יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

הקשר הנעדר בין תאונות עם נפגעים ומהירות: עובדות שנת תאונות הדרכים 2011

תמיד טוב לראות את התקשורת עוסקת ביחס בין עמדות רשויות האכיפה לסוגיית המהירות בכבישים לבין עובדות המציאות.
דו"חות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תאונות דרכים עם נפגעים לשנת 2011 הם עדות נוספת לכל המידע הידוע, לכך שהמשטרה משקיעה משאבים עצומים באכיפת מהירות התנועה ומתברכת בהצלחות שאינן נוגעות ישירות לסטטיסטיקת התאונות, בלי קשר לעובדות החיים.

מתוך סך של 25,629 תאונות דרכים עם נפגעים (קלים, קשים והרוגים) בשנת 2011, רק 547 תאונות (קצת יותר מ-2%)  נגרמו כתוצאה ישירה של מהירות מופרזת מעל המותר בחוק או כתוצאה ישירה של מהירות מופרזת בנסיבות המקרה. 

לעומת זאת, על פי הלמ"ס -
  • 2,795 תאונות נגרמו בשל אי ציות לרמזור;
  • 2,280 תאונות נגרמו בשל אי-ציות לתמרור (לרבות תן זכות קדימה ועצור); 
  • 2,221 תאונות נגרמו בשל סטייה מנתיב;
  • 1,511 תאונות נגרמו בשל אי-מתן זכות קדימה להולך-רגל;
  • 1,339 תאונות נגרמו בשל אי-שמירה על מרחק;
  • 1,284 תאונות נגרמו בשל אי-מתן זכות קדימה לרכב;
גרוע מזה -
1,669 תאונות נגרמו מסיבה לא ידועה ו-9,939 תאונות דרכים נגרמו ללא עבירה (מתוכן 192 תאונות קטלניות ו-631 תאונות קשות). 

(לסקרנים לגבי גורמים נוספים - 201 תאונות נגרמו בשל אי-שמירה על הימין; 224 תאונות נגרמו בשל עקיפה שלא כחוק;
581 תאונות נגרמו בשל פניה לא נכונה; 209 תאונות נגרמו בשל נסיעה לאחור; 80 תאונות נגרמו בשל נסיעה נגד הכיוון; 312 תאונות נגרמו בשל שכרות או סמים; 379 תאונות נגרמו מסיבה אחרת התלויה בנהג (למשל - 39 תאונות נגרמו עקב הרדמות הנהג); 58 תאונות נגרמו בשל רכב לא תקין). 

יש לזכור שסטטיסטיקת-על מהסוג הזה עלולה להטעות. כך למשל העובדה שב-19,456 (75%) מהתאונות היו הנהגים יהודיים, בדיוק כפי שיעורם באוכלוסיה, איננה מפריכה את העובדה שערביי ישראל סובלים יותר מתאונות-הדרכים. את הבדיקה צריך לעשות  בהתאם למספר בעלי רשיון-הנהיגה ותוך התייחסות לפרטי-הפרטים של התאונות. בדיקה כזו מראה שלמרות שבשנים 2006-2010 היו נהגים במגזר הערבי רק 14% מכלל המורשים לנהוג, היוו נהגים מהמגזר הערבי 42% מכלל הנהגים ההרוגים באותן שנים. מספר הפעוטות בני 0-4 שנהרגו בתאונות-דרכים בשנים האמורות גבוה פי 7 מאשר במגזרים אחרים. 

הירידה לפרטים בדוחו"ת הלמ"ס איננה מספיקה להגיע למסקנות חד-משמעיות. בהחלט ייתכן שטענת המשטרה שהמהירות היתה משתנה נוסף בחלק מהתאונות האחרות איננה חסרת-משקל. ובכל זאת, הידיעה שבתאונות הנובעות מאי-ציות לרמזור די במהירות ממוצעת כדי שייגרמו פציעות, יחד עם העובדה שתאונת הדרכים עם נפגעים הנפוצה בישראל היא התנגשות חזית בצד (41.5% מהתאונות), שבה ומחזקת את התחושה שמשטרת ישראל מקפידה לאכוף מתחת לפנס. העובדה שלמקבלי ההחלטות יש תמריץ לעודד את מדיניות-האכיפה הזו בגלל השפעתה על הכנסות המדינה מקנסות, רק מחזקת יותר את התסכול של מי שמתבונן בעובדות ומצפה שהמדינה שלו תסיק את המסקנות המתבקשות. 


