הודות למבזק מיוחד שהפיץ עו"ד (רו"ח) אלכס שפירא נודע לי באופן מיידי על אישור החוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011 בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנס אמש. במבזק יש תקציר של החוק. אפשר לקרוא את נוסח החוק כאן (קובץ PDF); אפשר לקרוא את פרוטוקול הדיון במליאה כאן (קובץ וורד; עמ' 89 - 146).
קטע דיון מפרוטוקול המליאה (שמתחיל בתשובת יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפני ההצבעה לחברי-הכנסת שדיברו על החוק המוצע ועד לסיכומו של שר האוצר, יובל שטייניץ, לאחר ההצבעה), שווה ציטוט לטעמי. יש בו כדי להבהיר את טיבה ואופיה של החקיקה הזו ויותר מכך, את טיבה ואופיה של ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל (למען הבהירות ערכתי את הקטע, והשמטתי חזרות, הבהרות, את רוב-רובן של קריאות הביניים וחלק מן הפרוצדורה):
יותר מזה, זה ממש נראה כאילו יש כאן המשך של מגמת הגדלת שיעורי המס על רווחי-הון. אם נתעלם מהמניעים הנקודתיים של הזמן הזה ונתבונן על 20 השנים האחרונות, אפשר לטעון שיש במדיניות המס של ישראל מגמה היסטורית של ממש שכיוונה שוויון בין המיסוי על עבודה והמיסוי על ההון. לכאורה, במעמקי המחשבה הנאו-ליברלית הישראלית מסתתר זרם רדיקלי החותר לשוויון מהותי.
אולי. אבל -
קטע דיון מפרוטוקול המליאה (שמתחיל בתשובת יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לפני ההצבעה לחברי-הכנסת שדיברו על החוק המוצע ועד לסיכומו של שר האוצר, יובל שטייניץ, לאחר ההצבעה), שווה ציטוט לטעמי. יש בו כדי להבהיר את טיבה ואופיה של החקיקה הזו ויותר מכך, את טיבה ואופיה של ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל (למען הבהירות ערכתי את הקטע, והשמטתי חזרות, הבהרות, את רוב-רובן של קריאות הביניים וחלק מן הפרוצדורה):
"משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, חברי הכנסת, אני הקשבתי לחלק מהדוברים – לצערי, חלק, אז הייתי עם נושאים נוספים שעולים בוועדה, אבל אני הקשבתי לחלק מהדוברים, ואני מסכים עם הדוברים. יש בעיה שלא נוצרה היום, בעיה שהיא מתמשכת על פני שנים רבות. אף אחד לא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. אני גם יכול להסביר את זה – היה מצב כלכלי מאוד קשה במדינת ישראל, וחשבו שאפשר לצאת מהשירותים שניתנים לאזרחים – בריאות התלמיד שיצא והופרט, מערכת החינוך שבתקופה מסוימת, אני זוכר, יוסי שריד ואני ישבנו בוועדת החינוך – 17 קיצוצים היו במערכת החינוך, במוסדות להשכלה גבוהה. אגב, אדוני שר האוצר, אתה יכול לבדוק, אם מה שאני אומר נכון או לא נכון – בשעה שיהדות התורה לא נמצאת בקואליציה, יש קיצוץ במוסדות להשכלה גבוהה. תקן אותי אם אני טועה; כשיהדות התורה נמצאת בקואליציה, התקציב של המוסדות להשכלה גבוהה גדל. לא בדקתי לגבי הליכוד; לגבי יהדות התורה בדקתי... כשיהדות התורה באופוזיציה – זה ניתן לבדיקה – מקצצים במוסדות להשכלה גבוהה. יש לי גם הסבר למה זה קורה, אבל את ההסבר נשאיר לפעם אחרת, אבל זאת המציאות.
