יום שלישי, 22 בספטמבר 2015

סובלים מכאבים וקבעו לכם תור לעוד חצי שנה?


ת"ק 6189-06-15 פארי נ' קופת חולים מכבי רמת השרון (זהירות: PDF) עוסק באדם שסבל מכאבים, ונקבעה לו בדיקה לעוד חצי שנה, לכן פנה לבדיקה פרטית ולאחר מכן תבע את הקופה בביהמ"ש לתביעות קטנות להחזר העלות.

כבוד השופט יעקב שקד קבע כי לא ניתנה חוות דעת רפואית אשר הצדיקה בדיקה מיידית, כי אין זה מתפקידו של רופא מטפל ליידע כל מטופל בדבר נהלים פנימיים אדמיניסטרטיביים של הקופה בדבר אפשרות להקדים תור. וכי "שומה היה על התובע לעשות דבר פשוט: ליצור קשר מיד לאחר שידע על מועד התור עם נציגים מוסמכים של הנתבעת ולבקש הקדמה של התור, דבר שלא עשה."

והשופט סיכם:
'אכן, קביעת תור לביצוע בדיקה רפואית לעוד חצי שנה הינה מצב מצער, וניתן לומר כי בעיה
זו במערכת הרפואית בישראל הינה כמעט בגדר ידיעה שיפוטית.  
מן הסתם, אלפי אנשים ויותר ממתינים בעיניים כלות לביצוע בדיקות רפואיות שונות,
תקופות ארוכות, וקדימות ניתנת למצבים דחופים בלבד. 
התובע לא הוכיח כי מצבו הרפואי חייב טיפול ובדיקה מיידית, ולו חפץ, לנסות להקדים את
התור היה עליו לפנות לנתבעת ב"צינורות המקובלים", ולא לפעול בדרך של קביעת עובדה,
על ידי פניה לשרות רפואי פרטי, ללא אישור המבטח הרפואי, ולאחר מכן לדרוש את השבת
הכספים ששילם.  
מתן גושפנקא לתביעה מעין זו משמעה מתן אפשרות ל"עקוף" את התור, ללא כל תימוכין
רפואיים כנדרש. " ' 
והתביעה נדחתה.

כשאני מהרהר בנוגע לסיבות להכרעה הזו, נראה לי שהשיקול העיקרי בדחיית התביעה מנומק במשפט האחרון בדבר 'מתן אפשרות לעקוף את התור'. אבל דומני כי לא רק שיקולים של מדיניות משפטית הניעו את כבוד השופט - הוא נשען גם על היבטים של המקרה הספציפי, אותם היבטים שהשאירו את המקרה הזה כתביעה קטנה ולא הפכו אותו לתביעת רשלנות רפואית רבתי (שככל הנראה, על פי האמור בעובדות פסק-הדין, אכן לא היתה במקרה הזו, למרות הזמן הארוך בין מועד התלונה למועד הבדיקה שנקבע מראש; ואשאיר להזדמנות אחרת את השאלה האם דחייה משמעותית מאוד של בדיקה של מטופל הסובל מכאבים אך שאיננו בסכנה אומנם איננה רשלנית כלל).

אבל נקודה אחת עודה מטרידה אותי והיא גורמת לי לחוש אי-נוחות נוכח ההכרעה הזו. כשהבין המטופל מתי יזכה להיבדק בנוגע לכאבים העזים מהם סבל, הוא פנה לרופא שנתן לו את ההפניה וכן למזכירתו של הרופא. והם לא עדכנו אותו בדבר אפשרות 'מערכתית' להקדמת התור, אפשרות הקבועה בנהלים האדמיניסטרטיביים הפנימיים של הקופה, שעל פי פסק הדין אינם מפורסמים. אם כן, כיצד היה על המטופל/המבוטח לדעת על קיומם של נהלים כאלה?

עובדת אי-הידיעה והעדר האפשרות לדעת על הנהלים גורמת לי לתחושה של החמצה. לטעמי, הן נוכח עובדות פסק-הדין, והן בשל טעמים שבמדיניות משפטית, היה אפשר והיה ראוי להכריע אחרת.
בין עובדות פסק-הדין מוזכרת פנייתו של המטופל, זמן מסויים לאחר קביעת התור לבדיקה העתידית, לחדר מיון בגין הכאבים מהם סבל. מכאן, שהוא לא סבר כי יש לו אפשרות אחרת. נוכח אי-הידיעה הזו שלו, האומנם אפשר לקבוע שאין לקופה שום תרומה לדרך בה בחר? לכן, לדעתי, היה על הקופה לפצות את המטופל בסכום מסויים, לאו דווקא גבוה במיוחד, וזאת משום שלא נמסר למבוטח שיש אפשרות לפנות למוקד שאולי אכן יוכל להקדים לו את התור.

מבחינת המדיניות המשפטית, הרי אין שום סיבה סבירה לכך שהנהלים האדמיניסטרטיביים הפנימיים האלה לא יובאו לידיעת כל המטופלים. היה מקום להורות לקופה לפרסם את הנהלים הפנימיים האלה, ולהקפיד שכל מבוטח שנקבע לו תור בעתיד הרחוק, ובמיוחד מטופל הסובל מכאבים עזים, יהיה מודע לקיומם.

נכון, אפשר להניח שכאשר מדובר בבדיקה שיש סיבות רפואיות לביצוע דחוף שלה, הרופאים דואגים לקביעת תור בהקדם. אבל בין המצבים הדחופים לבין המצבים שאפשר לבדקם בעוד שישה חודשים (דוגמת סקירות תקופתיות וביקורות), יש גם מצבי-ביניים.

אבל כבוד השופט בחר אחרת, והותיר אותנו - אזרחי ישראל עם הידיעה העגומה: קבעו לכם מועד עתידי שנראה לכם רחוק בצורה לא סבירה? נדנדו! אל תסתפקו בפניה למי שהפנה אתכם אל הבדיקה. פנו אל כל מי שאפשר ובררו כיצד אפשר להקדים את הבדיקה.

נראה לכם שזו עצה לא כל-כך טובה מבחינת הגופים נותני-השירות?אני מסכים.
אבל לא אני זה שקובע לאדם הסובל מכאבים בדיקה לעוד חצי שנה. הם שעושים כן.

לקריאה נוספת
אבל הוסיפו מיטות, לא ? 




אין תגובות:

פרסום תגובה