יום רביעי, 13 ביוני 2012

דיני התאווררות

מעת לעת נוהג עבדכם, כמו כל עו"ד, להתעדכן בפסיקה היוצאת תחת ידיהם הנאמנות של שופטי-הארץ. לעדכון שכזה יש מקורות שונים (ומשונים), ואחד מהם הוא פסקי-הדין שמפרסמת דוברת הנהלת בתי-המשפט.פסק-דין שכזה תפש את תשומת-לבי, עקב העיסוק בו בסוגיה הרחוקה מתחומי עיסוקיי היומיומיים: שאלת הזכות לההתאווררות במסגרת מעצר בית.

הדיון בעמ"ת 40881-05-12 נזאלה(עציר) נ' מדינת ישראל  עסק בשאלה האם שוהה בלתי-חוקי בישראל הנמצא במעצר בית מלא, זכאי לצאת מהבית לזמן-מה (בפיקוח) לצרכי התאווררות. דובר באדם אשר שהה בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא בביתה של אשתו בחיפה. הוא הגיש בקשה לעיון חוזר על פיה ביקש לצמצם את מעצר הבית לשעות הלילה בלבד, או לחילופין שיקבעו שעות להתאווררות.

דיונו התמציתי והמאלף של כבוד השופט דניאל פיש (בית המשפט המחוזי בחיפה) מאפשר בילוי-זמן קצר ונעים עם הסוגיה:


האינטרסים המתחרים במסגרת דיון בבקשה שכזו הם, מצד אחד -

  • הצורך להגן על הציבור; 
  • הצורך בקיום ההליך המשפטי;  
ומהצד השני - 
  •  זכות היסוד לחירות;  
האיזון ביניהם מבוצע בהתאם להנחיות החוק. תמצית האיזון היא כי אין מכבידים על אדם במהלך משפטו אלא במידה הדרושה כדי להגן על הציבור וכדי לקיים את ההליך המשפטי.


לטובת הבקשה עמדו השיקולים הבאים:

  • לא היה חשש לסיכון בטחוני מיוחד.  
  • לא היה חשש להימלטות. אם כבר, להיפך - ב"משך השנים הוא התמיד בחזרתו אל תחומי המדינה ואף הקים בה את התא המשפחתי. לעורר כתובת קבועה ואין כל קושי לאתרו. " 
כנגד הבקשה עמדו השיקולים הבאים: 
  • המדינה הצביעה על כך ש"שחרור בתנאים יתיר ויכשיר ולו לתקופה זמנית את המשך המעשה האסור של המצאות במדינה ללא אישור כדין". 
  • לא הייתה מחלוקת שהעורר שוהה במדינה באופן בלתי חוקי, ולכן הוא לא נהנה מחזקת-החפות. (העורר אומנם פעל למען הסדרת מעמדו לעתיד, אך לא טען כי שהה בעת מעצרו כדין בתחומי ישראל). 
במילים אחרות,  הדילמה לפניה ניצב כבוד השופט, דניאל פיש היא: 
מחד, אין מקום לאפשר "יצירת מצב בו יסתובב העורר 'ברשיון' – במעין 'ויזה' המונפקת על ידי בית משפט - לתקופה שאין לדעת מתי תסתיים בעוד הוא שוהה שלא כדין למדינה." 
מאידך, "על התנאים המגבילים עצמם להיות סבירים ואנושיים. " 

הכרעתו של כבוד השופט בנושא:
"במאזן הכולל במקרה בפניי, כאשר העורר נתון מזו תקופה במעצר בית שאין הוא מפר, תנאי מעצר בית הולמים חייבים לכלול אפשרות להתאווררות במהלך היום. על כן, נראה לי כי יש מקום לקבוע שני פרקי זמן בהם יוכל לצאת את דירת המעצר לצורך התאווררות במהלך היום: בין השעות 08:00 - 09:00, ובין השעות 18:00 - 20:00 בכל יום, שאז יותר לעורר לערוך טיול רגלי בסביבת איזור מגוריו. עליו להיות מלווה באחת המפקחות ביציאות אלו."
ובקליפת האגוז: בית-משפט מחוזי בישראל הצהיר כי אפילו במקרה של שוהה בלתי-חוקי בישראל, "תנאי מעצר בית הולמים חייבים לכלול אפשרות להתאווררות במהלך היום". ולשומע ינעם.

יום שני, 11 ביוני 2012

האסירים ישתחררו יום אחד. איזה מין שכנים הם יהיו ?

כתבה ב"הארץ" מספרת על התנאים בבית הכלא האלדן שבנורבגיה: "האלדן הוא אחד מבתי הכלא השמורים ביותר בנורווגיה. הוא מאכלס אנסים, רוצחים ופדופילים. בבנייתו הושקעו כ‑220 מיליון דולר ובשנתיים שעברו מאז שנפתחו שעריו נודע בית הכלא כהומני ביותר בעולם. הוא נחשב לאניית הדגל של מערכת המשפט הנורווגית, שבה מושם דגש על שיקום ולא על ענישה. .... כל תא מצויד במסך טלוויזיה שטוח, בשירותים פרטיים (ולהם דלת, בניגוד למקובל בבתי סוהר בבריטניה), במקלחת ובה מגבות לבנות רכות, במקרר, בארונות ובשולחנות כתיבה מעץ אורן בהיר, בלוחות שעם מגנטיים ובחלונות גדולים, נטולי סורגים, המשקיפים אל יערות ירוקים.  .... כל הכלואים בבתי הכלא בנורווגיה ישתחררו בבוא היום.... 'שאלנו את עצמנו איזה סוג של שכנים הם יהיו. מי שגר בתוך קופסה במשך שנים לא יכול לצאת ממנה אדם טוב. אם מעניקים להם יחס קשוח, זה לא יהפוך אותם לאנשים יותר טובים. מערכת המשפט הנורווגית אינה מתמקדת בנקמה, אלא בשיקום. מזמן כבר לא פרצו תגרות בין האסירים שלנו. המבנה עצמו מרכך את האנשים' ... דלתות התאים נפתחות ב‑07:30 בבוקר, וננעלות בערב בשעה 20:30. שלטונות הכלא מעודדים את האסירים לעבוד וללמוד במשך שעות היום. לכל אסיר העוסק בפעילות מחוץ לתאו משולמים כ‑9 דולר ביום.... 'לא טוב לשבת בחוסר מעש כל היום. אנשים עסוקים מאושרים יותר. אנחנו מנסים לעזור להם לא להתקבע במערכת'...תפקידם של סוהרי האלדן יוצא דופן. הם עוברים הכשרה של שנתיים במסגרת אוניברסיטאית, בתוכנית שבה מושם דגש על נושאים כגון זכויות אדם, אתיקה ומשפט. הצוות מונה כ-340 עובדים (ובהם מורים ואנשי צוות רפואי), המופקדים על 245 אסירים. ההנהלה מעודדת את העובדים לקיים קשרים עם האסירים, לנהל איתם שיחות ולייעץ להם כיצד להימנע מחיי פשע בעתיד. המערכת מייחסת חשיבות רבה לכך שלאסירים יחכו בתים ומשרות בחוץ ושהקשר עם המשפחות יישמר. היא אף מעמידה לרשותם בקתה מאובזרת היטב, שבה הם יכולים לקבל אורחים ללילה.'יש כאן יותר סוהרים מאסירים. הם מספרים לצוות למה הגיעו לכאן, על הנסיבות שהובילו אותם לחיי הפשע. תפקידנו לעזור להם ולהדריך אותם. תפקידו של מנהל בית הכלא בנורווגיה הוא ייחודי. מצפים ממנו שישמש מאמן, שיעניק השראה ומוטיבציה, שישמש לאסירים מודל לחיקוי'.... עלות החזקת אסיר במשך שנה בהאלדן עולה למדינה כ-182 אלף דולר. לשם השוואה, העלות הממוצעת בבתי סוהר בבריטניה היא כ‑70 אלף דולר. המתקן בהאלדן חדש יחסית, ולכן עדיין אין נתונים לגבי מידת חזרתם של אסירים למערכת אחרי שחרורם. עם זאת, שיעור חזרת פושעים לבתי הכלא בנורווגיה אחרי שחרורם הוא מהנמוכים באירופה, רק 20% חוזרים אחרי שנתיים, לעומת 50% בבריטניה. ניתן לייחס זאת לאופי בתי הסוהר, ואולם גם למערכת הרווחה המפותחת במדינה."

קשה להעריך למה צריך לתת משקל גדול יותר, לתנאי הכליאה, או למערכת השיקומית הממתינה לאסיר המשוחרר לאחר שריצה את עונשו. אבל כשמשווים את מה שקורה בנורבגיה למה שקורה אצלנו, קשה שלא לחשוב על סוג השכנים שיהיו לנו הודות לתנאי הכליאה הקשים שהמדינה שלנו מעניקה לאסיריה (וזה רק בהסתמך על מה שאנחנו יודעים).

שווה קריאה.