במשך כל השנים הללו נעשה פה שינוי חשיבה, ובשינוי החשיבה הזה עזרו לעשירים, עזרו לחברות, ובצדק – אמרו שכמה שנעזור יותר לחברות או לעשירים יהיו פה יותר מקומות תעסוקה. בסדר, עשינו מה שאתה הבאת, ואני תמכתי בזה – חוק עידוד השקעות הון – וזה בסדר גמור, והאבטלה במדינת ישראל ירדה כפי שהיא לא ירדה למעלה מ-30 שנה – הגיעה ל-5.6%. לא היה דבר כזה. והמשק בסדר....
אמר לי אחד מפקידי האוצר, במהלך הוויכוחים שהיו לנו: בתקופת הפרעונים גם כן חסכו כסף. בהתחלה לא הבנתי מה הוא אומר, עד שתפסתי. כשאני למדתי ב"חידר" בחינוך העצמאי, למדנו על תקופת הפרעונים ורק לא קראו לזה כך. ... אצלנו קראו לזה תקופת יוסף הצדיק. ... יוסף הצדיק היה איש מאוד חכם, והוא אמר: הולך במצרים להיות שבע שנים של שובע ושבע שנים של רעב. בשבע השנים של השובע הוא חסך – לקח את כל מה שהיה, אבל אמרתי לאותו פקיד באוצר: בשבע השנים של השובע שהוא חסך, מצרים היתה מעצמה כלכלית עולמית, שאנשים חיו בה בעושר. זה לא שבגלל שהוא חסך, הפסיקו את החיים במצרים. לא הפסיקו, להיפך – אנשים חיו ברווחה, וצריך לאפשר לאזרחים בישראל לחיות ברווחה גם אם צופים שיכול להיות מצב קשה. צריך להתנהג באחריות, אבל צריך את הדבר הזה לשמור מכל משמר, שלא נגיע למצב שבו נתחיל לעשות דברים שיגרמו לכך שמבחינה חברתית אנחנו נבוא למצב שבו האזרחים ירגישו שהמצב הכלכלי מצוין, שהמשק בישראל טוב, אבל הם לא יכולים לגמור את החודש. שני בני-הזוג עובדים – מעמד ביניים, לא יכולים להגיע לדירה. הכי קשה במערב – הכי הרבה משכורות שצריך כדי להגיע לדירה.
צריך לנהוג באחריות.
אני מקבל את הגישה שלך. צריך לנהוג באחריות, לא להתפרע, לא להשתולל, לעשות את הדברים בזהירות, באיזונים, אבל לעשות. לא לאפשר את המצב הזה שזוג או שמשפחה לא יכולים לגמור את החודש, שהמחירים כל הזמן נמצאים בעלייה ושפערי הרווחים של בעלי הרשתות הגדולות הם בלתי ניתנים לתיאור. היה אצלנו בוועדה דיון על ייבוא הדגים. אומר שם מנכ"ל משרד החקלאות: אחרי כל המיסוי, אחרי כל המכס, אחרי הכול קילו דג עולה 30 שקלים, אבל כשאתה הולך לרשת, כשאתה קונה, אתה קונה אותה ב-60 שקלים. מי לקח את 30 השקלים הנוספים? לוקחים 2 שקלים, 3 שקלים.
אני גם לא מבין את הציבור. מקימים איזה קניון שם בנתניה – אנשים מגיעים מהבוקר, כאילו לא היה להם ריהוט בבית עד היום. גם לא צריך ללכת לקנות בפראות כזאת. אנשים מנצלים את זה, ובעלי הרשתות, שיש להם גם יחצ"נים טובים ופרסום טוב – נראה כאילו באותו קניון שעכשיו נפתח, כאילו שם הולכת להיות מיטה שלא היתה כדוגמתה בכל המדינה....
אמרתי בכל הנאומים שלי, כשדיברתי על הנושא הכלכלי, שיש שלושה נושאים שצריך לטפל בהם: הנושא של המיסוי – מדיניות המס, הנושא של הריכוזיות – אגב, אין פה קואליציה-אופוזיציה – והנושא של הציבור – גם הציבור צריך לתרום לעניין הזה, והוא לא צריך לרוץ על כל דבר כזה.....
לא תמיד אני מודה לממשלה. אני מודה לשר האוצר – עשינו עבודה טובה, אני מודה לציון פיניאן, רכז הקואליציה בוועדת הכספים, שתרם תרומה בלתי ניתנת לתיאור לעניין הזה, אני מודה לחברי הקואליציה בוועדה.... אני מודה לחברי האופוזיציה, אני מודה לסיעת קדימה, אני מודה לסיעת העבודה, אני מודה לסיעת מרצ, אני מודה לסיעת רע"ם-תע"ל, אני מודה לסיעת האיחוד הלאומי. ... הודיתי באופן מיוחד לסיעות באופוזיציה, שגילו אחריות ולא השתמשו בעניין הזה ...
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–10 – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–10 נתקבלו.
היו"ר אופיר אקוניס: הצעת חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011, עברה ברוב של 41 תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. האם זה מקובל עליך, אדוני היושב-ראש?
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011, נתקבל.
היו"ר אופיר אקוניס: הצעת חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), עברה בקריאה שלישית, ברוב של 40 תומכים וללא מתנגדים וללא נמנעים. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש): לא השתתפנו בהצבעה, ואנחנו רוצים לנמק.
היו"ר אופיר אקוניס: מותר לך, לפי התקנון, ולכן חמש דקות, אדוני, ואחר כך שר האוצר – זה נבדק, אדוני השר, לפי תקנון הכנסת. אתה תמתין עוד חמש דקות, חבר הכנסת ברכה יסיים, ואז, בעזרת השם, אתה תעלה. בבקשה, אדוני, חמש דקות. ... זה מותר למי שלא השתתף בהצבעה.
מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אומנם אפשר להגיד שמשהו חיובי נעשה, אבל יש לו טעם חמצמץ, כי הוא מחטיא את המטרות הנעלות והאדירות שעטפו את הארץ בזמן תנועת המחאה. נראה שזה מעט מדי ומאוחר מדי. במקום זה אני חושב שהממשלה היתה צריכה להסכים כאות של היענות לתנועת המחאה לפתוח את תקציב 2012, לנהל דיון עקרוני ביסוד התקציב, לנהל סדר עדיפות חברתי אחר ולא המושגים של טובת הכלכלה כביכול שהיא בעצם טובת ההון הגדול וטובת ערכים אבסולוטיים של ההון הגדול בלי לקחת בחשבון ובלי להתייחס למצוקות שבעטיין פרצה תנועת המחאה. מה גם שמה שהוצע ועבר כאן אינו מטפל בדברים הבסיסיים, ורק אתמול התבשרנו שהממשלה עדיין מדשדשת במקום אפילו באישור מה שהתקבל בוועדת-טרכטנברג.
לא שיש פה מגמה ללכת רחוק יותר, להתקרב לשכבות החלשות, לשכבות הביניים. יש כמה פרמטרים, לדעתי, שהממשלה פסחה עליהם לחלוטין: העניין של המס על ההכנסות הגבוהות – זה מעט מאוד מדי, והיה מקום שהמס יעלה על ההכנסות הגבוהות. המס על רווחי ההון, אדוני היושב-ראש, זה דבר שנשמע בלתי הגיוני לחלוטין, שהמס על רווחי הון הוא יותר נמוך מהמס על עבודה. אנשים עובדים עבודה פקידותית, עבודה פיזית – מה שלא יהיה; המיסוי על העבודה שלהם, על הרווחים שלהם בגין עבודה הוא יותר גבוה מהרווחים על רווחי ההון. זה דבר שהוא פשוט יריקה בפרצופם של האנשים העובדים. אני לא בא ואומר היום שהמס על רווחי הון צריך להיות יותר גבוה – כן צריך להיות יותר גבוה, אבל לפחות תעשו מראית עין, לפחות תשוו את המס על רווחי ההון כמו המס על העבודה. זה לא נעשה, ואין אפילו חושבים לעשות את זה.
הנושא האחר, אדוני היושב-ראש, הוא העלאת מס חברות. במרוצת השנים האחרונות המס על חברות ירד בכ-10%. החברות גם לפני עשר שנים ולפני 20 שנה הרוויחו. ההורדה של מס החברות רק האדירה את הרווחים שלהם, ולא שהם היו בקריסה וזה העלה אותם מעל פני המים. והיה פה לפחות פתח של מראית עין של צדק חברתי שאותן חברות שקוצרות רווחים על ימין ועל שמאל לפחות ישלמו מס, והמס הזה ילך למטרות חברתיות.
היום יושב-ראש ועדת הכספים הודה לשר האוצר על כך שהוא יחתום על הורדת הבלו על הדלק ... אבל להוריד את הבלו על הדלק ולהעלות את החשמל ב-30% – איפה אנחנו? לא רק שלא התקדמנו, אלא חזרנו אחורה בשרשרת של מוצרים שקשורים במחיר החשמל.
העניין הפוליטי, העניין המדיני. בסדר, שר האוצר רוצה שקיפות ובקרה בתקציב הביטחון – זה דבר חשוב. אומרים בשמו, לא שמעתי אותו, שדרך כך אפשר לגרד 2–3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, אבל למה ללכת רחוק? למה ללכת לגירודים ולא ללכת לדבר העיקרי – לבנות ולתכנן מדיניות של שלום, מדיניות שתוריד את התחזוקה של הכיבוש ושל הצבא ושל ההוצאות הצבאיות, וללכת לחיים נורמליים תרתי משמע, גם בעניין של תקציבים גם בחיי היום-יום. ....
אנחנו יודעים איפה המקומות של המצוקה, איפה מרוכזת המצוקה. נכון שיש מקום לעשות צעדים רוחביים כלפי כלל העניים וכלפי כלל מעמד הביניים. אבל העוני והמצוקה מרוכזים בעיקר במגזר הערבי – זה אמרו לכם ב-OECD – גם בחינוך, גם בתעסוקת נשים וגם בעניינים של העוני. אין פה טיפול נקודתי. ואני חושב שהגיע הזמן להכריז על תוכנית חירום כלכלית-חברתית... שנוגעת לחינוך ונוגעת למקומות עבודה, נוגעת לתשתיות, שתעלה את האזרחים הערבים מעל פני המים. יש ציבור שלם שהוא שוקע בעוני. ... דיברנו לפני כמה ימים על ממדי העוני – דיברנו כאן שמספר העניים ירד. אבל מספר העניים הערבים עלה ב-17,000. הדבר המעניין, תקשיב לי השר שטייניץ, הוא שאחרי תשלומי ההעברה 48% מאלה שמקבלים תשלומי העברה עולם מעל לקו העוני אצל היהודים. תשלומי ההעברה, כמה עוזרים לערבים? 12%. מה זה אומר? זה אומר שהעוני עמוק יותר. לכן צריך לטפל טיפול נקודתי בתוכנית חירום שנוגעת באוכלוסייה הערבית. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת ברכה. אדוני שר האוצר, אתה מבקש לברך, ועל-פי התקנון הברכה היא חשובה וטובה וגם יושב-ראש ועדת הכספים, שלא נמצא כרגע באולם – אתה פה – הודיע לנו בתחילת הדיון, שאתה עומד להודיע הודעה חשובה. כך הוא הודיע, ואנחנו כולנו דרוכים.
שר האוצר יובל שטייניץ: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מכובדי יושב-ראש ועדת הכספים, קודם כול אני רוצה להודות לוועדת הכספים: ליושב-ראש ולחברי הוועדה, ליועצת המשפטית המופלאה של הוועדה שגית ולמנכ"ל הוועדה טמיר ולכל הצוות. אני רוצה גם להודות לאנשי האוצר, לאנשי אגף תקציבים ולאנשי רשות המסים, על הפעולה המאומצת שלהם בעניין הזה.
אני שמח שהכנסת, לפחות בהצבעה, להוציא סיעה אחת שלא השתתפה – הכנסת, ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה – התאחדה והצביעה פה-אחד ללא מתנגדים בעד הצעת החוק לשינוי תמהיל המסים. זה אומר שהכנסת כולה מכירה בחשיבות העניין, בחשיבות הרפורמה, בחשיבות הצעדים שהבאנו אותם כאן לידי השלמה.
ואני רוצה להגיד מלה אחת – לא אכנס לפרטים, כי יושב-ראש ועדת הכספים תיאר ונכנס לפרטים, ואין צורך לחזור על דבריו המלומדים.
במלה אחת – מה עשינו כאן היום? כחלק מתיקון חברתי, גם תחת ההשפעה של המלצות ועדת-טרכטנברג, למרות שהצעת החוק המקורית הוגשה כמה חודשים לפני המחאה, ועברה אז בקריאה ראשונה, אבל נוספו תיקונים ושינויים – מה עשינו כאן היום? עשינו צעד חשוב: העלינו במעט, במידתיות, לא בפופוליזם פרוע, לא בהשתוללות – במידתיות – כמה מסים שחלים על אנשים אמידים בעלי הון וחברות; העלינו טיפה את מס ההכנסה על בעלי הכנסות גבוהות מאוד; העלינו טיפ-טיפה את מס החברות; העלינו את המס על ההון ועל דירות להשקעה; והקטנו מסים על מעמד הביניים והשכבות החלשות.
מה עשינו כאן? ראשית, כפי שהודעתי שנשקול, והודעתי שההחלטה תיפול גם ברבעון האחרון של 2011, אני מודיע כאן שבעקבות ההצבעה הבלו על הדלק לא יעלה ב-40 אגורות ב-1 בינואר. תימנע העלאה של 40 אגורות במחיר הדלק, ואני מתכוון כבר בשעות הקרובות או ביממה הקרובה לחתום על צו שיבטל את ההעלאה המתוכננת בבלו על הדלק, של 40 אגורות. מזה נהנה כל עם ישראל.... אבל בגלל שזה מס עקיף – יותר מעמד הביניים והשכבות החלשות.
היו"ר אופיר אקוניס:יישר כוח.
שר האוצר יובל שטייניץ: שנית, אנחנו נותנים כאן נקודות זיכוי לגברים שיש להם - -
מוחמד ברכה (חד"ש): הכנסת עז והוצאת אותה.
היו"ר אופיר אקוניס: לא חייבים להעיר על כל דבר.
שר האוצר יובל שטייניץ: הקשבתי לך קשב רב.
מוחמד ברכה (חד"ש): הכניסו עז והוציאו אותה.
נחמן שי (קדימה): חשמל.
היו"ר אופיר אקוניס: סליחה, יהיה דיון על החשמל מחר או מחרתיים, ותשאלו את כל השאלות. היתה הודעה טובה מאוד של שר האוצר. לא חייבים על כל דבר להעיר.
נחמן שי (קדימה): אין לי בעיה עם זה.
היו"ר אופיר אקוניס: תודה רבה. תודה גם לך.
שר האוצר יובל שטייניץ: - - שנית, אנחנו נותנים כאן – אני נותן רק כמה דוגמאות – שתי נקודות זיכוי במס הכנסה לגברים שיש להם ילדים עד גיל שלוש. זה בדיוק סיוע למשפחות צעירות שההכנסה שלהן עדיין לא גבוהה, כי בתחילת הדרך כולנו – כולנו – פקידים ועובדי כפיים, קצינים בצבא ובמשטרה ורופאים, כולנו בתחילת הדרך מרוויחים פחות מאשר בגיל 40, 50 ו-60, כי השכר עולה, ויש התקדמות בדרגות. משפחות צעירות הן גם מטופלות בילדים קטנים – יש כאן הוצאה – וגם ההכנסות שלהן הן עדיין בתחילת הדרך, לא גבוהות. לכן נתנו כאן שתי נקודות זיכוי לגברים שיש להם ילדים עד גיל שלוש. זה שווה בערך תוספת של 400 שקל למשפחות עובדות שיש להן ילדים קטנים, וזאת תרומה חשובה למעמד הביניים ולשכבות החלשות, ובעיקר לזוגות צעירים עם ילדים. הקלנו את יוקר המחיה ואת ההתמודדות עם יוקר המחיה לזוגות צעירים. למשפחות צעירות.
שלישית, ... בזכות ההחלטה היום מתאפשר לי להעלות גם את מס ההכנסה השלילי או מס ההכנסה ההפוך לנשים עובדות שיש להן שניים או שלושה ילדים קטנים ומעלה, גם ילד אחד, מסכום שהיה עד היום באזור ה-480 מקסימום לחודש לאזור ה-700 שקל לחודש. כלומר, בזכות ההחלטה היום גם גבר שעובד ויש לו ילדים קטנים, יתווספו לנקודות הזיכוי שלו 400 שקל, והאשה, אם היא עובדת חלשה עם ילדים קטנים, יתווספו לה במס הכנסה שלילי עוד כ-300 שקל. בסך הכול התוספת למשפחה צעירה ששני ההורים עובדים יכולה להגיע בזכות ההחלטה של היום ל-700 שקלים.
נוסף על כך, ביוזמה של יושב-ראש ועדת הכספים – כאן אני חייב לתת קרדיט; החוק הוא חוק שלי, אבל היוזמה שאני מדבר עליה עכשיו היא יוזמה של חבר הכנסת גפני. הוא שכנע אותו, זה גם נכון – הקלנו עוד טיפה בריווח מדרגות מס, הורדת מדרגות מס, לאנשים שהשכר שלהם נמוך או בינוני, עד 14,000 שקלים. זה האיזון. יש כאן הקלה, בעיקר – בראש ובראשונה – בעיקר על זוגות צעירים הורים לילדים ועל אנשים שמרוויחים שכר נמוך או בינוני, ובתמורה העלינו במידה – למה אני אומר "במידה"? כי יש גם, היום, אווירה לא רק של דיון, אלא לפעמים של התלהמות מול העשירים, מול אנשי העסקים, מול היזמים והמשקיעים ובעלי ההון. לכן כשאני אומר "העלינו" – העלינו במידה, לא בפראות, בשיקול דעת, במחשבה תחילה. בזהירות. כי אנחנו רוצים שיטת מס יעילה, נכונה, אנחנו רוצים לגבות יותר מסים ולא פחות, אנחנו לא רוצים להבריח מסים, אנחנו לא רוצים לעודד אנשים להעלות מסים, אנחנו לא רוצים לעודד חברות לעשות תכנוני מס, ולכן הכול נעשה במידה, בשיקול דעת, ללא פופוליזם. תיקון נכון.
כשאני אומר את כל זה אני רוצה לומר עוד דבר אחד לזכותה של ועדת הכספים, ואחר כך מלה על המצב הכללי. אני מוכרח לומר, הייתי בדיון בוועדת הכספים לפני כחודש וחצי, כמו שאני נוהג בכל תחילת מושב לבוא ולפרוס את תמונת המצב הכלכלית, המקרו-כלכלית, בפני ועדת הכספים, ואני מוכרח לומר שהופתעתי מהאחריות שגילו חברי ועדת הכספים, מכל קצוות הבית, לגבי הטיפול בתקציב המדינה.
