יום שני, 5 בדצמבר 2011

פורסם תזכיר חוק משק החשמל (ייצור חשמל בשבתות ובחגי ישראל), התשע"ב-2011

לרגע כשהתבוננתי בתיבת הדואר שלי, נזכרתי בדינמיקת הבשורות ממנה סבל האיש מארץ עוץ, איוב ("עוד זה מדבר וזה בא"). במהלך כתיבת פוסט קצרצר אמש על תזכיר חוק הרשות הלאומית לכבאות והצלה, התשע"ב-2011 (שפורסם אתמול), התלבטתי ועודי מתלבט ביני לביני האם זמן של שנה להכנת תזכיר עב כרס שכזה הוא סביר, בהתחשב, מחד, באסון שחשף את המצב הבעייתי המחייב הסדרת הנושא בדחיפות, ובהתחשב, מאידך, בכך שהאנשים המתאימים ביותר להכנת תזכיר שכזה, על כל שלביו, הם בוודאי אנשים עסוקים מאוד.

התשובה למצבים מהסוג הזה, שבו נדרש גוף מאורגן להתמודד עם משימה חדשה, שטובי אנשיו חייבים להיות מעורבים בה, היא פשוטה ביותר. חייבים לגייס כוח-אדם נוסף, שיסייע בידם, ישירות ועקיפות. אבל כששמיכת-התקציב קצרה ומלאה חורים, כנראה קל יותר לדבר על הקצאת קש לגמל המורעב, סליחה, על הקצאת משאבים נוספים לגופים שקורסים, מאשר לבצע.

עודי מהרהר, ואז זה בא. פורסם תזכיר חוק משק החשמל (תיקון מס' ...) (ייצור חשמל בשבתות ובחגי ישראל), התשע"ב-2011, שתכליתו:
"הסדרת ייצור ואספקת חשמל בשבתות ובחגי ישראל, על פי דרישות ההלכה, בידי ספק שירות חיוני ויצרני חשמל המספקים חשמל לרשת ההולכה הארצית. .... מטרת החוק, ליתן מענה לבעיה הקיימת בשל סירובו של חלק מהציבור, מסיבות הלכתיות, לעשות שימוש בשבתות ובמועדי ישראל בחשמל המיוצר ומועבר ברשת החשמל הארצית. במקום זאת, נפוץ שימוש בגנראטורים המוקמים בלב שכונות, בניגוד להוראות הדין, ותוך גרימת סכנה בטיחותית של ממש לגוף ולרכוש. ... בהתאם למוצע, יקבעו הוראות פעולה בשבתות ובחגי ישראל, באופן שיאפשר לכלל הציבור להשתמש בחשמל המועבר ברשת ההולכה הארצית. ליישום ההוראות לפי החוק המוצע עשויות להיות השלכות על בעלי רישיונות וצרכנים במשק החשמל."
במלים אחרות - ייצור ואספקת חשמל בשבתות וחגים יוכפף בחוק באופן מסודר לפיקוח הלכתי. התכלית, לכאורה, חשובה - מניעת הפעלת גנרטורים בלב שכונות בניגוד להוראות הדין. אבל כשמהרהרים בכוח-האדם שבוודאי נדרש במשרד שהכין את התזכיר למשאים-ומתנים ולהחלטות ניהוליות שקדמו לגיבושו של התזכיר, לתהליך התרגום של ההסדר לשפה משפטית, לניסוחים ולעיבודים עד שנוצרה ההסכמה הראשונית שאפשרה את הפצת התזכיר לשאר משרדי-הממשלה ולציבור הרחב, הלב נחמץ. עוד לא שמעתי על האנשים שנפגעו מהגנרטורים המסוכנים המוזכרים בתזכיר. עוד לא שמעתי על אנשים שהיו בסכנת נפשות בגלל שהורידו את הפקק הראשי לפני כניסת השבת ועברו אותה ללא חשמל, בגלל ספקות בנוגע לכשרות ייצורו. אבל כולנו שמענו על הסכנה הגלומה ברמת שירותי הכיבוי וההצלה של מדינת ישראל, וגם נוכחנו בה, במחיר כואב.
פיקוח נפש דוחה שבת, לא ? חג החנוכה הקרב ובא הוא הזדמנות מצויינת להיזכר בהתלבטות ההלכתית בשאלת המלחמה בשבת. אז ידעו לפרש את הכלל הזה כהלכה. אבל במדינת ישראל של 2011, שבת דוחה פיקוח נפש.

אחרת, איך אפשר להסביר שכוח-אדם שיכול היה להקדיש שעות יקרות מפז לקידום תהליכי הקמתה של הרשות הלאומית לכבאות והצלה, מקדיש את זמנו לסוגיות אחרות ? סוגיות רגישות וחשובות בוודאי. אבל אי אפשר לומר שהן דחופות באותה המידה.

עודני כותב ואני חרד אלו דוגמאות אחרות יגיעו לידיעתי, על סדרי-העדיפויות התמוהים של ממשלתי. השם ישמור.

[עדכון, 19/12/2011: אתר תזכירי החוק של ממשלת ישראל הפיץ היום בדואל את ההודעה הבאה:

"שלום רב,
הריני להביא לידיעתך כי תזכיר חוק משק החשמל (תיקון מס'...) (ייצור חשמל בשבתות ובחגי ישראל), התשע"ב-2011, שהופץ על ידי משרד התשתיות הלאומיות, ביום כ"ג בכסלו התשע"ב (05/12/2011), הוסר .
התזכיר הוסר מאתר קשרי ממשל, ואיננו מקבלים יותר הערות בגינו.
 בכבוד רב,
דרורה ליפשיץ, היועצת המשפטית למשרד התשתיות הלאומיות"
ככל הנראה הסיבה היא המחאה הציבורית החילונית בנוגע לסטטוס קוו.

ואף מילה על סדרי-עדיפויות.... ]

תגובה 1:

  1. אני מסכימה מאוד עם מה שנכתב כאן. ככל הנראה הסיבה היא באמת המחאה הציבורית החילונית לסטטוס קוו. יאפ.

    השבמחק