יום שישי, 26 בדצמבר 2014

3 פסקי-דין, כתבה ומאמר דעה, וההרהורים סביבם

אדם יושב ומעלעל באחד מהעיתונים, וקורא לו כתבה הנושאת הכותרת "נדחתה עתירת תושב עזה להשתתף בהלוויית בנו בגדה" ובה מוסבר כי "בכר חאפי מנוע כניסה לגדה מנימוקים ביטחוניים, אף שלא הוגש נגדו כתב אישום בנידון. בג"ץ דחה את עתירתו לראות את בנו התינוק בפעם הראשונה והאחרונה". אותו אדם ממשיך וקורא מאמר דעה של קובי ניב, באותו עיתון, באותו עניין, שבו הוא מסביר כי האב, "חאפי הלזה הרי מעולם אפילו לא הועמד לדין ב'עבירה ביטחונית' ולו זעירה — לא זריקת אבן ולא הצתת זבל. כל פשעיו מתמצים בכמעט ולא כלום." וזועק כנגד שופטי בית המשפט העליון ה"על מה ולמה ובשם מי ומה אתם מעזים לאסור על אב להשתתף בהלוויית בנו התינוק? ...מי אתם חושבים שאתם, אלוהים?!" 

מגרד האדם בראשו. בהחלט חומר-קריאה שגורם להרגשה לא נעימה. האומנם, הכתבה ומאמר הדעה מבוססים? האומנם אלה הם פני-הדברים? ככה המדינה שלנו נוהגת באב שכול? ללא סיבה? 

מכתת האדם את רגליו. אחרי הכל אנחנו בעידן האינטרנט וחיפוש פשוט יאפשר איתור של החלטות ביהמ"ש העליון בעניינו של בכר חאפי.  ואכן, מתגלות בפני האדם 3 החלטות, לא ארוכות במיוחד. כל-כך לא ארוכות, אגב, שיכול האדם המעיין להביאן במלואן: 

בג"ץ 1104/14 בכר חאפי ואח' נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית ואח' :
"בהחלטתנו מיום 12.2.14 ביקשנו למצוא דרך כי העותר 1 יוכל לבקר את בנו התינוק, שמצבו תואר אז כקריטי והיה בטיפול נמרץ בבית החולים מקאסד בירושלים. המשיבים אכן נערכו במהלך יום 13.2.14 לליוויו מעזה ברכב ביטחון לשם ביקור כזה למספר שעות. ואולם, עוד בו ביום (13.2.14) בשעות הערב הוחזר התינוק (בנסיבות שלא הובהרו לנו) מבית החולים מקאסד לטול כרם והוא מאושפז בבית חולים שם. התיעוד שבידינו כולו עד יום 14.2.14, ובעל פה נמסר לנו מפי מתאמת הבריאות עם הרש"פ, שעמדה בקשר הבוקר עם האחות הראשית במחלקה בה שוהה התינוק, כי אינו מונשם עוד והוא מטופל באנטיביוטיקה לעניין דלקת ריאות, וזאת בנפרד מבעייתו הבסיסית שהיא – כפי שנתגלה – בעיה גנטית משמעותית. מנגד טענו באי כוח העותרים כי נמסר להם מפי רופא בטול כרם שעודו במצב קשה מאוד. כך או אחרת, טענת המשיבים היא כי אין לטעמם דרך לאפשר ביקור האב בטול כרם, להבדיל מביקור כאמור בבית חולים בישראל. נציין כאן כי ביום הדיון הקודם (12.2.14) עיינו בחומר חסוי הנוגע לעותר 1, ובו מידע הנוגע לנושאים פליליים ובטחוניים כאחד שיש בו כדי להסביר את הקושי הרב בכניסתו לישראל או לאיזור. איננו רואים מקום להכריע בשאלה ההיפותטית לעניין ביקור אם יוברר חלילה כי המצב אכן קריטי, אך מכל מקום בנסיבות כרגע, ובהיעדר אינדיקציה ממשית למצב כזה, איננו סבורים כי יש להמשיך בעתירה זו, ואנו מוחקים אותה. אנו מאחלים לתינוק החלמה שלמה, וכמובן זכויות העותרים שמורות לפי הצורך בלא שנביע דעה. 
           ניתן היום, ‏ט"ז באדר א התשע"ד (‏16.2.2014)."


בג"ץ 3010/11 בכר חאפי ואח' נ' שר הביטחון ואח'
"1.        לא ראינו עילה בדין להתערב בהחלטת המשיב להרחיק את העותר מאזור יהודה והשומרון למענו הרשום ברצועת עזה, וזאת בלא קשר להחלטה העקרונית "בעתירות ההשתקעות". פרט לעבר הפלילי הגלוי המפורט בתגובת המשיב, החומר החסוי בו עיינו אכן מצביע, ובעוצמה רבה, על מעורבותו של העותר בסחר באמצעי לחימה, בהברחת תושבי עזה לאיו"ש, בקשרים עם פעילי טרור. כן מצביע החומר על מעורבות בפלילים בתוך שטח ישראל, לרבות גניבת כלי רכב במהלך התקופה בה שהה העותר באיו"ש.

2.        לאור האמור, אנו דוחים את העתירה. 

           ניתן היום, ‏ט' טבת, תשע"ב (4.1.2012)."


בג"ץ 8588/14 בכר חאפי ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית:
"1.        לאחר עיון בחומר ביטחוני שלא ניתן לחושפו, הגענו לכלל מסקנה, כי חרף הנסיבות הקשות מבחינת העותר 1, לא נפל פגם בהחלטה שלא להתיר לו לעבור מעזה לגדה, ולוּ לביקור קצר ובכפוף לתנאים. יצוין, כי החומר הביטחוני הוא רב, ומשתרע על שנים לא מעטות, כולל מן השנה האחרונה.

2.        יחד עם זאת נציין כי היה ואשתו של העותר 1, הנמצאת באזור יהודה ושומרון, תגיש בקשה לבקרו ברצועת עזה בצירוף ילדי הזוג, הרי הבקשה תיבחן על פי הכללים ומתוך גישה חיובית.


3.        בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל, נדחית העתירה.


           ניתן היום, כ"ד בכסלו התשע"ה (16.12.2014), בנוכחות באי כוח בעלי הדין."


וכך יושב לו האדם, קורא, מהרהר, בוחן ומתלבט. הוא נזכר, בנסיונו להבין את ההבדל בין מזרח ירושלים לטול-כרם, כי טול-כרם נמצאת בשטח A ברשות הפלסטינית, היינו - שטח הנמצא בשליטה אזרחית ובטחונית של הרשות הפלסטינית. הוא מהרהר כיצד קרה שכאשר אפשר היה לאב לראות סוף-סוף את בנו התינוק, בבית -חולים במזרח ירושלים, הועבר התינוק באותו היום לבית-חולים בטול-כרם. הוא תמה למה מתכוון שופט כאשר הוא מדבר על חומר חסוי המצביע "בעוצמה רבה" על משהו. ובעיקר הוא תמה האם האנשים אשר כתבו את הכתבה ואת מאמר הדעה, קראו את 3 פסקי-הדין שלעיל, וזכרו שהאנשים שכתבו אותם מפעילים שיקול-דעת אנושי בדיוק כמותם. 

יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

מאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת

שמחתי לקרוא בדה-מארקר על עלייתו לאוויר של מאגר חוקי מדינת ישראל.
ברמה העקרונית, המאגר הוא בשורה בתחום הנגשת החקיקה הישראלית לאזרחי ישראל. מקימיו מבטיחים שאפשר למצוא בו את כל החוקים שחוקקה הכנסת. ניכר בו מאמץ רציני להפוך את מלאכת למידת החוק לקלה יותר - גישה נוחה לנוסח דיגיטלי של כל חוקי מדינת ישראל, קישור להצעות החוק, לפרוטוקולים במליאת הכנסת ובוועדותיה, וקישור בין החוק המקורי לתיקוניו. 

עם זאת, המחסור העיקרי במאגר - אין בו נוסח נוכחי ומעודכן של החוק. המאגר ממשיך כאן את הקו הקודם של המאגרים שהציעו הממשלה והכנסת - הצעת החוקים לכשעצמם כפי שנחקקו. כל מי שראה פעם איך נראה חוק שמתקן חוק אחר, מבין עד כמה קשה להבינו בלי לראות את הנוסח המשולב. מבחינה זו, שנכון לעכשיו, האזרחים עדיין נדרשים לשלב התיקונים בעצמם (מלאכה מפרכת למדי כשמדובר בחוקים עתירי תיקונים דוגמת  פקודת מס הכנסה או חוק הביטוח הלאומי) או להמשיך ולהסתייע במאגרי המידע המשפטי הפרטיים.

ובכל זאת, המאגר מקל מאוד על מלאכה שעד היום המבקש לעשותה היה נדרש לאחד הפתרונות הבאים -
  • פניה לספריה משפטית טובה ועבודה שיטתית באמצעות הספרים שבה. 
  • שימוש שיטתי ומייגע במאגרים הציבוריים הכלליים הזמינים באינטרנט שהציעו הכנסת ומשרד המשפטים שעיקר מגבלתם היתה בכך שהם הציעו מידע שעיקרו מהעשור האחרון (וכן חיפוש באתרים של משרדי הממשלה השונים בהם מעלה כל משרד מבחר חוקים רלוונטיים לתחומו). 
  • או לנקוט בפתרון היעיל ביותר - שימוש במאגרי-מידע פרטיים. 
עם זאת, המשתמש במאגר נוכח לראות במהרה שהמאגר עדיין מכיל בעיות לא מעטות. לגבי חוקים רבים חסרים קישורים. לעתים אין גישה לפרוטוקולי הדיונים בועדות הכנסת. לעתים הקישורים פשוט אינם עובדים. כאשר יש קישור לאתר התזכירים של הממשלה אין מדובר בקישור ספציפי. 

בשורה התחתונה, יש כאן בשורה לא קטנה. באמצעות המאגר קל הרבה יותר לעקוב אחרי תיקוני חוק וניתנת גישה לכל פרוטוקולי מליאת הכנסת, כולל פרוטוקולים דיגיטליים משנים שבעבר לא היו נגישים מחוץ לכנסת וכולל דברי הכנסת שנסרקו. הקישור בין דברי החקיקה לפרוטוקול הועדה הרלוונטי מאוד מקל על מי שמבקש להבין את התהליך שעבר החוק בחקיקתו. 

גם מי שניצב מול המאגר ושמח על חצי הכוס המלאה, יכול להביע את תקוותו שיש כאן ביטוי למגמה שרק תלך ותתחזק. אפשר  לקוות שבעקבות המאמץ הראוי להערכה שהכנסת השקיעה בהנגשת חוקי מדינת ישראל ייעשה מאמץ ציבורי כלל-מערכתי להתמודד עם העדר-הנגישות לכלל פסקי-הדין הניתנים במדינת ישראל (כולל אלה הניתנים בערכאות הפחות מוכרות) והקושי בגישה למכלול חקיקת המשנה של הממשלה (לרבות חוזרי המנכ"ל והנהלים).

אפשר גם להביע את המשאלה שנראה את את מאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת הופך לכלי ציבורי שיעמיד לרשות כל אזרחי ישראל גישה קלה ונוחה לספר החוקים הישראלי המעודכן, וכלים חזקים וטובים להתעמק בתהליכים שעבר החוק במהלך חקיקתו ותיקוניו.