יש רגעים שבאמת בן-אדם יכול לאבד את שלוותו

בדיון במליאת הכנסת (לפני יומיים) אפשר היה לשמוע את יו"ר הכנסת, חבר-הכנסת רובי ריבלין, מסביר "כשאומרים לי שכשאנחנו דואגים לפליטים אנחנו עושים זילות לשואה, זה דבר שמקומם. אני התחלתי לשמוע הרבה דברים. זה שאני לא ליכודניק – מילא, זה שאני לא יהודי – מילא, אבל זה שאני לא מבחין בין פליט לבין אדם שרוצה לנצל את מצבנו כדי לבוא ולקבל פה עבודה, ואם אני אומר שיש אנשים כאלה אני מוזיל את השואה, זה דבר שאני לא מוכן לשמוע, אפילו שאני היושב-ראש" ובכך מנסה להבהיר לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה, שלום שמחון, את הסיבה לטונים אליהם כנראה הגיע יושב-הראש בשיחה מוקדמת לאותה ישיבת מליאה. הוא סיים את הסברו באומרו "...יש רגעים שבאמת בן-אדם יכול לאבד את שלוותו."

כדאי לקרוא את דיון המליאה הזה ( הישיבה השלוש-מאות-ושש של הכנסת השמונה-עשרה, שהתנהלה השבוע, ביום שני, 9 בינואר 2012) סביב החוק המכונה "החוק למניעת הסתננות" (עמ' 187 - 300 לפרוטוקול המליאה (קובץ וורד!). אבל קחו בחשבון שאתם עלולים לאבד את שלוותכם  (ואני נמנע מלהתייחס במכוון לנסיונה התמוה של הממשלה לאפשר, ולו פורמלית, ענישה של מסייעים למבקשי מקלט, בתואנות עילגות, נסיון ממנו היא נסוגה בדקה ה-90' הודות להפצרות יו"ר הכנסת; יש דברים שהבושה מקשה את הדיבור עליהם).

כשחושבים על כל הסוגיה הזו של איך צריך לנהוג באנשים המתדפקים על גבולות מדינתנו מדרום, חייבים להודות -

מצד אחד, מי שנמלט על חייו מרדיפה, ומקבל אפשרות להיכנס לגבולות מדינה, לקבל גג לראשו, מיטה, מזון ושירותי בריאות וחינוך, לא אמור להיות טרוד בקטנות כמו שאלת חופש התנועה שלו. בוודאי לא בראשית הזמן בה הוא נמצא בארץ המקלט. 

מצד שני, אמנת הפליטים מ-1951, עליה חתומה ישראל, ואשר הושתתה, בין היתר, על לקחי האנושות ממוראות מלחמת העולם השניה (בהן מילא עמנו תפקיד ראשי, להוותנו), נועדה לאפשר לאדם שנאלץ להפוך לפליט משהו טוב מישיבה בכלוב של זהב. היא נועדה לאפשר לו חיים.

האמנה יצאה מההנחה שהאנושות מחוייבת לתת לאנשים הנרדפים על לא עוול בכפם הזדמנות הוגנת לחיים במקום המקלט שניתן להם. את ההזדמנות הזו למתן חיים של חופש לפליט הנרדף הצעת החוק שעברה לאחרונה בעצם מאיינת, תוך שהיא שמה בסל אחד אנשים שהגיעו לגבולות ארצנו מסיבות שונות. וזאת כאשר כולנו יודעים שישראל מקפידה כבר שנים רבות שלא לרדת לעומק הסיבות של כל אחד ואחד מהאנשים האלה להגיע לכאן.האיון הזה מתבטא בפגיעות בוטות רבות בזכויותיהם של האנשים שישראל מקפידה לוודא שלא לגלות שהם בעצם פליטים, אבל 2 הבולטות שהחקיקה האחרונה מביאה חותם רשמי לאיונן הן: 

• הזכות לחופש-התנועה  (ראו סעיף 26); 
• המחוייבות לעשות כל מאמץ לאפשר התאזרחות;  

ישראל כמובן עשתה זאת גם קודם לכן, אבל עכשיו היא תעשה זאת על פי חוקיה. 

ובכל זאת, ועד כמה שזה הטריד אותי משלוותי, היה דבר-מה שהטריד את שלוותי אף יותר: 

הממשלה שלנו מאיימת בגלי הגירה של מאות אלפי מהגרים, אבל היא מקימה "מתקני משמורת" (כלומר בתי כלא) שיוכלו להכיל רק כ-15,000 מהגרים לא-חוקיים  (מהגרי עבודה ופליטים שהמדינה מעדיפה לכנות, מסיבותיה היא מסתננים ).

מה חושבת המדינה שיקרה כשישמעו תושבי סומליה מוכת הבצורת והמלחמה  על כך שישראל חוקקה חוק על פיו הם יקבלו גג, מיטה ומזון בחינם, ומובטחת להם שהות במלון הזה עד שיבוא השלום על סומליה ?

האם זו התמודדות רצינית עם הבעיה שעמה מאיימים על כל אזרחי ישראל, מהעשירון העליון ועד לתחתון ? 

ברור שלא.

ברור שממשלת ישראל לא באמת חוששת מגלי הגירה של מאות אלפי מהגרים. היא הרי לא באמת נערכת לגלי הגירה שכאלה.

עוד ברור שממשלת ישראל בעיקר מנסה להראות כמי שעושה משהו בתגובה לטענות של שכונות, ערים ואיזורים בארצנו שמצאו עצמם נושאים על גבם את נטל הקליטה של אלפי מהגרים שהגיעו לישראל (כל מהגר וסיבתו - אותה לא נדע כל עוד ישראל לא תנסה לבררה בהוגנות וברצינות). 

יותר מכל דבר אחר, זו דוגמא נוספת לדרך שבה השלטון המרכזי הישראלי - 

• מתנער מהאחריות המהותית שלו, שחלקה מושתתת על מחוייבויות בינלאומיות שישראל נטלה על עצמה, וחלקה מושתתת על מחוייבויות מוסריות שישראל לא יכולה להתנכר אליהן אם היא רוצה להישאר במהותה הרוחנית-מוסרית מדינת היהודים; 
• מגיב במאוחר לנטל שרשלנותו הטילה על כתפי השלטון המקומי האומלל והרעוע ברובו של מדינתנו;  
• ומציע פתרון שעיקרו בכך שהשלטון המרכזי נראה כאילו הוא עשה את שלו.

אל תטעו: אני לא מאשים את ממשלת נתניהו לבדה. בעשור האחרון כיהנו ממשלות ימין, מרכז ושמאל - ובדומה למדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית, גם ביחס לאנשים המתדפקים על גבולות ארצנו ומחפשים בה מקלט, ממשלה הולכת וממשלה באה והמדיניות היא אותה המדיניות. 

במקום להקשיב לממשלה שלנו, קחו רגע בינכם לבינכם, הביטו בראי ושאלו עצמכם -

אם הייתם נולדים בחבל ארץ שנקרע במלחמת אזרחים, במדינה שבה השלטון רודף אתכם בגלל ההשתייכות האתנית (או בגלל פרט אחר בזהותכם האינדיבידואלית), או באיזור שאין בו מספיק מזון בגלל בצורת, לא הייתם עושים כל שביכולתכם כדי להביא את הילדים שלכם ואת משפחתכם למקום שבו יהיה להם סיכוי לחיות חיים טובים יותר ולא למות כשהעולם אדיש לגורלכם ?

מה אתם רוצים שהמדינה שלנו תהיה - אור לגויים או עוד מהדורה של שוייץ שסוגרת את שעריה בפני הפליטים המתדפקים על גבולותיה במלחמת העולם השניה ? 

לקריאה נוספת 

• פרופ' אייל גרוס מסביר מדוע דגל שחור מתנוסס מעל החקיקה הזו 
• נוסח החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב–2012 (קובץ PDF!); 
• פרוטוקול ועידת הפנים באישור הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית  (קובץ וורד!)
• מה חושבים עלינו בעולם, לרגל חקיקת החוק (מאתר החדשות ההומניטריות של האו"ם)
• עו"ד רעות מיכאלי (מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים) מספרת על גאווה, שקרים ודעה קדומה
• עו"ד ראובן (רובי) ציגלר מספר על 60 שנה לאמנת הפליטים
• עו"ד עודד פלר מספר את האמת  על דברים שאומרים לנו על מבקשי-מקלט

[עודכן: 14/06/2012]