יום שלישי, 1 בנובמבר 2022

מתי נפסיק עם המינהג המטופש הזה?

אני שומע מחבריי על כך שהם ממשיכים לצפות בפסטיבל המדגמים שהתקשורת מתעקשת לקיים שוב ושוב למרות כל מה שלמדנו על המדגמים בשנים האחרונות. ואני תמה על כך לא מעט. האומנם לא למדנו שום דבר ? 

שאזכיר? 

למשל, את סקירת מדגמי תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ואחת, אלה שהתחילו את הקפאון הפוליטי של השנים 2019 עד היום. כך נאמר בYNET

'לפי שניים מהמדגמים, לגוש ימין-חרדים יתרון משמעותי על גוש מרכז-שמאל – 56:64 על פי "כאן", 54:66 על פי "רשת".'

כידוע, הכנסת העשרים ואחת התפזרה בלא שהוקמה ממשלה. היתרון שיוחס לגוש אחד על גוש שני - לא התקיים במציאות. 

בבחירות השניות בשנת 2019, בספטמבר, הסביר הדוגם שקלע הכי קרוב לתוצאות האמת בתשובה לשאלה שנשאל על ידי נתי טוקר בדה-מארקר

"מה קרה הפעם שהצלחתם להציג תוצאות הרבה יותר מדויקות?

"לא עשינו שום דבר שונה. צריך להודות ביושר שכעושים מדגם כזה אחרי ארבעה חודשים של מדגם דומה זה הרבה יותר קל. יש נתוני אמת ויש לך דאטה מסוימת. בדרך כלל בבחירות אחרי ארבע שנים יש שינויי אוכלוסייה והרבה מצביעים חדשים נכנסים. אבל אחרי ארבעה חודשים השינויים הם אפסיים. זו כמעט אותה אוכלוסייה. ואז קל יותר לעבוד בצורה הזו". והוסיף בהתייחס לשאלה לגבי אתגר המדגם נוכח מי שבוחר לשקר "נכון. זה לא רק שקרנים אלא גם סרבנים. הפער בין תוצאות האמת למדגם נובע גם מכך שכרבע מהאנשים מסרבים להשתתף במדגם. ויש גם מעט אנשים שמטים בכוונה את המדגם. פעלנו גם נגד הדבר הזה"." 

ועדיין, באותה כתבה עצמה שלכאורה היללה מהלכי דגימה מוצלחים, הוסבר ששוב לא צדקו כל המדגמים... וממילא, אותן בחירות, שכל המדגמים הצהירו על הכרעה ברורה ובהירה לגמרי, הסתיימו באותו תיקו פוליטי שהוביל אל הבחירות לכנסת העשרים ושלוש. 

הבחירות לכנסת ה-23 גם הן לוו במדגמים. המדגמים המשתנים של ליל הבחירות דאז תוארו באופן הבא בYNET:

"בכל המדגמים הוענקו תחילה 60 מנדטים לגוש הימין, אך כולם עדכנו זאת ל-59 במהלך הלילה. ברשת כחול לבן עלתה לפי המדגם ל-34 מנדטים על חשבון ישראל ביתנו שירדה לשישה מנדטים. במקביל יהדות התורה ירדה במנדט אחד לשבעה והעבודה עלתה באחד, לשבעה. גם קשת עדכנה את המדגם, וגם שם גוש הימין ירד ל-59 מנדטים לעומת ל-54 לגוש היריב. כחול לבן אמנם ירדה במנדט, אבל הרשימה המשותפת התחזקה ל-15 מנדטים ובמקביל ימינה ירדה במנדט וישראל ביתנו עלתה במנדט. לפי העדכון הלילי בכאן, ישראל ביתנו עלתה במנדט לשבעה וימינה ירדה באחד לשישה." 

זה באמת עזר למישהו, הפרסומים האלה? הסקרים האלה שעודכנו שוב ושוב ככל שהתבררה רמת דיוקם? ככל שתוצאות האמת נספרו? 

והתוצאה, ממילא, היתה ידועה מראש. 

ואז הגיעו הבחירות האחרונות - הבחירות לכנסת היוצאת, העשרים וארבע. כך נכתב ב-24/03/2021 במעריב 

"על פי מדגם חדשות 12 המעודכן, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו יורדת במנדט והגוש בראשותו לא מצליח להגיע ל-61 ועומד על 52 בלבד ללא ימינה, שנחלשה ל-7 מנדטים. מנגד, הגוש להחלפת נתניהו מתייצב על 61 מנדטים - לא כולל ימינה. "

איך זה נגמר? כולנו יודעים. ראינו תיקו שנדרש מעבר בין גושי להכרעתו. מעבר בין גושי שלא הצליח לשרוד זמן רב במיוחד, אבל זה כבר עניין לדיון נפרד. בהקשר של הדיון הזה - האומנם משהו מהדיון הציבורי שהתנהל סביב המדגמים העשיר במשהו את התרבות הדמוקרטית של מדינת ישראל? 

אני חושב שהגיע הזמן להכיר בכך שאין תועלת במדגמים האלה עבור הציבור. 

לדעתי זה אף גרוע מזה. בזמנו כתבתי כאן בבלוג על הנזק שגורם המיקוד של הדיון הציבורי בסקרים בזמן מערכות הבחירות:

"השאלה שבאמת מטרידה אותי היא איזה מידע מועיל מקבל הציבור בסקרים. אני בהחלט מבין שהסקרים הם מידע חיוני עבור המפלגות. אבל במה הוא מועיל לציבור? הרי ברור לכולנו שאחרי פרסום הסקרים הראשונים, מתחילה הטיית-עיגון. בהתחשב בסטיות בין סקר אחד למשנהו ובעובדה שבסקרים העוקבים אין הקפדה לסקור אנשים שלא נחשפו לסקר הראשון, אפשר להאמין באותה סבירות בדיוק שהסקרים חוקרים את המציאות או שהחוקרים מעצבים את המציאות. מה טוב בכך שייתכן שסקר אקראי מעצב את נטיותיו הפוליטיות של ציבור הבוחרים?

ואם מקבלים את הטענה שאין הרבה תועלת בסקרים עבור הציבור, ומקבלים גם את הטענה שהסקרים משנים את השיח הציבורי משיח של בחירה על סמך ערכים לשיח של אוהדי-ספורט בתחרות, הרי שקל להסיק מכאן שיותר משהסקרים מביאים איזושהיא תועלת לדמוקרטיה בישראל, הם מזיקים לה.

המסקנה המתבקשת היא, שאם רק נצליח לגבש קונצנזוס בעניין הזה אולי נקבע איסור שלא לפרסם סקרים בכלל במערכת הבחירות? אז אולי נשוב ונראה כאן שיח ערכי, ויכוח פוליטי על סמך השקפת-עולם, ורחמנא ליצלן, נראה גם ציבור אזרחי מעורב יותר, שלא מקבל את ההכרעה למי להצביע רק לקראת יום הבחירות, על סמך השאלה למי יש יותר סיכויים, אלא על סמך השאלה, עם אילו דעות אני (יותר) מסכים..."

לטעמי, הטקס הציבורי של פרסום סקרי המדגמים בליל הבחירות מוסיף על כך נזק נוסף - נזק ציבורי נרחב בדמות חוסר-האמון הטבעי של כל אלה שהלכו לישון אחרי שראו סקרים המבטיחים לפלוני נצחון - והתעוררו עם כותרות שמלמדות שועדת הבחירות המרכזית סופרת וסופרת והתוצאות הולכות ומסתמנות כשונות במידה משמעותית. 

אני סבור שהגיע הזמן לעצור את הפסטיבל המזיק הזה. את אותה חקיקה שאוסרת על פרסום סקרים כמה ימים לפני קיום הבחירות צריך לתקן ולאסור גם על פרסום מדגמים בליל הבחירות. יש רק תוצאה מחייבת אחת בחוק הישראלי - ספירת הקולות על ידי ועדת הבחירות המרכזית. האומנם ייגרם נזק אם נחכה עוד קצת לתוצאות האמת? ומה עלות ההמתנה הזו בהשוואה לעלות של ציפיות ציבוריות הנבנות נוכח תוצאות שנגיד עליהן מה שנגיד - הן אינן תוצאות האמת אלא רק נסיון לחזותן על בסיס סקרים? 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה