יום שני, 1 בספטמבר 2014

הפרדוקס הדמוקרטי-הליברלי

דבריו של ראש-ממשלת בריטניה, דייויד קמרון, על ההכרח להתמודד עם האיסלאם הרדיקלי הקיצוני במקורו, בבית, בבריטניה, מדגימים היטב את הפרדוקס הדמוקרטי-הליברלי: האם בשם ערכי הדמוקרטיה והליברליזם יש לאפשר לאזרחי המדינה לחנך את ילדיהם על פי דרכם, גם כאשר החינוך הזה יביא לכך שהדור הבא של אזרחי המדינה לא יאמינו בליברליזם ובדמוקרטיה ? האם יש לאפשר ולהשלים עם מציאות בה מחונכים אזרחי הדור לשאוף לשינוי אופיה של המדינה כך שהיא לא תהיה עוד ליברלית ודמוקרטית?

ארה"ב היא אולי הדוגמא הקיצונית ביותר למדינה דמוקרטית שמבינה שדמוקרטיה היא דת, וכמו כל דת אחרת, היא חייבת להילחם בדתות האחרות, כדי לשרוד, כדי להבטיח את המשכיותה. לכן העיסוק בנושאים שבין דת ומדינה הם לעיתים כל-כך אינטנסיביים שם ולכן אפשר להיתקל בפסיקה האמריקאית בעניינים שנראים משעשעים לעין הזרה, במיוחד במצבים מורכבים בהם נעשות הבחנות דקות מן הדקות בין מה שהוא דתי בעיקרו ויש להפרידו ולהרחיקו מהמרחב "הציבורי-המדינתי" לבין מה שאיננו דתי בעיקרו (למשל, עניין McCreary County v. American Civil Liberties Union לעומת עניין Van Orden v. Perry). גם צרפת לא נמנעת מהמאבק הזה כפי שהדוגמא של חוק הרעלות מלמדת, אבל לעין המתבוננת נדמה שיש לצרפתים עוד מה ללמוד מהאמריקנים.

למתבונן במה שקורה לבריטניה בימים אלו קל להתרשם שמבחן הדמוקרטיה המתגוננת עתיד להציב את הדמוקרטיות הגדולות של המערב, לפחות האירופאיות, בקונפליקט הולך ומתעצם ככל שיגדל שיעורם של המוסלמים הדתיים בקרב אזרחיהן. תפקידן של חוקות כמגנות-המבנה המדיני הדמוקרטי הליברלי עתיד להיבחן כמו גם תהליכים דמוקרטיים של בניית-רוב ויחסי רוב ומיעוט. בד-בבד, סביר להניח שנראה חשיבה מחדש על מעמדן ותפקידן של זכויות-האדם המשמשות כנשק בידי המיעוטים שאורח-חייהם וערכיהם מאיימים על ערכי-היסוד של הדמוקרטיות הליברליות.

כמו שלימדה אותנו גרמניה של ויימאר - יש מצבים בהם דמוקרטיות קורסות. העדרה של מגננה היא הבטחתה של הקריסה.  ככל שהפרדוקס הליברלי יילך ויתבהר, כך גם תובהר נחיצותה של ההכרעה: כדי להבטיח עתיד שיש בו מדינות דמוקרטיות ליברליות, עליהן לכפות חינוך דמוקרטי-ליברלי מדי דור ולוודא שדור-האזרחים הבא יגדל על גרעין ערכים דמוקרטי ליברלי.

הפרדוקס הזה, למקרה שזה לא היה ברור, רלוונטי לישראל לא פחות מלמדינות אירופה. ה-1/9/2014, היום הראשון לשנת-הלימודים החדשה, הוא הזדמנות מצויינת לכל ישראלי לתת מבט ארוך ונוקב במראה המקומית, להרהר נוגות על תוכנית לימודי היסוד בחינוך הממלכתי ולשאול עצמו - האם רוב הישראלים ההולכים לכיתה א' היום יחונכו בשנים הבאות על בסיס ערכים ליברליים ודמוקרטיים?

לקריאה נוספת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה