יום רביעי, 11 ביוני 2014

פייר פליי בבחירות לנשיאות

אני מתאר לעצמי שלאור כל הרעש התקשורתי סביב הבחירות לנשיאות, מה שהטריד את מנוחתי עד כדי כתיבת הפוסט הזה ייראה לרוב האנשים בטל בשישים. ובכל זאת, אני מוטרד, אז אני כותב.

הזדמן לי לצפות בשידור הישיר של הבחירות לנשיאות המדינה היום, והוטרדתי לראות את המועמדים ראובן ריבלין ומאיר שטרית מצביעים מאחורי הפרגוד, בעוד המתמודדים האחרים, דליה דורנר, דן שכטמן ודליה איציק מתבוננים ועיניהם כלות, כיצד מתחריהם זוכים, כל אחד, ביתרון של קול, בשל התפקיד אותו הם ממלאים.

התחושה הזו, של תחרות שאיננה הוגנת, למשרה שהציפיה הבסיסית של כולנו ממנה היא של ייצוג מכובד וראוי של מדינתנו, לא נעמה לי. האם אפשר היה לצפות אחרי מערכת בחירות כה רועשת להתנהגות ג'נטלמנית של חברי-הכנסת המתמודדים עד כדי ויתור על אפשרותם להצביע למען ההוגנות ?

תקראו לי תמים, אבל הייתי רוצה לראות התנהלות כזו מצד המועמדים. ואם זה גדול עליהם, בהתחשב באינטנסיביות של ההתמודדות, אולי צריך לתקן את חוק יסוד:נשיא המדינה ולקבוע את הכלל הפשוט וההוגן הזה, שאדם לא יוכל להצביע למען עצמו בנסיבות בהן הוא מתמודד עם אנשים שאינם יכולים להשתתף בהצבעה ?

לקריאה נוספת