משבר המתמחים הוא רק עוד דוגמא של משבר המשילות הישראלי

ממשלת ישראל מדגימה היטב את אוזלת-היד הישראלית בניהול משברים באמצעות דוגמת משך ההתמחות. 

לפני פחות משנה הבטיחה ממשלת ישראל כי עד 2025 יקוצרו תורנויות כל המתמחים בכל בתי החולים בארץ. הקיצור, מ-26 שעות ל-18 שעות, הוא פרי מאבק ממושך. 

אבל בישראל, כמו בישראל, הבטחה שלטונית היא לעתים רק על הקרח. לפני כחודש הודיעה המדינה "כי יישומו של ההיתר החדש, שיעגן את עבודת המתמחים וקיצור התורנויות, יידחה לתחילת ספטמבר 2023."

דבריה של מנהיגת המתמחים, ד"ר ריי ביטון שהודיעה על התפטרותם של 200 מתמחים, כגל התפטרות ראשון שאחריו יבואו אחרים, מדגישים רק חלק מהבעיה: "אין לקיחת אחריות, רק הסתתרות מאחורי הבחירות כדי למחות את החרפה. הממשלה קיבלה החלטה ברורה להפקיר את המתמחות והמתמחים ואת מערכת הבריאות".

הבעיה האמיתית היא לא בכך שהממשלה קיבלה החלטה, אלא בכך שהיא לא באמת התכוונה לקיים אותה. זו לא הפעם הראשונה בבלוג הזה שבה עולה פוסט שעוסק בהחלטת ממשלה שהתקבלה אך לא התקיימה ובהשלכותיה האומללות. זו מחלה ישראלית ידועה. הממשלות מקבלות הרבה החלטות ומבצעות רק חלק מהן. 

איך הסביר בנימין נתניהו, בעדותו לפני ועדת החקירה לאסון מירון, כשתיאר את המצב לגבי אי-ביצוע החלטות ממשלה שאולי היו מונעות את האסון אילו רק בוצעו - "זה מבדיל [בין] פקידות מוכשרת ומוצלחת לפקידות פחות מוכשרת ומוצלחת ונבחרי ציבור מוכשרים ומוצלחים לאלה שהם פחות מוכשרים ומוצלחים, אלה שרודפים אחרי הביצוע של הדבר". 

בהתחשב בכך שבדיוק היום שלחה ‏ועדת החקירה לחקר אסון מירון 'את מכתבי האזהרה לאנשים שהתבררו במסגרת חקירתה כאחראים למחדלי האסון האזרחי הגדול ביותר מאז קום המדינה. בין מקבלי ההודעות: ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, השרים לשעבר אמיר אוחנה ויעקב אביטן, מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי ומפקד מחוז צפון לשעבר ניצב שמעון לביא'

ושבנובמבר מחכה לנו מערכת בחירות בה יידרש הציבור הישראלי לבחור בין נתניהו וחבריו האחראיים לאסון מירון לבין לפיד וחבריו האחראיים למשבר המתמחים, קשה שלא להתרשם עד כמה שורשיו של משבר המשילות הישראלי מוסברים בדבריו הנכוחים של נתניהו עצמו, החלים גם עליו וגם על לפיד. אנחנו מתמידים לבחור נבחרי ציבור פחות מוכשרים ומוצלחים ומקבלים משילות פחות מוצלחת.