שמחתי לקרוא ב"הארץ" דיווח על מאבק משפטי בארה"ב בשאלה הישנה אך הרלוונטית מתמיד: מה הן בעצם זכויותיו של צרכן הרוכש מוצר דיגיטלי. חברת הסטרטאפ ReDigi מציעה שירות למכירת קבצים דיגיטליים "יד שניה" באמצעות שירות המוודא שהם נרכשו כחוק, מעביר את הרשיון לרוכש ומסיר עותקים מקומיים ומציע גם אחוז מהמכירה החוזרת ליוצרים המקוריים.
נשמע אחלה, לא ? אז זהו, שחברת בת של EMI, קפיטול רקורדס, דווקא חשבה שלא. היא תובעת את ReDigi בטענה שהחברה היא 'מסלקה להפרת זכויות יוצרים'.
על פי Wired, אין ללמוד מהעובדה שבקשתה של קפיטול רקורדס לסעד ביניים נדחתה על יתרון משפטי של ReDigi, לאור דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט ריצ'ארד ג'יי סאליבן, במסגרת הדיון בנוגע להערכת סיכויי התביעה(זהירות: PDF).
אתר הטכנולוגיה Arstechnica הציע בזמנו קו טיעון משפטי אפשרי שReDigi עשויה לנסות, שבמבט ראשון נראה כי אין בו יותר מדי חדש.
למהרהר בסוגיה נדמה שהתשובה לגבי השאלה האם יהיו באינטרנט חנויות 'יד שניה' חוקיות למוצרים דיגיטליים תוכרע, כפי שקורה לא אחת, לא על בסיס הטיעונים המשפטיים per se, אלא בשאלה האם החברה (במובן של society) בתוכה יושב בית-המשפט הבשילה להתמודד עם השינויים לגביהם מתנהל הדיון המשפטי. העובדה שמוסכמות-יסוד משפטיות משתנות עם הזמן איננה חדשה. השאלה העומדת לדיון היא בעצם: האם הבשילו הזמנים לשינוי הזה?
בקרוב נדע.
[עדכון ספטמבר 2014:
למרבה הצער אי-אפשר להגיד שהיתה הרבה התקדמות בסוגיה הזו.
בעניין Redigi אומנם היתה הכרעה כנגד הפרקטיקה של החברה, אבל נראה היה כי ההכרעה התמקדה במידה רבה על ההבדל בין הפצה לבין העברה לבין שכפול. Redigi עדיין פועלת עם תנאי שימוש מחוזקים מפורטים שנועדו להבהיר שאין מדובר באתר שמבצע שכפול אלא רק העברה אבל הדיווחים על המשך העניינים המשפטיים של החברה מלמדים שהעניין הספציפי הזה כנראה רחוק מסיום - לצערם של אוהדי החברה ולצער כל מי שמבקש לראות את הבשלת המשפט להתמודדות עם העת החדשה והטכנולוגיה של זמננו.
העובדה שהעניין רחוק מסיום איננה בהכרח אינדיקציה לפסימיות. זמן מה לפני שעניין Redigi הגיע להכרעה, היתה הכרעה בCourt of Justice of the European Union בעניין UsedSoft GmbH v Oracle International Corp שעסק בשאלת המכירה-מחדש של תוכנה. הוכרע שמכירה מחדש כזו היא חוקית באיחוד האירופאי (למרות המנהג הקונטיננטלי לקצר בפסיקה, הדיווח לעיתונות ב-PDF מעט קריא יותר).
אז מה יש לנו כאן? בארה"ב, כרגע, נראה שלבעל זכויות יוצרים ביצירה דיגיטלית יש סיכויים טובים להצליח בהתנגדותו למכירה מחדש של רשיון-השימוש שהעניק. באירופה, כרגע, נראה שהסיכויים להתנגדות כזו פחות טובים, ובלבד שמדובר במכירה של ממש ולא בשכפול. בשני המקרים, התשובה הסופית תהיה תלויה בפרטים הקטנים.
לכותב דברים אלה נדמה שהתשובה 'העממית' לשאלה, בכל מקום על פני כדור-הארץ, קרובה יותר לכיוון האירופאי מאשר לזה שבארה"ב. כמה זמן יידרש עד שנראה הכרעה בינלאומית ברורה בשאלה, ועד כמה היא תשקף את תחושת-הצדק של הצרכנים אל מול תחושת-הצדק של התאגידים?
אולי לא בקרוב, אבל עדיין אפשר לקוות שיום אחד נדע את התשובה...
]
נשמע אחלה, לא ? אז זהו, שחברת בת של EMI, קפיטול רקורדס, דווקא חשבה שלא. היא תובעת את ReDigi בטענה שהחברה היא 'מסלקה להפרת זכויות יוצרים'.
על פי Wired, אין ללמוד מהעובדה שבקשתה של קפיטול רקורדס לסעד ביניים נדחתה על יתרון משפטי של ReDigi, לאור דברים שנאמרו על ידי כבוד השופט ריצ'ארד ג'יי סאליבן, במסגרת הדיון בנוגע להערכת סיכויי התביעה(זהירות: PDF).
אתר הטכנולוגיה Arstechnica הציע בזמנו קו טיעון משפטי אפשרי שReDigi עשויה לנסות, שבמבט ראשון נראה כי אין בו יותר מדי חדש.
למהרהר בסוגיה נדמה שהתשובה לגבי השאלה האם יהיו באינטרנט חנויות 'יד שניה' חוקיות למוצרים דיגיטליים תוכרע, כפי שקורה לא אחת, לא על בסיס הטיעונים המשפטיים per se, אלא בשאלה האם החברה (במובן של society) בתוכה יושב בית-המשפט הבשילה להתמודד עם השינויים לגביהם מתנהל הדיון המשפטי. העובדה שמוסכמות-יסוד משפטיות משתנות עם הזמן איננה חדשה. השאלה העומדת לדיון היא בעצם: האם הבשילו הזמנים לשינוי הזה?
בקרוב נדע.
[עדכון ספטמבר 2014:
למרבה הצער אי-אפשר להגיד שהיתה הרבה התקדמות בסוגיה הזו.
בעניין Redigi אומנם היתה הכרעה כנגד הפרקטיקה של החברה, אבל נראה היה כי ההכרעה התמקדה במידה רבה על ההבדל בין הפצה לבין העברה לבין שכפול. Redigi עדיין פועלת עם תנאי שימוש מחוזקים מפורטים שנועדו להבהיר שאין מדובר באתר שמבצע שכפול אלא רק העברה אבל הדיווחים על המשך העניינים המשפטיים של החברה מלמדים שהעניין הספציפי הזה כנראה רחוק מסיום - לצערם של אוהדי החברה ולצער כל מי שמבקש לראות את הבשלת המשפט להתמודדות עם העת החדשה והטכנולוגיה של זמננו.
העובדה שהעניין רחוק מסיום איננה בהכרח אינדיקציה לפסימיות. זמן מה לפני שעניין Redigi הגיע להכרעה, היתה הכרעה בCourt of Justice of the European Union בעניין UsedSoft GmbH v Oracle International Corp שעסק בשאלת המכירה-מחדש של תוכנה. הוכרע שמכירה מחדש כזו היא חוקית באיחוד האירופאי (למרות המנהג הקונטיננטלי לקצר בפסיקה, הדיווח לעיתונות ב-PDF מעט קריא יותר).
אז מה יש לנו כאן? בארה"ב, כרגע, נראה שלבעל זכויות יוצרים ביצירה דיגיטלית יש סיכויים טובים להצליח בהתנגדותו למכירה מחדש של רשיון-השימוש שהעניק. באירופה, כרגע, נראה שהסיכויים להתנגדות כזו פחות טובים, ובלבד שמדובר במכירה של ממש ולא בשכפול. בשני המקרים, התשובה הסופית תהיה תלויה בפרטים הקטנים.
לכותב דברים אלה נדמה שהתשובה 'העממית' לשאלה, בכל מקום על פני כדור-הארץ, קרובה יותר לכיוון האירופאי מאשר לזה שבארה"ב. כמה זמן יידרש עד שנראה הכרעה בינלאומית ברורה בשאלה, ועד כמה היא תשקף את תחושת-הצדק של הצרכנים אל מול תחושת-הצדק של התאגידים?
אולי לא בקרוב, אבל עדיין אפשר לקוות שיום אחד נדע את התשובה...
]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה