דיני התאווררות

מעת לעת נוהג עבדכם, כמו כל עו"ד, להתעדכן בפסיקה היוצאת תחת ידיהם הנאמנות של שופטי-הארץ. לעדכון שכזה יש מקורות שונים (ומשונים), ואחד מהם הוא פסקי-הדין שמפרסמת דוברת הנהלת בתי-המשפט.פסק-דין שכזה תפש את תשומת-לבי, עקב העיסוק בו בסוגיה הרחוקה מתחומי עיסוקיי היומיומיים: שאלת הזכות לההתאווררות במסגרת מעצר בית.

הדיון בעמ"ת 40881-05-12 נזאלה(עציר) נ' מדינת ישראל  עסק בשאלה האם שוהה בלתי-חוקי בישראל הנמצא במעצר בית מלא, זכאי לצאת מהבית לזמן-מה (בפיקוח) לצרכי התאווררות. דובר באדם אשר שהה בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בביתה של אשתו בחיפה. הוא הגיש בקשה לעיון חוזר על פיה ביקש לצמצם את מעצר הבית לשעות הלילה בלבד, או לחילופין שיקבעו שעות להתאווררות.

דיונו התמציתי והמאלף של כבוד השופט דניאל פיש (בית המשפט המחוזי בחיפה) מאפשר בילוי-זמן קצר ונעים עם הסוגיה:


האינטרסים המתחרים במסגרת דיון בבקשה שכזו הם, מצד אחד -

• הצורך להגן על הציבור; 
• הצורך בקיום ההליך המשפטי;  

ומהצד השני - 

•  זכות היסוד לחירות;  

האיזון ביניהם מבוצע בהתאם להנחיות החוק. תמצית האיזון היא כי אין מכבידים על אדם במהלך משפטו אלא במידה הדרושה כדי להגן על הציבור וכדי לקיים את ההליך המשפטי.

לטובת הבקשה עמדו השיקולים הבאים:

• לא היה חשש לסיכון בטחוני מיוחד.  
• לא היה חשש להימלטות. אם כבר, להיפך - ב"משך השנים הוא התמיד בחזרתו אל תחומי המדינה ואף הקים בה את התא המשפחתי. לעורר כתובת קבועה ואין כל קושי לאתרו. " 

כנגד הבקשה עמדו השיקולים הבאים: 

• המדינה הצביעה על כך ש"שחרור בתנאים יתיר ויכשיר ולו לתקופה זמנית את המשך המעשה האסור של המצאות במדינה ללא אישור כדין". 
• לא הייתה מחלוקת שהעורר שוהה במדינה באופן בלתי חוקי, ולכן הוא לא נהנה מחזקת-החפות. (העורר אומנם פעל למען הסדרת מעמדו לעתיד, אך לא טען כי שהה בעת מעצרו כדין בתחומי ישראל). 

במילים אחרות,  הדילמה לפניה ניצב כבוד השופט, דניאל פיש היא: 

מחד, אין מקום לאפשר "יצירת מצב בו יסתובב העורר 'ברשיון' – במעין 'ויזה' המונפקת על ידי בית משפט - לתקופה שאין לדעת מתי תסתיים בעוד הוא שוהה שלא כדין למדינה." 

מאידך, "על התנאים המגבילים עצמם להיות סבירים ואנושיים. " 

הכרעתו של כבוד השופט בנושא:

"במאזן הכולל במקרה בפניי, כאשר העורר נתון מזו תקופה במעצר בית שאין הוא מפר, תנאי מעצר בית הולמים חייבים לכלול אפשרות להתאווררות במהלך היום. על כן, נראה לי כי יש מקום לקבוע שני פרקי זמן בהם יוכל לצאת את דירת המעצר לצורך התאווררות במהלך היום: בין השעות 08:00 - 09:00, ובין השעות 18:00 - 20:00 בכל יום, שאז יותר לעורר לערוך טיול רגלי בסביבת איזור מגוריו. עליו להיות מלווה באחת המפקחות ביציאות אלו."

ובקליפת האגוז: בית-משפט מחוזי בישראל הצהיר כי אפילו במקרה של שוהה בלתי-חוקי בישראל, "תנאי מעצר בית הולמים חייבים לכלול אפשרות להתאווררות במהלך היום". ולשומע ינעם.