יום חמישי, 3 באפריל 2014

פייסבוק ככלי-סיוע למשטרה באכיפת החוק: בקשת עזרה מהציבור

לפני קרוב ל-4 שנים כתבתי בבלוג הזה על פרוייקט קשר בקהילה של משטרת התנועה של דלהי, שאיפשר דיווח על עבירות-תנועה באמצעות פייסבוק. אז זה נראה לי כמיזם חדשני, אולי אפילו עתידני.

מאז זרמו הרבה מים בירקון, וסיפור שנתקלתי בו ב-CNN מאוד ממחיש את חלוף הזמנים:

כוח השיטור הימי המשותף של מחוז Västra Götaland בשוודיה נתקל בבעיה מוזרה. באחת המארינות ניצבה יאכטה יקרה, שמפתחותיה קשורים למעקה על הרציף במשך שנתיים, כשהיא צוברת חוב של דמי-עגינה ואיש לא ידע למי היא שייכת.

המשטרה  פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פנייה לציבור בבקשה לעזרה באיתור הבעלים. בפנייה צויין שבתוך היאכטה נמצאו עיתונים ומסמכים נורבגיים משנת 2008. התקשורת הנורבגית נתנה פרסום לסיפור והבעלים הנורבגי המסתורי התייצב לבסוף, כשההסבר - הוא שכח לגמרי מהיאכטה והיה בטוח שמכר אותה לפני שנים.

הסיפור, משעשע ככל שיהיה, הוא דוגמא טובה, לטעמי, כיצד מהפכת-המידע הולכת ומשנה דפוסים ישנים. בעיקר בדרך שבה פייסבוק נתפשת ככלי יעיל עבור כוחות משטרה בעולם למטרת קשר עם הציבור, כמובן מאליו.

עם זאת, בניגוד למסופר בפוסט ההוא מלפני 4 שנים פייסבוק עדיין רחוקה מלהיות כלי מקובל לפנייה  למשטרה.
כך למשל, עמוד הפייסבוק של משטרת ישראל  מצהיר כי "עמוד זה אינו מהווה תחליף לפניה למוקד 100 או לתחנת משטרה בכל נושא הדורש טיפול משטרתי." אבל באותה נשימה הוא גם מציע אפשרות "ספק מידע אישי, או להעלות נושא רגיש לטיפול". (מהבחינה הזו, עמוד הפייסבוק של משטרת לונדון עקבי יותר בהבהרה שפייסבוק איננה דרך ליצירת קשר עם המשטרה).

אני מאמין שמדובר בתהליך של שינוי, שבסופו גם עמודי הרשת החברתית של המשטרה יאפשרו פנייה בשעת חירום (תהא הרשת החברתית הדומיננטית באותה עת אשר תהא). התימוכין שלי לאמונה הזו היא העובדה שמעת לעת שומעים על יותר ויותר סיפורים בהם פייסבוק שימשה ככלי ליידוע המשטרה על בקשת-עזרה או על מצוקה שמחייבת התערבות של המשטרה.

אסיים בכמה דוגמאות:

לקריאה נוספת 



אין תגובות:

פרסום תגובה