יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

סיפור נאו ליברלי על מרפאות אם וילד

עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מספר על הצלחה משפטית-בריאותית: עתירה לבג"ץ שכנעה את משרד הבריאות לשוב ולפתוח מרפאות אם וילד שנסגרו בשל מחסור בצוות רפואי:
על פי עדאלה, בשלהי 2009 הורה משרד הבריאות על סגירת מרפאות אם וילד בשלושת הכפרים בנגב, בנמקו: "בשל מחסור באחיות, החלטנו להפסיק קבלת קהל בתחנות קטנות ולהפנות את קהל המטופלים לתחנות גדולות וזה על מנת לעשות איגום משאבי כוח אדם הסיעודי מהמעט שעומד לרשותנו".

בעתירה, טענה עדאלה "כי סגירת המרפאות והיעדרן של מרפאות נגישות מאלץ את הנשים לנסוע מרחקים ארוכים מחוץ ליישוביהן. במקרים רבים הדבר בלתי אפשרי, בהעדר תחבורה ציבורית בתוך הכפרים עצמם ובין הכפרים לבין יישובים אחרים. לנוכח הקשיים הרבים שבהם נתקלות הנשים בנסיעה למרפאות המופעלות ביישובים אחרים, הן נאלצות לוותר על השירות. התוצאה היא פגיעה חמורה בבריאות הנשים, בבריאות העוברים ובבריאות הילדים, המגיעה לעתים קרובות לסכנת חיים. פגיעה זו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לחיים ולשלמות הגוף, לקיום מינימלי בכבוד ובזכות לבריאות." 

ככל הנראה, בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ, הסכים משרד הבריאות לשקול מחדש, והחליט על הפעלה של באופן חלקי : יום אחד בשבוע, עם שתי אחיות.

שמחתי לראות באתר משרד הבריאות שהתחנות של אל-הוואשלה ואל-אעסם רשומות כפעילות.  השלישית טרם עודכנה ונקווה שתעודכן בהקדם. 

הרקע העומד מאחורי העתירה הזו הוא טיפוסי לישראל. אומנם בנזיד של הסיפור הזה שולבו גם מרכיבים מהסכסוך הישראלי-ערבי, בדמות העימות המתמשך על עתיד צורת היישוב של הפזורה הבדואית בנגב והפליית המיעוט הערבי במדינת ישראל, אבל המרכיבים שטעמם דומיננטי יותר הם אותם אלה שעמדו מאחורי המחאה החברתית של הקיץ האחרון: מדיניות נאו-ליברלית מניעה את מקבלי ההחלטות לבצע איגום משאבים כדי להגיע ליעילות כלכלית, תוך התעלמות משיקולים קריטיים: 
  1. לעתים התוצאה של הפיכתה של מערכת ציבורית ליעילה כלכלית היא שחלק מהצרכנים, אותם נועדה המערכת לשרת, אינם יכולים יותר להסתייע בה. במקרה הזה: בגלל העדר אפשרות סבירה להגיע אל מקומות מתן-השירות. 
  2. שיקולים של יעילות כלכלית ישירה (חסכון בתקציב תחנות טיפת חלב) מביאים למדיניות כוללת שאיננה יעילה כלכלית:  כולם כבר יודעים שרפואה מונעת אפקטיבית מביאה לחסכון גדול בתקציב הבריאות. האם יש רפואה מונעת שהישגיה גדולים יותר משירותי הבריאות לתינוקות ופעוטות ? 


2 comments:

  1. האם אתה חושב שצעד כזה של סגירת מרפאות אם וילד משיקולים של יעילות כלכלית היה יכול להנקט ביישוב יהודי? מה גורם לך לחשוב שהשיקול הקריטי והדומיננטי כאן הוא שיקול היעילות הכלכלית? יש לך דוגמאות למהלכים דומים בציבור היהודי?

    השבמחק
  2. אנונימי, תודה על השאלה, שהיא אגב מצויינת.
    לא רק שצעד כזה יכול היה להינקט, אלא שהוא ננקט לא מעט ב-15 השנים האחרונות. צריך להכיר את ההיסטוריה הקרובה של תחנות טיפת חלב כדי להבין עד כמה היעילות הכלכלית היא לב הסיפור כאן. ראה למשל
    מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת (המ.מ.מ)המתאר את תהליכי ההתייעלות בין השנים 1997-2007;
    ואת מסמכי ההסתדרות הרפואית בנוגע למאבק כנגד הפרטת התחנות
    עוד ראה מסמך של המ.מ.מ מראשית העשור ,
    מסמך על קיצוצי 2003, ומסמך עדכני על המחסור הנמשך בתקני אחיות למרות כל ההבטחות...

    זה כמובן לא מפחית מעוצמת הבעיה של אפליית הציבור הערבי. ראה למשל מצב שירותי הבריאות ביישובי הבדואים בנגב , ונתונים על המצב של ילדים ביישובים .
    מצד שני, למען ההגינות, יש לציין שלא רק השלטון המרכזי מתנהל באופן בעייתי. אסור לשכוח שכל מיגזר בארץ הקשה והמורכבת הזו מתנהל במורכבויות משלו, כפי שאפשר לראות בהקשרים של סגירת תחנות לפני כמה שנים ברהט (התחנות נפתחו מחדש כמה שבועות לאחר מכן) ,
    ובדלית אל כרמל (כדאי לעיין בטוקבקים).

    השבמחק