אנחנו שומעים לעתים גם מחוץ לכנסת וגם בתוך הכנסת, אפילו בתוך הממשלה, כל מיני דרישות להגדיל את תקציב המדינה בעשרות מיליארדי שקלים בשנים הקרובות. זה תמיד נורא נוח להוסיף לפה וגם לפה, וגם לפה, וגם לפה. מדינות מתמוטטות בעקבות התנהגות כזאת. אנחנו יצרנו כאן מדיניות כלכלית אנטי-משברית שונה, ועד היום הצלחנו למנוע חלק גדול מהאפקטים של המשבר הגלובלי, ולשמור על צמיחה גבוהה ועל אבטלה נמוכה, בניגוד למה שקורה באמריקה ובאירופה. חלק מזה היה בזכות המדיניות התקציבית האחראית, שהפכה את ישראל למקום, שגם רוצים להשקיע בו, נוסף על עידוד השקעות אינטנסיבי, כשאנחנו מעודדים השקעות מהעולם, בחוק עידוד השקעות הון בתוכנית ההיי-טק, להשקיע בישראל. חלק מהאחריות התקציבית שאנחנו מגלים גורם לחברות בין-לאומיות לבוא ולהגיד: ישראל מקום בטוח להשקעה, היא לא הולכת להתמוטט או לקרוס, יש פה אחריות תקציבית וכלכלית.
לשמחתי, חבר הכנסת גפני, ולהפתעתי – הטובה, כל חברי ועדת הכספים, אם אני לא טועה – ללא יוצא מהכלל, שהיו באותו דיון, תמכו באחריות תקציבית, הציעו שלא להקשיב להצעות פופוליסטיות של פריצת מסגרת התקציב, הבינו את חשיבות העניין, בעיקר בתקופה של משבר גלובלי כזה שכל המדינות חשודות ומסתכלים ובוחנים אותן אחת-אחת, איזו מדינה מתפרקת מאחריות ואולי תיקלע למשבר חובות. ואני – לפחות בנושא הזה, הגיבוי מוועדת הכספים, כולל מחברי אופוזיציה, שלא להיכנע לדרישות פופוליסטיות ולא לפרוץ את תקציב המדינה במיליארדים או בעשרות מיליארדי שקלים, זה היה דבר מרשים, תעודת כבוד לכנסת ולוועדת הכספים.
אני רוצה לסיים, רבותי חברי הכנסת - - -
מוחמד ברכה (חד"ש): אתה והם חיברתם את אותו תקציב. אתה חיברת את התקציב של קדימה.
שר האוצר יובל שטייניץ: מר ברכה, אל תפריע, לא הפריעו לך. האזנו לך, ביקשת שנאזין לך.
מוחמד ברכה (חד"ש): נכון.
שר האוצר יובל שטייניץ: אז תכבד כמו שכיבדו אותך.
מוחמד ברכה (חד"ש): זה לא חוסר כבוד. להיפך, אני מכבד אותך בזה שאני מעיר את הערות האלה.
שר האוצר יובל שטייניץ: אוקיי. עכשיו אני רוצה לומר לחברי הכנסת הנכבדים: אנחנו, בימים אלה, לאחר שלוש שנים של משבר גלובלי, באופן מוזר משהו, מוצאים את עצמנו מתפללים למען שלומה של אירופה ולמען השלמות הכלכלית של אירופה ושל גוש היורו. ... אנחנו, כמו העולם כולו, מתבוננים בקריסה הכלכלית באירופה ומקווים, כמו העולם כולו, שאירופה תחזיק מעמד וגוש היורו לא יתפרק. מדוע אני אומר את זה כאן מעל במת כנסת ישראל? כי אנחנו גם צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש, ואם גוש היורו לא יעמוד בלחץ, ויתפרק – אם אירופה תתפרק מבחינה כלכלית לרסיסים, המשבר הגלובלי עשוי להתחדש ביתר עוז, ואני רוצה לומר לכנסת שאני כבר הנחיתי את האגפים השונים באוצר להכין תוכנית מגירה, תוכנית חירום, שתהיה מוכנה לתחילת 2012, שאם אירופה תתפרק מבחינה כלכלית למרכיביה, גוש היורו יתפרק, אנחנו נוכל לעמוד בהצלחה ובכבוד בצונאמי הכלכלי שיציף את כל העולם. עשינו את זה בהצלחה בתחילת המשבר, ב-2009, ועד היום, ואם נשמור על אחריות מצד אחד, ועל תעוזה מחשבתית מצד שני, נוכל לעבור גם את המשבר אם יחזור ויתרגש עלינו. זה היום צו השעה – לגלות אחריות תקציבית, לקוות לטוב, לשמור על ההישגים של צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה, ולהתכונן גם לתסריט הקשה של משבר בעקבות ההתרסקות של אירופה. אנחנו מחזיקים אצבעות ומתפללים לכך שאירופה תמצא את הדרך לאסוף את שבריה, לשמור על לכידותה הכלכלית, קודם כול לטובתה, אבל גם לטובת העולם כולו. ישראל הקטנה היא חלק מהעולם הגדול, וזה משפיע גם עלינו. ...
היו"ר אופיר אקוניס: אני מאוד מודה לשר האוצר. כפי שאמרת, הצעת החוק לשינוי נטל המס עברה ברוב של 41, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. ואדוני שר האוצר, אני גם מקווה שחלק מראשי המחאה החברתית יוציאו הודעת ברכה כלשהי, משום שהתקבלו פה הרבה מאוד מן הרעיונות שהם חשבו להביע בשם רבים לפני מספר חודשים."אז יש לנו כאן חוק שהוא אחד המימושים הראשונים של המלצות ועדת טרכטנברג, שמביא עמו שינויים בחקיקת המס הישראלית שנראה כי יש בהם כדי להצביע על שינוי של ממש במגמת הפחתת המס הישיר על בעלי הכנסות גבוהות ותאגידים. סבבה, לא ?
יותר מזה, זה ממש נראה כאילו יש כאן המשך של מגמת הגדלת שיעורי המס על רווחי-הון. אם נתעלם מהמניעים הנקודתיים של הזמן הזה ונתבונן על 20 השנים האחרונות, אפשר לטעון שיש במדיניות המס של ישראל מגמה היסטורית של ממש שכיוונה שוויון בין המיסוי על עבודה והמיסוי על ההון. לכאורה, במעמקי המחשבה הנאו-ליברלית הישראלית מסתתר זרם רדיקלי החותר לשוויון מהותי.
אולי. אבל -
- כשזוכרים שראשיתו של החוק לשינוי נטל המס בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו–2010)(תיקון מס' 5), התשע"א-2011, שפורסמה במרץ 2011, הרבה לפני תחילת גל המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג, ושתכליתה היתה פריסת תהליך הפחתת המס על יחידים לתקופה ארוכה יותר;
- כשמעיינים בחוק ורואים שהצעדים שנוספו אליו במסגרת הדיונים בכנסת, רובם ככולם, הם המשך ישיר של תפיסה נאו-ליברלית על המותר והאסור במעורבות ממשלתית במשק;
- וכשרואים את הדרך בה שר האוצר וראש הממשלה מנסים להכתיב את דיוני הממשלה בהמלצות הועדה (דרך שכאשר אינה מצליחה היא מאריכה את המצב הקיים, אבל שאם תצליח, ספק אם תביא לשינוי מהותי במציאות הקשה של עניי-ישראל);
קשה שלא לחשוד שיותר משאושר אמש שינוי אמיתי בנטל המס של אזרחי ישראל, המשיכה מדיניות ההתייעלות הכלכלית באין מפריע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה