יום שלישי, 31 בדצמבר 2019

למה צריך להחליט דווקא עכשיו ?

הדיון בבג"ץ היום בעתירה המבקשת הכרעה בשאלת מעמדו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום (חמור)  מתנהל תחת השאלה המקדמית: למה צריך להחליט דווקא עכשיו ?

אפשר להבין את היועץ המשפטי לממשלה ואת בית המשפט העליון המבקשים להימנע מגרירתם אל סוגיה שיש בה מרכיב פוליטי עמוק.
אבל קשה להבין את המערכת המשפטית המתעלמת מכך שאי-הכרעה עכשיו בסוגיה הזו, כמוה כקביעה שהמשך כהונת ראש ממשלה לאחר הגשת כתבי-אישום חמורים נגדו, איננה פוגעת פגיעה מהותית בטוהר המידות של המערכת השלטונית ובאמון הציבור במערכת השלטונית.

נכון לבוקר זה, כולנו חיינו תחת הלכת פנחסי, הלכה המחייבת את ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור. על פי ההלכה הזו, כפי שסיכמה כבוד השופט ריבלין (כתוארו אז) בבג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה (זהירות: PDF):
' התפיסה המשתקפת בפסקי-הדין דרעי ופנחסי היא, שקיומו של כתב-אישום בעבירה חמורה, המבוסס על ראיות לכאורה, נושא עמו "משקל סגולי" מספיק, כדי לפגוע באמון הציבור ובטוהר השירות הציבורי במידה המחייבת העברה מכהונה'
לקבל מציאות שבה ראש-ממשלה מכהן במשך חודשים ארוכים למרות שהוגשו נגדו כתבי-אישום חמורים, כמוהו להכריע שאמון הציבור וטוהר השירות הציבורי אינם חשובים כמו ערכים אחרים. אילו הם ? יציבות המערכת השלטונית ? זכותו של אדם להמשיך לכהן בתפקיד הציבורי אליו נבחר גם לאחר שהוגשו נגדו כתבי-אישום? הימנעות ביהמ"ש מהתערבות בזירה הפוליטית? כל הערכים האלה הרי היו שם נוכח עיני ביהמ"ש העליון בזמן שבו נפסקה הלכת פנחסי. היו - ונקבע שהם אינם בעלי אותו משקל.

הייתכן שביהמ"ש העליון של ימינו איננו מייחס עוד את אותה חשיבות לאמון הציבור במערכת השלטונית ובטוהר השירות הציבורי שייחס ההרכב ההוא של השופטים ברק, שמגר, לוין, גולדברג ומצא ?

אז נכון, העברה מכהונה של ראש-ממשלה איננה זהה להעברה מכהונה של שר.
יש כאן קושי.
אבל האם הקושי הזה גדול עד כדי כך שהוא מאפשר שלא לקחת בחשבון את עומק הפגיעה באמון הציבור ובטוהר השירות הציבורי ?

אפשר להציע כמה מנגנונים שונים (שלמרבה הצער נוכח אוזלת ידו של המחוקק ייקבעו אך ורק בחקיקה שיפוטית), אשר מצד אחד ישמרו על יציבות המערכת השלטונית וימזערו את ההתערבות של ביהמ"ש בזירה הפוליטית ואת הפגיעה בזכויות האזרח ונבחר הציבור נתניהו, תוך שהם מאפשרים את מימוש ההגנה על הערכים החשובים של טוהר המידות של המערכת השלטונית ואמון הציבור.

מנגנון לדוגמא:
  1. לאפשר לראש הממשלה לשוב לתפקידו עם תום ההליך הפלילי, בתקווה שזה יסתיים ללא הרשעה. פתרון מהסוג הזה כבר קיים היום בסעיף 19א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל״ה–1975. במקום העברה מתפקיד - השעיה. להשקפתי, אגב, זה הפתרון המאוזן יותר גם לגבי שר שמוגש נגדו כתב אישום. 
  2. לאפשר החלפה בכל מצב. כולל ממשלת-מעבר. לשם-כך, במסגרת ההשעיה, הממשלה לא מתפזרת, אלא רק מתבצעים כמה חילופי-גברי כאשר ראש-הממשלה המושעה יעבור למצב של נבצרות. 
  3. אבל כדי למזער את ההתערבות בזירה הפוליטית - בהכרח מחליפו של ראש-הממשלה צריך לבוא ממפלגתו שלו. המנגנון ההגיוני ביותר הוא מנגנון של מינוי השר הבכיר ביותר הבא ממפלגתו של ראש-הממשלה לתפקיד ראש-הממשלה במקומו.
    איך נקבע מיהו השר הבכיר ביותר הבא? שאלה טובה וקשה. אנחנו זקוקים למפתח אובייקטיבי, כדי שלא ניצור מציאות שבה שופטים ימנו את ראש-הממשלה החביב עליהם. תקציבי המשרדים לא יועילו לנו כאן מאחר ואין מתאם בין היקף התקציב לבין היוקרה. אנחנו זקוקים לכלי עזר לקביעת מידת הבכירות של שר, דוגמת הGreat Offices of State  באנגליה. קל היה להציע את שלושת המשרדים הבולטים - חוץ, ביטחון, אוצר - אבל איש לא מבטיח לנו ש-3 התפקידים האלה יימסרו לחברי מפלגתו של ראש-הממשלה המוחלף (כפי שאכן קרה לא אחת בממשלותיו של בנימין נתניהו). הפתרון האובייקטיבי היחיד הוא זה שמשמש למינוי יו"ר זמני לכנסת עם פתיחתה: גיל. השר הקשיש ביותר ממפלגתו של ראש הממשלה המושעה ימונה לראש הממשלה בפועל. סמכויותיו כראש ממשלה בפועל יהיו זהות לאלה של ראש הממשלה שהושעה (כולל האפשרות לפיזור הממשלה על ידי התפטרות, אגב). 
  4. כדי למנוע שינויים בהרכב הממשלה (מבחינת זהות המצביעים בישיבותיה), במקומו של מי שימונה לראש הממשלה בפועל יש למנות שר אחר אל המשרד שהיה באחריותו. שוב - כדי למזער את שיקול הדעת שנדרש ביהמ"ש להפעיל כשהוא מורה על השעיית ראש הממשלה, ימונה לתפקיד שהתפנה חבר-הכנסת שאיננו שר שהוא הראשון על פי סדר המועמדים ברשימת המפלגה לכנסת של ראש הממשלה המושעה. 
אפשר כמובן גם לשקול מנגנונים אחרים. יתרון ברור של המנגנון שהצעתי - הוא דוחה את שאלת הדחת ראש הממשלה עד לאחר ההרשעה. זה המצב הקיים בחוק היסוד. חסרון ברור של המנגנון שהצעתי - הוא דוחה את שאלת הדחת ראש הממשלה עד לאחר ההרשעה. אז נשוב ונעמוד לפני השאלה הקשה - האם אפשר לסמוך על הכנסת שתקבל החלטה בדבר הדחת ראש ממשלה בעקבות הרשעתו, כאשר ההחלטה הזו עלולה להביא לפיזור הכנסת. מי שיבקש שלא להחליט היום - עלול למצוא את עצמו מתמודד יום אחד עם השאלה הקשה הזו.

ובינתיים? אי-החלטה תמשיך לדרדר את טוהר המידות של מערכת-השלטון ואת אמון הציבור במערכת השלטון.
האחריות על המצב הזה, אם יתמשך ? כולה על כתפי בית-המשפט העליון.
זה תפקידה של הרשות השופטת - לקבל החלטות. גם אם הן קשות.

אין תגובות:

פרסום תגובה