יום שני, 2 במרץ 2020

תמיהה ושתי הערות בעקבות מדגמי הבחירות

קצת קשה לי להבין כיצד פרשנים פוליטיים מהינים לדבר על נצחון פוליטי של צד אחד או שני בעקבות פרסום המדגמים. כולנו יודעים שיש תיקו מתמשך בזירה הפוליטית הישראלית. והמדגמים בסך הכל מבשרים על המשך התיקו. בסך הכל, מבט ב-מדגמי הבחירות מלמד שחזרנו למצב הגושים כפי שהיה בעקבות בחירות אפריל 2019. השינוי הוא במעבר מנדט אחד - גוש השמאל נחלש במנדט לעומת אפריל 2019. ישראל ביתנו התחזקה במנדט אחד. הייתכנות להקים ממשלה לא השתנתה משמעותית מאז. לשון המאזניים היתה ונשארה ישראל ביתנו. נקודות המחלוקת בינה לבין המפלגות הדתיות לא השתנו. אז איך אפשר לדבר על נצחון ?


מרץ 2020 (זמני, מדגם כאן)
גוש ימין:
60
55
60
גוש שמאל:
55
57
54
ישראל ביתנו:
5
8
6

בשלב הזה, קל להניח שלא תהיה ממשלה בלי שיקרה אחד מאלה -
  • ממשלת אחדות;
  • שינוי עמדות מצד ישראל ביתנו;
  • מעבר של סיעה מגוש אחד למשנהו;
  • מעבר של חברי כנסת מגוש אחד למשנהו; 
  • הקמת ממשלת מיעוט; 
  • שינוי שיטת הממשל. 
וזה הרי אותו מצב שבו נמצאת ישראל מאז אפריל 2019. מבחינה פוליטית, כפי שהאפשרות של מערכת בחירות נוספת נראתה לא סבירה במהלך אפריל 2019 והלכה והפכה סבירה יותר ויותר ככל שעברו החודשים, יש מקום לחשש שגם כעת נשוב ונראה את התהליך הזה. ואין מקום לחשוב שהדברים השתנו. אז על מה כל המהומה ? על כך שבמשחק הנד-נד הישראלי גוש אחד גדול מעט יותר מגוש אחר ? ועוד להקים את כל המהומה הזו טרם ראינו את תוצאות האמת, כשהפערים כל-כך צמודים ? 

עד כאן התמיהה הפוליטית. 

בצדה יש להעיר שתי הערות משפטיות. 
הערה משפטית ראשונה: יש הבדל מהותי בין אפריל 2019 לבין מרץ 2020. באפריל 2019 מועמד הליכוד נתניהו לראשות-הממשלה היה "רק" חשוד בפלילים. היום הוא כבר נאשם.

מדוע זה משנה? 
כי בשיטת המשפט הישראלית אין למנות נאשם בפלילים לתפקיד של שר. כך קובעת ההלכה המשפטית הקרויה "הלכת פנחסי". כבוד השופט ריבלין (כתוארו אז) סיכם אותה בבג"ץ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה (זהירות: PDF):
' התפיסה המשתקפת בפסקי-הדין דרעי ופנחסי היא, שקיומו של כתב-אישום בעבירה חמורה, המבוסס על ראיות לכאורה, נושא עמו "משקל סגולי" מספיק, כדי לפגוע באמון הציבור ובטוהר השירות הציבורי במידה המחייבת העברה מכהונה'
יתרה מכך, בשיטת המשפט הישראלית כבר נקבע שמועמד לראשות-העיר אשר נבחר לתפקיד כאשר היה נאשם בפלילים - לא ייכנס לתפקידו. יצחק רוכברגר יצא לנבצרות ושלמה לחיאני הושעה מתפקידו. 

מקל וחומר עולה בבירור שנאשם בפלילים לא יוכל לקבל את התפקיד הנכבד של הקמת ממשלה בישראל. 

כרגע, הכדור בידיו של נשיא המדינה. אם נשיא המדינה ימצא לנכון לפעול בניגוד לשיטת המשפט הישראלית ויטיל את התפקיד להקים ממשלה על הנאשם נתניהו - הכדור צפוי לעבור לידי בג"ץ.

התתכן שיטת משפט המגנה על הציבור ממינויים של נאשמים לתפקידים פחותים אבל מאפשרת לפוליטיקאי נאשם לכהן כראש הממשלה הבאה? איך אפשר יהיה לדבר על טוהר השירות הציבורי בשיטה הזו ? מה יוותר מאמון הציבור בשירות הציבורי?

הערה משפטית שניה:
משום מה יש דוברים מהימין הרואים באמירה המשפטית הראשונה הזו - שהנאשם נתניהו איננו יכול להרכיב ממשלה חדשה - רדיפה פוליטית. בואו נזכור ש"הנרדף" הוא ראש-הממשלה היוצא. פוליטיקאי בכיר בישראל כבר עשרות שנים. בוודאי לא אזרח חלש או נטול יכולת.
אבל חשוב הרבה יותר מכך - כשמדברים על רדיפה פוליטית, היא כרוכה בהעדפה פוליטית. והרי המצב הפוליטי הוא ברור וחד-משמעי: לכל אורך השנה האחרונה מועמד אחר ממפלגתו של נתניהו היה יכול לקבל לידיו את התפקיד של הרכבת הממשלה והיה יכול להציג ממשלה בפני הכנסת ולקבל את תמיכתה.
וזה לב ההערה השניה: להשקפתי, האפשרות המשפטית הסבירה היחידה העומדת בידי נשיא המדינה, נוכח המצב שנוצר, היא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הליכוד הבאים ברשימת הליכוד לכנסת אחרי בנימין נתניהו.

לאותו פוליטיקאי שישקול לקבל את התפקיד נכונה מלאכה קשה ביותר נוכח ההתנגדות הצפויה מצדו של בנימין נתניהו ותומכיו. גם אם הוא יסכים לכך, הוא יצטרך לנסות להקים ממשלת ימין נוכח מחלוקת קשה ומתמשכת בין ישראל ביתנו לבין המפלגות החרדיות או לחלופין לנסות להקים ממשלת אחדות בתצורה כזו או אחרת, אפשרות קלה יותר, שלא עמדה בפני בנימין נתניהו, עקב הסתבכויותיו המשפטיות.

אם תוצאות המדגמים יתבררו כתוצאות האמת, הרי האפשרות הזו - של הטלת התפקיד להקמת ממשלה על מועמד מרשימת הליכוד שאיננו נאשם בפלילים - היא האפשרות היחידה שתשמור על טוהר השירות הציבורי. אין אחרת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה