אבל הוסיפו מיטות, לא ?

הידיעות על רמת-העומס בבתי-החולים שבות ומזכירות לו לקורא, עד כמה טוב להיות בריא.

"התפוסה בבתי החולים ממשיכה לעלות. במחלקות הפנימיות של בית החולים לניאדו בנתניה ישנה תפוסה של 155 אחוז. גם במחלקות הפנימיות בבית החולים הלל יפה בחדרה הגיעה התפוסה ל-150 אחוז... גם בבית החולים ברזילי באשקלון נרשמה הבוקר תפוסה גבוהה של 135 אחוזים במחלקות הפנימיות ... בבית החולים סורוקה התפוסה הבוקר היא של 130 אחוז במחלקות הפנימיות ובמחלקות הילדים... בבית החולים מעיני הישועה בבני ברק התפוסה עומדת על 170 אחוז במחלקות הפנימיות. 62 חולים מאושפזים בפנימית במקום 44 בשגרה. בית החולים רמב״ם בחיפה גם הוא תפוסה מלאה ברוב המחלקות. "

אולי הן גם מזכירות לו ראיון שנתן האחראי על מערכת-הבריאות, כבוד סגן-השר יעקב ליצמן, שהצהיר כי "אי אפשר לבנות מחלקות שיעמדו ריקות במשך השנה" ובכל זאת גם לקח קרדיט באומרו "אני הוספתי מיטות, וזה דבר שלא נעשה עשר שנים קודם לכן".

אולי הן אפילו מזכירות לו את דיון ועדת הכספים בתקציב משרד הבריאות לשנות התקציב 2011-2012 (זהירות RTF!) בו נאמרו הדברים הבאים:

"רוני גמזו: ...            אחד הקווים האדומים שאנחנו שמנו מול האוצר, ולקח לנו זמן אבל האוצר בסופו של דבר גם כן הבין שזה נכון והשתכנע יחד אתנו, שצריך לתת איזשהו פתרון לנושא של מיטות האשפוז. אנחנו לא סיכמנו עד כה את המספר. העמדה שלנו היא ברורה והיא גם כתובה בדוח מחלקת המחקר. כולם יודעים שזאת בעיה כאובה במדינת ישראל. אנחנו נמצאים היום בתחתית המדינות במספר מיטות לאלף נפש. נכון ששיעור הזקנים שלנו שונה ממקומות אחרים, אבל כולנו רוצים להתקדם בנושא הזה. עשר שנים לא נוספו מיטות למערכת הבחירות. היו הסכמים, היו הסכמות, כל הזמן הקפאות ובשנת 2011 קיבלנו הבטחה וההבטחה הזאת תמומש עד סוף 2010, אז ייקבע מספר של תוספת מיטות לתוך המערכת.  

אמנון כהן:             בכמה אחוזים מדובר?  

רוני גמזו:             אנחנו כרגע נמצאים בשתי מיטות לאלף נפש, שזה הנמוך ביותר ב-OECD ומתחתינו נמצאת רק מקסיקו והמצב במקסיקו מוליד שפעות כאלו. אם בודקים את תוספת האוכלוסייה במדינה, יש לנו 130 אלף תוספת אוכלוסייה בשנה. רק כדי לשמור על השתיים, כדי שלא נמשיך להידרדר, כי אנחנו כבר ב-1,96, הקו האדום שלנו הוא 260 מיטות לשנה במשך שלוש שנים הקרובות. זה אומר שלפחות שומרים על הקיים ואז בוחנים ורואים איך מסתדרים, האם יש תחליפי אשפוז, פתרונות קהילתיים שקופות החולים עושות. צריך להבין שקופות החולים שלנו הן נכס יקר. 

 אמנון כהן:             אתה אומר שעשר שנים לא קיבלתם, אז בכמה זה ירד? כמה היה לפני עשר שנים?  

רוני גמזו:             היה 2,3, משהו כזה וזה הידרדר. אנחנו חייבים לתת לזה פתרון ואנחנו ניתן לזה פתרון. אנחנו מחויבים לכך. משרד הבריאות מחויב לכך וגם האוצר מחויב לכך. צריך גם לומר שזאת אחת הדרישות של ארגוני העובדים, של האיגודים המקצועיים, גם של אילנה כהן וגם של ארגון הרופאים. אתם שמים לב שהנושא הזה נמצא בשורה הראשונה בתוכנית שלנו. עדכון התוספת הדמוגרפית. אני מקווה שה-1,2 יספיק.  

היו"ר משה גפני:             מה היה הסכם עם האוצר לגבי זה?  

רוני גמזו:             ההסכם היה שעד סוף 2010 ייקבע המספר של תוספת המיטות לשלוש השנים הקרובות. אני מאמין שנעמוד בזה והאוצר יודע את עמדתנו. האוצר גם מצא מספר פתרונות מראש לבתי החולים כדי להיערך לכך שתהיה תוספת מיטות. אין מחלוקת בנושא. המחלוקת היא בתמהיל, במספר המיטות, אבל האוצר בלי התנגדות ממשרד הבריאות אמר שבמקביל לכך חייבים לעזור לקופות החולים לפתח תחליפי אשפוז. שקופות החולים יעשו עבודה טובה בקהילה. כאשר פציינט משתחרר מבית החולים, שלא תהיה דלת מסתובבת והוא יחזור לבית החולים כי הקופה לא מצליחה להכיל אותו ולתת לו תמיכה קהילתית טובה. אנחנו הסכמנו. שמנו לקופות החולים 40 מיליון שקלים לפיתוח תחליפי אשפוז או פיתוח מערכות קליטה של החולה שמשתחרר. אף אחד מאתנו לא רוצה לראות דלת מסתובבת ולא רוצה לראות חולה משתחרר שמתאשפז שוב.             קופות החולים עושות עבודה טובה בקהילה. סימנו כסף צבוע לנושא הזה. ביקשנו מקופות החולים תוכניות בנושא הזה והתחלנו לקבל אותן. לא תמיד אנחנו מרוצים מכל התוכניות, אבל אנחנו מבקשים מקופות החולים להשקיע בנושא הזה ולא לעמוד מהצד ולומר שזה עולה לה מעט כי יש לה כל מיני הסכמים עם בתי החולים ולא איכפת לה שהפנימיות יתפוצצו. צריך גם להבין שלפעמים זה טוב לכולם. למנהל בית החולים זה טוב שהפנימית מפוצצת כי זה עולה לו כמעט כלום, כי החולים בפרוזדור, ולקופת החולים זה כמעט ולא עולה ויש כאן איזשהו כשל. צריך גם להוסיף מיטות, גם לשפר את המענה בקהילה, והמינימום של הוספת המיטות, אמרנו אותו, וזאת נקודה שמדינת ישראל לא יכולה לעצור בנקודה הזאת אלא היא חייבת להתקדם בנושא של תוספת המיטות.             אגב, זה לא רק פנימיות אלא אלה פגים, יולדות, אולי אפילו טיפולים נמרצים. אנחנו תקועים בשיעורים מאוד מאוד נמוכים אבל נשפר את הנושא הזה." 

(דוברים בפרוטוקול הועדה: ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות; ח"כ אמנון כהן מש"ס; ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים).

 ואם הוא מסוגל להמשיך לקרוא, ועיניו אינן דומעות כשהוא מבין שמהלכי-התקצוב הגדולים שנעשו במערכת-הבריאות בשנים הקודמות לא נועדו לשפר את המצב אלא לשמר את הקיים (אותו קיים עליו דווח מה שדווח בראשית הפוסט הזה), כל שנותר הוא להפנות אותו למסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לדו"ח עדכני על מקורות המימון של מערכת הבריאות הישראלית, של מרכז אדווה (זהירות PDF) ולקריאה על נאו-ליברליזם.