הבחירות בלשכת עורכי-הדין לא באמת משנות. בזמן כתיבת דברים אלה עדיין לא ידוע מי זכה בראשות הלשכה, ומי זכה במקומות במועצה הארצית ובמחוזות. אבל מה שברור הוא שעורכי-הדין הצביעו היום ברגליים.
שיעור ההצבעה בבחירות ללשכת עורכי-הדין הגיע לשפל האומר דרשני.
אין מסקנה אפשרית אחרת ממערכת הבחירות הזו, אלא שלציבור עורכי-הדין בישראל אבד האמון בלשכת עורכי-הדין.
זה הזמן שהרגולטור יפסיק לעמוד מנגד.
נכון, היו נסיבות מקלות.
כבר אז דובר על לשכה שאיננה מתפקדת ועל קריסת המערכת נוכח הגידול במספר עורכי-הדין.
אז בראשית שנות ה-2000, דובר על פחות מ-30,000 עורכי דין.
היום כבר מדובר על כ-80,000 רשומים מתוכם כ-60,000 פעילים (פחות או יותר).
אין מנוס מהמסקנה הנגזרת מבחירת ציבור עורכי הדין: הכרעת המחוקק להפקיד בידי הלשכה סמכויות נרחבות לניהול עצמי של עורכי-הדין איננה נכונה עוד. אולי היתה נכונה כשהיה מדובר בכמה אלפים בודדים של עורכי-דין, אבל כעת נדרשת מערכת רגולטורית אחרת.
אני לא בא להגיד כאן משהו עקרוני על הכשלון של רגולציה עצמית. אני פשוט אומר שצריך להקשיב לעורכי-הדין.
לקריאה נוספת
שיעור ההצבעה בבחירות ללשכת עורכי-הדין הגיע לשפל האומר דרשני.
אין מסקנה אפשרית אחרת ממערכת הבחירות הזו, אלא שלציבור עורכי-הדין בישראל אבד האמון בלשכת עורכי-הדין.
זה הזמן שהרגולטור יפסיק לעמוד מנגד.
נכון, היו נסיבות מקלות.
- חשדות לפרשיות פלילות סביב יו"ר הלשכה המתפטר.
- עוד מלחמת השמצות בין שני המועמדים לרשות הלשכה שאין כל קשר בינה לבין כבוד המקצוע.
כבר אז דובר על לשכה שאיננה מתפקדת ועל קריסת המערכת נוכח הגידול במספר עורכי-הדין.
אז בראשית שנות ה-2000, דובר על פחות מ-30,000 עורכי דין.
היום כבר מדובר על כ-80,000 רשומים מתוכם כ-60,000 פעילים (פחות או יותר).
אין מנוס מהמסקנה הנגזרת מבחירת ציבור עורכי הדין: הכרעת המחוקק להפקיד בידי הלשכה סמכויות נרחבות לניהול עצמי של עורכי-הדין איננה נכונה עוד. אולי היתה נכונה כשהיה מדובר בכמה אלפים בודדים של עורכי-דין, אבל כעת נדרשת מערכת רגולטורית אחרת.
אני לא בא להגיד כאן משהו עקרוני על הכשלון של רגולציה עצמית. אני פשוט אומר שצריך להקשיב לעורכי-הדין.
לקריאה נוספת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה