יום שישי, 26 בדצמבר 2014

3 פסקי-דין, כתבה ומאמר דעה, וההרהורים סביבם

אדם יושב ומעלעל באחד מהעיתונים, וקורא לו כתבה הנושאת הכותרת "נדחתה עתירת תושב עזה להשתתף בהלוויית בנו בגדה" ובה מוסבר כי "בכר חאפי מנוע כניסה לגדה מנימוקים ביטחוניים, אף שלא הוגש נגדו כתב אישום בנידון. בג"ץ דחה את עתירתו לראות את בנו התינוק בפעם הראשונה והאחרונה". אותו אדם ממשיך וקורא מאמר דעה של קובי ניב, באותו עיתון, באותו עניין, שבו הוא מסביר כי האב, "חאפי הלזה הרי מעולם אפילו לא הועמד לדין ב'עבירה ביטחונית' ולו זעירה — לא זריקת אבן ולא הצתת זבל. כל פשעיו מתמצים בכמעט ולא כלום." וזועק כנגד שופטי בית המשפט העליון ה"על מה ולמה ובשם מי ומה אתם מעזים לאסור על אב להשתתף בהלוויית בנו התינוק? ...מי אתם חושבים שאתם, אלוהים?!" 

מגרד האדם בראשו. בהחלט חומר-קריאה שגורם להרגשה לא נעימה. האומנם, הכתבה ומאמר הדעה מבוססים? האומנם אלה הם פני-הדברים? ככה המדינה שלנו נוהגת באב שכול? ללא סיבה? 

מכתת האדם את רגליו. אחרי הכל אנחנו בעידן האינטרנט וחיפוש פשוט יאפשר איתור של החלטות ביהמ"ש העליון בעניינו של בכר חאפי.  ואכן, מתגלות בפני האדם 3 החלטות, לא ארוכות במיוחד. כל-כך לא ארוכות, אגב, שיכול האדם המעיין להביאן במלואן: 

בג"ץ 1104/14 בכר חאפי ואח' נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית ואח' :
"בהחלטתנו מיום 12.2.14 ביקשנו למצוא דרך כי העותר 1 יוכל לבקר את בנו התינוק, שמצבו תואר אז כקריטי והיה בטיפול נמרץ בבית החולים מקאסד בירושלים. המשיבים אכן נערכו במהלך יום 13.2.14 לליוויו מעזה ברכב ביטחון לשם ביקור כזה למספר שעות. ואולם, עוד בו ביום (13.2.14) בשעות הערב הוחזר התינוק (בנסיבות שלא הובהרו לנו) מבית החולים מקאסד לטול כרם והוא מאושפז בבית חולים שם. התיעוד שבידינו כולו עד יום 14.2.14, ובעל פה נמסר לנו מפי מתאמת הבריאות עם הרש"פ, שעמדה בקשר הבוקר עם האחות הראשית במחלקה בה שוהה התינוק, כי אינו מונשם עוד והוא מטופל באנטיביוטיקה לעניין דלקת ריאות, וזאת בנפרד מבעייתו הבסיסית שהיא – כפי שנתגלה – בעיה גנטית משמעותית. מנגד טענו באי כוח העותרים כי נמסר להם מפי רופא בטול כרם שעודו במצב קשה מאוד. כך או אחרת, טענת המשיבים היא כי אין לטעמם דרך לאפשר ביקור האב בטול כרם, להבדיל מביקור כאמור בבית חולים בישראל. נציין כאן כי ביום הדיון הקודם (12.2.14) עיינו בחומר חסוי הנוגע לעותר 1, ובו מידע הנוגע לנושאים פליליים ובטחוניים כאחד שיש בו כדי להסביר את הקושי הרב בכניסתו לישראל או לאיזור. איננו רואים מקום להכריע בשאלה ההיפותטית לעניין ביקור אם יוברר חלילה כי המצב אכן קריטי, אך מכל מקום בנסיבות כרגע, ובהיעדר אינדיקציה ממשית למצב כזה, איננו סבורים כי יש להמשיך בעתירה זו, ואנו מוחקים אותה. אנו מאחלים לתינוק החלמה שלמה, וכמובן זכויות העותרים שמורות לפי הצורך בלא שנביע דעה. 
           ניתן היום, ‏ט"ז באדר א התשע"ד (‏16.2.2014)."


בג"ץ 3010/11 בכר חאפי ואח' נ' שר הביטחון ואח'
"1.        לא ראינו עילה בדין להתערב בהחלטת המשיב להרחיק את העותר מאזור יהודה והשומרון למענו הרשום ברצועת עזה, וזאת בלא קשר להחלטה העקרונית "בעתירות ההשתקעות". פרט לעבר הפלילי הגלוי המפורט בתגובת המשיב, החומר החסוי בו עיינו אכן מצביע, ובעוצמה רבה, על מעורבותו של העותר בסחר באמצעי לחימה, בהברחת תושבי עזה לאיו"ש, בקשרים עם פעילי טרור. כן מצביע החומר על מעורבות בפלילים בתוך שטח ישראל, לרבות גניבת כלי רכב במהלך התקופה בה שהה העותר באיו"ש.

2.        לאור האמור, אנו דוחים את העתירה. 

           ניתן היום, ‏ט' טבת, תשע"ב (4.1.2012)."


בג"ץ 8588/14 בכר חאפי ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית:
"1.        לאחר עיון בחומר ביטחוני שלא ניתן לחושפו, הגענו לכלל מסקנה, כי חרף הנסיבות הקשות מבחינת העותר 1, לא נפל פגם בהחלטה שלא להתיר לו לעבור מעזה לגדה, ולוּ לביקור קצר ובכפוף לתנאים. יצוין, כי החומר הביטחוני הוא רב, ומשתרע על שנים לא מעטות, כולל מן השנה האחרונה.

2.        יחד עם זאת נציין כי היה ואשתו של העותר 1, הנמצאת באזור יהודה ושומרון, תגיש בקשה לבקרו ברצועת עזה בצירוף ילדי הזוג, הרי הבקשה תיבחן על פי הכללים ומתוך גישה חיובית.


3.        בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל, נדחית העתירה.


           ניתן היום, כ"ד בכסלו התשע"ה (16.12.2014), בנוכחות באי כוח בעלי הדין."


וכך יושב לו האדם, קורא, מהרהר, בוחן ומתלבט. הוא נזכר, בנסיונו להבין את ההבדל בין מזרח ירושלים לטול-כרם, כי טול-כרם נמצאת בשטח A ברשות הפלסטינית, היינו - שטח הנמצא בשליטה אזרחית ובטחונית של הרשות הפלסטינית. הוא מהרהר כיצד קרה שכאשר אפשר היה לאב לראות סוף-סוף את בנו התינוק, בבית -חולים במזרח ירושלים, הועבר התינוק באותו היום לבית-חולים בטול-כרם. הוא תמה למה מתכוון שופט כאשר הוא מדבר על חומר חסוי המצביע "בעוצמה רבה" על משהו. ובעיקר הוא תמה האם האנשים אשר כתבו את הכתבה ואת מאמר הדעה, קראו את 3 פסקי-הדין שלעיל, וזכרו שהאנשים שכתבו אותם מפעילים שיקול-דעת אנושי בדיוק כמותם. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה