קשה שלא להתרשם שהממשלה שלנו מוטרדת מאוד מהמחאה כנגד מהלכי-החקיקה שביסוד הרפורמה/הפיכה משפטית. כל-כך מוטרדת, עד כי למרות שלל האתגרים לפניהם ניצבת מדינתו, זה הנושא בו עסקה הישיבה של הממשלה אתמול.
הנושא מטריד מספיק כדי שאכתוב פוסט בנושא, ואת הפוסט שהתכוונתי לכתוב לגבי הצעת החוק המטרידה לא פחות, לגבי ביטולה המוחלט של עילת הסבירות, אדחה לימים הקרובים.
1. הרבה השוואות עולות לגבי המחאה כנגד ההתנתקות, והיה כדאי שהמשווים ייזכרו בדיון הציבורי לגבי המחאה כנגד ההתנתקות והתגובה של הרשויות, ובמיוחד בדרך שבה האכיפה בנושא התבטאה בסופו של יום, בחוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התש"ע-2010. אי אפשר לצפות ממערכת אכיפת-החוק שלא תפיק לקחים ממה שהיה אז, נכון? אם כבר, אפשר היה לצפות מכל המשווים שיתגאו על כך שהודות למה שלמדה המדינה שלנו במהלך ההתנתקות, היום מגוננים בצורה מרשימה הרבה יותר על חופש הביטוי וחופש המחאה.
2. עוד ציטוט מאותו דיון היה מטריד הרבה יותר (הציטוט מובא מהדיווח ב- YNET)
'היועמ"שית הסבירה בדיון שאין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי. הדברים הקפיצו את רה"מ נתניהו: "זה משפט מטלטל מה שאמרת". היא השיבה: "זה נאמר ב'כיכר גורן' (אמירות בית המשפט שהתירו את ההפגנות נגד היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט), שזה מחירו של חופש הביטוי". בן גביר: "זו פרשנות. אין סיכוי ששופט אמר את זה. זה מנוגד לחוק".'
יותר מהעצב על כך שעו"ד ותיק כמו השר בן גביר איננו מכיר את בגץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' משטרת ישראל מטריד שראש הממשלה שלנו מיטלטל מהפסיקה הזו שניתנה במהלך שנות כהונתו הארוכות כראש הממשלה בנוגע להפגנות כנגד היועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט.
3. הסוגיה המטרידה ביותר היא כמובן העובדה שדיון הממשלה בסוגיות האכיפה כנגד המחאה הותיר רושם שהיתה לו עוד תכלית - לרכז מאמץ כנגד היועצת המשפטית לממשלה בנושא. שרת התחבורה, מירי רגב, אמרה את הדברים מפורשות:
"אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמ"שים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכול אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".
היה כדאי שהממשלה הזו תהרהר בפס"ד שניתן לא מזמן לגבי אפשרות המינוי של ח"כ דרעי לשר. ביהמ"ש עשה שם שימוש בהשתק השיפוטי, בהסתמך על התחייבות שח"כ דרעי לקח על עצמו בזמנו בגזירת דינו.
הממשלה הזו איננה ממשלה רגילה. עומד בראשה נאשם בפלילים. ולהשקפתי, ממשלה במצב הזה מצויה בהשתק שיפוטי בכל הנוגע ליכולתה לבצע שינויים פרסונליים במערכת התביעה, ובדגש, החלפת האדם העומד בראש מערכת התביעה.
כלומר, להבנתי, אם רוצים חברי-הקואליציה להחליף את היועצת המשפטית לממשלה באדם אחר, עליהם להחליף קודם את ראש הממשלה באדם נקי-כפיים, שלא יהיה בניגוד אינטרסים כה בוטה, עד שאין לאפשר לו לבצע שינויים כאלה במערכת המובילה את התביעה כנגדו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה