הקשר הנעדר בין תאונות עם נפגעים ומהירות: עובדות שנת תאונות הדרכים 2011

תמיד טוב לראות את התקשורת עוסקת ביחס בין עמדות רשויות האכיפה לסוגיית המהירות בכבישים לבין עובדות המציאות.
דו"חות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תאונות דרכים עם נפגעים לשנת 2011 הם עדות נוספת לכל המידע הידוע, לכך שהמשטרה משקיעה משאבים עצומים באכיפת מהירות התנועה ומתברכת בהצלחות שאינן נוגעות ישירות לסטטיסטיקת התאונות, בלי קשר לעובדות החיים.

מתוך סך של 25,629 תאונות דרכים עם נפגעים (קלים, קשים והרוגים) בשנת 2011, רק 547 תאונות (קצת יותר מ-2%)  נגרמו כתוצאה ישירה של מהירות מופרזת מעל המותר בחוק או כתוצאה ישירה של מהירות מופרזת בנסיבות המקרה. 

לעומת זאת, על פי הלמ"ס -

• 2,795 תאונות נגרמו בשל אי ציות לרמזור;
• 2,280 תאונות נגרמו בשל אי-ציות לתמרור (לרבות תן זכות קדימה ועצור); 
• 2,221 תאונות נגרמו בשל סטייה מנתיב;
• 1,511 תאונות נגרמו בשל אי-מתן זכות קדימה להולך-רגל;
• 1,339 תאונות נגרמו בשל אי-שמירה על מרחק;
• 1,284 תאונות נגרמו בשל אי-מתן זכות קדימה לרכב;

גרוע מזה -

1,669 תאונות נגרמו מסיבה לא ידועה ו-9,939 תאונות דרכים נגרמו ללא עבירה (מתוכן 192 תאונות קטלניות ו-631 תאונות קשות). 

(לסקרנים לגבי גורמים נוספים - 201 תאונות נגרמו בשל אי-שמירה על הימין; 224 תאונות נגרמו בשל עקיפה שלא כחוק;

581 תאונות נגרמו בשל פניה לא נכונה; 209 תאונות נגרמו בשל נסיעה לאחור; 80 תאונות נגרמו בשל נסיעה נגד הכיוון; 312 תאונות נגרמו בשל שכרות או סמים; 379 תאונות נגרמו מסיבה אחרת התלויה בנהג (למשל - 39 תאונות נגרמו עקב הרדמות הנהג); 58 תאונות נגרמו בשל רכב לא תקין). 

יש לזכור שסטטיסטיקת-על מהסוג הזה עלולה להטעות. כך למשל העובדה שב-19,456 (75%) מהתאונות היו הנהגים יהודיים, בדיוק כפי שיעורם באוכלוסיה, איננה מפריכה את העובדה שערביי ישראל סובלים יותר מתאונות-הדרכים. את הבדיקה צריך לעשות  בהתאם למספר בעלי רשיון-הנהיגה ותוך התייחסות לפרטי-הפרטים של התאונות. בדיקה כזו מראה שלמרות שבשנים 2006-2010 היו נהגים במגזר הערבי רק 14% מכלל המורשים לנהוג, היוו נהגים מהמגזר הערבי 42% מכלל הנהגים ההרוגים באותן שנים. מספר הפעוטות בני 0-4 שנהרגו בתאונות-דרכים בשנים האמורות גבוה פי 7 מאשר במגזרים אחרים. 

הירידה לפרטים בדוחו"ת הלמ"ס איננה מספיקה להגיע למסקנות חד-משמעיות. בהחלט ייתכן שטענת המשטרה שהמהירות היתה משתנה נוסף בחלק מהתאונות האחרות איננה חסרת-משקל. ובכל זאת, הידיעה שבתאונות הנובעות מאי-ציות לרמזור די במהירות ממוצעת כדי שייגרמו פציעות, יחד עם העובדה שתאונת הדרכים עם נפגעים הנפוצה בישראל היא התנגשות חזית בצד (41.5% מהתאונות), שבה ומחזקת את התחושה שמשטרת ישראל מקפידה לאכוף מתחת לפנס. העובדה שלמקבלי ההחלטות יש תמריץ לעודד את מדיניות-האכיפה הזו בגלל השפעתה על הכנסות המדינה מקנסות, רק מחזקת יותר את התסכול של מי שמתבונן בעובדות ומצפה שהמדינה שלו תסיק את המסקנות המתבקשות.