יום ראשון, 17 באפריל 2011

על ארבעה שוטרים וארגון אחד

הזדמן לי לכתוב פעם-פעמיים בעבר בבלוג הזה על אוזלת-ידה של משטרת ישראל, בהקשרים שונים ומצערים.  שחרורם מהכלא של 4 השוטרים שהתקשורת מכנה 'הנוקמים' , בגין נסיונם לאיים ולפגוע בראש ארגון-פשע ובמשפחתו כתגובה לנסיונות של זה לאיים ולפגוע בהם ובבני-משפחותיהם, מזמן פעם נוספת.

אתחיל בתיאורו של ביהמ"ש המחוזי שדן בעניינם (דברי כבוד השופט אלרון), כפי שצוטט בפס"ד של ביהמ"ש העליון (בערעורם על העונש שפסק המחוזי):
"התמונה המצטיירת לאחר שמיעת הנאשמים ועדים אחרים שבאו בפנינו, הינה תמונה בעייתית של תפקוד המשטרה בעיר נהריה, כאשר לא ניתן מענה הולם לפעילות עבריינית חריגה בהיקפה כלפי אנשי משטרה ואנשי ציבור וזאת, לאורך מספר שנים.
ללא קשר למאמצים שהושקעו על ידי המשטרה, ומבלי להכריע איזה דרך טיפול עדיפה, הרי, 'במבחן התוצאה', מדובר בכישלון מערכתי ...
מצב דברים חסר תקדים ושערורייתי זה התקיים במדינת ישראל של שנות ה- 2000, מדינה שהינה מדינת חוק מתוקנת השוקדת על ביטחונם האישי של תושביה ...
נשגב מבינתי כיצד למעלה משש שנים הטילו גורמים עבריינים את חיתתם על עיר שלמה, מבלי להירתע מלתקוף את גורמי אכיפת החוק עצמם בנשק חם, ומבלי שאיש מהם, נכון להיום, נתן על כך את הדין. מבלי לגרוע מהאמון המלא שבית המשפט רוחש, כמובן, לאנשי רשויות האכיפה, על פניו, מצב דברים זה אינו מתקבל על הדעת ואינו עולה בקנה אחד עם התפקוד המצופה מרשויות החוק במדינה מתוקנת".
אמשיך בדו"ח של ועדה שמינה מפכ"ל משטרת-ישראל (דו"ח שלא הצלחתי למצוא עלי-רשת, לצערי) בו קבעה המשטרה, שבדקה את עצמה, כי ה-4 לא הופקרו על ידיה: (הציטוט על פי פרסומי התקשורת):
"היה פער משמעותי בין פעולות המשטרה להכרעת ארגון הפשיעה המקומי לבין המידע שנמסר לשוטרים אודות הפעילות. אף כי הדבר נבע ממידור המתחייב בפעילות חקירתית-מודיעינית, ייתכן ופער זה גרם לתחושות קשות אצל השוטרים שכביכול הארגון לא מטופל והם הופקרו".
אין מנוס מהתובנה שמדובר בסוגיה מורכבת. דומה שכבוד השופט יצחק עמית, חבר הרכב השופטים שדן בערעורם של ה-4 בערכאה העליונה (פסק הדין על הערעור ניתן בהסכמת כל ה-3), סיכם את הסוגיה היטב. אביא את דבריו הקצרים במלואם:
"

  1. בית משפט קמא ובאי כוח הצדדים התייחסו למערערים כמי ש'נטלו את החוק לידיהם'. דומני כי הגיעה העת להרהר אחר משמעותו של הביטוי 'נטל את החוק לידיו', ביטוי שנפוץ בקרב הציבור, ואנצל הזדמנות זו כדי להציע לשרש אחת ולתמיד את השימוש בו בהקשר של מעשים כגון דא. המערערים לא נטלו את החוק לידיהם, באשר החוק לא מאפשר הנחת מטעני חבלה בביתם של עבריינים. החוק מאפשר לעצור אדם, להעמידו לדין ולגזור עליו עונש והדברים פשוטים. בביטויים נוסח 'נטל את החוק לידיו' יש, לעיתים, משום רומנטיזציה של המעשה הפלילי, כאשר נגד עיני השומע והקורא עולות דמויותיהם של קלינט איסטווד כ'הארי המזוהם' או ג'ון ויין המשליט סדר במערב הפרוע.
  2. משהזכרנו את המערב הפרוע, אציין כי למקרא טיעוני המערערים עולה תמונה של תושבים המסתגרים בבתיהם בפחד ובאימה כאשר העבריינים בהם מדובר מסתובבים ברחובות העיר נהריה. גם אם התיאור דרמטי ומוגזם-משהו, התמונה המצטיירת היא של עבריינים שלא היססו לאיים על השוטרים ועל בני משפחותיהם. לא ניתן להתעלם מהרשימה הארוכה של אירועים אלימים שהתרחשו בנהריה במהלך השנים לרבות ירי טיל לאו לעבר תחנת המשטרה ומספר רב של אירועי השלכת רימונים במקומות שונים, כולל לעבר תחנת המשטרה. באחד המקרים נפצע המערער 3 שעה שנחלץ לעזרתה של אשה שנפגעה מהתפוצצות של רימון רסס - מקרה בגינו קיבל ציון לשבח - ורימונים הושלכו על ביתם של המערערים 1 ו-3, ושכנתו של המערער 3 אף נפצעה. כך נוצר בנהריה של אותן שנים מצב מיוחד במינו, עליו עמד כבוד השופט אלרון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
  3. בהתחשב בייחודיותו של המקרה, הסכימה המדינה לחזור בה מהערעור על קולת העונש, למרות שעל המערערים נגזר עונש מתון עד-מאוד נוכח המעשים המיוחסים להם. אל לעונש זה להקהות את המסר החד-משמעי שעולה מפסק דיננו. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות כאותן מדינות בהן מתנהלים קרבות וחיסולים בין שוטרים לפושעים, מתכון בטוח לאנרכיה שסופו מי ישורנו. מסר זה יש להפנים בתוך שורות המשטרה 'בלי מדוע ובלי כיצד בלי היכן ובלי איך ולמה', כך כפשוטו וללא 'קריצה' של הבנה או הזדהות עם מעשיהם של המערערים. אין לי אלא להביע תקוותי כי המקרה שבפנינו הוא הראשון והאחרון, וכי התופעה של התארגנות שוטרים לפעולה כנגד עבריינים מחוץ למסגרת המשטרתית לא תישנה במקומותינו. "
אני בספק אם אכן תימצא הדרך להשיבם לשירות במשטרת ישראל, בהתחשב בנסיבות החריגות של עניינם של ה-4 ואי-מחיקת עברם הפלילי. עם זאת, אני מקווה שתימצא הדרך לשלבם במהרה בעשיה נורמטיבית, מספקת ובטוחה במדינת ישראל.

אבל עודני מוטרד. בהתחשב בכך שהדילמה מולה הארבעה מצאו עצמם היא פרי אוזלת-ידן של רשויות אכיפת-החוק בישראל, והם את חובם לחברה כבר שילמו (יהיו שיאמרו עם ריבית, לאור שנות המאבק עם ארגון-הפשע, בהן אוימו משפחותיהם והם בכל זאת לא הרימו ידיהם ושיתפו פעולה עם הפושעים), עדיין עומדות השאלות
האם אכן המערכת באמת בדקה את עצמה ?
האם אכן הופקו הלקחים הנדרשים ?
ברור לי מה החלופה שארגון-הפשע מציע לשוטרים. מה מציעה המערכת לשוטרים הבאים שימצאו עצמם בנעליהם של הארבעה ?
בל נשכח - דו"ח המשטרה עצמו קבע שבפעולות המשטרה לא היה כדי לפגוע פגיעה של ממש בארגון-הפשיעה.

אין תגובות:

פרסום תגובה