מדווחים בתקשורת כי מחר אמור שר הבריאות (והפנים), ח"כ אריה דרעי, להופיע בישיבת הממשלה בתפקידו כשר, ורק לאחריה לקבל את מכתב הפיטורין שלו מאת ראש הממשלה.
המכתב, כידוע, הוא תוצאה הכרחית של הפסיקה בבג"ץ 8948/22 שיינפלד ואח' נ' הכנסת ואח' בעניין מינויו של חבר הכנסת אריה דרעי, לתפקיד שר הפנים ולתפקיד שר הבריאות. פסיקה שלא הפתיעה איש מאלה המכירים את הלכת דרעי-פנחסי.
ואולם, כל המעיין בפסק הדין אינו יכול שלא לשים לב לכך שפסק-הדין האמור לא רק הבהיר (ואולי יצר) את החובה משפטית על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר את השר דרעי מתפקידו. אכן, שבעה מהשופטים :
"הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטים י' עמית, ע' ברון, י' וילנר, ע' גרוסקופף וח' כבוב החליטו להפוך את הצו על תנאי למוחלט, במובן זה שייקבע שעל ראש הממשלה להפעיל את סמכותו לפי סעיף 22(ב) לחוק-יסוד: הממשלה ולהעביר את דרעי מתפקידו כשר הפנים ושר הבריאות"
אבל פסק הדין גם יצר ספק משפטי. שהרי לפחות חמישה מהשופטים קבעו שחלה לגבי דרעי מניעות / השתק להפוך לשר בשל התחייבות שנתן בביהמ"ש בעברו הלא-רחוק:
"השופטים ד' ברק-ארז, ד' מינץ וא' שטיין סברו אף הם כי מינויו של דרעי לשר פסול, אך זאת מן הטעם שהוא מנוע מלכהן כשר לנוכח הנסיבות המפורטות בחוות דעתם, והנוגעות למצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס. השופטים ע' גרוסקופף וח' כבוב הצטרפו גם הם לטעם זה כנימוק נוסף המצדיק את קבלת העתירות. "
כלומר, דומני כי אחת מתוצאותיו של פסק-הדין האמור הוא הספק בדבר תוקפו של המינוי של ח"כ דרעי לשר.
הבה נעלעל לרגע בדברים שהם כתבו:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז:
"42. אם כן, אשוב ואסכם את עמדתי כך: במקרה זה, המצג שיצר דרעי כלפי בית משפט השלום, שנועד להשפיע על פסיקתו, ואף השפיע עליה בפועל, הוא הבסיס להחלתו של עקרון המניעות כלפיו, מכוח חובת ההגינות שחלה עליו בהתנהלותו מול בית המשפט, כאורגן של המדינה. על כן, הוא היה מנוע מלקבל על עצמו תפקיד של שר, ומשעשה כן, יש לראות את החלטתו כבטלה ואת המינוי כפסול."
כבוד השופט דוד מינץ:
"1. מצרף אני את עמדתי לעמדתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז על נימוקיה כי חה"כ הרב אריה מכלוף דרעי (להלן: חה"כ דרעי) מנוע מלכהן כשר, בתור מי שהציג בהליך הפלילי שהתנהל בעניינו מצג שווא שהיה בו כדי להשפיע על תוצאותיו של ההליך. משכך, גם לעמדתי דין העתירות להתקבל במובן זה שהצו על-תנאי יהפוך למוחלט ויוצהר כי מינויו של חה"כ דרעי פסול וחסר תוקף."
כבוד השופט אלכס שטיין:
"17. ברם, כפי שאראה להלן, המצב המשפטי הכללי שהכנסת כוננה אינו משנה כהוא זה את מצבו המשפטי האינדיווידואלי של דרעי, אשר נוצר בעקבות ההצהרה שהלה מסר לבית המשפט אגב אישורו של הסדר הטיעון. הצהרה זו והסתמכותו של בית המשפט והתובע עליה יוצרות "השתק שיפוטי" ומעמידות בפני דרעי, בבואו להתמנות לשר בממשלה, אבן-נגף משפטית שאין לה הופכין, ששמה "מניעות": מניעות אישית אשר חוסמת בפני דרעי – וכפועל יוצא מכך, בפני ראש הממשלה שמבקש למנות את דרעי לשר – את האפשרות להתמנות לשר גם על-פי המתווה החדש שנקבע בסעיף 6(ג)(1) המתוקן לחוק יסוד: הממשלה."
כבוד השופט ע' גרוסקופף (שגם הוא הצטרף לתוצאת חוות דעת הנשיאה, א' חיות)
ציין בפיסקה 1 לדבריו: "מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים שיצר לפני בית משפט השלום (בין אם לתקופה מוגבלת ובין אם לצמיתות, ואיננו נדרשים להכריע בכך), אשר נדרש לו על מנת להביא לאישורו של הסדר טיעון מקל נוכח עבר פלילי מכביד, אכן יוצר מניעות מלהציג בתוך פחות משנה מועמדות לתפקיד שר" .
כבוד השופט חאלד כבוב (אשר הצטרף בהסכמה לחוות דעתה של כבוד הנשיאה א' חיות לעניין אי-הסבירות) כתב:
"2. ... אני מסכים גם לדרך הילוכה, למסקנותיה ולעיקרי נימוקיה של חברתי השופטת ברק-ארז. לפיהם, יש בהתחייבויותיו ובהתנהלותו של ח"כ דרעי, ובפרט השינוי המהיר והחד בעמדתו בתוך יום אחד בלבד (כמתואר בפסקאות 14-13 לחוות דעתה), בפני בית משפט השלום בירושלים, גם כדי להקים נגדו מניעות מלקבל על עצמו מינוי כשר בעת הזו – בשל הפרה של חובת ההגינות שחלה עליו כלפי בית המשפט, כרשות מרשויות המדינה. כל זאת, בכפוף לאמור בפסקאות 34-33 לחוות דעתה של חברתי בנוגע למשכה של המניעות האמורה."
דומני כי די שאחד משופטי ההרכב היה קובע, באמירת אגב, כי לדעתו המינוי הוא חסר תוקף כדי ליצור את הספק הזה. וכאן? כאן יש לנו קביעה כזו המשמשת כתוצאה המשפטית בדרכם של כבוד השופטים ברק-ארז ומינץ. משפתם של כבוד השופטים גרוסקופף וכבוב קשה להסיק לגבי עמדתם לעניין תוקף המינוי. רק בדבריו של כבוד השופט שטיין אנחנו רואים שהוא קובע בו זמנית שראש הממשלה היה מנוע מלמנות את ח"כ דרעי לכהונת שר, וכי מוטלת עליו חובה - מכוח גישת המניעות למנות - להעביר את השר דרעי מתפקידו:
"31. סבורני כי חובה עלינו לעצור את "הדלת המסתובבת". אשר על כן, אציע לחבריי כי נוציא מלפנינו פסק דין המצהיר כי מר אריה מכלוף דרעי מנוע מלכהן כשר בממשלה הנוכחית, וכי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אף הוא היה מנוע מלמנות את מר אריה מכלוף דרעי לכהונת שר כאמור וכעת חייב הוא להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות. כמו כן מציע אני כי ניתן צו מוחלט שיבטל את מינויו של מר אריה מכלוף דרעי לתפקיד של שר בממשלת ישראל ואת ההליכים שהביאו למינוי זה ושיחייב את ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, להעביר את מר דרעי מתפקידיו כשר הפנים ושר הבריאות."
יש לציין כי גם דעת היחיד של כבוד השופט יוסף אלרון, יוצרת ספק לגבי עצם תוקף מינויו של ח"כ דרעי לשר, ספק שדומה כי כבוד השופט לא ירד לעומקו. אומנם ציין כבוד השופט בפיסקה 22 כי: "תיקון חוק היסוד משמעותו כי הפגם שנפל אינו גוזר כי מינויו של דרעי לשר לא השתכלל, היות שבמועד המינוי עמד דרעי בתנאי הכשירות המתוקנים. בכל זאת, לפגם זה הייתה ונותרה חשיבות, גם במישור המעשי, ולוּ לצורך בחינה האם מינויו חורג ממתחם הסבירות."
אבל הרי בפיסקה הקודמת ציין כבוד השופט: "אולם, החלטת ראש הממשלה שלא לפנות ליו"ר ועדת הבחירות התקבלה במועד מוקדם יותר. התיקון לחוק היסוד לא חל במועד שבו התקבלה, ולטעמי, התיקון אף אינו מרפא את הפגם שבה. מאותה העת שבה עמדה על הפרק שאלת כשירות דרעי לכהן כשר היה הוא, הלכה למעשה, בסטטוס של "ממתין לפנייה". פנייה שלא נעשתה."
ונוכח הפנייה שלא נעשתה, דומני שקיים ספק האם אכן יכל היה דרעי להתמנות לשר, משום הפער שבין "ההסכם שנחתם ביום 7.12.2022" לבין יום כניסת תוקפו של החוק המתקן "ביום 27.12.2022" שהרי עוד בזמן שניתנה תשובת היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה "מיום 17.11.2022" ידע ראש הממשלה שעליו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ומשלא עשה כן - כל עוד לא התבררה כשירותו של ח"כ דרעי לכהן כשר - האומנם ניתן לומר שהמינוי הזה תקף ?
נראה שאין מנוס במצב של ספק-מינוי אלא להסיר את הספק על ידי העברת השר בתפקידו בדמות פיטוריו, כפי שראש-ממשלת ישראל עתיד לעשות מחר. אבל האם יהיה נבון, נוכח הספק הזה, שח"כ דרעי יבצע איזשהן פעולות נוספות בזמן שנותר עד כניסת הפיטורים לתוקפם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה