במשטרה מעריכים כי מעשיו לא נגועים בפלילים

הארץ המודפס מדווח הבוקר (11/1/2012; אם הכתבה תועלה לאינטרנט ויסתייע בידי, קישור יצורף) כי בעקבות החקירות הקודמות "בשלב זה החליטו החוקרים לעצור בחקירה ולהעביר את החומרים שבידיהם לפרקליטות ולראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב יואב סגלוביץ', כדי לגבש עמדה להמשך החקירה. במשטרה טוענים שהמירוץ אחר כתב אישום הוא לא המטרה של החקירה....במשטרה מדגישים שלוזון לא חשוד כי ביצע את הפעולות עבור כסף, וכי עד לרגע זה מהחקירה עולים בעיקר מעשים שהם לא פליליים, אבל כאלו שמעידים על בעיה בניהול תקין של לוזון וחריגה מתפקידו". ב-Ynet מוסרים מידע דומה, בטון מסוייג מעט יותר:" 'יש אולי עבירות אתיות, אבל לא בטוח שמדובר פה במשהו שאפשר להגיש עליו כתב אישום', אמרו גורמים במשטרה. כזכור, אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות, נחקר בחשד לעבירות של מרמה, הפרת אמונים וניצול לרעה את כוח המשרה".

כשאני משוחח עם אנשים על הסוגיה (איך אפשר לעמוד בפני שילוב של כדורגל ומשפט ?), מתברר שהם לא בהכרח שמים לב לטון הנסוג של המשטרה (כתב אישום כבר אינו המטרה) אלא להעברת החומר לפרקליטות.

חשוב לזכור שעל פי חוק סדר הדין הפלילי (להלן - חוק הסד"פ; לצערי הנוסח באתר ויקיטקסט אינו מעודכן ולכן הפניתי למאגר המסחרי נבו שבטובו החוק זמין לציבור, כרגע), בעבירות מסוג פשע, כמו עבירות מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 ואילך לחוק העונשין), אין למשטרה שיקול דעת בכל הנוגע להעברת חומר החקירה, שכן סעיף 60(א) לחוק הסד"פ קובע: "חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע...תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט. "

כלומר, למרות שעל פי המידע שבידי הארץ, המשטרה כבר הגיעה למסקנה שאבי לוזון איננו מעורב בפלילים, עניינו ישוב ויידון בתקשורת לעייפה, כל זמן שהפרקליטות תתלבט לה, ועוד יזרמו להם מים רבים בירקון עד שהוא יזכה לכך ששמו לא יוזכר בהקשר אחד עם פרשת הכדור המרכזי.

בהתחשב בכך שלא אחת נראה שכאשר לפרקליטות בישראל יש ספק סביר היא מעדיפה להניח לבית-המשפט להכריע, גם אם אין לדעתה סיכוי סביר להרשעה אלא רק סיכוי כלשהוא (וזאת בניגוד להלכה החד-משמעית כי "בסופו של יום, על התובע לסבור כי יש סיכוי סביר להרשעה, בטרם יחליט על הגשת כתב אישום"), ייתכן שיו"ר ההתאחדות לכדורגל עוד ימצא עצמו נדרש ליומו בבית-המשפט בהקשר לפרשה העגומה הזו. גם אם יזוכה לחלוטין או כלל לא יואשם ייתכן שהחשדות עדיין ירחפו מעל שמו הטוב, בגלל הטענות האחרונות על בעיות באתיקה ובמינהל.

אם כך יקרה זה יהיה עצוב במיוחד, כי למרות ששחיתות בספורט היא דבר הראוי לכל גנאי, ולמרות שחדשות לבקרים עולים חשדות על טוהר התחרות בספורט הישראלי בשלל ענפיו, נדמה שכל העוסקים בחשדות כלפי אנשי ההתאחדות (חשדות שכמובן היו צריכים להיבדק), לא נתנו משקל מספיק לתקנונים של ההתאחדות.

בואו נציץ רגע בתקנוני ההתאחדות לכדורגל ונציין לעצמנו כמה נקודות -
תקנון איגוד השופטים (זהירות: קובץ PDF) קובע את הבאות:

• איגוד השופטים "יתקיים ויפעל במסגרת ההתאחדות, כחלק בלתי נפרד מההתאחדות ובמסגרת הוראות תקנון ההתאחדות והוראות תקנון זה" (פרק א' לתקנון איגוד השופטים, סעיף א(2));
• "האיגוד וכל אחד מחבריו הינם חלק אינטגראלי מההתאחדות וכפופים לה כפיפות ארגונית, מנהלתית, ומשמעתית" (סעיף א(3) לפרק א' האמור);
• שתי מטרותיו הראשונות של איגוד השופטים, על פי סעיף ב' בפרק א' הן - "קיום שיפוט מקצועי במשחקי הכדורגל הנערכים במסגרת ההתאחדות" ו-"שיבוץ שופטי כדורגל לכל משחקי הכדורגל הנערכים במסגרת ההתאחדות" ; 
• סעיף ד' לפרק א' קובע כי "הנהלת האיגוד תפעל בענייני שיפוט באופן עצמאי ואוטונומי ולא תהיה כפופה להוראות כלשהן מהמוסדות המנהלתיים של ההתאחדות וממלאי התפקידים בה";
• עוד קובע סעיף ד' כי "הנהלת האיגוד תבטיח כי השופטים יפעלו אך ורק בהתאם להוראות חוקת השיפוט ותקנוני המשחקים";  
• אך סעיף ד' גם קובע כי "מנכ"ל ההתאחדות או מי מטעמו רשאים להשתתף בישיבות הנהלת האיגוד כמשקיף בדעה מייעצת"; 
• חלק מהסמכויות המשמעותיות יותר של הועדה המקצועית של איגוד השופטים (דירוג השופטים; השעיה; נזיפה) הן המלצות המחייבות אישור של הנהלת איגוד השופטים (סעיף ט' בפרק א'); 
• שיבוץ שופטים על ידי משבץ השופטים הארצי טעון אישור יו"ר הועדה המקצועית ויו"ר האיגוד, ובמקרה של מחלוקות דעת יו"ר האיגוד היא הקובעת (סעיף יד(6) לפרק א')   (כך גם לגבי מבקרים, וראו סעיף טו(8); 
•  תקנון איגוד השופטים נקבע ויכול להשתנות בסמכות הנהלת ההתאחדות (סעיף י"ז בפרק א';  סעיף ד' בפרק ב';  סעיף כ'(7) בפרק ג'); 

תקנון היסוד של ההתאחדות לכדורגל (זהירות: קובץ PDF) קובע את הבאות: 

• יו"ר הנהלת ההתאחדות אחראי בין היתר, ל"ניהול ההתאחדות בהתאם להחלטות האסיפה הכללית, ההנהלה והמזכירות" ול"ייצוג ההתאחדות כלפי מוסדות וגורמי חוץ" (סעיף 1 נספח הגדרת תפקידים וסמכויות); 
• מנכ"ל ההתאחדות כפוף להנהלת ולמזכירות ההתאחדות (סעיף 18(ו) לנספח האמור); 

כשחושבים על ההוראות האלה, מצב שבו מנכ"ל ההתאחדות מרים טלפון לפני משחק חשוב למשבץ השופטים לוודא שהשופט המשובץ למשחק הוא אכן מישהו שהוכיח יכולות עמידה בלחצים וניהול משחקים מורכבים, לא נראה מצב כל-כך לא תקין לא ? ואם זה נראה על פי ההוראות שלמנכ"ל ההתאחדות מותר לייעץ בנדון לאיגוד השופטים, מדוע שלממונה עליו, יו"ר ההתאחדות, יהיה אסור לעשות כן ?

אם היינו עוסקים כאן בהתנהלותה של חברה מסחרית, לא רק שלא היינו מרימים גבה על כך שיו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל יורדים לפרטי-הפרטים האלה של התנהלות העסק, אלא כנראה היינו מרימים גבה אם הם לא היו עושים כן. 

אז מדוע כשמדובר בעמותה האמונה על ניהול הכדורגל הישראלי אנחנו מפעילים סטנדרטים אחרים ? האם השיח על מינוי השופטים בישראל בלבל את כל המעורבים לחשוב ששיבוץ שופט כדורגל ושיבוץ שופט בבית-המשפט צריכים להעשות על פי אותן אמות-מידה ? 

הערות:

1. אני עדיין מצפה להזדמנות טובה שתספק בסיס לדיון  בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 - הוראת שעה), התשע"א-2010, המדגים את הדרך שבה משטרת ישראל הופכת אט-אט לגוף החוקר, המחליט על העמדה לדין והתובע, באופן שאולי עונה בקנה אחד עם ההגדרה הקלאסית של פיצול הרשויות במשטר הדמוקרטי, אבל בוודאי לא הולם את תפישת מניעת ריכוז הכוח, שנדרשת במשטר דמוקרטי יציב המתוכנן ומנוהל בתבונה; 
2. אם מישהו חיפש דוגמא טובה לטיעון מדוע יש לאסור על עיסוק תקשורתי בחקירות בעודן מתנהלות, זו דוגמא נהדרת לכך; יקרה מה שיקרה, בסופה של הפרשה הזו, הדימוי הציבורי של הכדורגל הישראלי ניזוק נזק כבד, שאפשר היה למנעו, לו חקירות משטרה היו מתנהלות בדיסקרטיות הראויה להן; 
3. אם כבר הזכרתי שופטים שאינם שופטי כדורגל, ראוי לציין שאני מקווה בקרוב להגיע לכתיבת פוסט שיעסוק בסוגיית מינוי השופטים שהיתה בכותרות לאחרונה; לצערי לא תמיד הזמן מאפשר הענות לכל השאלות והבקשות של הפונים אליי, ואני עדיין חב (לפחות מוסרית) תשובות/פוסטים קודמים לכמה מקוראיי בהמשך להתכתבות/שיח/טיקבוק עמם; עד אז, אני אסתפק בהערה שאני נוטה לייחס סבירות גבוהה לטענות העיסקה מאחורי הקלעים.