ילדי העובדים הזרים - מה בדיוק קורה כאן ? דרוש הסבר

 גירוש ילדי העובדים הזרים, שבסמליות חשודה מצטלב לו יחד עם בוא האביב וחג הפסח, ממשמש ובא על סמך דיווחי התקשורת. ולמרות שבזמן שהתותחים יורים והשוטרים מגרשים המוזות המשפטיות  כבר לא יועילו כאן, אני שב ונשאל מה בעצם קרה כאן. הבלבול בהחלט מובן, שכן מדובר בסוגיה שנדונה כבר בעבר, והיא לא סוגיה פשוטה.

אבל נתמקד בסיבוב הנוכחי. בישראל מדיניות הגירת-עבודה, לפיה כאשר עובדת זרה נכנסת להריון, היא צריכה לצאת מהמדינה עם התינוק עד 3 חודשים מיום הלידה, או לחילופין לשלוח התינוק בחזרה למדינת המוצא. אחרת תישלל אשרת העבודה. מיותר לציין שהמדיניות זוכה לביקורת רבה בארץ ובעולם. עוד מיותר לציין שכתוצאה מהמדיניות, כל כמה שנים נוצרת בישראל אוכלוסיה של כמה מאות ילדי עובדים זרים ששהותם בארץ לא חוקית, שהמדינה רוצה  לגרש, והציבור מתרגש, ומתווכח בעד ונגד הרצון הזה.

כתוצאה מהויכוח האחרון, ישבה ועדה בין משרדית על המדוכה (כאילו לא מדובר בסוגיה שכבר נדונה בעבר), התלבטה, התוותה קריטריונים, והציעה לממשלה לאמצם. הממשלה קיבלה החלטה - אותה החלטה המכונה הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל, שהתקבלה ב-1/8/2010 ואשר קבעה את תנאים מצטברים, לפיהם יוענק רשיון לישיבת קבע לילד, ורשיון לישיבת ארעי להוריו ואחיו. ההחלטה מפורטת ויש בה כמה דקויות שלא אפרט כאן למען הבהירות.

התנאים הנוגעים לילד - 

א. הילד שוהה בישראל שלא כחוק.
ב. בשנת הלימודים התש"ע הילד למד במערכת החינוך הממלכתית בישראל (לרבות גן חובה הפועל על פי חוק הפיקוח על בתי ספר) והוא רשום לשנת הלימודים התשע"א לכיתה א' או כיתה גבוהה יותר במערכת החינוך הממלכתית בישראל (או שרישומו ללימודים בכיתה א' נדחה לאחר שלמד  בגן חובה, ואובחן ע"י השרות הפסיכולוגי כחסר בשלות ללימודים בכיתה א', או שסיים כיתה י"ב במערכת החינוך הממלכתית בישראל בשנת הלימודים התש"ע).
ג. במועד קבלת החלטת הממשלה, הילד מתגורר בישראל ברצף תקופה בת 5 שנים, לכל הפחות, ובלבד שאם לא נולד בישראל נכנס אליה בטרם מלאו לו 13 שנים.
ד. הילד דובר את השפה העברית.
ה. הוריו של הילד נכנסו לישראל באשרה ורישיון מסוג ב1/ (עובד זר), ב2/ (תייר) או ב4/ (מתנדב) לפי חוק הכניסה לישראל, טרם מועד לידתו של הילד בישראל או כניסתו של הילד לישראל.

ו. הוריו של הילד נושאים דרכון חוץ של מדינה שמדינת ישראל מקיימת איתה יחסים דיפלומטיים.
ז. אין  מניעה פלילית או ביטחונית לקבלת מעמד בישראל.

בהתקיים כל אלה, יקבל הילד רשיון קבע לישיבה בישראל. 

התנאים הנוגעים לבני-משפחתו -
שר הפנים יעניק רישיון לישיבת ארעי בהתאם לחוק הכניסה לישראל, להורי הילד שנכנסו  לישראל  ולאחיו, בתנאים הבאים -

א. הוריו של הילד נכנסו לישראל באשרה ורישיון מסוג ב1/ (עובד זר), ב2/ (תייר) או ב4/ (מתנדב) לפי חוק הכניסה לישראל, טרם מועד לידתו של הילד בישראל או כניסתו של הילד לישראל.

ב.  הוריו של הילד נושאים דרכון חוץ של מדינה שמדינת ישראל מקיימת איתה יחסים דיפלומטיים. 

