוק העניין, חוקי-היסוד האלה הם לא חוקה. אי-אפשר לקבל
חוקה ברוב של 33 נגד 22. כל הדבר הזה הוא פיקציה שיצרו שופטי בית המשפט העליון כדי
לקחת את הכוח מנבחרי העם ולהחליט במקומנו מה טוב ומה לא טוב, ואיזה חוק ראוי ואיזה
איננו ראוי, על פי סולם ערכים שלהם, בעודם נבחרים בהליך בחירה שאין כמוהו בעולם
והוא בלתי תקין. אני מסכים איתך לחלוטין. ולכן כל הדבר הזה חייב להשתנות מהיסוד.
בדיוק. נדמה לי שאי-אפשר שלא להגיע למסקנה הזאת דווקא על סמך הדברים הכל-כך, אני
חושב, באמת עוצמתיים שאתה אומר כאן. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אדוני
היושב-ראש, אני אחזור לדבריה החשובים של פרופ' גביזון, כי יש לי חשד שבעניין הזה
אנחנו לא נצליח להגיע להסכמה ברגע זה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"יציבות החוקה", היא כותבת,
"לצד יכולתה לאפשר שינויים הכרחיים גרמה לטיפוח נאמנות מצד רובה הגדול של
החברה האמריקאית לכללי המשחק המוסכמים. לכן התפתחה בארצות הברית מחויבות של הכול
להשיג שינויים בלי 'לשבור את הכלים' - - - ברם, עקב החשש מכוחו של מחוקק, הפיצול
הפנימי של הרשות המחוקקת בארצות הברית" – הסנאט והקונגרס – "נועד להיות
ריסון מרכזי של כוחה. וכן גם השותפות הפעילה של הנשיא בהליכי יצירת החוק באמצעות
זכות הווטו שלו - - - מחברי הפדרליסט גם טענו שהחוקה תצליח ליצור איזון נכון בין
שני קטבים נוספים: סכנת הפופוליזם, מצד אחד, והחשש שהמנהיגים יקדמו את האינטרסים
שלהם ולא את אלה של הציבור שבחר בהם, מצד שני. כאמור, עיקר תשובתה של החוקה
האמריקנית לבעיה נצחית זו הוא המבנה הרפובליקני - - - כותבי הפדרליסט מציירים
תמונה מסוימת של טבע האדם וחלק מכוחם הוא בכך שהתמונה הזאת עומדת היטב במבחן הזמן
והביקורת: הם אינם מוסרניים ואינם סבורים כי מנהיגים יהיו מונעים רק ובעיקר על ידי
האינטרס הציבורי. הם מניחים כי רק יצרים מביאים לפעולה, וכי פסיביות אינה מתכון
לקידום חברתי וכלכלי. אבל הם גם אינם ציניקנים שסבורים כי כולם רוצים רק לקדם את
האינטרסים הפרטניים של עצמם, של משפחתם או של קבוצת ההתייחסות שלהם. לכן הם סבורים
כי חשוב לעודד את נטייתם של בני האדם להיות 'בעלי מידות טובות', ובעיקר לחזק את
הנטייה של הבוחרים ושל נציגיהם לבחור אנשים כאלה לתפקידי מנהיגות - - - על רקע
הבעיות האלה דומה שמחברי הפדרליסט היו ממליצים לישראל, ובצדק, לקבוע חוקה נוקשה
ומוסכמת. תפקידה יהיה לקבוע הבחנה ברורה בין כללי המשחק וערכי היסוד המשותפים לכלל
הציבור, ובין פוליטיקה רגילה שבמסגרתה נאבקים על תפיסת הטוב של חלקים מהאוכלוסייה.
הבחנה זו תוכל לשפר באופן ניכר את תפקוד הדמוקרטיה הישראלית: כל צד, קבוצה או
מפלגה, ינסו לעגן את ההעדפות שלהם בחוק ולשם כך ייאבקו בקבוצות האחרות. אבל כולן
יחד יקבלו על עצמן מסגרת משותפת שתאפשר מידה מסוימת של לכידות ואמון הדדי. מבנה
כזה יאפשר גם חינוך אזרחי משותף, בלי לחייב שבכל נושא תהיינה לציבור אותן העדפות.
הוא יאפשר אפוא חיים של שותפות אזרחית בצד לגיטימיות לשונות פעילה. הצורך בהבחנה
בין כללי המשחק ובין המשחק עצמו חזק יותר בחברות כגון זו שבישראל, שבה אין הסכמה
רחבה על המשחק עצמו ועל חלק מערכי היסוד שצריכים לעמוד בבסיסו. במצב כזה המחלוקות
עלולות, בהעדר חוקה משותפת, לאיים על הלכידות החברתית". </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אדוני
היושב-ראש, החברה שלנו היא חברה מאוד הטרוגנית, מאוד מקוטבת, ומצד שני היא עומדת
וגם תעמוד בטווח הזמן הנראה לעין בפני אתגרי ענק. ולכן אנחנו חייבים לעשות מאמץ
עליון, מאמץ להגיע להסכמה כזאת. במצב החוקתי הקיים בישראל יש חשש מוגבר לשינוי
כללי המשחק תוך כדי המשחק. דימה את זה, נדמה לי, היושב-ראש – או סליחה, היועץ
המשפטי של ועדת החוקה –<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>הוא אמר, ברוח ימי
המונדיאל: זה כמו לשנות את הכללים לגבי הנבדל תוך כדי התקפה של קבוצת היריב. כי בישראל,
בשונה ממדינות אחרות, המכונן הוא גם המחוקק. אנחנו חיים את פשרת הררי בלי באמת
להפנים אותה בפעילות שלנו. המחוקק שולט למעשה לא רק על הפוליטיקה הרגילה, אלא גם
קביעת כללי המשחק שלו עצמו. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
רוצה לצטט מדברי השופט סולברג בבג"ץ 2905/20: "להווי ידוע כי במדינת
ישראל קיימת תופעה כמעט ייחודית שבה 'הכנסת מוסמכת לחוקק בשני מדרגים חקיקתיים,
בין זה החוקתי<span style="mso-spacerun: yes;"> </span>(חוקה שלמה או חוקי-יסוד),
ובין זה של החקיקה הרגילה' - - - הסמכות המכוננת והסמכות המחוקקת הופקדו שתיהן
בידי אותו מוסד – כנסת ישראל. משזכתה כנסת ישראל בכתר המכונן ובכתר המחוקק, הרי
שהליכי חקיקה דומים שנעשים בכנסת, על ידי אותם נבחרי ציבור, עשויים להביא עימהם
תוצאות נורמטיביות שונות בתכלית. לאחד – ייקרא 'חוק-יסוד', לאחר – 'חוק'". </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אנחנו
כמובן ידענו, ואני לא רוצה לחזור על המעמד של חוקי-היסוד בתוך הבית הזה. מהטעם
הזה, אדוני היושב-ראש, שאנחנו, חברי הכנסת, שחקנים במגרש הפוליטי הפרלמנטרי
ובו-בזמן מעצבים את כללי המשחק, אני חושב שקיימת חשיבות עליונה בכינון חוק-יסוד:
החקיקה. קיימת חשיבות עליונה בהסדרת כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל, זאת, כדי
להימנע מתיקונים תכופים לחוקה כמו זה המוצע כעת לפנינו, תיקונים שנובעים מאינטרסים
עכשוויים של שחקנים פוליטיים, ובמקרה שלנו – באינטרס אישי של שחקן פוליטי מסוים.
השקעתי בכך זמן מסוים בכנסת הקודמת, היא הייתה קצרה. זה לא פשוט. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">האם
לבטא את רצון העם זה עניין פוליטי? כי כשזה היה מהצד השני, אתה יודע, עם השמאל
והכול, זה היה לגיטימי? אבל עכשיו לבטא את רוב רצון העם, שישתקף דרך בית המשפט, זה
רצון פוליטי?</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span><br />
אני מאוד בעד לבטא את רצון העם. אני חושב שכשאני מדבר עכשיו על הרובד של כללי
המשחק הדמוקרטיים, מאוד חשוב שהוא יהיה בהסכמה ציבורית רחבה, כי אחרת הוא יהיה
חשוף בכל כנסת לתיקונים, ותבוא ממשלה חדשה ותשנה, ואנחנו כחברה נלך למקומות
מסוכנים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>61 מול 65, זה המאזן?</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">יש
עליי הרבה ביקורת שאני בעד 65, ויש לי גם אפילו בסיעתי דעות שונות שחושבות שצריך
יותר מזה. ודאי במפלגתו של השר אלעזר שטרן הם סבורים שצריך יותר מזה. אני אמרתי,
מה שיעקב נאמן ז"ל כתב ב-2012, מבחינתי זה בסיס שאני מוכן לראות בו בסיס
לפשרה היסטורית. ולכן אני עומד על המספר, שלא אני הבאתי – הביא אותו שר המשפטים
נאמן.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">נאמן,
דע לך, היו שני דברים ומערבבים ביניהם. בפעם הראשונה, שגם אותה אני מכיר, אריק
שרון הטיל עליו כראש ממשלה לעמוד בראש ועדה ציבורית ואז הוא דיבר על 70. אחר כך,
כשר משפטים בממשלת נתניהו השנייה הוא הביא תזכיר חוק חקיקה בשנת 2012, ושם נכלל
ה-65. אבל אם אנחנו מדברים, אם הגענו לחוק-יסוד: החקיקה שהובא על ידי השר נאמן,
הוצע בו הסדר, שאני חושב שהוא נכון, שמקשה מאוד על כינון או שינוי חוקי-יסוד. אני
מזכיר, זה נראה לנו נצח, זה בסך הכול היה לפני עשור, ב-2012, בתקופת ממשלת נתניהו
השנייה. בתזכיר החוק הוצע, שחקיקת-יסוד תועבר בארבע קריאות במליאת הכנסת, כאשר
בשלוש הקריאות הראשונות יידרש רוב של 61 חברי כנסת, ובקריאה הרביעית יידרש רוב של
65 חברי כנסת. יתרה מזאת, בתזכיר הוצע כי בין הקריאה השלישית לרביעית צריך שיחלוף
פרק זמן של חצי שנה. סעיף נוסף בתזכיר התייחס לגורם שרשאי להציע חקיקת-יסוד. אז
למשל לפי המודל שהביא השר נאמן, זיכרונו לברכה, אלה רק הממשלה או ועדת החוקה, חוק
ומשפט של הכנסת. אין תיקוני חוק בהצעות חוק פרטיות. אז אם הייתה מתקבלת ההצעה של
נאמן מכל בחינה שהיא, הצעת החוק שלפנינו לא הייתה באה לעולם אלא אם כן הממשלה הבאה
הייתה מביאה אותה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא,
מה שכן, על פניו, בלי להיכנס לדיון יותר מדי עמוק, ההצעה הזאת היא חסרת איזון
בהיבט של סיעות האופוזיציה. כי למעשה מה שהיא אומרת זה שרק הקואליציה יכולה ליזום
ולאופוזיציה אין בכלל יכולת ליזום מהלך כזה מצידה, כי ראשות ועדת החוקה כמו גם
הממשלה בדרך כלל נמצאות בקואליציה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">נכון
אבל תיקח בחשבון שזה אחרי שהסכמנו על חוק-יסוד: החקיקה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">כן,
לא חשוב. אם נותנים אפשרות לחוקק, אתה לא יכול לשלול מכמעט חצי בית את היכולת
ליזום. אני לא רוצה להיכנס לבעיות אחרות, אבל נדמה לי שזו עולה בעוצמה גדולה
מקריאה ראשונה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
חושב שנקודת המוצא שלך, אדוני היושב-ראש, נובעת מהאופן שבו הדברים היום מתנהלים
בכנסת, כי פה כדי לשנות ולתקן יש מנגנון כל כך מורכב, שזה פנטסטי בכלל להניח שחבר
הכנסת מהאופוזיציה יכול לעבור אותו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המודיעין אלעזר שטרן:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
היושב-ראש - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא.
