קראתי על סגירת מרכזים ללידה טבעית בבתי חולים ציבוריים והצטערתי. המהלך הזה מנוגד לכל מה שהרפואה המודרנית לומדת על לידה: נשים יולדות אינן חולות. אבל המגמה של שינוי התפישה "הישנה", פרי עידן ההשכלה, שצריך לטפל בלידה כמו במצבים פתולוגיים אחרים, תיעצר, על כל המשמעויות הכרוכות בכך.
היא לא תיעצר בגלל התנגדות עקרונית של המערכת (למרות שיש בה הרבה שעדיין לא הפנימו את הסטטיסטיקה המלמדת שלידות בית מסתיימות בצורה תקינה באותו שיעור של לידות בבית חולים, אבל שבלידות בבית יש משמעותית פחות סיבוכים).
היא תיעצר בגלל סוגיה שלכאורה איננה קשורה, אבל בעצם קשורה מאוד - התנגדות משרד הבריאות לשירות הרפואי הפרטי המסופק בבתי החולים הציבוריים (שר"פ). מאחר ולידה טבעית מצריכה ליווי צמוד של היולדת מרגע כניסתה למחלקת-היולדות . ומאחר והתקן הישראלי הנוכחי של מספר מיילדות בחדרי-יולדות איננו מאפשר הצמדה של מיילדת לכל יולדת לפני התחלתה של לידה פעילה, הרי שהדרך היחידה ברמת התקצוב הנוכחי של מחלקות היולדות בארץ, היא באמצעות שר"פ.
אם היתה הזרמת תקציבים למערכת הציבורית, אפשר היה להבין את ההתנגדות של רבים וטובים לשר"פ. אבל אין תוספות תקציבים. לא רק שאין, אלא שיש קיצוצים. קיצוצים גלויים (הפחתה במימון הציבורי) וקיצוצים מוסווים (אי-הגדלת אחוז המימון בהתאם לגדילת האוכלוסיה).
זו הזדמנות נהדרת להזכיר ראיון שפרסם NRG לפני שנתיים עם 4 מנהלי בתי-החולים הציבוריים של ישראל, בו הסבירו הארבעה שחייבים לעצור את התהליך שעוברת מערכת הבריאות. "תהליך הרסני שסופו הפיכת בתי החולים הציבוריים למרכזי טיפול לעניים בלבד. 'כבר אין מחקר, אין הוראה, אין תשתיות, אין פרויקטים', הם אומרים בייאוש. 'הדור שלנו עוד יצליח, איכשהו, להתקיים משאריות העבר. אבל מה יהיה על דור הרפואה הבא?' "
התקצוב של מערכת-הבריאות הציבורית בישראל צריך להיות בראש סדרי-העדיפויות של כולנו. בוודאי יותר מכל אחת מהסוגיות שמככבות על שולחנה של הממשלה הנוכחית מדי שבוע - יותר מדיור. יותר מאיראן. הרבה יותר מהסוגיות שמככבות על שולחנה של התקשורת הישראלית דרך קבע.
במציאות של רצף ממשלות נאו-ליברליות מאז 1985, המאמינות בתקציבים ציבוריים קטנים, ומתמידות בפרדיגמה הזו גם נוכח מציאות שמאותתת על כשלי-השיטה, קשה לחשוב על איזושהיא דרך אפשרית אחרת לעצירת התדרדרות מערכת הבריאות הציבורית. נראה שרק שר"פ מאוזן יכול לעשות את מה שהממשלה לא מוכנה בשום פנים לעשות מתוך תקציבה שלה. וכשמשרד הבריאות מנהל מלחמת חורמה נגד השר"פ, כל מה שנשאר זה לשאול: אז מה אתם מציעים ?
לקריאה נוספת
היא לא תיעצר בגלל התנגדות עקרונית של המערכת (למרות שיש בה הרבה שעדיין לא הפנימו את הסטטיסטיקה המלמדת שלידות בית מסתיימות בצורה תקינה באותו שיעור של לידות בבית חולים, אבל שבלידות בבית יש משמעותית פחות סיבוכים).
היא תיעצר בגלל סוגיה שלכאורה איננה קשורה, אבל בעצם קשורה מאוד - התנגדות משרד הבריאות לשירות הרפואי הפרטי המסופק בבתי החולים הציבוריים (שר"פ). מאחר ולידה טבעית מצריכה ליווי צמוד של היולדת מרגע כניסתה למחלקת-היולדות . ומאחר והתקן הישראלי הנוכחי של מספר מיילדות בחדרי-יולדות איננו מאפשר הצמדה של מיילדת לכל יולדת לפני התחלתה של לידה פעילה, הרי שהדרך היחידה ברמת התקצוב הנוכחי של מחלקות היולדות בארץ, היא באמצעות שר"פ.
אם היתה הזרמת תקציבים למערכת הציבורית, אפשר היה להבין את ההתנגדות של רבים וטובים לשר"פ. אבל אין תוספות תקציבים. לא רק שאין, אלא שיש קיצוצים. קיצוצים גלויים (הפחתה במימון הציבורי) וקיצוצים מוסווים (אי-הגדלת אחוז המימון בהתאם לגדילת האוכלוסיה).
זו הזדמנות נהדרת להזכיר ראיון שפרסם NRG לפני שנתיים עם 4 מנהלי בתי-החולים הציבוריים של ישראל, בו הסבירו הארבעה שחייבים לעצור את התהליך שעוברת מערכת הבריאות. "תהליך הרסני שסופו הפיכת בתי החולים הציבוריים למרכזי טיפול לעניים בלבד. 'כבר אין מחקר, אין הוראה, אין תשתיות, אין פרויקטים', הם אומרים בייאוש. 'הדור שלנו עוד יצליח, איכשהו, להתקיים משאריות העבר. אבל מה יהיה על דור הרפואה הבא?' "
התקצוב של מערכת-הבריאות הציבורית בישראל צריך להיות בראש סדרי-העדיפויות של כולנו. בוודאי יותר מכל אחת מהסוגיות שמככבות על שולחנה של הממשלה הנוכחית מדי שבוע - יותר מדיור. יותר מאיראן. הרבה יותר מהסוגיות שמככבות על שולחנה של התקשורת הישראלית דרך קבע.
במציאות של רצף ממשלות נאו-ליברליות מאז 1985, המאמינות בתקציבים ציבוריים קטנים, ומתמידות בפרדיגמה הזו גם נוכח מציאות שמאותתת על כשלי-השיטה, קשה לחשוב על איזושהיא דרך אפשרית אחרת לעצירת התדרדרות מערכת הבריאות הציבורית. נראה שרק שר"פ מאוזן יכול לעשות את מה שהממשלה לא מוכנה בשום פנים לעשות מתוך תקציבה שלה. וכשמשרד הבריאות מנהל מלחמת חורמה נגד השר"פ, כל מה שנשאר זה לשאול: אז מה אתם מציעים ?
לקריאה נוספת
- מה שיד אחת נותנת, יד שנייה לוקחת
- שרת הבריאות עומדת בפני החלטה היסטורית: האם להנציח את קיומו של השר"פ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה