כיכר העיר ריקה

לפני פחות מחודש כתבתי את הפוסט "יותר קשה למחות בארץ הזאת"  והנה בא בית המשפט העליון ופוסק בבג"ץ 254/13 מפלגת צדק חברתי  נגד מפקד מחוז ירושלים ומשטרת ישראל ושם גושפנקא רשמית על הכלל החדש: לא מפגינים בכיכר ציון בירושלים. 

זה לא משנה שלכיכר "משמעות היסטורית וסמלית כאתר המשמש במה לקולות שונים בחברה הישראלית".
זה לא משנה כי "חופש הביטוי, ובכללו חופש ההפגנה, הוא מזכויות היסוד הבסיסיות הנתונות לכל אדם".
לא.

בשם האיזון "מול אינטרסים ציבוריים, בהם האינטרס שלא לשבש את אורח החיים התקין במרכזה של עיר סואנת ולא לגרום למפגעים בטיחותיים" הפגנות מוזזות קצת הצידה מהאתר החשוב הזה, המחבר בין רחוב יפו, מדרחוב בן יהודה, ושכונת נחלת שבעה שבו התקיימו מחאות היסטוריות חשובות.

בחירתו של בית המשפט להפוך לסבירה ומידתית את מדיניות המשטרה שלא לאפשר הפגנה בכיכר ככלל, היא שגיאה גדולה ופגיעה גדולה בחירויות ההפגנה בישראל. הבחירה לקבוע שראוי יהיה לאפשר עריכת הפגנה בכיכר ציון "נוכח היקף צפוי משמעותי במיוחד של הפגנה או מטעמים אחרים" מבלי לפרש את אותם הטעמים האחרים, כשאנחנו יודעים ומכירים את ההבדל בין מה שהותר בשנה החולפת למה שהותר בעבר, איננה מאפשרת מסקנה אחרת אלא שבית-המשפט העליון הכיר בהפרטת המרחב הציבורי הזה. 

קשה שלא לקרוא את המילים על "מקרה זה, בו מדובר על הפגנה הצפויה לכלול כמות קטנה יחסית של מפגינים ואשר עריכתה בכיכר ציון תגרום, כאמור, לפגיעה משמעותית בסדר הציבורי" ולא לבכות על הירידה בחשיבות אותה מייחס בית-המשפט העליון של מדינת ישראל לחופש-הביטוי ככלי שמאפשר למעטים לשכנע את הרבים.

איך ישכנעו אם מונעים מהם מלהפגין את דעתם באתרים המרכזיים של העיר ? 

הבעיה כאן איננה רק בחשיבות של מיקום המאפשר הגעה לקהל רחב יותר או פחות של עוברים ושבים.

היא אפילו לא רק בחשיבות של אתר סמלי המאפשר העלאת המודעות בגלל עוצמתו של הסמל וחיבורה של האמירה המופגנת אל הסמל הזה.

הבעיה כאן היא בכך שבית-המשפט העליון בישראל קובע כלל פשוט:

חשובה לנו יותר התנהלותה הסדירה של התחבורה, מאשר חופש הביטוי. 

מדובר בויתור מפורש של בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ על ביצור מעמדו של חופש הביטוי כזכות העילאית במשפט החוקתי בישראל. שעה בה הרכבות יעמדו מלכת, ומיעוט יקבל הזדמנות לומר את דברו בכיכר העיר, היא פגיעה משמעותית מדי בסדר הציבורי. 

מעתה דע, כי הלכה פסוקה היא לבג"ץ: לא חופש הביטוי הוא ערך מקודש בחברה הישראלית, אלא תנועתה החופשית של הרכבת הקלה בירושלים. 

View Larger Map 
(כיכר ציון במבט מגוגל Street view)