יש הבדל בין היכולת ליזום ליכולת להעביר. אתה לא יכול להחליט שרק צד אחד יכול
ליזום. הרי העניין בנוי פה, בהיבט הזה, בצורה נכונה. הממשלה יכולה ליזום אבל גם
האופוזיציה יכולה; זו שאלה אחרת אם היא יכולה לגייס רוב. בסוף הכרעות מתקבלות כאן
ברוב ומיעוט, אבל אם אני מראש שולל את זכותה של האופוזיציה בכלל לבוא ולהציע, אני
חושב שאני עושה דבר חמור מאוד, בעייתי מאוד.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">רק
להבין, לפי מה שאתה אומר, אז חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם צריך לחוקק אותו
מחדש על פי רוב של הבית?</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
לא חושב שצריך לחוקק חוק-יסוד מחדש. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">למה?
הוא היה תקדים שהיווה - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אגב,
אפשר לשקול גם את זה. בשעתו, אבל כשהיה חבר הכנסת מיכאל איתן מסיעת הליכוד
יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת השש-עשרה, הוא הציע הצעה לחוקק מחדש את כל
חוקי-היסוד וגם לשנות בהם דברים מסוימים. הוא עשה את העבודה הכי מקיפה שאני מכיר
שנעשתה באיזושהי כנסת. זה גם יכול להיות בסיס. השופט שמגר הציע איזו הצעה, הוא
הציע שזה יבוא אחרי זה גם למשאל עם, ומשאל עם יאשר את זה. אני בעד כל ההצעות האלה
כבסיס לדיון. זה בסיס הרבה יותר טוב מהבסיס שאנחנו היום נשענים עליו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המודיעין אלעזר שטרן:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אגב
אי-אפשר לשפוט 37 אחורה, כשלא היה צריך - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span style="mso-spacerun: yes;"> </span>נכון, אבל אנחנו לא יכולים – בכל זאת שיטת משפט
היא דבר דינמי. היא אבולוציונית, היא מתפתחת. אתה לא יכול לדלג 40 שנה אחורה או 50
שנה אחורה גם אם אתה מאוד רוצה. אתה יכול לתקן. לדעתי התיקונים הנכונים הם לא
שיקולים רבולוציוניים אלא שינויים אבולוציוניים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">חוק-היסוד
הזה הוא ראשית ההפיכה המשפטית, גם אתה מסכים עם זה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
לא מסכים עם זה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא
מסכים עם זה? הרי זה מה שנתן להם את הכוח לעשות את כל הכאוס שקורה היום. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
לא מסכים עם זה, ואני אמרתי גם קודם שגם לפני חוקי-היסוד של שנות התשעים וגם לפני
פסק דין המזרחי בשנת 1995 בג"ץ, למשל בפסק דין ברגמן, אצל השופטים הכי
שמרניים, קבע על חקיקה שפגעה בשוויון בבחירות, שהיא פסולה. בניגוד למה שחושבים.
נכון שזה נתן מסגרת תפיסתית, אבל מסגרת תפיסתית - - - </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מנוצל
לאג'נדה שהיא מובהקת, שהיא נגד רצון העם. מנוצל. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ניסים
ואטורי (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">הוא
יותר משמעותי מברגמן – זה אחד. וב-7 במרץ 2022 אמרת – אני מקריא מה שאמרת: "-
- - מקומו של האזרח בתהליך הדמוקרטי. אזרחים מעורבים יותר, אחראיים יותר, שבידם יש
יותר כוח לעצב את גורלם בעצמם - - - ". אתה דיברת על משפט פה. זה – 1. 2.
כשאתה אומר שלא הולכים אחורה 50 שנה, יש רוויזיה – סליחה, זה בא לי מהכספים. אבל
אני אומר, אתה הולך אחורה. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אמרתי
אבולוציה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ניסים
ואטורי (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבולוציה.
כשאתה הולך לבגין אז – אי-אפשר לקחת את בגין מאז ולהחיל את זה היום. אתה אומר:
אי-אפשר ללכת אחורה. בסדר - - - אז היום - - - חייבים לשנות את בית המשפט. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">התפיסה
שלי – אני הוכחתי שמנחם בגין, זיכרונו לברכה, הוא היה בעל התפיסה הראשון מכל
הפוליטיקאים בישראל ובין הראשונים בעולם המערבי עם תפיסה חדה לגבי החובה והצורך
בביקורת שיפוטית חוקתית. אני כן חשבתי שצריך לגוון את הרכבו של בית המשפט העליון.
נכון, חוקקתי בשנת 2008, בתמיכת שר המשפטים דאז פרופ' פרידמן – אגב, בקונסנזוס
כמעט מלא חוץ ממרצ - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ניסים
ואטורי (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - -<span style="mso-spacerun: yes;">
</span>מבגין. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
מסביר מה היה הדבר הטוב שהיה באותו שינוי. באמת היו כמה חברי כנסת מהשמאל התנגדו
לו, אבל זה עבר ברוב אדיר, אבל אף אחד לא חשב אחרי זה לשנות את זה, כי זה באמת
הוכיח את עצמו. ברוב התקופות לשופטי בית המשפט העליון היה רוב אוטומטי בוועדה;
ברגע שנוצר כוח לא רק לכל השחקנים אלא גם לדרג הפוליטי השופט באותה עת, יכולת וטו
מקבילה, התחיל תהליך של הגעה להבנות, שהיא יצרה את ההטרוגניות. ולכן אני טוען –
אבל פה חלוק עליי אדוני היושב-ראש – שההרכב היום לעומת הרכב אז, ב-2008 – שמיים
וארץ. אני חושב שזו דעה די מקובלת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">פרופ'
פרידמן היה מסכים עם מה שאתה אומר? אי-אפשר לחשוד בימניותו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אספר
אפיזודה שהייתה באותה תקופה עם פרופ' פרידמן. אנחנו היינו אז סיעה קטנה ומוכה
שקיבלה 12 מנדטים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
12 אריות.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>12 לוחמים, אבל, בוא נגיד, לא הרבה נתנו
צ'אנס אז שהליכוד יחזור לשלטון. פרופ' פרידמן בא עם הרעיונות שלו. באתי אליו – אני
אספר את הסיפור מההתחלה. ציפי לבני רצתה למנות את פרופ' רות גביזון לבית המשפט
העליון. נשיא בית המשפט העליון דאז הפרופ' אהרן ברק התנגד.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ניסים
ואטורי (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אתה
בורח ממה ששאלתי.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">תן
לי, תאמין לי אתה מרוויח שאני מספר את הסיפור הזה. אחרי זה שאל אותי מה שאתה רוצה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ניסים
ואטורי (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">למדתי
עליהם מספיק - - - תקשיב - - - מול הממשלה הנכנסת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">חבר
הכנסת, תאמין לי, הוא יענה לך. יש לו עוד כל כך הרבה זמן, השאלות שלנו מקילות
עליו. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
אענה לך על מה שאתה רוצה, אבל אני בשוונג על סיפור ששווה לשמוע אותו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">באתי
לציפי לבני ואמרתי לה: את רוצה למנות את פרופ' רות גביזון, אין לך רוב בוועדה,
הינה, אני מציע לך את החוק של שבעה מתשעה. ברגע שיהיה לך את החוק הזה, את תגיעי
להבנות, את תוכלי למנות. היא אמרה לי: לא, אני לא עושה דברים כאלה. אמרתי לה: אם
את לא עושה דברים כאלה, את לא תמני אף שופט בתקופת כהונתך כשרת המשפטים. היא אכן
לא מינתה אף שופט לבית המשפט העליון, בקדנציה הזאת לפחות, בממשלתו של אריאל שרון.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">עם
אותו רעיון באתי לפרופ' פרידמן אחרי שהוא מונה לתפקיד שר המשפטים. אנחנו היינו
סיעה קטנה באופוזיציה, אז היה ברור שאני צריך שיתוף פעולה עם הממשלה על מנת להעביר
את זה. אומר לי פרופ' פרידמן: תשמע, אני מתכוון לשנות את כל הרכב הוועדה. אמרתי
לו: תשמע, שיהיה לך בהצלחה. יהיו לך כמה תומכים גם בסיעה שלנו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היום
היו לו יותר.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היום
היו לו הרבה יותר, כמותית וגם מבחינת אחוזים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">במשהו
התקדמנו.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
זה לא בא. אחרי כמה חודשים, פה באולם הזה, רץ אחריי שר המשפטים ואומר לי: מה עם
הצעת החוק שלך? אמרתי לו: תשמע, אתה אמרת לי שאתה רוצה לשנות, אני לא אביא הצעה
כזו בניגוד לעמדת שר המשפטים. הוא אומר לי: תביא אותה מייד. אמר לי להביא אותה
מייד. החוק הזה חוקק, לדעתי – לא כמו שעכשיו מחוקקים חוק-יסוד, אבל תוך זמן קצר,
בארבע קריאות, אבל ברוב מאוד גדול. והרוב הזה יצר מציאות שונה, שבאמת לא עלה על
דעתו של אף אחד לשנות אותה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">למה
אני אומר זאת? לא רק בשביל להיזכר בזה, אלא כי אני מאמין שאם אנחנו רוצים לייצר
הסדרים קבועים בנושאים כאלה ושהם יישארו על כנם גם אחרי שאנחנו כבר לא נהיה בתפקיד
– וכל אחד בתפקיד הוא זמני, ואין אף אחד שהוא נצחי – אז אנחנו צריכים להגיע
להסכמות יותר רחבות. רוב סיעת קדימה, שהייתה מפלגת השלטון אז ושהיו לה 28 או 29
מנדטים, תמך בחוק; וגם סיעות אחרות – ודאי כל הסיעות, בין שהן היו בקואליציה כמו
סיעת ש"ס ובין שהן היו באופוזיציה כמו האיחוד הלאומי–מפד"ל תמכו אז
בחקיקה הזאת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אבל
מה אנחנו מביאים לפה, אדוני היושב-ראש?</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>....</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אני
חייב לחזור לוויכוח שהיה בינך לבין חברת הכנסת מאי גולן, בגלל שאני חושב שהוא היה
בדיוק דוגמה לבעיה שאנחנו מתמודדים איתה. לצורך העניין, אתה כתבת במצע מפלגתך את
מה שאתה באמת מאמין בו וחושב שנכון לעשות. חברת הכנסת מאי גולן קראה. היא פירשה את
מצע מפלגתך כפי שפירשה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אין
בעיה לפרש אותו. הוא ברור.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא,
לא, לא. אני אומר לך, במובן הזה, מצבך כמצב הכנסת אל מול בית המשפט העליון. אתה
מחוקק פה משהו. הם יושבים שם, מחליטים שהתכוונת לכך ועשית אחרת - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">חבר
הכנסת לוין, סליחה, היושב-ראש - - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - ואתה עושה א' ומביאים אותך בכלל, לצורך
העניין, לפחות כפי שאתה רואה את הדברים, לב'. זו בדיוק הבעיה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אדוני
היושב-ראש, אני מכיר את דעותיך שנים רבות בתחום, ואתה מכיר את דעותיי שנים רבות
בתחום. אני מעיד עליך שאתה עקבי בהשקפותיך, ואני חושב שאתה יכול להעיד עליי שאני
עקבי בהשקפותיי.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לגמרי,
לגמרי. לפעמים אני מצטער על זה צער גדול, אבל זו עובדה שאי-אפשר לחלוק עליה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">במהות
אני חושבת שאין הבדלים גדולים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">יש
הבדלים גדולים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">באמת
- - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">יש
הבדלים גדולים.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו
תמיד, אגב. היו תמיד.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מאי
גולן (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אגב,
זה לא נתפס כך בציבור. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">לא,
לא, יש הבדלים גדולים, והם לא חדשים. הם התחילו מעת שחבר הכנסת לוין נכנס לכנסת
בשנת 2009 ומייד התחיל להגיש הצעות חוק, והיו לי מחלוקות איתו כחבר ועדת השרים
לענייני חקיקה.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">או
במילים אחרות, לא הצלחתי להעביר אף אחת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">ואז
רוב סיעת הליכוד ובוודאי כל שרי הליכוד שהיו בוועדת השרים לחקיקה אחזו בהשקפות
הקרובות יותר להשקפותיי - -</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">היו"ר
יריב לוין:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">אמת.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>- - והיום דעתו היא בוודאי דעת – אני לא יודע
אם דעת הכלל, אבל בוודאי דעת הרוב מחברי סיעת הליכוד.</span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מכלוף
מיקי זוהר (הליכוד):<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">מתברר
שהוא צדק, גדעון. </span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">שר
המשפטים גדעון סער:<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></p>
<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;">תראה,
אתה חושב שהוא צדק, ואני חושב שאני צדקתי. מה לעשות?"</span></p></blockquote><p><br /></p><p>ולמקרה שהדברים היו מייגעים מעט, אתמקד בפיסקה אחת מדבריו של היו"ר (כתוארו אז) יריב לוין: </p><p><span style="font-family: David, sans-serif; font-size: 16px;"></span></p><blockquote>"אני מסכים, אני מסכים. זה בדיוק העניין, חוקי-היסוד האלה הם לא חוקה. אי-אפשר לקבל חוקה ברוב של 33 נגד 22. כל הדבר הזה הוא פיקציה שיצרו שופטי בית המשפט העליון כדי לקחת את הכוח מנבחרי העם ולהחליט במקומנו מה טוב ומה לא טוב, ואיזה חוק ראוי ואיזה איננו ראוי, על פי סולם ערכים שלהם, בעודם נבחרים בהליך בחירה שאין כמוהו בעולם והוא בלתי תקין. אני מסכים איתך לחלוטין. ולכן כל הדבר הזה חייב להשתנות מהיסוד. בדיוק. נדמה לי שאי-אפשר שלא להגיע למסקנה הזאת דווקא על סמך הדברים הכל-כך, אני חושב, באמת עוצמתיים שאתה אומר כאן."</blockquote><p> </p><p></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: "David",sans-serif; font-size: 12.0pt; line-height: 107%;"></span></p><p></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-27002848557998699602022-12-14T10:43:00.012+01:002022-12-14T10:46:41.482+01:00האומנם ההצעה להעביר חלק מסמכויות המפכ"ל לשר האחראי על המשטרה נוראה כל-כך? <a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-965134">מעריב מדווח כי השר לבטחון פנים, עמרי בר-לב, התבטא בחריפות לגבי "הצעת החוק המשטרה של השר המיועד, ח"כ איתמר בן </a><a href="https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-965134">גביר</a>: <div><div>"גם ברמה האופרטיבית וגם ברמה החקיקתית - ההצעה מופרכת והיא תביא להרס של משטרת ישראל והרס הדמוקרטיה בישראל. הצעת החוק הזו תרסק את עצמאותה של משטרת ישראל. היא תהפוך אותה לנשלטת לחלוטין בידי הפוליטיקאים, ותותיר את המשטרה כמו בובה על חוט. מדובר בהרס השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל"" <br /><br />האומנם ההצעה נוראה כל-כך ? </div><div>כל המעיין ב<a href="https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2198191" target="_blank">הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022</a> (פ/80/25)(ביוזמת ח"כ איתמר בן-גביר)<br />רואה שההצעה באה להעמיד את המשטרה תחת מרות השר הממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה, והיא מחריגה את ניהול החקירות הפליליות מסמכותו של השר. זו לא הצעת חוק ארוכה במיוחד. קראו בעצמכם: </div><div><p class="HeadHatzaotHok" dir="RTL"><a name="LGS_Subject"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">הצעת
חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג–2022</span></a><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><o:p></o:p></span></p>
<div align="right">
<table border="0" cellpadding="0" cellspacing="0" class="MsoNormalTable" dir="rtl" style="border-collapse: collapse; mso-padding-alt: 2.85pt 0cm 2.85pt 0cm; mso-table-dir: bidi; mso-table-layout-alt: fixed; width: 643px;">
<tbody><tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-firstrow: yes; mso-yfti-irow: 0; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">הוספת סעיף 3א</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>1.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971<a href="file:///T:/Dropbox/data/data%202%20%20law/0%20Blog/2022/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/25_lst_1335889.docx#_ftn1" name="_ftnref1" style="mso-footnote-id: ftn1;" title=""><span class="MsoFootnoteReference"><span dir="LTR" style="mso-special-character: footnote;"><!--[if !supportFootnotes]--><span class="MsoFootnoteReference"><span face=""Arial",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 10pt; layout-grid-mode: line; line-height: 150%; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-font-family: David; mso-bidi-font-size: 13.0pt; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: "Arial Unicode MS"; mso-fareast-language: EN-US;">[1]</span></span><!--[endif]--></span></span></a> (להלן –
הפקודה) –<span style="mso-spacerun: yes;"> </span></span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 1; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td colspan="3" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.6pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableInnerSideHeading" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"תקציב המשטרה</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>3א.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 232.45pt;" valign="top" width="310">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">התקציב השנתי של משטרת ישראל ייקבע בסעיף
תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985<a href="file:///T:/Dropbox/data/data%202%20%20law/0%20Blog/2022/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/25_lst_1335889.docx#_ftn2" name="_ftnref2" style="mso-footnote-id: ftn2;" title=""><span class="MsoFootnoteReference"><span dir="LTR" style="mso-special-character: footnote;"><!--[if !supportFootnotes]--><span class="MsoFootnoteReference"><span face=""Arial",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 10pt; layout-grid-mode: line; line-height: 150%; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-font-family: David; mso-bidi-font-size: 13.0pt; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: "Arial Unicode MS"; mso-fareast-language: EN-US;">[2]</span></span><!--[endif]--></span></span></a>; הממונה
על סעיף תקציב זה לעניין החוק האמור יהיה השר."</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 2; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">תיקון סעיף 8א</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>2.<o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">בסעיף 8א לפקודה, האמור בו יסומן
"(א)", ובסופו יבוא:</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 3; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"(ב)<span style="mso-tab-count: 1;"> </span>המפקח הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר."</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 4; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">הוספת סעיפים <br />
8ב ו-8ג</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>3.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">אחרי סעיף 8א לפקודה יבוא:</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 5; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td colspan="3" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.6pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableInnerSideHeading" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"כפיפות משטרת ישראל</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>8ב.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 232.45pt;" valign="top" width="310">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>(א)<span style="mso-tab-count: 1;"> </span>משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה. </span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 6; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableTextCxSpFirst" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableTextCxSpMiddle" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableTextCxSpMiddle" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableTextCxSpMiddle" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableTextCxSpLast" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 232.45pt;" valign="top" width="310">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>(ב)<span style="mso-tab-count: 1;"> </span>השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; height: 3pt; mso-yfti-irow: 7; page-break-inside: avoid;">
<td style="height: 3pt; padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-pagination: none;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="height: 3pt; padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="mso-pagination: none;"><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td colspan="3" style="height: 3pt; padding: 2.85pt 0cm; width: 93.6pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableInnerSideHeading" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">סייג לכפיפות</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="height: 3pt; padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>8ג.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="height: 3pt; padding: 2.85pt 0cm; width: 232.45pt;" valign="top" width="310">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">הוראות סעיפים 8א(ב) ו-8ב לא יחולו לעניין
סמכות שוטר לפי כל דין בעניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם,
ניהולם או סגירתם, ולמעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין."</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 8; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">תיקון סעיף 9</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>4.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">בסעיף 9 לפקודה, במקום "יפקח על משטרת
ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה" יבוא "מופקד על ניהול משטרת ישראל,
על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה" ובסופו יבוא "והכל בהתאם להתוויית
המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר".</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>
</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 9; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">תיקון סעיף 9א</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>5.</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">בסעיף 9א(א) לפקודה, במקום
"שיקבעו" יבוא "בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של
השר ובאישורו; ההוראות האמורות יקבעו". </span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 10; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">החלפת סעיף 9ב</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>6.</span><span dir="LTR" lang="EN-US" style="background: lime; mso-highlight: lime;"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td colspan="5" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 357.25pt;" valign="top" width="476">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">במקום סעיף 9ב לפקודה יבוא: </span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
<tr style="break-inside: avoid; mso-yfti-irow: 11; mso-yfti-lastrow: yes; page-break-inside: avoid;">
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.45pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableSideHeading" dir="RTL" style="mso-outline-level: body-text;"><span dir="LTR" lang="EN-US" style="background: lime; mso-highlight: lime;"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="LTR" lang="EN-US" style="background: lime; mso-highlight: lime;"><o:p> </o:p></span></p>
</td>
<td colspan="3" style="padding: 2.85pt 0cm; width: 93.6pt;" valign="top" width="125">
<p class="TableInnerSideHeading" dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"פרסום פקודות משטרת
ישראל</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 31.2pt;" valign="top" width="42">
<p class="TableText" dir="RTL" style="text-align: justify; text-justify: inter-ideograph;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>9ב.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
<td style="padding: 2.85pt 0cm; width: 232.45pt;" valign="top" width="310">
<p class="TableBlock" dir="RTL"><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 13pt; line-height: 150%; mso-ansi-font-size: 10.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט
של משטרת ישראל ותוקפן ממועד פרסומן; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת, אם סבר
המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין
לפרסמה".</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</td>
</tr>
</tbody></table>
</div>
<div style="mso-element: footnote-list;"><!--[if !supportFootnotes]--><br clear="all" />
<hr align="left" size="1" width="33%" />
<!--[endif]-->
<div id="ftn1" style="mso-element: footnote;">
<p class="MsoFootnoteTextCxSpFirst" dir="RTL"><a href="file:///T:/Dropbox/data/data%202%20%20law/0%20Blog/2022/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/25_lst_1335889.docx#_ftnref1" name="_ftn1" style="mso-footnote-id: ftn1;" title=""><span class="MsoFootnoteReference"><span dir="LTR" lang="EN-US"><span style="mso-special-character: footnote;"><!--[if !supportFootnotes]--><span class="MsoFootnoteReference"><span face=""Arial",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 7pt; layout-grid-mode: line; line-height: 150%; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-font-family: David; mso-bidi-font-size: 10.0pt; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: "Arial Unicode MS"; mso-fareast-language: EN-US;">[1]</span></span><!--[endif]--></span></span></span></a><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 10pt; mso-ansi-font-size: 7.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span> </span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 10pt; mso-ansi-font-size: 7.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390.<o:p></o:p></span></p>
</div>
<div id="ftn2" style="mso-element: footnote;">
<p class="MsoFootnoteTextCxSpLast" dir="RTL"><a href="file:///T:/Dropbox/data/data%202%20%20law/0%20Blog/2022/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99/25_lst_1335889.docx#_ftnref2" name="_ftn2" style="mso-footnote-id: ftn2;" title=""><span class="MsoFootnoteReference"><span dir="LTR" lang="EN-US"><span style="mso-special-character: footnote;"><!--[if !supportFootnotes]--><span class="MsoFootnoteReference"><span face=""Arial",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 7pt; layout-grid-mode: line; line-height: 150%; mso-ansi-language: EN-US; mso-bidi-font-family: David; mso-bidi-font-size: 10.0pt; mso-bidi-language: HE; mso-fareast-font-family: "Arial Unicode MS"; mso-fareast-language: EN-US;">[2]</span></span><!--[endif]--></span></span></span></a><span dir="RTL"></span><span face=""David",sans-serif" lang="EN-US" style="font-size: 10pt; mso-ansi-font-size: 7.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;"><span dir="RTL"></span> </span><span face=""David",sans-serif" lang="HE" style="font-size: 10pt; mso-ansi-font-size: 7.0pt; mso-ascii-font-family: Arial; mso-hansi-font-family: Arial;">ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.</span><span dir="LTR" lang="EN-US"><o:p></o:p></span></p>
</div>
</div><br /></div></div><div>יתרה מזו, כל מי שיטריח עצמו לעיון ב<a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law00/4674.htm" target="_blank">חוק יסוד: הצבא</a> יזהה את מקורות ההשראה של התיקון הזה: </div><div><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;"><span style="font-weight: normal;"></span></h6><blockquote><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;"><span style="font-weight: normal;">"</span>כפיפות למרות האזרחית</h6><div id="id_5fc78f8813c77a8af6294b1a" style="font-family: Arial; font-size: 18px; padding: 10px 40px;">2. (א) <p style="display: inline;">הצבא נתון למרות הממשלה.</p></div><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;"></h6><div id="id_5fccaef713c77a8af62951d1" style="font-family: Arial; font-size: 18px; padding: 10px 40px;">(ב) <p style="display: inline;">השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הבטחון.</p></div><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;">ראש המטה הכללי</h6><div id="id_5fc78e8e13c77a8af6294b0a" style="font-family: Arial; font-size: 18px; padding: 10px 40px;">3. (א) <p style="display: inline;">הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.</p></div><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;"></h6><div id="id_5fc78ebd13c77a8af6294b12" style="font-family: Arial; font-size: 18px; padding: 10px 40px;">(ב) <p style="display: inline;">ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הבטחון.</p></div><h6 style="font-family: Arial; font-size: 16px; margin: 10px;"></h6><div id="id_5fc78f3e13c77a8af6294b16" style="font-family: Arial; font-size: 18px; padding: 10px 40px;">(ג) <p style="display: inline;">ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הבטחון."</p></div></blockquote><p><br /></p><p>יש הטוענים כי ההשוואה הזו בין הצבא למשטרה איננה במקומה, מאחר והצבא, פניו כלפי חוץ, בעוד המשטרה, פניה כלפי פנים. וכנגד אלה, קל לטעון שאם חשובה המרות הממשלתית בכל הנוגע להפעלת כוחה של המדינה מחוץ למדינה, על אחת כמה וכמה שחשובה המרות הממשלתית בכל הנוגע להפעלת כוחה של המדינה בגבולותיה. שהרי במפגש הזה בין האזרח למשטרה נבחנת הדמוקרטיה בצורה קיצונית שוב ושוב, ומי נכון יותר שהמשטרה תסור למרותו מאשר נבחרי הציבור אשר יוכלו לוודא שהמשטרה אכן נאמנה לתפקידה ככוח שיטור במדינה דמוקרטית ? </p><p>כנגד כך, יהיו שיטענו שבמבחן המעשי, הסיכונים בפגיעה בעצמאות המשטרה גדולים מדי. ועל כך קל להשיב - האין בעצמאות המשטרה סיכונים גדולים לא פחות ? </p>ספרו של <a href="https://www.attorneygeneral.jus.gov.on.ca/inquiries/ipperwash/policy_part/meetings/pdf/Roach.pdf" target="_blank">פרופ' קנט רואץ' "Police and Government Relations" בפרק</a></div><div>"<a href="https://www.attorneygeneral.jus.gov.on.ca/inquiries/ipperwash/policy_part/meetings/pdf/Roach.pdf" target="_blank"> THE OVERVIEW: FOUR MODELS OF POLICE-GOVERNMENT RELATIONSHIPS"</a>(זהירות! PDF) </div><div>מעמיק בסוגיה הזו של עצמאות משטרתית מול כפיפות משטרתית, ומסכם (בעמ' 77-78): </div><div dir="ltr" style="text-align: left;"></div><blockquote><div dir="ltr" style="text-align: left;">"Nevertheless, there are still some reasons to be cautious about embracing a doctrine
of full police independence. In support of limiting police independence to the criminal
investigation core are the dangers of the police making questionable policy decisions in the
name of police expertise and independence. There is also the democratic importance of
promoting informed and meaningful debate about how the police interact with their fellow
citizens. The case for transparent and accountable democratic control and responsibility over
policing may be particularly strong in the case of police relations with Aboriginal people
because they involve broader question of whether the government respects Aboriginal rights. Indeed, even the democratic and governmental models of policing outlined here may
have to be modified to accommodate the unique circumstances of Aboriginal people. The
case for democratic policing is also strengthened should legal methods of holding the police
accountable for the way they police demonstrations prove to be inadequate. Police
complaints, Charter and civil litigation and criminal prosecutions are blunt and after the fact
methods to control police conduct. We should be cautious about giving up on democratic
control of the police and the traditions of responsible government."</div></blockquote><p>קשה שלא להרגיש שמשטרה ישראל עונה - אחד לאחד - על כל הנימוקים שמוצעים כאן להגבלת עצמאות הגוף השיטורי. <br />כולנו רואים את משטרת ישראל מתקשה להתמודד עם סוגיות ציבוריות ראשונות במעלה, דוגמת ביטחון הרכוש בחלקים נרחבים של ישראל. כולנו יודעים שיחסיה של משטרת ישראל עם ציבורים רחבים בקרב אזרחי המדינה ובדגש על המיעוטים בישראל היא סוגיה רגישה ובעייתית מאין כמוה. וכולנו יודעים שהתנהלותה של משטרת ישראל נוכח הפגנות איננה נטולת-ביקורת, בלשון המעטה, כשהביקורת מגיעה מכל עברי המפה הפוליטית. </p><p>נוכח כל אלה, האומנם יש מקום לטעון שההצעה הנדונה היא אכן כה נוראה? </p><p>בשולי הדברים, ראוי להצביע על סוגיה אחת השונה משמעותית בין מרות על הצבא ומרות על המשטרה. בעוד שלגבי הצבא, מטיבם של ענייני ביטחון המדינה, יש מקום לחסיון וסודיות לגבי חלק ניכר מהתנהלות השר, הרי שלגבי המשטרה נדרשת שקיפות רבה הרבה יותר. כדבריו של הפרופ' רואץ': </p><p dir="ltr" style="text-align: left;">"If the democratic policing model is to be viable, however, steps should be taken to
ensure that political intervention in policing is more transparent so that the responsible
Minister can be held accountable for any guidance given to the police."</p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-24786037831276864272022-11-01T23:47:00.004+01:002022-11-01T23:47:51.275+01:00מתי נפסיק עם המינהג המטופש הזה? <p>אני שומע מחבריי על כך שהם ממשיכים לצפות בפסטיבל המדגמים שהתקשורת מתעקשת לקיים שוב ושוב למרות כל מה שלמדנו על המדגמים בשנים האחרונות. ואני תמה על כך לא מעט. האומנם לא למדנו שום דבר ? </p><p>שאזכיר? </p><p>למשל, את <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5491902,00.html" target="_blank">סקירת מדגמי תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ואחת, אלה שהתחילו את הקפאון הפוליטי של השנים 2019 עד היום. כך נאמר בYNET</a>: </p><p></p><blockquote>'לפי שניים מהמדגמים, לגוש ימין-חרדים יתרון משמעותי על גוש מרכז-שמאל – 56:64 על פי "כאן", 54:66 על פי "רשת".'</blockquote><p></p><p>כידוע, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%AA" target="_blank">הכנסת העשרים ואחת</a> התפזרה בלא שהוקמה ממשלה. היתרון שיוחס לגוש אחד על גוש שני - לא התקיים במציאות. </p><p>בבחירות השניות בשנת 2019, בספטמבר, הסביר <a href="https://www.themarker.com/advertising/2019-09-18/ty-article/0000017f-dbe8-df9c-a17f-fff808150000" target="_blank">הדוגם שקלע הכי קרוב לתוצאות האמת בתשובה לשאלה שנשאל על ידי נתי טוקר בדה-מארקר</a>: </p><p></p><blockquote><p>"מה קרה הפעם שהצלחתם להציג תוצאות הרבה יותר מדויקות?</p><p>"לא עשינו שום דבר שונה. צריך להודות ביושר שכעושים מדגם כזה אחרי ארבעה חודשים של מדגם דומה זה הרבה יותר קל. יש נתוני אמת ויש לך דאטה מסוימת. בדרך כלל בבחירות אחרי ארבע שנים יש שינויי אוכלוסייה והרבה מצביעים חדשים נכנסים. אבל אחרי ארבעה חודשים השינויים הם אפסיים. זו כמעט אותה אוכלוסייה. ואז קל יותר לעבוד בצורה הזו". והוסיף בהתייחס לשאלה לגבי אתגר המדגם נוכח מי שבוחר לשקר "נכון. זה לא רק שקרנים אלא גם סרבנים. הפער בין תוצאות האמת למדגם נובע גם מכך שכרבע מהאנשים מסרבים להשתתף במדגם. ויש גם מעט אנשים שמטים בכוונה את המדגם. פעלנו גם נגד הדבר הזה"." </p><p></p></blockquote><p>ועדיין, באותה כתבה עצמה שלכאורה היללה מהלכי דגימה מוצלחים, הוסבר ששוב לא צדקו כל המדגמים... וממילא, אותן בחירות, שכל המדגמים הצהירו על הכרעה ברורה ובהירה לגמרי, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D" target="_blank">הסתיימו באותו תיקו פוליטי</a> שהוביל אל הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. </p><p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9" target="_blank">הבחירות לכנסת ה-23</a> גם הן לוו במדגמים. <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5687618,00.html" target="_blank">המדגמים המשתנים של ליל הבחירות דאז תוארו באופן הבא בYNET</a>:</p><p></p><blockquote><p>"בכל המדגמים הוענקו תחילה 60 מנדטים לגוש הימין, אך כולם עדכנו זאת ל-59 במהלך הלילה. ברשת כחול לבן עלתה לפי המדגם ל-34 מנדטים על חשבון ישראל ביתנו שירדה לשישה מנדטים. במקביל יהדות התורה ירדה במנדט אחד לשבעה והעבודה עלתה באחד, לשבעה. גם קשת עדכנה את המדגם, וגם שם גוש הימין ירד ל-59 מנדטים לעומת ל-54 לגוש היריב. כחול לבן אמנם ירדה במנדט, אבל הרשימה המשותפת התחזקה ל-15 מנדטים ובמקביל ימינה ירדה במנדט וישראל ביתנו עלתה במנדט. לפי העדכון הלילי בכאן, ישראל ביתנו עלתה במנדט לשבעה וימינה ירדה באחד לשישה." </p><p></p></blockquote><p>זה באמת עזר למישהו, הפרסומים האלה? הסקרים האלה שעודכנו שוב ושוב ככל שהתבררה רמת דיוקם? ככל שתוצאות האמת נספרו? </p><p>והתוצאה, ממילא, היתה ידועה מראש. </p><p>ואז הגיעו הבחירות האחרונות - <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2" target="_blank">הבחירות לכנסת היוצאת, העשרים וארבע</a>. כך <a href="https://www.maariv.co.il/elections-2021/Article-829637" target="_blank">נכתב ב-24/03/2021 במעריב </a></p><p></p><blockquote>"על פי מדגם חדשות 12 המעודכן, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו יורדת במנדט והגוש בראשותו לא מצליח להגיע ל-61 ועומד על 52 בלבד ללא ימינה, שנחלשה ל-7 מנדטים. מנגד, הגוש להחלפת נתניהו מתייצב על 61 מנדטים - לא כולל ימינה. "</blockquote><p></p><p>איך זה נגמר? כולנו יודעים. ראינו תיקו שנדרש מעבר בין גושי להכרעתו. מעבר בין גושי שלא הצליח לשרוד זמן רב במיוחד, אבל זה כבר עניין לדיון נפרד. בהקשר של הדיון הזה - האומנם משהו מהדיון הציבורי שהתנהל סביב המדגמים העשיר במשהו את התרבות הדמוקרטית של מדינת ישראל? </p><p>אני חושב שהגיע הזמן להכיר בכך שאין תועלת במדגמים האלה עבור הציבור. </p><p>לדעתי זה אף גרוע מזה. <a href="https://zutot.blogspot.com/2015/03/blog-post_15.html" target="_blank">בזמנו כתבתי כאן בבלוג על הנזק שגורם המיקוד של הדיון הציבורי בסקרים בזמן מערכות הבחירות</a>:</p><blockquote>"השאלה שבאמת מטרידה אותי היא איזה מידע מועיל מקבל הציבור בסקרים. אני בהחלט מבין שהסקרים הם מידע חיוני עבור המפלגות. אבל במה הוא מועיל לציבור? הרי ברור לכולנו שאחרי פרסום הסקרים הראשונים, מתחילה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anchoring">הטיית-עיגון</a>. בהתחשב בסטיות בין סקר אחד למשנהו ובעובדה שבסקרים העוקבים אין הקפדה לסקור אנשים שלא נחשפו לסקר הראשון, אפשר להאמין באותה סבירות בדיוק שהסקרים חוקרים את המציאות או שהחוקרים מעצבים את המציאות. מה טוב בכך שייתכן שסקר אקראי מעצב את נטיותיו הפוליטיות של ציבור הבוחרים? <br /><br />ואם מקבלים את הטענה שאין הרבה תועלת בסקרים עבור הציבור, ומקבלים גם את הטענה שהסקרים משנים את השיח הציבורי משיח של בחירה על סמך ערכים לשיח של אוהדי-ספורט בתחרות, הרי שקל להסיק מכאן שיותר משהסקרים מביאים איזושהיא תועלת לדמוקרטיה בישראל, הם מזיקים לה. <br /><br />המסקנה המתבקשת היא, שאם רק נצליח לגבש קונצנזוס בעניין הזה אולי נקבע איסור שלא לפרסם סקרים בכלל במערכת הבחירות? אז אולי נשוב ונראה כאן שיח ערכי, ויכוח פוליטי על סמך השקפת-עולם, ורחמנא ליצלן, נראה גם ציבור אזרחי מעורב יותר, שלא מקבל את ההכרעה למי להצביע רק לקראת יום הבחירות, על סמך השאלה למי יש יותר סיכויים, אלא על סמך השאלה, עם אילו דעות אני (יותר) מסכים..."<br /><p></p></blockquote><p>לטעמי, הטקס הציבורי של פרסום סקרי המדגמים בליל הבחירות מוסיף על כך נזק נוסף - נזק ציבורי נרחב בדמות חוסר-האמון הטבעי של כל אלה שהלכו לישון אחרי שראו סקרים המבטיחים לפלוני נצחון - והתעוררו עם כותרות שמלמדות שועדת הבחירות המרכזית סופרת וסופרת והתוצאות הולכות ומסתמנות כשונות במידה משמעותית. </p><p>אני סבור שהגיע הזמן לעצור את הפסטיבל המזיק הזה. את אותה חקיקה שאוסרת על פרסום סקרים כמה ימים לפני קיום הבחירות צריך לתקן ולאסור גם על פרסום מדגמים בליל הבחירות. יש רק תוצאה מחייבת אחת בחוק הישראלי - ספירת הקולות על ידי ועדת הבחירות המרכזית. האומנם ייגרם נזק אם נחכה עוד קצת לתוצאות האמת? ומה עלות ההמתנה הזו בהשוואה לעלות של ציפיות ציבוריות הנבנות נוכח תוצאות שנגיד עליהן מה שנגיד - הן אינן תוצאות האמת אלא רק נסיון לחזותן על בסיס סקרים? </p><p><br /></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-86984087204261895662022-10-25T05:13:00.060+01:002023-01-07T18:24:02.520+01:00האם מותר לאיש ציבור לשקר ? <p><a href="https://www.ynet.co.il/news/election2022/article/rkh6njq4s#autoplay" target="_blank"> ההקלטות של יו"ר הציונות הדתית סמוטריץ', שבהן תקף בחריפות את נתניהו מעוררות סערה במערכת הפוליטית</a>. </p><p><a href="https://www.haaretz.co.il/news/elections/2022-10-23/ty-article/.premium/00000184-05e4-d154-a9dc-d5fc47e10000" target="_blank">לפי הפרסומים, ח"כ סמוטריץ' אמר את הדברים הבאים על ח"כ נתניהו ועל התנהלותו</a> : </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li> "הפיזיקה או הביולוגיה תעשה את שלה. הוא לא יישאר פה לנצח, מתישהו הוא יורשע בבית משפט, אני יודע מה. בואו, קצת סבלנות בחיים. אין ספק שנתניהו זה צרה, בסדר? אבל עכשיו תבחר בין צרה לצרה"</li><li>"אם הייתי רוצה לקחת שני מנדטים מביבי הייתי צריך להיכנס באם אמא שלו, הוא שקרן בן שקרן"</li><li>"הוא לא רצה ללכת עם רע"ם? רצה באבי אביו. אני היחיד שעמדתי בפרץ והייתי מרוויח שני מנדטים."</li><li>"לי חשוב לקבע תודעה שבימין זה טאבו. אני כאילו מיישר קו, אני לא משקר כשמראיינים אותי. אני אומר שאני לא עסוק במה היה, לא חשוב".</li></ul><div>עכשיו שהשאלה אם היה או לא היה מו"מ בין הליכוד לבין רע"מ כבר איננה שנויה עוד במחלוקת, אפשר להתמקד בבעיה האמיתית: שאלת הגדרתו של מי שעשוי להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל בתורת "שקרן בן שקרן". </div><div><br /></div><div style="direction: rtl;">שקרים הולכים ונתפשים כמשהו נורמטיבי לגמרי במערכת הפוליטית הישראלית. ח"כ סמוטריץ' אומנם מקפיד להצהיר כי הוא איננו משקר כשמראיינים אותו, אבל האומנם תמיכתו המוצהרת ב'שקרן בן שקרן' לראשות ממשלת ישראל איננה מהווה אמירה ערכית חשובה? </div><div style="direction: rtl;"><br /></div><p></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-50607370370425828932022-09-06T10:56:00.002+01:002023-01-07T18:07:04.530+01:00לפעמים כדאי להיוועץ בעו"ד לפני שמפרסמים פוסט נתקלתי בכתבה השבוע, בה דווח כי <a href="https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1141170-0/">יואב אליאסי, הידוע בכינויו האמנותי, 'הצל', הפסיד בערעורו בבית המשפט העליון ויי</a><a href="https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1141170-0/">אלץ לשלם עשרות אלפי שקלים בגין "שידול ללשון הרע". עוד למדתי מהכתבה כי מר אליאסי ביקש</a>, בפוסט באינסטגרם, <a href="https://www.instagram.com/p/Ch9t-EsoLBT/">מהעוקבים להתגייס לטובתו ולסייע לו במימון הקנס</a>. <br /><br />הופתעתי לשמוע שמישהו מבקש סיוע במימון תשלום הקנס שהרי כידוע, <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif220">סעיף 252 לחוק העונשין קובע</a> : "הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו - מאסר ששה חדשים."<br /><br />אבל כאשר כיתתי את רגליי אל <a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/300/020/l12&fileName=22020300.L12&type=2">פסק הדין שעליו הלין מר אליאסי (רע"א 2030/22 אליאסי נ' דרוקר)</a>, התברר לי שזו היתה תביעה אזרחית לפי <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law00/74372.htm" target="_blank">חוק איסור לשון הרע</a> שבה הפסיד 'הצל' במחוזי ובעליון ושנצחונו בשלום היה כתוצאה משגגה שנפלה לפני בית המשפט. כלומר, לא מדובר כאן בפניה לציבור לסיוע בתשלום בגין קנס פלילי - שהיא, כאמור, עבירה פלילית בפני עצמה. מדובר כאן בנתבע שהפסיד בתביעה אזרחית ומבקש מהציבור לסייע לו, וזו התנהלות שאיננה אסורה בחוק, למיטב ידיעתי, למרות שדומני שרבים יראו בה בעייתיות מוסרית. <br /><br />ובכל זאת, אי אפשר היה להתעלם ממה שעשוי להיות עבירה פלילית אחרת - <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif219" target="_blank">פרסום מסולף של דיון משפטי - עבירה על סעיף 251 לחוק העונשין</a>: <br /><blockquote>"251. המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, דינו - מאסר ששה חדשים."</blockquote><p>מדוע? </p>שכן <a href="https://www.instagram.com/p/Ch9t-EsoLBT/" target="_blank">מר אליאסי טען בין היתר בפוסט שלו</a>: <div><blockquote>"אז המציאו פסק דין במיוחד עבורי (מחמיא לי) שנקרא שידול ללשון הרע ...כן ש י ד ו ל ל ל ש ו ן ה ר ע המצאה חדשה במיוחד"</blockquote></div><div>הטענה הזו היא לכל הפחות טענה שגויה, שכן כל תלמיד שנה א' משפטים מכיר את <a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law00/73015.htm" target="_blank">סעיף 12 לפקודת הנזיקין, העוסק באחריות של משתף ומשדל</a>:<br /><blockquote>"לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם." </blockquote><p>ואם נצטט מ<a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/300/020/l12&fileName=22020300.L12&type=2" target="_blank">פסק הדין בעניינו של אליאסי שניתן בעליון (פיסקה 14)</a>: </p><blockquote>"על מנת שתקום אחריותו של פלוני כמשדל, יש צורך בהתקיימותם של שלושה יסודות: ראשית, נדרש כי תרומתו של המשדל תהיה לביצוע מעשה עוולה על ידי המשודל, ולא בביצוע של מעשה מותר; שנית, נדרש קיומו של יסוד נפשי מסוג מודעות למעשה העוולה; ו-שלישית, נדרש קיומו של קשר סיבתי בין הוראת המשדל לבין העוולה שבוצעה (עניין רינת, בעמ' 82; ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, פ"ד סד(1) 398, פסקה 6 לחוות דעתו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (2010) (להלן: עניין נשאשיבי); ע"א 3024/10 ויינר נ' מויאל, פסקה 27-26 לפסק דינה של השופטת א' חיות (2.4.2013))."</blockquote><p>כך שכל מי שקרא את פסק הדין בוודאי מבין שנושא השידול לעוולה הוא לא המצאה חדשה. לא זאת בלבד, אלא שמדובר בנושא שכבר נדון בביהמ"ש העליון שלנו לא אחת לפי הציטוט האמור לעיל (ומי שיתעמק בפסק-הדין ימצא גם התייחסויות לספרות). ומכאן אין מנוס אלא להסיק שהטענה הזו מפיו של מר אליאסי - בדבר המצאה משפטית שהמציאו עבורו - היא סילוף של מה שהיה בדיון המשפטי בעניינו. וחבל שכך, והיה כדאי שמר אליאסי היה נועץ בעורך-דינו לפני שהיה מפרסם את הפוסט האומלל דנן. </p><p>ובשולי הדברים - לכל מי הסבור בשגגה שפסק הדין בעניינו של אליאסי הוא פגיעה לא מאוזנת בחופש הביטוי, נסכם ב<a href="https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts/22/300/020/l12&fileName=22020300.L12&type=2" target="_blank">דברי כבוד השופט י' כשר מפסק הדין (פיסקה 18)</a>:</p><blockquote>'לעניין טענותיו של המבקש במישור הפגיעה בחופש הביטוי, כי השידול העוולתי שביצע המבקש אינו נוגע לחופש הביטוי בהקשר פרשה שהיתה במחלוקת ציבורית, היא פרשת החייל אלאור אזריה. השידול העוולתי שביצע המבקש התבטא בפרסום שעניינו הרצון להיפרע מהמשיבה על דעה שהיא השמיעה (באופן בוטה במיוחד) באותו עניין שנוי במחלוקת. הרצון להיפרע ממי שהשמיע דעה כאמור מתקשה "להתאים" לטיעונים בעניין דאגה כנה לפגיעה בחופש הביטוי.'</blockquote><p> </p></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-2594957869922307842022-08-30T15:19:00.006+01:002023-01-07T18:07:22.763+01:00משבר המתמחים הוא רק עוד דוגמא של משבר המשילות הישראלי <p>ממשלת ישראל מדגימה היטב את אוזלת-היד הישראלית בניהול משברים באמצעות דוגמת משך ההתמחות. </p><p>לפני פחות משנה <a href="https://news.walla.co.il/item/3466416" target="_blank">הבטיחה ממשלת ישראל כי עד 2025 יקוצרו תורנויות כל המתמחים בכל בתי החולים בארץ</a>. הקיצור, מ-26 שעות ל-18 שעות, הוא פרי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D" target="_blank">מאבק ממושך</a>. </p>אבל בישראל, כמו בישראל, הבטחה שלטונית היא לעתים רק על הקרח. <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/rya3a3xa5" target="_blank">לפני כחודש הודיעה המדינה "כי יישומו של ההיתר החדש, שיעגן את עבודת המתמחים וקיצור התורנויות, יידחה לתחילת ספטמבר 2023."</a><div><br /></div><div><a href="https://www.ynet.co.il/news/article/r10bm0e1i" target="_blank">דבריה של מנהיגת המתמחים, ד"ר ריי ביטון שהודיעה על התפטרותם של 200 מתמחים, כגל התפטרות ראשון שאחריו יבואו אחרים</a>, מדגישים רק חלק מהבעיה: "אין לקיחת אחריות, רק הסתתרות מאחורי הבחירות כדי למחות את החרפה. הממשלה קיבלה החלטה ברורה להפקיר את המתמחות והמתמחים ואת מערכת הבריאות".</div><div><br /></div><div>הבעיה האמיתית היא לא בכך שהממשלה קיבלה החלטה, אלא בכך שהיא לא באמת התכוונה לקיים אותה. זו לא הפעם הראשונה בבלוג הזה שבה עולה <a href="https://zutot.blogspot.com/2020/12/blog-post.html" target="_blank">פוסט שעוסק בהחלטת ממשלה שהתקבלה אך לא התקיימה ובהשלכותיה האומללות</a>. זו מחלה ישראלית ידועה. הממשלות מקבלות הרבה החלטות ומבצעות רק חלק מהן. </div><div>איך הסביר בנימין נתניהו, בעדותו לפני ועדת החקירה לאסון מירון, כשתיאר את המצב לגבי אי-ביצוע החלטות ממשלה שאולי היו מונעות את האסון אילו רק בוצעו - "זה מבדיל [בין] פקידות מוכשרת ומוצלחת לפקידות פחות מוכשרת ומוצלחת ונבחרי ציבור מוכשרים ומוצלחים לאלה שהם פחות מוכשרים ומוצלחים, אלה שרודפים אחרי הביצוע של הדבר". <br /></div><div><br /></div>
<iframe allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/hELZWek20tk?start=7767" title="YouTube video player" width="560"></iframe><div><br /></div>בהתחשב בכך שבדיוק היום <a href="https://www.maariv.co.il/news/law/Article-942400" target="_blank">שלחה ועדת החקירה לחקר אסון מירון 'את מכתבי האזהרה לאנשים שהתבררו במסגרת חקירתה כאחראים למחדלי האסון האזרחי הגדול ביותר מאז קום המדינה. בין מקבלי ההודעות: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, השרים לשעבר אמיר אוחנה ויעקב אביטן, מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי ומפקד מחוז צפון לשעבר ניצב שמעון לביא'</a><div>ושבנובמבר מחכה לנו מערכת בחירות בה יידרש הציבור הישראלי לבחור בין נתניהו וחבריו האחראיים לאסון מירון לבין לפיד וחבריו האחראיים למשבר המתמחים, קשה שלא להתרשם עד כמה שורשיו של משבר המשילות הישראלי מוסברים בדבריו הנכוחים של נתניהו עצמו, החלים גם עליו וגם על לפיד. אנחנו מתמידים לבחור נבחרי ציבור פחות מוכשרים ומוצלחים ומקבלים משילות פחות מוצלחת. <br /><div><br /></div></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-88807285332389674952022-05-25T14:12:00.002+01:002022-05-25T14:12:16.540+01:00תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה (נסיון נוסף) <p> <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/sy8tm900d5" target="_blank">הדיון התקשורתי בחוק 'ממדים ללימודים'</a> שהסתיים ב<a href="https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/11182494" target="_blank">פשרה בין הקואליציה לאופוזיציה</a> הדגים היטב את האפשרות לעבודה משותפת של קואליציה ואופוזיציה לטובתה של המדינה. </p><p>הדיון שהקדים לחוק הדגים שוב ושוב את חוסר-ההבנה המתמשך בישראל של תפקיד האופוזיציה במשטר דמוקרטי. </p><p>הבעיה היא לא רק בהשקפות בנושא של אופוזיציה, שהודגמה על ידי חבר הכנסת אלי כהן מהליכוד שהסביר את ההתנגדות של מפלגתו בדברים "לנו יש החלטה ברורה של כל ראשי סיעות האופוזיציה להתנגד באופן גורף לכל הצעה שמגיעה מכיוון הקואליציה כי זה תפקידנו, להפיל את הממשלה".</p><p>הרי <a href="https://news.walla.co.il/break/3508019" target="_blank">ראש הממשלה עצמו גרס בנסיון לשכנע לתמוך בחוק הספציפי: "תפקיד האופוזיציה להילחם בממשלה</a>, לא בלוחמים שלנו". </p><p>כמו שכתבתי כאן לפני כמעט שנה, <a href="https://zutot.blogspot.com/2021/07/blog-post_2.html" target="_blank">תפקידה של האופוזיציה איננו להפיל את הממשלה</a> כי יציבות שלטונית הוא אינטרס של כולנו. </p><p>הפעם אנסה לשכנע בדרך אחרת. נתחיל במבט האידיאולוגי. </p><p>הרי גם בזמן בחירות וגם בין בחירות, תפקידה של כל מפלגה הוא לנסות למקסם את כוחה מתוך מטרה להביא את האידיאולוגיה שהיא מייצגת לביטוי בממשלה הבאה בדרך האפקטיבית ביותר. </p><p>ומכאן, מפלגה באופוזיציה לא צריכה להתנגד למהלכים שהקואליציה עושה אשר מתיישבים עם האידיאולוגיה שהיא מייצגת. כי אחרת היא נמצאת מתנגדת ליישום האידיאלוגיה שאותה היא נבחרה לקדם. </p><p>גרוע מזה, אמירות מהסוג שהאידיאולוגיה תקודם פעם, בעתיד, כשהאופוזיציה תהיה בשלטון - הן מעילה באמון הבוחרים. כי הם לא בחרו את המפלגה הזו כדי שהיא תהיה השליטה היחידה. אנחנו חיים בדמוקרטיה, והבוחרים ידעו שהמפלגה תידרש לשתף פעולה עם מפלגות אחרות. הן בחרו אותה כדי שהיא תמקסם את האפשרויות שלה לקידום האידיאולוגיה. </p><p>אז איך ייתכן שהאופוזיציה תדחה את שלל ההזדמנויות לקדם אידיאולוגיה שבהן היא מאמינה, בשם החזון של הכשלת המשילות של המדינה שאת טובתה היא רוצה לא פחות מאשר הקואליציה ?</p><p>ונעבור למבט הפונקציונלי שעוזר להכריע לכל מי שעדיין מתלבט - הרי אם נבחן את הכלים העומדים לרשותה של האופוזיציה, קל לראות שעיקר תפקידה הוא בכלל לבקר את הקואליציה, ולא להפילה. האפשרות להפלת הממשלה היא רק בשולי הכלים הפרלמנטריים. במרכזם: הדיון, השאילתה, הנוכחות בועדות, הביקורת, הצעת החלופות. </p><p>זו טעות אומללה להביט על כל המרחב הפרלמנטרי ולבחור להינעל על אפשרות אחת, שהמציאות שהיא מייצרת היא ברורה: במקום שהאופוזיציה תשפר את פעולתה של הקואליציה, תשכלל את החלטותיה, ותהווה כלב-שמירה כנגד התרשלותה, האופוזיציה הופכת להיות אויבת של הקואליציה ומנהלת איתה מאבק לחיים ולמוות. והמבט הזה של פוליטיקה כמרחב של מלחמה לחיים ולמוות אפיין את המפלגה הנאצית ואת הוגי-הדעות שתמכו בנאציזם ובפאשיזם. הוא לא מבט דמוקרטי. </p><p>לסיכומם של דברים, הדרך "לשרת את העם מהאופוזיציה", כאימרתו בת-האלמוות של מנחם בגין ז"ל, איננה בנסיון מתמשך ועקבי להכשיל את הממשלה, אלא בשיפור התנהלותה. הדברים האלה, הנכונים תמיד, יהיו נכונים שבעתיים בתקופות שבהן הקואליציה לא תיהנה מרוב גדול. שהרי אז יהיה קל לשתק את פעילותה ולהגביל את משילותה. אני יודע שרבים מדמיינים פתרון קל בדמות החלפת הקואליציה באחרת, אבל אחרי שכולנו ראינו כיצד 4 מערכות בחירות בזו אחר זו אינן מניבות קואליציה יציבה, הגיע הזמן להשאיר מאחורינו את השאיפה הזו להפלת השלטון בכל מחיר, שהרי צריך להיות ברור לנו שלא מחכה לנו קואליציה יציבה יותר בהמשך הדרך. ומכאן, שלמען תפקוד הדמוקרטיה שלנו, נדרש גיבוש של תפישה אחרת של יחסי הקואליציה והאופוזיציה. תפישה של עבודה משותפת - לטובתה של המדינה. </p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-21943087531091219002022-04-02T18:00:00.058+00:002023-01-07T18:07:52.310+01:00פסיקה פרוצדורלית בארה"ב: סביר יותר שהנשיא טראמפ קשר קשר וניסה להפריע <p> פסיקת <a href="https://www.npr.org/2022/03/28/1089253473/trump-likely-committed-crime-trying-to-stay-in-power-judge-says-in-records-dispu" target="_blank">ה-UNITED STATES DISTRICT COURT )CENTRAL DISTRICT OF CALIFORNIA SOUTHERN DIVISION ) בעניין אי-הטלת חסיון על מסמכים מסויימים בהקשרי להתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר 2020</a> היא אירוע מבשר-רעות עבור דונאלד טראמפ. <a href="https://storage.courtlistener.com/recap/gov.uscourts.cacd.841840/gov.uscourts.cacd.841840.260.0.pdf" target="_blank">עניין Eastman vs. Thompson and others (Case No. 8:22-cv-00099-DOC-DFM)</a> (PDF) הוא ככל הנראה הפעם הראשונה שבה קבעה רשות משפטית בארה"ב שסביר יותר שטראמפ</p><p></p><blockquote style="direction: ltr; text-align: left;">"corruptly attempted to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. " </blockquote><p></p><p>ושטראמפ גם - </p><p></p><p></p><blockquote style="direction: ltr; text-align: left;">" conspired toobstruct the Joint Session of Congress"</blockquote><p> </p><p></p><p></p><p>ובציטוטים מלאים יותר מההכרעה המשפטית האמורה: </p><p></p><blockquote style="direction: ltr; text-align: left;">"Based on the evidence, the Court finds it more likely than not that President Trump corruptly attempted to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. " </blockquote><p></p><p>(עמ' 31 החל מהכותרת Obstruction of an official proceeding ועד עמוד 36 )</p><p style="direction: ltr; text-align: left;"></p><blockquote>"Based on the evidence, the Court finds that it is more likely than not that President Trump and Dr. Eastman dishonestly conspired to obstruct the Joint Session of Congress on January 6, 2021. "</blockquote><p></p><p>(עמוד 36 החל מהכותרת Conspiracy to defraud the United States ועד עמוד 40 ) . </p><p><br /></p><p>עם זאת, יש לציין כי לגבי Common Law Fraud נקבע: </p><p style="direction: ltr; text-align: left;"></p><blockquote>"As the Court discusses below,264 review of the eleven remaining documents reveals that none further efforts to spread false claims of election fraud. Accordingly, the Court does not reach whether President Trump likely engaged in common law fraud. " <span style="text-align: right;">(עמוד 40, תחת הכותרת </span><span style="text-align: right;"> </span><span style="text-align: right;">Common Law Fraud)</span></blockquote><span style="text-align: right;"></span><p></p><p style="text-align: right;">ולכן כן הוטל חסיון על 10 מתוך 11 מסמכים בהקשר הזה.</p><p style="text-align: right;">אבל במסגרת הקביעה הזו, המסמך ה-11 לא נכלל בחסיון מאחר וכלשון ביהמ"ש: </p><p></p><blockquote style="direction: ltr; text-align: left;">Because the memo likely furthered the crimes of obstruction of an official proceeding and conspiracy to defraud the United States, it is subject to the crime-fraud exception and the Court ORDERS it to be disclosed. (<span style="text-align: right;">כמפורט בעמ' 40-41 )</span></blockquote><p></p><p>העובדה ש-101 מסמכים שטראמפ ואח' נאבקו נגד מסירתם ל-The Jan. 6 select committee in Congress כנראה יגיעו עכשיו לידי הועדה (בכפוף לאפשרות הליכי ערעור נוספים), מבשרת שלב נוסף בתהליך שבו הולכת ומתקרבת ההכרעה בשאלה - האם ארה"ב עתידה להעמיד את דונאלד טראמפ לדין על נסיון לחבל בהליך הדמוקרטי של ארה"ב? או שמא ההקצנה של יחסי דמוקרטים-רפובליקאים בארה"ב תביא לכך שהשאלה מה בדיוק קרה בבית הלבן ועד כמה היה מעורב ממשל טראמפ בהתקפה על הקפיטול תישאר שאלה של השקפה פוליטית? </p><p><u><b>לקריאה נוספת </b></u></p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/United_States_House_Select_Committee_on_the_January_6_Attack" target="_blank">United States House Select Committee on the January 6 Attack</a> (ויקיפדיה) </li><li><a href="https://www.npr.org/2021/07/27/1020713409/here-are-the-9-lawmakers-investigating-the-jan-6-capitol-attack" target="_blank">על 9 חברי הועדה </a></li><li><a href="https://january6th.house.gov/" target="_blank">אתר הועדה </a></li><li><a href="https://january6th.house.gov/news/press-releases/thompson-cheney-statement-ruling-eastman-lawsuit" target="_blank">הצהרת יו"ר הועדה וסגניתו בעקבות הכרעת ביהמ"ש </a></li></ul><p></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-10582656318308680902022-01-18T00:07:00.003+01:002023-01-09T15:26:38.028+01:00עדיין מחכים לנימוקים - Djokovic v Minister for Immigration - אבל האם באמת יש טעם לחכות? <p>למרבה הצער, גם בתי משפט גבוהים מחוץ לישראל נוהגים להחליט קודם ולנמק אח"כ, וכך קורה שאנחנו עדיין מחכים בסבלנות לפרסום הנימוקים ל<a href="https://www.ynet.co.il/sport/article/one401784" target="_blank">החלטה שנתן הFederal Court of Australia בעניינו של הטניסאי נובאק ג'וקוביץ, שלא להתערב בהחלטת הממשלה לא לאפשר לו להיכנס לאוסטרליה</a>. </p><p>עם זאת, כשמציצים ב<a href="https://www.fedcourt.gov.au/services/access-to-files-and-transcripts/online-files/djokovic" target="_blank">מסמכים הפתוחים לעיון אונליין בעניין Djokovic v Minister for Immigration</a> קל למצוא מסמכים אחרים שמסבירים את ההחלטה היטב. </p><p>עיון ב<a href="https://www.fedcourt.gov.au/__data/assets/pdf_file/0007/95236/Sealed-Affidavit-Bannister-1512022.pdf" target="_blank">החלטה המקורית של השר לענייני הגירה המובאת בתצהיר מטעם נציגי ג'וקוביץ' (עמ' 15-18, זהירות: PDF)</a> ואף עיון רק ב<a href="https://www.fedcourt.gov.au/__data/assets/pdf_file/0004/95251/Sealed-Respondents-Outline-of-Submissions.pdf" target="_blank">תגובת הממשלה לערעור</a> (זהירות: PDF) די היה בו להבהיר מדוע בית-משפט עליון סביר לא יתערב בהחלטת הממשלה. </p><p>לא שההחלטה הפתיעה מישהו. מרגע שהתברר שהתקבלה החלטה למנוע את כניסתו בשל שיקולים בנושאי - </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li>public health,</li><li>risk to good order,</li><li>ו- public interest </li></ul>הסובבים את <u><b>עמדתו העקרונית</b></u> של ג'וקוביץ' סביב נושא החיסונים לקורונה; ובהתחשב בכך שברורה לכולנו האפשרות שהוא ישפיע על ההתנהלות הנדרשת של הציבור בנושאי התחסנות ראשונית או קבלת בוסטר בצורה שאיננה עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה באוסטרליה; ונוכח <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic_in_Australia" target="_blank">המדיניות הכללית הנחושה והעקבית שאוסטרליה מנהלת במאבקה כנגד הקורונה</a>; אפשר היה להניח שממשלת אוסטרליה תפעיל את מלוא כובד משקלה בעניין. <p></p><p><br /></p>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-28555326715121065642022-01-06T10:10:00.001+01:002023-01-07T18:52:49.512+01:00השאלה היא: האם עובד/ת זר/ה זכאי/ת לשירותי בריאות במרחק סביר ממקום המגורים? <p>התשובה הקצרה: כן. </p><p>ובאריכות - </p><p> נתקלתי בשאלה הבאה - האם עובד/ת זר/ה זכאי/ת לשירותי בריאות במרחק סביר ממקום המגורים? </p><p>עובדת זרה (המבוטחת בביטוח הבריאות לעובדים זרים בקופת חולים כללית) הזדקקה לבדיקה שגרתית. הקופה התעקשה לשלוח את העובדת לעיר אחרת, לא קרובה, שם נמצא בית חולים של קופת החולים ובמסגרתו, התעקשה הקופה, תבוצע הבדיקה. </p><p>הנימוק הלכאורה מנצח של נציגי הקופה: אין לעובד/ת זר/ת זכות לשירות בריאות במרחק סביר. </p><p>אבל כולנו יודעים ש<a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/036_001.htm#" target="_blank">חוק ביטוח בריאות ממלכתי</a> המגדיר בסעיף 3 את הזכות לשירותי בריאות, מגדיר אותה בפרמטרים של סבירות. החוק קובע כי שירותי הבריאות יינתנו באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. </p><p>וכולנו גם יודעים שלקופת חולים כללית יש העדפה לשלוח את מבוטחיה לבתי-החולים שלה, גם אם הם מרוחקים ממקום מגוריהם. כפי שמלמד דו'ח ממשלתי שבחן את <a href="https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/2019-selection-arrangements-hmo" target="_blank">הזכות לבחירת בית החולים: מי הקופה המאפשרת ביותר?</a> שבמסגרתו <a href="https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Selection-arrangements-hmo.pdf" target="_blank">נבחנו הסדרי הבחירה ונבדקה השאלה בכמה מתוך 4 בתי החולים הקרובים ביותר למבוטח, הקופה מאפשרת לו, או לה,לפקוד. הדו"ח הציג מציאות לפיה קופת חולים כללית קיבלה ניקוד נמוך בהרבה מקופות החולים האחרות בנושא</a>. </p><p>ברוב המקרים האלה, <a href="השירות במרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. במקרה זה מדובר במבוטחת המתגוררת בגליל התחתון, להלן נייר עמדה בו נקבע כי ז" target="_blank">יודע כל מי שהתעקש, קופת החולים נאלצת לכבד בסוף את זכות המבוטח לשירות בריאות במרחק סביר. כפי שאפשר לראות למשל בהחלטה הבאה של נציבות קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי</a>. לכן חשוב כל-כך להתעקש, ואם צריך, לפנות לפניות הציבור של קופת החולים או ל<a href="https://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/Pages/authority.aspx" target="_blank">נציבות הקבילות במשרד הבריאות</a>. </p><p>אבל האם הזכות לשירות במרחק סביר נתונה גם לעובד/ת זר/ה ? </p>התשובה היא ברורה וחדה וקבועה ב<a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p178_007.htm" target="_blank">צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), תשס"א-2001</a>. סעיף 7(א) לצו עוסק בזמינות ונגישות סל הטיפולים והתרופות לעובד. ובסעיף (א) נאמר מפורשות כי שירותי הבריאות הכלולים בסל הטיפולים והתרופות יינתנו: "<span style="font-family: FrankRuehl; font-size: 13pt; text-align: justify;">באיכות סבירה, בתוך זמן סביר, ובמרחק סביר ממקום מגוריו". </span><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-20585486160974643192022-01-02T11:38:00.002+01:002023-01-07T18:24:28.487+01:00השאלה היא: האם שירות הבריאות לתלמיד מוסדר בחקיקה ? <p>עודי מנסה לשכנע אנשים לקחת אחריות על בריאות ילדיהם ולהתחסן, נתקלתי לפתע בטענה שחיסוני קורונה בכלל לא צריכים להינתן בבית הספר מבחינת החוק. וכך מצאתי את עצמי מסביר את הרקע החוקי של שירותי הבריאות לתלמיד. </p><p>נקודת המוצא לנושא היא שהחקיקה הישראלית בנושאי חינוך ובריאות היא פאזל נפלא ומסובך. הנושא של רפואה מונעת בבתי-הספר הוא מורכב במיוחד בגלל שהוא בין שני משרדים - משרד החינוך ומשרד הבריאות. </p><p>אם מחפשים את החוקים המסמיכים העיקריים, הרי שמדובר ב - </p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/049_001.htm" target="_blank">פקודת בריאות העם</a></li><li><a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/036_001.htm" target="_blank">חוק ביטוח בריאות ממלכתי </a></li><li><a href="https://www.nevo.co.il/law_html/law01/152_036.htm" target="_blank">חוק פיקוח על בתי ספר</a></li></ul><p></p><p>מבחינת ההוראות המפורטות, בשורה התחתונה זה מגיע לחוזרי מנכ"ל: </p><p><a href="https://www.health.gov.il/hozer/BZ03_2019.pdf" target="_blank">חוזר מנכ"ל 3/2019 : שירות בריאות לתלמיד</a> (שמסדיר את הנושא מהצד של משרד הבריאות, זהירות: PDF) (אפשר למצוא נוסח HTML-י ב<a href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93_-_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA" target="_blank">אתר wikirefua</a>). </p><div><div>ובהקשר של החיסונים, <a href="https://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/etsmedorim/2/2-2/horaotkeva/k-2013-1-1-2-2-79.htm" target="_blank">חוזר מנכ"ל 2.2-79 מניעת הידבקות ממחלות במוסדות חינוך</a> (שמסדיר את הנושא הזה מהצד של משרד החינוך; יש למשרד החינוך לא מעט חוזרי-מנכ"ל בהקשרי בריאות ורפואה מונעת).</div><div><br /></div><div>האחריות לביצוע היא של שרותי בריאות הציבור בחטיבת הבריאות במשרד הבריאות ושל מה שבזמנו קראו לו אגף הפיקוח על הבריאות במשרד החינוך. <a href="https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/school/Pages/default.aspx" target="_blank">אפשר לקרוא יותר על הפרספקטיבה של משרד הבריאות באתרם</a>. ואפשר לקרוא <a href="https://mosdot.education.gov.il/content/health/institutes-health" target="_blank">על הפרספקטיבה של משרד החינוך באתרם</a>. </div><div><br /></div><div>אם זה יצא קצת מורכב מדי או ארוך מדי להתעמקות, יכול להיות ש<a href="https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8" target="_blank">הדף הזה של כל-זכות שמרכז את המידע לגבי חיסונים בבתי-הספר</a> יהיה קצת יותר קל לעיכול. </div><div><br /></div><div>ורק שלא ישתמע ששירות הבריאות לתלמיד הוא דבר חדש בישראל - שירות הבריאות לתלמיד היה קיים עוד לפני קום המדינה. למשל, ראו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_1939_-_i%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9Fi_btm10328.jpeg" target="_blank">תמונה של אחות מטפלת בילדים בבית ספר ישראלי בשנת 1939 (התמונה מצוטטת מויקיפדיה והיא בבעלות הציבור)</a>. </div><div><br /></div></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/21/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_1939_-_i%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9Fi_btm10328.jpeg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="תמונה של אחות מעניקה טיפול לעיני התלמידים בבית ספר בשנת 1939 בישראל" border="0" data-original-height="340" data-original-width="482" src="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/21/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C_%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_1939_-_i%D7%94%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9Fi_btm10328.jpeg" /></a></div><br /><div><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-72881419327999009092021-12-06T16:40:00.004+01:002023-01-07T18:26:34.577+01:00מה ההבדל בעצם? <p> בשולי <a href="https://www.ynet.co.il/news/article/h1skemfyy" target="_blank">אירוע הדקירה בירושלים</a> ו<a href="https://www.ynet.co.il/news/article/sy3fqhtyt" target="_blank">חקירת מח"ש את שוטרי מג"ב שהרגו את הדוקר בירי נוסף בעודו שוכב על הרצפה פצוע מירי קודם</a> הזדמן לי לשוחח עם מי שתמהו כיצד ומדוע הירי הזה שונה מ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%94" target="_blank">תקרית הירי הלא-חוקי שביצע אלאור אזריה בעבד אל-פתאח א-שריף</a>. הסברתי, וחשבתי ששווה גם לציין זאת בבלוג, כי התשובה קופצת לעין לכל מי שמעיף מבט בהתרחשויות בשני האירועים: </p><p><u>תיעוד הוידאו של אירוע הירי בחברון (הירי על ידי עזריה)</u><br /><iframe allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/S8WK2TgruMo" title="YouTube video player" width="560"></iframe></p><div><br /></div><div><u>תיעוד הוידאו של אירוע הירי בירושלים (הירי על ידי שוטרי מג"ב)</u></div><div>
<iframe allow="accelerometer; autoplay; clipboard-write; encrypted-media; gyroscope; picture-in-picture" allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/voX_2xnHTdg" title="YouTube video player" width="560"></iframe></div><div><br /></div><div>לדידי, ההבדלים ברורים:</div><div><ol style="text-align: right;"><li>הירי בירושלים היה חלק מרצף אירועים מהיר ביותר, והיה במסגרת תהליך ההשתלטות על אדם שרק שניות ספורות קודם לכן דקר באלימות רבה אזרח עובר-אורח וניסה לתקוף בצורה דומה את אחד משוטרי מג"ב. </li><li>כאשר המפגע שוכב על הרצפה הסכין אשר שימש אותו לדקירה עדיין נמצא בהחזקתו - כלומר, הוא עדיין מהווה סכנה. </li></ol></div><div><br /></div><div>הנקודה השניה רלוונטית עוד יותר מהראשונה. שכן בכל מקרה של השתלטות על מפגע, כל מי שבוחן את האירוע ואת התנהלות השוטרים חייב לזכור את <a href="https://www.izkor.gov.il/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%AA/en_338097b5ffde1017d29264b882fa68f5" target="_blank">נסיבות האירוע בו מצא את מותו רב סמל ראשון סלים ברכאת ז"ל</a>. </div><div><br /></div><div>ונזכיר: </div><div></div><blockquote><div>"ביום 5.3.2002 בשעה 2:15 לפנות בוקר, כאשר עסק סלים בפעילות משטרתית סמויה והיה במארב ללכידת גנבי רכב בדרך בגין בתל אביב, נשמעו יריות מכיוון מסעדת "סי-פוד" (SEA-FOOD) ששכנה מתחת לגשר מעריב. הוא רץ למקום ברגל, על מנת לחסוך בזמן ולהגיע מהר לזירת האירוע. בהגיעו למקום זיהה מחבל היורה לכל עבר ומשליך רימונים. באקדח שלוף רץ אל המחבל כאשר הוא יורה לעברו ופגע בשלושה כדורים בגופו של המחבל, שהתמוטט ארצה.</div><div><br /></div><div>אחר כך דיווח במערכת הקשר המשטרתית "ניידות תירגעו, ניידות תירגעו, השתלטתי עליו". הוא התקרב למחבל, על מנת לוודא שאין עליו חגורת נפץ - וכשרכן מעליו הספיק המחבל לעשות את הדבר האחרון בחייו ודקר את סלים בצוואר. סלים איבד דם רב, התמוטט ומת במקום."</div></blockquote><div>ואם הזכרון האומלל הזה לא מספיק, <a href="https://www.izkor.gov.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9/en_6a6eac5067c8b8383c5ef8a4592c01b4" target="_blank">עולות גם נסיבות מותו של רס'ר שלום (צ'רלי) שלוש ז'ל</a>. </div><div>ונזכיר : </div><div><div dir="auto"><blockquote>"בבוקר יום ראשון ב' בחשוון תשנ"א (21.1.1990) לשמע צעקות מהרחוב. התמונה שנגלתה לעיניו הייתה של מחבל חמוש בסכין הנמלט על נפשו לאחר שדקר חיילת בשכונת בקעה בירושלים, ואנשים צועקים. הוא קרא למחבל לעצור, ומשלא עצר ירה בו שלום על מנת לפצוע אותו. אך המחבל הפצוע רץ לעברו ודקר אותו מספר פעמים, עד ששלום נהרג."</blockquote></div><div dir="auto">בשורה התחתונה, הבעיה של מי שאיננו רואה את ההבדל מתחלקת לשניים:</div><div dir="auto">מצד אחד, טועים אלה הסבורים שאפשר להתבונן באירועים שהם אירועים בטחוניים ובאירועים שהם אירועים שיטוריים דרך אותה עדשה. והרי מרגע שאירוע התברר כאירוע טרור, המבט עליו חייב להיות שונה. </div></div><div dir="auto">מצד שני, טועים אלה הסבורים שאפשר להתבונן באירוע טרור בצורה רציפה, בלי להבחין בין השלב שבו המפגע מהווה איום, לשלב שבו המפגע כבר איננו מהווה איום. </div><div dir="auto"><br /></div>Unknownnoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-61999820711439687082021-11-15T14:05:00.012+01:002021-11-15T14:05:00.172+01:00קידמה או התדרדרות - על המבחן הערכי ציבורי המביא לפסילת מועמדים נטולי עבר פלילי <p>פרישתו של השר לשעבר, מאיר שטרית, מחברותו בוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה, על רקע הדיון הציבורי סביב האשמות שעלו כנגדו בעבר, היא הזדמנות לראות את התגשמותו של מבחן חדש לתפקידים ציבוריים מבחן ערכי-ציבורי הדורש ממועמדים להיות נטולי רבב, לא במובן של ללא תיק פלילי, אלא במובן של ללא חשדות כלשהם. </p><p><a href="https://news.walla.co.il/item/3471160" target="_blank">כך התבטאו מתנגדות לחברותו של שטרית בוועדה כפי שצוטטו באתר ואלה בדיווח על הפרישה של מאיר שטרית</a>:</p><p></p><blockquote><p>' ח"כ נעמה לזימי כתבה: "פרישתו של מאיר שטרית מהוועדה לאיתור היועמ"ש מתבקשת. על החברים בוועדת האיתור למשרה המשמעותית הזו - להיות אנשים ללא כל רבב. כאן זה רחוק מלהיות המקרה ומינויו היה מטיל דופי על ההליך כולו. כל מי שהצביע בעד המינוי הזה, לקח חלק בהלבנת ההתנהגות הפסולה הזו".</p>יו"ר נעמת חגית פאר .. הוסיפה כי "טוב יעשו גם מקבלי ההחלטות שיפיקו לקחים מהאירוע הזה ויבינו שהמבחן במדינת ישראל של שנת 2021 הוא לא רק המבחן הפלילי אלא גם זה הערכי ציבורי - קל וחומר מקום בו מדובר בוועדה שתבחר את אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק בישראל". '</blockquote><p> קל להזדהות עם ההצהרות האלה. אחרי הכל, כולנו חפצים כי כל ממלאי התפקידים הציבוריים שלנו יהיו דמויות מופת. </p><p>אבל הסטנדרט הנגזר מההצהרות האלה הוא לא סטנדרט אפשרי בחברה אנושית, גם אם הוא מאוד רצוי. </p><p>מדוע?</p><p>כי סטנדרט הקובע רף נטול-רבב מתעלם מהעובדה שמשרות ציבור הן עניין שבמחסור, משהו שמתקיימת לגביו תחרות, ובכל מאבק יש מתמודדים. כל מה שצריך מתמודד לעשות כדי להוציא מתמודד אחר מהמירוץ הוא להפיץ שמועה. </p><p>ברור שיש מחיר לסטנדרט נמוך יותר, התובע הוכחת מהות מאחורי האשמות לפני פסילת מועמדות. אבל החלופה השניה היא ציד-מכשפות בשירותם של חסרי-המצפון. אסור שערכים חברתיים ראויים יוכלו לשמש כקרדום לחפור בו במאבקים פוליטיים ובין-אישיים. </p><p>הרי אדם איננו צריך להידרש להוכיח את חפותו. </p><p>נטל ההוכחה צריך להישאר על מפיצי-השמועות. </p><p>אחרת? אנחנו מצפים מהמועמדים לתפקידים ציבוריים <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9A_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%9A_%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA" target="_blank">להוכיח שאין להם אחות</a>. </p><p><u><br /></u></p><p><u>לקריאה נוספת</u></p><p></p><ul style="text-align: right;"><li><a href="https://zutot.blogspot.com/2014/05/blog-post.html" target="_blank">בעוד עשרים שנה מהיום</a> - כנגד המדרון החלקלק של פסילה לתפקיד על בסיס האשמות </li><li><a href="https://zutot.blogspot.com/2013/11/blog-post_20.html" target="_blank">נורמה שמתפוררת לה</a> - על הדרך שבה מתפוררת נורמה משפטית במדינת ישראל </li></ul><div><br /></div><p></p>Unknownnoreply@blogger.com0