משרד הכלכלה פרסם רשימת המקצועות הנדרשים במשק. בהיותי אדם סקרן השש על כל הזדמנות להתוודע למאגר-מידע חדש וללמוד ממנו עוד קצת על העולם, אצתי-רצתי לי באופן וירטואלי לעיין בו.
למרבה הצער, כבר בשלב של עיון ראשוני במאגר עלו במוחי יותר תמיהות מאשר זכיתי בתשובות מאלפות.
על פי המאגר יש בישראל 17,978 עורכי-דין העובדים במקצוע.
בהשוואה, הדיווח העדכני ביותר של לשכת עורכי הדין שמצאתי (מרץ 2013) דיבר על 51,991 עורכי-דין פעילים החברים בלשכה. בהתחשב בכך שלבחינות הלשכה האחרונות נגשו 2839 מתמחים ומתמחות, ובכך שדיווח של הלשכה משנת 2009 דיבר על כ-40,496 עורכי-דין פעילים, קשה שלא להעריך שמאגר המידע של משרד הכלכלה סובל מהערכת-חסר של מספר עורכי-הדין הפעילים במקצוע במדינת-ישראל.
העובדה שחלק לא-קטן מעורכי-הדין הרשומים כפעילים בלשכת עורכי-הדין עוסקים בתחומי עיסוק נוספים, ושיש אף הרשומים כפעילים בלשכת עורכי-הדין אך אינם עוסקים במשפטים כלל ועיקר, איננה יכולה להסביר בשום צורה את הפער הזה.
הסיבה לפער היא פשוטה: משרד הכלכלה לא כלל בנתונים האלה את המגזר הציבורי. המשמעות, לגבי שלל מקצועות (עריכת-דין, רפואה, פקידות, ראיית-חשבון, ועוד) היא עצובה ומרה. המאגר רחוק מלתת את התמונה המלאה לגבי חלק גדול של המקצועות במשק.
המבקש להכיר את התמונה המלאה בנוגע לשאלת זמינות וכדאיות משרות עריכת-הדין במשק בישראל צריך לזכור שכבר בשנת 2000 היו בישראל כ-23,000 עורכי-דין פעילים חברים בלשכה.
מאז המספר כבר הוכפל.
אומנם על פי דיווחי התקשורת גם הבכירים וגם הזוטרים בקרב עורכי הדין בישראל מתפרנסים לא רע, אבל הפערים ההולכים וגדלים בין המשרדים הקטנים והגדולים הם לא מקריים.
הצפת המקצוע היא תהליך מתמשך עליו התריעו רבות בשנים האחרונות. כבר ישבה על המדוכה ועדה שעסקה בעניין ישירות (שלא להזכיר ועדות שנגעו-לא-נגעו בסוגיה דרך שאלת ההתמחות).סקרים תיארו אחוז לא-קטן מקרב עורכי-הדין אשר שוקלים החלפת-המקצוע.
שר הכלכלה, כאשר הצהיר על הקמת מאגר המידע הנ"ל, קרא לציבור הצעיר: "אל תלמדו משפטים; תעבדו בבניין - יש שם משכורות לא רעות". אבל צעיר המתבונן בנתוני המאגר יראה שהשכר ההתחלתי של בנאי נמוך מהשכר ההתחלתי של עורך-דין. הוא גם יראה שיש בארץ יותר בנאים מאשר עורכי-דין. למרות שאותו אדם צעיר בוודאי יוכל להתרשם מנתוני המשרות הפנויות ולהבין שיהיה קשה יותר למצוא עבודה כעורך-דין מאשר כבנאי, קשה להעריך שמאגר המידע הזה ידרבן אותו לבחור את הבחירה שאליה פילל משרד הכלכלה.
כל מי ששוחח עם רואה-חשבון בשנים האחרונות יודע שעריכת-דין איננה מקצוע הצווארון הלבן היחיד שנמצא במצב של הצפה. זו בעיה שמקצועות רבים שותפים לה. כאשר משרד ממשלתי מבקש להשפיע על החברה שעל רווחתה הוא מופקד ולשנות את הבחירה המקצועית של אזרחיה הצעירים, כדאי שהדבר ייעשה בשום שכל, ומתוך הבנה כיצד ייקראו הנתונים על ידי המעיינים בהם. לא יזיק אם גם סוגיות יסוד בנוגע לדימויים של מקצועות, חשיבותם החברתית, המשמעות הערכית של הבחירה בהם, והיבטים של סיפוק ומימוש אישי יילקחו בחשבון.
