יום חמישי, 1 במאי 2014

בעד או נגד העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה ?

המאבק החברתי החדש הזוכה לכותרות, למען העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה, שובה לב ככל שיהיה, הוא מאבק שמסיט משאבים חשובים לכיוון לא-נכון.


לא, זה לא בגלל ששכר מינימום גורם לפיטורי עובדים. האקסיומה הזו היא פרי חשיבה כלכלית פשטנית שלא זכתה להוכחות אמפיריות. אם כבר, יש הוכחות אמפירויות לכך ששכר מינימום גורם להעלאת הפעילות הכלכלית במשק, וככזה גורם לשכירת-עובדים נוספים. אין כרגע תשובה ברורה ממדע הכלכלה באילו נסיבות שכר-מינימום יגביר פעילות במשק ובאילו נסיבות השפעתו תהיה שלילית. בהתחשב במורכבות של התחום, ייתכן שגם לא תהיה תשובה כזו, ולכן - לטעמי - ההכרעה צריכה להיות ערכית ולא מקצועית. ערכית,  ברור לי ששכר המינימום צריך להיות גבוה יותר, בהתחשב בהוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית.

אבל יש טעם לנהל דיון מקצועי או ערכי אם השינוי החקיקתי בשכר המינימום מתבטא במציאות ולא רק ברשומות מדינת ישראל. והעובדה היא, שעבור עובדות ועובדים רבים, רבים מדי, חוק שכר-המינימום בישראל הוא אות מתה. 88% מהעובדות במיגזר הערבי מקבלות שכר נמוך משכר המינימום. חלקן משתכרות 5 ש"ח לשעה. להם זה לא יועיל, וקל לשער שהם לא לבד.

לפני שמסיטים משאבים למאבק חברתי, צריך לוודא שהוא אכן מועיל לאלה הזקוקים להצלחתו יותר מכל האחרים. בזמן הזה, נראה שתכליתו של מאבק חברתי בתחום זכויות עובדים צריך להיות מכוון לכיוון אחרי לגמרי: אכיפה. לא עוד חקיקה בסגנון חוק להגברת האכיפה בדיני העבודה. אכיפה ממש. הקצאת תקנים נוספים לפקחים ולתובעים, והתנעת מהלך שיביא לכך שלא יהיה מעסיק בישראל שיהין להפר את חוקי-העבודה.

לפני שאנחנו מנהלים דיון בשאלת גובהו של שכר המינימום, בואו נוודא שאין מי שמקבלים פחות משכר המינימום במדינה שלנו. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה