על הדיבור באינטרנט

מצאתי עצמי תורם מעט ייעוץ משפטי מונע לאחרונה בנושאי התבטאויות בפייסבוק,
ונוכחתי שוב לראות עד כמה מוגבלת כרגע ההבנה של רוב בני-האדם את טבעו האמיתי של המדיום.
משהו באינטימיות של אדם מול מכשיר מתעתע ומטעה,
ואנשים מתבטאים בלי להבין שהם בעצם מחזיקים ביד רמקול ודוברים אל נוכח קהל רב. עד כמה רב?
לעתים, נוכח כל הרחוב, השכונה, הארץ ואף העולם.

אבל לא צריך להישבות בדימוי של דיבור באמצעות רמקול כי הוא בא להמחיש רק את פן הפומביות.

להתבטאות באינטרנט בכלל, ובפייסבוק בפרט, יש מאפיין נוסף, מאוד שונה: הדברים נשארים כתובים ואינם נעלמים. ממש כאילו נכתבו בספר.
מי שלא נחשף אליהם היום יוכל להחשף אליהם מחר.
שיחה תמימה שמתנהלת בקבוצה סגורה בפייסבוק עשויה להיראות אחרת לגמרי עשור קדימה, כשילדו של מישהו שהוזכר באותה שיחה הופך להיות חבר הקבוצה ורואה מה נאמר עליו.

זה משליך גם על דברים שנכתבים לקבוצה (קטנה או גדולה) אבל גם על דברים שנכתבים באינטימיות של שיחה בין אדם לחברו. הקלות שבשכפול האינטרנט יכולה להביא לתוצאות מפתיעות מאוד (כפי שמגלים אנשים לגבי תמונות וסרטונים שהם משתפים בהם את ראובן, ומגלים להפתעתם זמן-מה לאחר מכן שגם שמעון ולוי ואולי עוד כמה מחבריהם זכו לראותם).

לכן, כשאתם עומדים לכתוב משהו ולפרסמו באינטרנט - זכרו כי כתיבה באינטרנט היא מקבילה ל-

•  כתיבת ספר, 
•  עמידה עם רמקול בכיכר העיר 
•  שיחה אינטימית שייתכן כי היא מוקלטת 

וכל זה -  בו זמנית.