אחרי כל זה, מתוך רצון להקל על הציבור להתחבר למסר שביקש שר הכלכלה להעביר, אצטט לסיום בדיחה ישנה-נושנה שנתקלתי בה אי-אז בעבר בתיבת הדואר הנכנס שלי, והיא יפה לנושא (ואין בה כדי לומר דבר-אמת על המקצועות המוזכרים בה, אלא רק להאיר היבטים ברעיון שמאחורי מאגר-המידע הנ"ל):
למרבה הצער, כבר בשלב של עיון ראשוני במאגר עלו במוחי יותר תמיהות מאשר זכיתי בתשובות מאלפות.
על פי המאגר יש בישראל 17,978 עורכי-דין העובדים במקצוע.
(תמונת המסך מצוטטת מאתר ovdim.gov.il; צילום המסך בוצע ביום 11/06/2013; הטבלה מוינה על פי סה"כ עובדים במקצוע)
בהשוואה, הדיווח העדכני ביותר של לשכת עורכי הדין שמצאתי (מרץ 2013) דיבר על 51,991 עורכי-דין פעילים החברים בלשכה. בהתחשב בכך שלבחינות הלשכה האחרונות נגשו 2839 מתמחים ומתמחות, ובכך שדיווח של הלשכה משנת 2009 דיבר על כ-40,496 עורכי-דין פעילים, קשה שלא להעריך שמאגר המידע של משרד הכלכלה סובל מהערכת-חסר של מספר עורכי-הדין הפעילים במקצוע במדינת-ישראל.
העובדה שחלק לא-קטן מעורכי-הדין הרשומים כפעילים בלשכת עורכי-הדין עוסקים בתחומי עיסוק נוספים, ושיש אף הרשומים כפעילים בלשכת עורכי-הדין אך אינם עוסקים במשפטים כלל ועיקר, איננה יכולה להסביר בשום צורה את הפער הזה.
הסיבה לפער היא פשוטה: משרד הכלכלה לא כלל בנתונים האלה את המגזר הציבורי. המשמעות, לגבי שלל מקצועות (עריכת-דין, רפואה, פקידות, ראיית-חשבון, ועוד) היא עצובה ומרה. המאגר רחוק מלתת את התמונה המלאה לגבי חלק גדול של המקצועות במשק.
המבקש להכיר את התמונה המלאה בנוגע לשאלת זמינות וכדאיות משרות עריכת-הדין במשק בישראל צריך לזכור שכבר בשנת 2000 היו בישראל כ-23,000 עורכי-דין פעילים חברים בלשכה.
מאז המספר כבר הוכפל.
אומנם על פי דיווחי התקשורת גם הבכירים וגם הזוטרים בקרב עורכי הדין בישראל מתפרנסים לא רע, אבל הפערים ההולכים וגדלים בין המשרדים הקטנים והגדולים הם לא מקריים.
הצפת המקצוע היא תהליך מתמשך עליו התריעו רבות בשנים האחרונות. כבר ישבה על המדוכה ועדה שעסקה בעניין ישירות (שלא להזכיר ועדות שנגעו-לא-נגעו בסוגיה דרך שאלת ההתמחות).סקרים תיארו אחוז לא-קטן מקרב עורכי-הדין אשר שוקלים החלפת-המקצוע.
שר הכלכלה, כאשר הצהיר על הקמת מאגר המידע הנ"ל, קרא לציבור הצעיר: "אל תלמדו משפטים; תעבדו בבניין - יש שם משכורות לא רעות". אבל צעיר המתבונן בנתוני המאגר יראה שהשכר ההתחלתי של בנאי נמוך מהשכר ההתחלתי של עורך-דין. הוא גם יראה שיש בארץ יותר בנאים מאשר עורכי-דין. למרות שאותו אדם צעיר בוודאי יוכל להתרשם מנתוני המשרות הפנויות ולהבין שיהיה קשה יותר למצוא עבודה כעורך-דין מאשר כבנאי, קשה להעריך שמאגר המידע הזה ידרבן אותו לבחור את הבחירה שאליה פילל משרד הכלכלה.
כל מי ששוחח עם רואה-חשבון בשנים האחרונות יודע שעריכת-דין איננה מקצוע הצווארון הלבן היחיד שנמצא במצב של הצפה. זו בעיה שמקצועות רבים שותפים לה. כאשר משרד ממשלתי מבקש להשפיע על החברה שעל רווחתה הוא מופקד ולשנות את הבחירה המקצועית של אזרחיה הצעירים, כדאי שהדבר ייעשה בשום שכל, ומתוך הבנה כיצד ייקראו הנתונים על ידי המעיינים בהם. לא יזיק אם גם סוגיות יסוד בנוגע לדימויים של מקצועות, חשיבותם החברתית, המשמעות הערכית של הבחירה בהם, והיבטים של סיפוק ומימוש אישי יילקחו בחשבון.
אחרי כל זה, מתוך רצון להקל על הציבור להתחבר למסר שביקש שר הכלכלה להעביר, אצטט לסיום בדיחה ישנה-נושנה שנתקלתי בה אי-אז בעבר בתיבת הדואר הנכנס שלי, והיא יפה לנושא (ואין בה כדי לומר דבר-אמת על המקצועות המוזכרים בה, אלא רק להאיר היבטים ברעיון שמאחורי מאגר-המידע הנ"ל):
Changing Professions
One professor of mathematics noticed that his kitchen sink at his home broke down.
He called a plumber.
The plumber came on the next day, sealed a few screws and everything was working as before.
The professor was delighted.
However, when the plumber gave him the bill a minute later, he was shocked.
"This is one third of my monthly salary!" he yelled.
Well, all the same he paid it and then the plumber said to him:
"I understand your position as a professor. Why don't you come to our
company and apply for a plumber position? You will earn three times
as much as a professor. But remember, when you apply, tell them that
you completed only seven elementary classes. They don't like educated people."
So it happened. The professor got a plumber job and his life significantly improved.
He just had to seal a screw or two occasionally, and his salary went up significantly.
One day, the board of the plumbing company decided that every plumber
has to go to evening classes to complete the eight grade. So, our professor had to go there too.
It just happened that the first class was math.
The evening teacher, to check students' knowledge, asked for a formula for the area of the circle.
The person asked was the professor.
He jumped to the board, and then he realized that he had forgotten the formula.
He started to reason it, he filled the white board with integrals,
differentials and other advanced formulas to conclude the result he forgot.
As a result he got "minus pi times r square".
He didn't like the minus, so he started all over again.
He got the minus again.
No matter how many times he tried, he always got a minus.
He was frustrated. He looked a bit scared at the class and saw all the plumbers whispering to him:
"Switch the limits of the integral!!"
ובתרגום לעברית:
על החלפת מקצועות
פרופסור למתמטיקה שם לב שהכיור במטבחו נוזל.
הוא התקשר לשרברב.
השרברב הגיע למחרת, אטם כמה חיבורים, והכל חזר לפעול כמקודם.
הפרופסור היה מאושר.
עד שהשרברב נתן לו את החשבון דקה לאחר מכן. הוא היה בהלם.
"זה שליש מהמשכורת שלי!" הוא צווח.
בלית ברירה הוא שילם, ואז השרברב אמר לו:
"אני מבין את המצב שלך כפרופסור. מדוע שלא תבוא לחברה שלנו ותגיש מועמדות למשרת שרברב ? אתה תרוויח פי 3 ממה שאתה מרוויח כפרופסור. אבל תזכור, כשאתה מגיש את הבקשה , תאמר להם שהשלמת רק 7 שנות לימוד. הם לא אוהבים אנשים עם השכלה."
וכך היה. הפרופסור קיבל את משרת השרברב והחיים שלו השתפרו משמעותית.
הוא רק היה צריך לאטום חיבור או שניים פה ושם, והמשכורת שלו השתפרה באופן משמעותי.
