כתבה בהארץ מלמדת על הוראות חדשות שהפיץ משרד החינוך לגננות, הוראות שמטרתן חיזוק הזהות הציונית של ילדי הגן. קורא הכתבה עלול לקבל את הרושם שמדובר בתוכנית שכל עיסוקה הוא בסמלי הלאום ותו לאו, אבל מבט חטוף במקור נותן רושם אחר. מספיק להשוות את התמונה כפי שהובאה בכתבה, לתמונה המלאה של הדף הראשון בערכה שהופצה לגננות.
(התמונה מצוטטת מתוך ערכת מארז תכנון, ניהול והערכות לשנת הלימודים תשע"ב לגננות ולמפקחות מאתר משרד החינוך, והציטוט מובא לצורך השוואה לתמונה המצוטטת בכתבה שהקישור אליה הובא לעיל)
אין מנוס מהרושם שיש כאן מגמה מכוונת להציג כל מהלך של הממשל הנוכחי כאילו הוא נגוע בפשיזם. הבעיה היא שהמגמה הזו הולכת והופכת כל-כך מגוחכת, שמעבר לחוסר-התועלת שבה, היא אכן מבססת את התחושה הקיימת במגזרים רבים כאילו חלקים גדולים בתקשורת נמנים על מחנה אחד, וכל מטרתם היא לא לאפשר פעולה תקינה לממשלה מהמחנה הפוליטי היריב. לא צריך להיות תומך של הממשל הנוכחי כדי להבין את החומרה הרבה שבדיווחים מוטים של התקשורת. גם אם הממשל הנוכחי מוביל פעולות וערכים שאחרים אינם שותפים להם, זה לא נותן לגיטימציה להציג את הפעולות והערכים האלה באופן שאיננו הוגן.
זה בוודאי איננו מצדיק הטעיה שנראית מכוונת והצגה חלקית של העובדות. הדבר חמור במיוחד כשעוסקים בתחום החינוך. אין דבר פוליטי יותר מחינוך. ההצגה של מהלך ערכי-ציוני כאילו הוא פשיסטי, מהלך שהוא חלק ממצגי-שווא נמשכים של חוקים בעייתיים כאילו הם קץ-הדמוקרטיה, הופכת את השיח בחברה הישראלית לבלתי-אפשרי. אין דבר שהוא פחות חינוכי מהפצת עובדות שגויות מתוך נסיון לקבע בתודעת-הציבור רושם מוקצן-להפליא של פעולות של יריבך, המשקפות את ערכיו שלו, להם אתה אינך שותף. איך קורה דווקא לליברלים-הומניסטים שהם מתדרדרים במדרון החלקלק הזה של הטיית השיח - לא אבין.
[גילוי נאות: לכותב דברים אלה מחשבות שניות רבות בעצם נכונותם של העקרונות שמאחורי מערכת-החינוך הישראלית, החל מגיל 0 ועד לגיל 18, וגם לאחר-מכן. אני בספק רב אם נכון לשלוח ילדים לגני החינוך הממלכתיים, מסיבות הקשורות בתפישות פדגוגיות וערכיות של התפתחות הילד והסביבה המיטבית עבור הילד כאדם. אבל אפילו אני לא רואה שום דבר רע בכך שפעוטות יפנימו את רעיונות התקווה והחופש שבהמנונה של מדינת ישראל]
אין מנוס מהרושם שיש כאן מגמה מכוונת להציג כל מהלך של הממשל הנוכחי כאילו הוא נגוע בפשיזם. הבעיה היא שהמגמה הזו הולכת והופכת כל-כך מגוחכת, שמעבר לחוסר-התועלת שבה, היא אכן מבססת את התחושה הקיימת במגזרים רבים כאילו חלקים גדולים בתקשורת נמנים על מחנה אחד, וכל מטרתם היא לא לאפשר פעולה תקינה לממשלה מהמחנה הפוליטי היריב. לא צריך להיות תומך של הממשל הנוכחי כדי להבין את החומרה הרבה שבדיווחים מוטים של התקשורת. גם אם הממשל הנוכחי מוביל פעולות וערכים שאחרים אינם שותפים להם, זה לא נותן לגיטימציה להציג את הפעולות והערכים האלה באופן שאיננו הוגן.
זה בוודאי איננו מצדיק הטעיה שנראית מכוונת והצגה חלקית של העובדות. הדבר חמור במיוחד כשעוסקים בתחום החינוך. אין דבר פוליטי יותר מחינוך. ההצגה של מהלך ערכי-ציוני כאילו הוא פשיסטי, מהלך שהוא חלק ממצגי-שווא נמשכים של חוקים בעייתיים כאילו הם קץ-הדמוקרטיה, הופכת את השיח בחברה הישראלית לבלתי-אפשרי. אין דבר שהוא פחות חינוכי מהפצת עובדות שגויות מתוך נסיון לקבע בתודעת-הציבור רושם מוקצן-להפליא של פעולות של יריבך, המשקפות את ערכיו שלו, להם אתה אינך שותף. איך קורה דווקא לליברלים-הומניסטים שהם מתדרדרים במדרון החלקלק הזה של הטיית השיח - לא אבין.
[גילוי נאות: לכותב דברים אלה מחשבות שניות רבות בעצם נכונותם של העקרונות שמאחורי מערכת-החינוך הישראלית, החל מגיל 0 ועד לגיל 18, וגם לאחר-מכן. אני בספק רב אם נכון לשלוח ילדים לגני החינוך הממלכתיים, מסיבות הקשורות בתפישות פדגוגיות וערכיות של התפתחות הילד והסביבה המיטבית עבור הילד כאדם. אבל אפילו אני לא רואה שום דבר רע בכך שפעוטות יפנימו את רעיונות התקווה והחופש שבהמנונה של מדינת ישראל]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה