יום שני, 20 בפברואר 2017

הבעיה עם fake news ופתרון אפשרי

כפי שכתבתי בנושא בעבר וכפי שהתברר שוב לאחרונה, יש לה, לדמוקרטיה, בעיה אמיתית עם חדשות שאינן אמת: כאשר מרחב הפרשנות והצגת הסיפור הנגזרים מחופש הביטוי הופכים לחירות לדווח fake news, חופש הדיון הופך לחופש ההטעיה.

ההנחה של הדמוקרטיה היא שרוב בני האדם רוצים לדעת את האמת ויחתרו לבסס את פעולותיהם על בסיסה.
אבל אם רוב בני האדם מעדיפים להחזיק בדעותיהם הקדומות, ויעשו כל מה שאפשר כדי לשמר אותן,
כולל צריכת הידע שלהם אודות העולם רק ממקורות חדשות שמאשררים את דעותיהם הקדומות,
הרי שחופש הביטוי הופך מהנכס הראשון-במעלה של החברה הדמוקרטית לאויבה הגדול ביותר.

למרבה הזוועה, האינטרנט, שהיתה יכולה להיות הכלי האפקטיבי ביותר להפצת ידע אודות העולם הפכה לכלי האפקטיבי ביותר להפצת fake news ודיסאינפורמציה לסוגיה.
מנועי-חיפוש כמו גוגל ורשתות-חברתיות כמו פייסבוק שהיו אמורים להיות ליבת הפתרון של איתור-ידע הפכו לליבת-הפתרון של הפצת שקרים ושימור דעות-קדומות.

קשה להאמין שזה המצב, אבל זו המציאות. אבל זו אינה גזירת גורל. יש דרך להתמודד עם המציאות.
שומרי-הסף של הדמוקרטיות הגדולות חייבים להתעשת ולקחת על עצמם את האחריות להסדיר את שוק המידע הזה.

איך נבדיל בין fake news לבין חדשות-אמת? איך נזהה מקור-מידע אמין?
בדיוק כפי שאנחנו עוסקים בכל פרט מידע אחר.
המדע הוא הכלי האפקטיבי ביותר שהיה לה לאנושות, עד כה, בהתמודדות עם בורות.
הדבר הראשון שמאפיין עיסוק מדעי בנושא הוא האבחנה בין המידע היבש לבין הפרשנות.

כלומר:

  1. יש לחייב מפיצי חדשות להפריד בין הדיווח על העובדות לבין הדיווח על הפרשנות. 
  2. יש להתוות את הפער בין נושא שיש בו מרחב של פרשנות לבין נושא שאין בו מרחב כזה. 
  3. יש לקבוע סנקציות - פליליות ואזרחיות - לכל מקרה שבו נעשה דיווח על העובדות שהוא מוטעה והמדווח -אחרי שהדבר הובא לידיעתו - לא הקפיד לפרסם באותו היקף תיקון של העובדות.