יום שני, 18 במרץ 2019

הנימוקים יינתנו בנפרד

פסק הדין בע"ב 1866/19 פריג' ואח' נ' בן ארי ואח' בו נפסק כי תישלל זכותו (לנסות) להיבחר לכנסת של ד"ר מיכאל בן ארי הוא קצר להפתיע:

"           בית המשפט החליט ברוב דעות (כנגד דעתו החולקת של השופט נ' סולברג) לקבל בחלקו את ע"ב 1866/19 ולקבוע כי ד"ר מיכאל בן ארי מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-21. כן החליט בית המשפט פה אחד לדחות את ערעור הבחירות בכל הנוגע להתמודדותו של עו"ד איתמר בן גביר. משמעות הדברים היא כי ד"ר מיכאל בן ארי מנוע מלהשתתף בבחירות הקרובות לכנסת וכי עו"ד איתמר בן גביר יהא מועמד לכנסת בבחירות הקרובות.
            נימוקים יינתנו בנפרד."

אין זה פסק הדין הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שניתן ללא נימוקים. אבל הוא מדגים יפה - יותר מרבים מקודמיו - עד כמה דרך הפסיקה הזו איננה ראויה.

לכאורה מדובר בפגיעה בזכות להיבחר (הקבועה בסעיף 6 לחוק יסוד: הכנסת) שנעשתה בהתאם להוראות החוק. אבל הפגם הזה - העדר ההנמקה - דווקא בנוגע לזכות כל-כך חשובה במשטר הדמוקרטי - הוא, להשקפתי, פגם היורד לשורשו של הליך. 

זכות חוקתית מהמעלה הראשונה נפגעה כאן - והאזרח הנפגע איננו יודע מדוע הכריע כך בית המשפט. לא רק האזרח עצמו, כולנו - כלל אזרחי המדינה - לא יודעים מדוע בחר ביהמ"ש לפסול אזרח מלהתמודד לכנסת לראשונה מאז 1992 (אז נפסלו תנועות כך וכהנא חי). אנחנו יכולים לשער - אבל כך לא צריכה להתנהל מדינה דמוקרטית.

קל לראות את הפגמים שבסוג כזה של החלטה. 

אין זה ברור כלל מאיפה שואב ביהמ"ש העליון את הסמכות לפסוק ללא הנמקה. ייתכן שהדבר נעשה ללא הסמכה שבחוק. ההסבר כנראה יהיה שזה מכוח הסמכות הכללית להחליט. אך האם ביהמ"ש היה מאפשר לרשות כלשהיא לקבל החלטה מנהלית אבל לגבש את הנימוקים בעניין רק אחרי ההכרעה ?  

יתרה מכך. מדובר בפסיקה שאיננה יכולה להוות הלכה פסוקה שתנחה ערכאות אחרות -  כי בהעדר הנמקה הגיונה איננו ידוע. 

מדובר בפסיקה שאף איננה עומדת בלשון החוק עצמו. סעיף 63א(ה) לחוק הבחירות קובע: 
"(ה)  בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-23 שלפני יום הבחירות."
הייתכן פסק-דין סופי אם נימוקיו לא פורסמו ?

מדובר בהתנהלות של בית המשפט העליון של ישראל שהיא ספק לא-חוקתית אך בוודאות מלאה לא ראויה.

כאשר מדברים על המדרון החלקלק ועל הדרך שמדינתנו עושה בו, חשוב לזכור את התרומה שמרימים להתדרדרות הזו מוסדות החוק עצמם. אין זה ראוי שבית משפט ייתן פסק-דין ללא הנמקה בנושא כזה.

עדיף פסק-דין קצר של עמוד אחד המציג את ההגיון שהנחה בקבלת ההחלטה עצמה על פני מאות עמודים שנכתבו לאחר מעשה ובאים לתרץ החלטה שמי יידע עד כמה היא מבוססת ומעוגנת במשפט החוקתי הישראלי.

דבר אחד ברור לכולנו: שופטי העליון עצמם לא יכלו לנמק אתמול בערב עד כמה פסילתו של מיכאל בן ארי מלהתמודד בבחירות היא מבוססת ומעוגנת במשפט החוקתי הישראלי.

לקריאה נוספת


אין תגובות:

פרסום תגובה