ג. ההורים/האחים  מתגוררים עם הילד במשק בית משותף מיום לידתו או כניסתו לישראל

ד. ההורים/האחים מתגוררים בישראל עימו במועד קבלת החלטת הממשלה.
ה. אין  מניעה פלילית או ביטחונית לקבלת מעמד בישראל.

בהתקיים כל אלה, יקבל בן-המשפחה רשיון ארעי לישיבה בישראל. 

הרשיון לישיבת ארעי יוארך מדי שנה, עד שהילד יגיע לגיל 21. במועד הזה יוכלו בני-המשפחה לבקש רישיון לישיבת קבע, אם מעמדם לוא יוסדר במסגרת החלטות ועדת השרים לבחינת הצעות בתחום מנהל האוכלוסין מיום 30.3.04 בדבר מתן מעמד לשני הוריו של חייל.

בירוקרטיה

המבקשים יידרשו להמציא ראיות ברורות לביסוס בקשתם (לרבות בדרך של שימוע). בין הראיות, תיעוד על -

1. מקום המגורים בישראל,
2. מועד הכניסה לישראל או הלידה בה 
3. מקום הלימודים בישראל.

סייגים

החלטת הממשלה מבהירה שמתן מעמד לילד ולבני-משפחתו לא יוכל לשמש בסיס לזכאות של קרובי משפחה נוספים, בכל עת, לשם קבלת רישיון ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל או אזרחות ישראלית.

ומי שלא ? 
יידרשו לעזוב את ישראל בתוך 30 ימים מיום פרסום החלטת הממשלה  או מיום שנדחתה או סורבה בקשתם. החלטת הממשלה קובעת שעם תום התקופה  ינקטו אמצעי אכיפה נגד מבקשים שלא יצאו את ישראל לרבות השמה במשמורת והרחקה מישראל.

ומה יקרה עכשיו ? 

קודם כל, למקרה שלא שמתם לב, ההחלטה לא מעניקה מעמד לכמה מאות ילדים. המספר לא לגמרי ברור אבל מקובל לדבר על "400". ככל הנראה, מדובר בעיקר בילדים שלא הגיעו עדיין לגיל גן חובה, או ילדים שלא שהו 5 שנים בארץ.

באשר לאחרים, למרות סד הזמן שנקבע בהחלטה, הוגשו בקשות רבות לרשות ההגירה ולפי דיווחה רובן המכריע אושר: "הוגשו 701 בקשות, הכוללות 1035 ילדים (עוגנים-עליהם מתבססת הבקשה+אחיהם הנלווים) ו-1027 הורים. סך הנפשות הנכללות בבקשות הוא 2062. מתוך כלל הבקשות שהוגשו סורבו 85 ".

עכשיו בעצם מחכים לגירוש. עם הידיעות על הגירוש הקרוב ובא החלה התארגנות מחאה.

היתה הפגנה תל-אביבית מצויה (אני הייתי. ואתם ?), ויהיו עוד. כאן אפשר לעקוב אחרי המשך המחאה הציבורית. אפשר לקוות שלימור לבנת היא סנונית ראשונה, בקריאתה לרדת מהעץ .

אפשר גם לקוות שהתזמון הוא לא מקרי, ולקראת חג הפסח תומתק הגזירה. אפשר לקוות שהצלחת הסרט strangers no  more וזכייתו באוסקר לסרט התיעודי הקצר, תביא לסוף הוליוודי בסיבוב הזה ... 

מה שלא יהיה - זהו הנסיון שלי למתן הסבר פורמלי על הסיפור העגום בנוגע לגירוש הממשמש ובא של ילדי העובדים הזרים. חשוב להכיר. חשוב לנקוט עמדה. 

אבל לפני סיום, אני רוצה להפנות אתכם לשני מסמכים מעניינים, ולבקש מכם לנסות ולהרהר מעט על האפשרות שיש הסבר אחר, פחות פורמלי ומטריד יותר, הנוגע למניעים שמאחורי הבלאגן המבלבל שמול עינינו. 

הצורך בהסבר אחר הוא פשוט - מה שלא יהיה הפתרון בסיבוב הזה, תרשו לי להבטיח לכם שבעוד 3-4-5 שנים, יגיע סיבוב נוסף, ושוב יהיה צורך להילחם כנגד האכזריות ושרירות הלב המבקשות לנתק ילדים מהארץ היחידה שהם מכירים, ארץ מולדתם.

1. מסמך אחד - סיכום סטטיסטי של רשות ההגירה בנוגע לעובדים זרים בישראל. 
2.  מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לגביית דמי תיווך מעובדים זרים המבקשים לעבוד בישראל. 

לקרוא ולהרהר.