חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות

בית המשפט העליון דחה את העתירה בבג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת, הוד קרובי ומזל סעדון נגד ראש ממשלת ישראל ומשרד הבריאות. 

מה ביקשו העותרים מביהמ"ש ?
לעצור את מבצע החיסון, לבטל את ההסכם שבין מדינת ישראל לבין חברת פייזר, להציע לכל מתחסן כתב הסכמה מדעת שיפרט טיפולים אלטרנטיביים, לבטל את הוראות החוק הנוגעות לבדיקות קורונה למתחסנים וללא-מתחסנים ואלו המחילות הגבלות בכניסה למקומות שונים.

העתירה, כפי שהיה יכול לומר מראש כל סטודנט למשפטים - נדחתה על הסף מטעמים טכניים. נצטט מפסק הדין הקצר של כבוד השופט ניל הנדל: 

'דין העתירה, במתכונתה הנוכחית רבת הזרועות, להידחות על הסף, שכן –

"כפי שהובהר פעמים רבות בפסיקה: 'בית משפט זה לא יידרש, ככלל, לעתירה המאגדת בתוכה עניינים נפרדים אף מקום שבו מועלה נושא בעל אופי דומה', ו'הלכה פסוקה היא כי דינה של עתירה שבה נתקבצו ובאו עותרים שונים ונכרכו בה עניינים נפרדים, להידחות על הסף. כל עניין קובע פרק לעצמו, אי-אפשר ואין הצדקה לדון בַּחֲדָא מַחְתָּא [באריגה אחת; בבלי, ברכות כד, א] בכולם' [...] כאשר העתירה כוללת מספר נושאים נפרדים הרי ש'ההידרשות אל כל אחד מהם עשויה להיות שונה, וכך גם ההכרעה בהם והנמקתה. משכך, קיבוצם יחד תחת אכסניה משותפת לא יוכל לעמוד'" (בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.9.2020)).

אין בהתייחסות השלילית לחיסון המופץ כיום במדינת ישראל נגד נגיף הקורונה כדי לשזור את הסעדים המבוקשים לרקמה משפטית אחת. כך, למשל, התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לבירור הטענות החוזיות כלפי ההסכם בין מדינת ישראל לחברת פייזר שונה לחלוטין מזו הנוגעת לסוגיית ההסכמה מדעת – והאפקטיביות של טיפולים "אלטרנטיביים" כאלה ואחרים אינה משליכה, בהכרח, על זכויות עובדים שבחרו להימנע מחיסון. לא ניתן לצרור סוגיות משפטיות מגוונות אלה בצרורה היחיד של העתירה הנוכחית, ועל כן, דינה להידחות על הסף.' 

אבל לא ההתרשלות שבהגשת עתירה בנושאים כל-כך חשובים וכבדים תוך התעלמות מההיבט הבסיסי הזה היא עניינו של הפוסט הזה. כפי שמלמדת הכותרת, התשתית העובדתית עליה נשענה העתירה נסקרת בזריזות בפיסקת הסיום של פסק הדין, בה הסביר כבוד השופט כי העתירה נדחית מבלי להידרש  - 

"לתהיות לגבי טיב התשתית העובדתית שמציבה העתירה – המבוססת על מסמך המיוחס ל"וירולוג ישראלי בכיר", שבחר לחסות בצלה הנעים של האנונימיות (פסקאות 11-12); על הנחה בדבר קיומה של תרופת פלא זולה וזמינה בדמות "שטיפת הפה ומערות האף עם מי מלח או מיץ לימון" (פסקה 30); על טבלת נתוני תמותה שמשמעותה ומקורה לא הובהרו (פסקה 41); ובעיקר, על התעקשות לתאר את מירוץ החיסונים הגלובלי כ"ניסוי" מפוקפק, תוך התכחשות מסוכנת לנזקי נגיף הקורונה (פסקה 56). כמובן, זכותם של העותרים להחזיק בהשקפות מסוג זה, אך חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות."

אז אפשר לשמוח על כך שיש לנו הצהרה חד-משמעית על כך ש-"חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות". 

בצד זאת, קשה שלא להצטער על כך שביהמ"ש מצא לנכון להתייחס לעתירה הנשענת על תשתית עובדתית של חדשות-כזב ככזו שראוי להימנע מלפסוק בה הוצאות.