5 תגובות:

  1. איפה כתוב משהו על "הגורם לתאונה"? הלמ"ס מתייחס לנתון הזה כאל "עבירות שנעברו בעת התאונה" ומציין שמדובר במקרים שבהם בוחן התנועה העריך שנעברה עברה ש"תרמה לתאונה".
    האם, למשל, יתכן שלבוחן התנועה קשה להעריך את המהירות בדיעבד אבל יותר קל לו להעריך או לשמוע עדויות ברורות על אי ציות לרמזור או סטיה מנתיב? האם למשל "אי ציות לרמזור" הוא לא תופעת לוואי של נהגים שנוסעים מהר מדי וגונבים את הזנב של הרמזור?

    במחי יד פתרת את אחת הבעיות הכי גדולות בסטטיסטיקה שהיא מציאת הקשר הסיבתי בין סיבה למסובב.

    השבמחק
  2. אנונימי יקר, עם כל חיבתי לשנינות, נראה שהתמקדותך במתיחת-ביקורת הביאה לכך שנשמטה מתשומת-לבך העובדה שאתה מעיין בבלוג משפטי, כשהקשר הסיבתי הנדון כאן הוא מהפרספקטיבה המשפטית.

    ברור שלכל תוצאה יכולים להיות גורמים רבים. ייתכן שהגורם המשפיע ביותר על תאונות-דרכים בישראל הוא בכלל סוג הקפה אותו שותים נהגי-ישראל בקומם בבוקר או תוכן הספר או הסרט ממנו נהנו בערב הקודם.

    הדו"חות האלה אינם נשואי שאלה תאורטית, אלא שאלה פרקטית - כיצד מונעים או מפחיתים תאונות-דרכים. אחת השאלות הנבדקות היא האם התאונה התרחשה תוך כדי ביצוע עבירת-תנועה. העבירה נרשמה אם היה בה כדי לתרום לתאונה. לצערנו המתודולוגיה של מכיני הדו"ח לא פורטה דיה באופן שיאפשר להסיק מה נעשה במקרה של תאונות שבביצוען היו מעורבות מספר עבירות, אבל דרך החלוקה לקטגוריות וסיכומן מלמדים שאם היו כאלה, הקריאה הסבירה ביותר היא תוך הנחה שנעשה דירוג בין העבירות באופן שעבור הדו"ח שימשה העבירה שנחשבה כמי שתרמה לתאונה יותר מאחרות.

    ההנחה שיש קשר בין עבירות-תנועה לתאונות-דרכים עומדת בבסיס הרציונל של אכיפת דיני-התעבורה. אחרת, אין שום תועלת באכיפת-החוק (למעט כמובן העשרת כיסי המדינה ומימון הוצאותיה, כמין אגרת-דרכים עקיפה).

    השבמחק
  3. ייתכן למשל שאכיפת חוקי תנועה שקל לבודקם, גורמים להגברת הציות לחוק באופן כללי, בדומה לתיאורית החלונות השבורים וג'וליאני.

    השבמחק
  4. אנונימי, ירידת הפשע בניו-יורק בזמן הגברת אכיפת החוק הכללית בה בתקופת ראש העיר ג'וליאני, התרחשה במקביל לירידת הפשע בכלל ארצות-הברית שלא ניתנת להסבר על ידי שינויים בהיקף אכיפת החוק בכלל רחבי ארץ ההזדמנויות הבלתי-מוגבלות.
    המורכבות של סיבה ומסובב אכן מודגמת יפה בהקשר הזה, כשבמקביל לתאוריית החלונות השבורים יש הסברים טובים יותר, לטעמי, לירידת הפשע בכלל ארצות-הברית. האהוב עליי הוא זה שקושר בין ירידת הפשע להפיכת ההפלות לחוקיות בעקבות Roe vs. Wade.

    באשר לשאלה האם יש מתאם בין ציות לחוק באופן כללי לבין הציות לדיני התנועה, אני מציע שתערוך סקר קצר בקרב המדגם הלא מייצג של חבריך. יש לי חשד עמוק שצפויה לך הפתעה מרה דווקא בקרב הנורמטיביים יותר שבין ידידיך הקרובים ביותר.

    השבמחק
  5. בהחלט מדובר בדיון מעניין ומעמיק. היות ואין לי שום ידע משפטי, קשה לי להביע את דעתי אבל בהחלט נתתם לי חומר למחשבה ואני חושב שבפעם הבאה שאקבל דוח על מהירות (בתקווה שלא תהיה כזאת), בהחלט כדאי שאתייעץ עם עו"ד תעבורה.

    השבמחק