יום שלישי, 11 ביולי 2023

על הפער בין מה שהובטח לבוחרים לבין מה שמחוקק בימים אלה בנוגע לעילת הסבירות

עם חזרת הקואליציה לעבודה נמרצת על תיקון החקיקה בנושא עילת הסבירות, עכשיו כשאנחנו כבר אחרי קריאה ראשונה, נראה שיש מקום להתייחס קצת יותר ברצינות ליוזמת החקיקה הבעייתית הזו. 

בפוסט הזה אעסוק בשאלה הפשוטה - מה הובטח לבוחרים ומה מוצע בפועל? 

כידוע, רק הציונות הדתית טרחה לפרט במצעה את תוכניותיה לרפורמה משפטית. 

ומה נאמר במצעה ? 

בעמ' 14-15 למצע (אחרי הנמקה ארוכה ומפורטת) נאמר לגבי עילת הסבירות

"משום כך יש לעגן בחוק יסוד השפיטה את עילות הביקורת המנהלית המקוריות ולבטל את עילת הסבירות על החלטות הממשלה ושריה". 

ומה מוצע בפועל ? 

בהצעה החוק שאושרה אמש בקריאה ראשונה  (PDF) נאמר: 

'בחוק־יסוד: השפיטה, בסעיף ,15 אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) על אף האמור בחוק־יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, ולא ייתן צו כלפי מי מהם בעניין כאמור." ' 

מה השתנה? 

1) נוסף המשפט "וכן של נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק" - כלומר, יש כאן מהלך שיאפשר את ביטול הביקורת השיפוטית על המינהל גם לגבי נבחרי ציבור אחרים. 

2) אין עיגון בחוק יסוד השפיטה של עילות הביקורת המנהלית המקוריות.  כלומר, הצד החיובי של הרפורמה המובטחת - עיגון בחוק של עילות המשפט המנהלי וביצור ההיבט הזה של הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות המבצעת, במסגרת חיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית - לא מחוקק, משום מה. 

אז מה קורה כאן? איך מסבירים את ההבדל בין מה שהובטח לבוחרים לבין מה שקורה בשטח? 

לרוטמן ושות' הפתרונים. 

לקריאה נוספת


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה