יום שני, 24 במאי 2010

ביהמ"ש העליון לאתרי ההכרויות: כדאי לכם להתחיל לפקח על התכנים שלכם

שופט ביהמ"ש העליון אליקים רובינשטיין, כדן יחיד,
ברע"א 1700/10 דוביצקי נ' שפירא מתערב בפסק דין
של ביהמ"ש לתביעות קטנות, מכפיל את גובה הפיצויים הנזיקיים
שנפסקו לאדם שאחר פרסם פרופיל שקרי שלו באתר הכרויות,
מ-2500 ש"ח ל-5000 ש"ח.
הנקודות החשובות להתייחסות בפסק הדין-
1. סוגיית עצם האחריות בנזיקין של מפעיל אתר אינטרנט לתוכן
שהעלה צד שלישי לא נדונה בבית המשפט העליון, למרות
שבית המשפט כבר העיר לא אחת שמדובר בסוגיה מורכבת מאוד.
הסיבה לכך היתה הקביעה של ביהמ"ש לתביעות קטנות
שמפעיל האתר התרשל בכך שלא הפעיל כל מנגנון לסינון תוכן או
לבדיקת זהות המתרשמים או כל אמצעי אחר. קביעה
שהנתבע, המשיב בערעור, לא ניסה לתקוף.
2. המשיב עצמו העיד שמדובר בעוולה שמתרחשת מספר פעמים
ביום, בממוצע, באתר שלו. השופט רובינשטיין ראה בכך
נימוק לכך שעל אתרים להפעיל אמצעי זהירות, והזכיר בהקשר זה
את נוסחת Learned hand.
3. העובדה שבעניין הנדון דובר בלשון הרע שנגעה באופן שבו הוצג יחסו
של התובע לקטינות, הביאה את השופט רובינשטיין לסבור שמדובר בסוג
של פעולות ה"טעונות יחס "סינוני" מיוחד, הן מבחינת הנזק שהן משקפות
(בראש וראשונה לקטינות העלולות להיענות להן, אך גם באופן ברור
למי שמודעה כוזבת מתפרסמת בשמו, והמציגה אותו לכאורה כעבריין ואולי
כסוטה), והן מבחינת עלות מניעתן (בשונה, לדוגמה, מאימות זהות המפרסמים).
זאת - שהרי הטקסט הבלתי חוקי מדבר בעדו, ואין צורך במאמץ סינון
מתוחכם, ובטכנולוגיה מתקדמת."
4. נראה שהלכת רמי מור (שבה השופט רובינשטיין היה במיעוט) שחסמה
במידה רבה את האפשרות לחשוף את זהות המפרסם של ההודעה הכוזבת,
המעוול העיקרי בעצם, הקלה על בית-המשפט להטיל את האחריות על מפעיל האתר.
5. ביהמ"ש הבהיר "מודעה מהסוג שפורסם - אפילו הוסרה בתוך זמן קצר
יחסית, ועל כך יש לשבח את המשיב - פוגעת פגיעה קשה מאוד בשמו הטוב
של מי שפרטיו מתפרסמים." (הדגש במקור)
6. ביהמ"ש הצהיר מפורשות שהוא פועל משיקולים של "הרתעה יעילה" (פסקאות י"ב - ט"ו).

שתי הפסקאות החשובות, לטעמי, בפסק-הדין, שמהן עולה לדעתי, שלו הייתי
מפעיל אתר הכרויות, הייתי מתחיל לפקח על התכנים שמועלים לאתרי, הן
שתי האחרונות שבהן, ואני אביא אותן להלן כלשונן, ואסיים פוסט זה -
"ט"ז. ומנגד, יש לזכור כי לא המשיב הוא שפירסם את המידע הפוגע, ובסופו
של יום אין להשוות את דינו של מי שפירסם בעצמו לשון הרע, למי שלא נקט
אמצעי זהירות מתאימים כדי להבטיח שאתר בבעלותו לא יהווה במה לפרסום
כאמור. מסיבה זו אין סכום הפיצוי הנקוב בחוק איסור לשון הרע יכול לשמש
נקודת מוצא כשלעצמו. אף יש לזכור שוב, כי המשיב מיהר להסיר את הפרסום
הפוגע, והביע את צערו.
י"ז. סבורני, כי נוכח הפגיעה החמורה בשמו הטוב של המבקש, הנובעת הן מעצם
הפרסום והן מתוכנו, ונוכח שיקולי המדיניות המתייחסים גם להכוונת התנהגות
שבסיטואציה מובהקת של הרתעת חסר, יוכפל הפיצוי ויועמד
על סך 5,000 ₪. "

אין תגובות:

פרסום תגובה