יום אחד, הוועדה של חברת השרברבות החליטה שכל שרברב צריך לבוא לשיעור ערב כדי להשלים את שנת-הלימודים השמינית. וכך, הפרופסור שלנו נאלץ גם הוא לבוא.
במקרה, השיעור הראשון היה מתמטיקה.
המורה , כדי לברר את ידיעות תלמידיו, ביקש שיציגו לפניו את הנוסחה לחישוב שטח של עיגול.
האדם ממנו הוא ביקש היה הפרופסור.
הפרופסור קפץ אל הלוח, ואז הבין שהוא שכח את הנוסחא.
הוא התחיל לחשוב, ומילא את הלוח עם אינטגרלים, דיפרנציאלים, ונוסחאות מתקדמות אחרות כדי להסיק את הנוסחא אותה שכח.
כתוצאה הוא הגיע ל "מינוס פיי כפול אר בריבוע".
הוא לא אהב את המינוס, וכך הוא התחיל שוב מהתחלה.
הוא שוב קיבל את המינוס.
הוא ניסה שוב ושוב, ובכל הפעמים בהן הוא הוא ניסה, הוא תמיד הגיע למינוס.
הוא היה מתוסכל. הוא הביט עם מעט פחד בכיתה וראה את כל השרברבים לוחשים אליו:
"תחליף את גבולות האינטגרל!"
סחטן על הבדיחה , עו"ד שבתאי , הייתה משעשעת , חבל שלא הבנתי הסוף , אם תוכל להסביר .
השבמחקמעבר לצחוק פה ושם , זה כלל לא פשוט להיות אינסטילטור , זה אף פעם לא מסתכם בכמה ברגים בכיור וגמרנו . הענין הוא , שאם אתה עורך דין , האפשרויות האסטרטגיות הנפרשות לפניך , הרבה יותר נרחבות מכל מקצוע אחר כמעט . זה אגב חלק מהסיבה שהמקצוע כה מבוקש ונלמד .
תודה ........
מדינת ישראל סבורה שזה לא ענינה באיזה מקצוע אנשים בוחרים, וזאת בהנחה שהשוק ייעשה את שלו ואנשים ילמדו בדיוק את המקצועות המבוקשים במשק. אלא שבגלל שקיימת הטייה בתפיסת העולם אצלנו, ולפיה ילד טוב צריך ללמוד רפואה או משפטים, ומאחר והמשק מאוד קטן - ישנה נהירה למקצוע עריכת הדין.
השבמחקכיום יותר ויותר עורכי דין מבינים שפרנסה לא תצמח להם מהמקצוע והם מחפשים את עתידם במקומות אחרים. מהצד השני, יותר ויותר לקוחות מבינים שבשביל לקבל ייצוג משפטי נאות לא די שהאיש שאת שירותיו שכרו יהיה חבר בלשכת עורכי הדין בישראל, ומכאן הולכת ומתפתחת מגמה של התמחות ענפית.
למדינת ישראל, כמו לכל מדינה, יש עניין והשפעה רבים על המקצוע בו אנשים בוחרים. זה עניין לדיון ארוך ומפותל, ותקצר היריעה, אבל בקליפת האגוז: את השערים למקצוע עריכת-הדין מדינת ישראל קבעה. גם אם שינוי שערי-מקצוע מורכב יותר כשהחוקה ברורה יותר, זה לא אומר שלמדינה אין סמכות, ואין עניין.
השבמחקהמאבק במספרם של עורכי הדין הוא מגוחך. במציאות, קשה למצוא עורך דין פנוי לתיקים רבים. בישראל מונים כל מי שיש לו רישיון עיסוק. זה בערך לטעון שכל מי שיש לו רישיון נהיגה על אוטובוס הוא נהג אוטובוס. רחוק מכך.
השבמחקעל מדינת ישראל לעודד לימוד משפטים כי זה מקצוע מועיל מאוד. מי שיעסוק יעסוק. ועובדה היא שלא רבים עובדים כמשרתי הציבור, כעצמאיים או במגזר הפרטי.
ג'ובאני, אשמח לראות תימוכין לטענות שלך.
השבמחק