לפעמים, במשטרת ישראל פותחים תיקים רק לצורך הסטטיסטיקה

מתברר שלא רק שיש שוטרים במשטרת ישראל שהם כל-כך שלומיאלים שאינם יודעים להפליל חפים מפשע גם כשהם מאוד מתרכזים 
(וכולנו -

• שמחים עבור החפים מפשע שיצאו,
• חרדים מהמחשבות על אלה שלא,
• ומצטערים עבור עצמנו, על שיש בין אלה המופקדים על בטחוננו גם כאלה אנשים)

אלא שגם כאשר מנסים שוטרים וקצינים לעבוד על המערכת הממוחשבת של המשטרה, כדי להצטיין, הם ממשיכים בשלומיאליות המדהימה שלהם. הארץ דיווח על תכתובת בתוך המשטרה ממנה עולה ברורות שמאז שילובה של מערכת למעקב סטטיסטי אחרי התנהלות תחנות ומחוזות המשטרה, יש תופעות ברורות של פתיחת תיקים לצורך ניפוח הסטטיסטיקה על הפעילות.

הדוגמא הניצחת: חלק לא קטן של התיקים שנפתחו בגין החזקת סכין, נסגרו בשל חוסר ראיות. והרי אי אפשר שתיק שעצם פתיחתו מבוססת על הראיה העיקרית - הסכין, ייסגר מהסיבה הזו.... 

זה לא שכותב דברים אלה נהנה לרדת על המשטרה. רחוק מזה. כמה ממכריי החביבים ביותר הם שוטרים. אבל כאשר אתה יודע שיש גם שוטרים כאלה,  אתה מבין שלא רק הסחבת בבתי המשפט אלא גם התפקוד של המשטרה, דוחפים אנשים לחפש פתרונות למצוקותיהם בקרב בוררי העולם התחתון. גם כך נדמה שהמשטרה והמערכת המשפטית מקדישות יותר מדי זמן למרדף אחרי השחיתות בצמרת, ונשמט מזכרונן שגם האזרח הקטן רוצה שישקדו על בטחונו האישי.
אז לגלות - שוב ושוב - שבמשטרה משרתים גם אנשים שלא רק שמצפונם אינו מקשה עליהם לנהוג באופנים בלתי-ראויים, אלא שהם אינם מצויידים בחריפות-השכל הנדרשת כדי להשלים בהצלחה את הפעילויות המפוקפקות האלה, זה פשוט מדכא.

ובואו לא נשכח עוד פן עצוב של הכתבה  - תיקים שנפתחים לא תמיד נסגרים. וכדי שתיק יהיה אמין, הוא צריך להיפתח על שמו של חשוד. איזשהו אזרח. גם כאשר תיק נסגר ב"חוסר אשמה" או ב"אין עניין לציבור", הוא מותיר כתם פלילי על האזרח שעל שמו נפתח תיק משטרה, כתם שימנע ממנו מלהוציא תעודת יושר.
בזמן שאנשי-משטרה מסויימים עוסקים במה שעבורם הם משחקים בסטטיסטיקה שנועדו לשפר את מעמדם או להביא לקידומם, אזרחים נפגעים, הן  בפרנסתם והן בשמם הטוב.
אזרחים חפים מפשע, שכל רעתם היא שהיו במקום הלא נכון, בזמן הלא-נכון.
מדינת ישראל. 2010.

[עדכון, אפריל 2011: YNET מדווח על סמך ראיונות עם שוטרים שפתיחת התיקים לצורך הסטטיסטיקה נמשכת ונמשכת]