כאשר גם אדם כמו יוסי ביילין מצטרף למקהלת הסבורים שתפקיד האופוזיציה הוא להפיל את הממשלה (לזכותו: הוא מציין במאמר הדעה שלו בישראל היום שיש לה גם תפקידים נוספים) זו הזדמנות להעיר עד כמה ההשקפה הזו מוטעית.
לא זאת בלבד שתפקידה של האופוזיציה אינו להתנגד אוטומטית לכל דבר (כפי שביילין ציין ובצדק - אין הגיון בהתנגדות למהלך שהאופוזיציה קידמה בעצמה לפני כמה שבועות כשעוד היתה הקואליציה), אלא שגם תפקידה איננו להפיל את הממשלה.
דמוקרטיה היא שלטון שחותר ליציבות כמו כל שלטון אחר.תפקיד האופוזיציה איננו לחתור תחת היציבות השלטונית. תפקידה הוא להציע אלטרנטיבה שלטונית.
הבלבול הזה בין הצעת אלטרנטיבה שלטונית לבין חתירה תחת יציבות הממשלה הוא חלק מבעיות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. האופוזיציה צריכה לדעת להפסיד בכבוד. לתת לקואליציה הזדמנות להצליח. ולשמור עליה.
איך לשמור ?
על האופוזיציה להקפיד ולנסות ולשפר כל מדיניות. להציע חלופות שהן לדעתה עדיפות אם יש כאלה לכל מהלך ומהלך- בהתאם לאידיאולוגיה, ובעיקר - להיות אור הזרקורים המוודא שכל מהלך שלטוני נעשה בתבונה, נעשה כהלכה, ואכן משיג את היעדים שלשמם הוא ננקט.
השילוש הקדוש הזה - תכנון מעמיק, ביצוע מדוייק, והגשמת התכלית - הוא מה שמייצר משילות טובה.
אז כן - לשרת את העם מהאופוזיציה זה לא להפיל את הממשלה. זה לבקר את פעולותיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה