יום ראשון, 29 באפריל 2012

היכן הן העמדות האישיות ? אה, כן .... על העובד להימנע...

עוזי בנזימן קונן בטור בעין השביעית על הוראת רשות השידור למגישי תוכניות להפסיק לשדר עמדות אישיות.

בכל הדיון התקשורתי על "סתימת הפיות" של עיתונאים, נשכחת עובדה קטנה ומצערת.

עיתונאים זקוקים לחופש מקצועי להביא עובדות לידיעת הציבור. אבל חירותם להביע את דעתם הם שמורה להם מחוץ לעבודתם.

דעתו של עיתונאי על נושא מסויים איננה חשובה יותר מדעתו של ספר או נהג מונית על נושא מסויים. כלקוחות אנחנו יכולים (רצוי בנימוס) לבקש מהספר ומנהג המונית לבקש שלא ישתפו אותנו בדעות אלה (אך לא תמיד יש לנו את האומץ לעשות כן. בכל זאת, הספר הוא זה שמחזיק במספריים ליד אוזנינו). כל מה שהנהלת רשות-השידור עשתה בהנחיות האלה הוא להזכיר לעיתונאים העובדים בה שהלקוחות לא באמת מתעניינים בדעתם.

אבל זו כמובן לא רק שאלה של צרכנות. זו גם שאלה של אתיקה.
















כלל 26 למסמך נקדי, אותו מסמך הנחיות לפעולת עיתונאי רשות השידור קובע: "על העובד להימנע מלהביע את השקפותיו האישיות בנושאים שהוא מסקר, עורך ומביא לשידור".

מי שמזדעק על כך שנגזלת מעיתונאי רשות-השידור החירות לחופש ביטוי בעבודתם, מזדעק על כך שניטלה מהם פריבילגיה שהם נטלו לעצמם. התפקיד של עיתונאים היה ונשאר להביא עובדות לידיעת הציבור, ולצרף פרשנות במקומות בהם העובדות הן חסרות-פשר ללא ההסבר הנוסף הזה.

עיתונות חופשית חיונית למשטר דמוקרטי. אבל חיותו של משטר דמוקרטי תלויה בחירותם של עיתונאים לפרסם את העובדות ובחירותם של האזרחים להביע את דעתם. לא צריך לבלבל בין השניים.

לעיון נוסף - מסמך נקדי (PDF). 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה