יום רביעי, 2 בינואר 2019

סיפור קטן על בזבוז זמן שיפוטי , או - ככה נראית אכיפת חוק כושלת בישראל

חע"ק 65624-05-16 מדינת ישראל נ' יפרח (זהירות: הקישור מוביל לPDF) הוא סיפור קטן ועצוב על בזבוז זמן שיפוטי המעניק תמונת-מצב עצובה על אכיפת החוק הכושלת בישראל. 

ביהמ"ש דחה את בקשת מדינת ישראל לתקן החלטה קודמת - לבטל הליך פלילי ובמקום זאת להתלותו עד שוב הנאשם לישראל.
סיפור המעשה: מדובר בתיק שהיו בו 8 דוחו"ת על עבירות השלכת אשפה בציבור בשנת 2016. שני דיונים קודמים נדחו בגלל שהעד המרכזי מטעם התביעה, פקח, לא התייצב. בדיון השני, במרץ 2018, הסבירה המאשימה שהעד לא התייצב שכן יצא לחופשה משפחתית.
הנאשם הודיע שהוא עומד לטוס לחו"ל ללא מועד שיבה. הוא המציא אסמכתא לכך לבקשת ביהמ"ש.

ב-8/4/2018 ביהמ"ש ביקש לקבל עמדת המאשימה, והתריע שאם לא תתקבל העמדה - יבוטל כתב האישום.
ב-10/10/2018, חצי שנה אחר-כך, בהעדר הודעת מאשימה, ביטל ביהמ"ש את כתב האישום.

המדינה נזעקה וביקשה לתקן את ההחלטה - במקום ביטול, התליה. מין הליך שנראה בצורה חשודה כסוג של עוקף-ערעור. בקשתה נדחתה.

כבוד השופט פאול שטרק ציין בנימוקיו:
"ביהמ"ש לעניינים  מקומיים בירושלים מתמודד עם תופעה קשה של העדר הודעות/תגובות המאשימה בהתאם להחלטות ביהמ"ש. מדובר בעשרות תיקים בשבוע ועל מאות תיקים בשנה"
אבל התוצאה לא הסתכמה בכך שתיק שהיו בו 8 דוחו"ת ברירת קנס, כל אחד על סך 475 ש"ח התאדה.
עוד נקבע:

  •  "מאחר והתוצאה בתיק היא כתוצאה מחוסר מעש המאשימה, ומאחר והנאשם פנה לעו"ד אשר הגיש תגובתו לבקשה, קובע כי על המאשימה לשאת בקנס ע"ס  750 ש"ח הוצאות לטובת הנאשם" 
  • "מאחר והנסיבות בענין דנן, אינה תופעה חולפת, ומדובר בבזבוז זמן שיפוטי באופן כללי, ובעניין דנן בפרט, לאור החלטות שניתנו דנן במשך שנה, קובע כי על המאשימה לשאת בסכום של 750 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה."

אז מה היה לנו כאן ?

  • עבירות משנת 2016 עדיין בדיון משפטי שעיקרו פרוצדורה ולא מהות במהלך שנת 2018
  • אישום של 8 עבירות על ס' 7(א) לחוק עזר שמירת הסדר והניקיון (PDF!),  בשל השלכת אשפה במקום ציבורי לא התממש לכדי גזר-דין ופסק-דין בגלל כשלונות חוזרים מצד התביעה לנהל את התיק ביעילות מינימלית. 
  • הציבור נדרש לשלם לחשוד בעבירות 750 ש"ח הוצאות. (וזאת לפני האפשרות שהחשוד יבחר להגיש תביעה אזרחית בנזיקין כנגד המדינה בגין רשלנותה)
  • המדינה כמאשימה תשלם למדינה כמערכת-בתי-המשפט עוד 750 ש"ח (אקט חינוכי מעט מוזר שכנראה רק יוסיף לבירוקרטיה הכללית הלא-יעילה ושבהחלט גורם לצער על שהשופט לא בחר להטיל הוצאות אישיות על בא-כוח המדינה) 


אי אפשר שלא לחשוב על כל הזמן שהלך לאיבוד - של הפקח, של החשוד, של התביעה, של ההגנה, של ביהמ"ש, מבלי לקבל רמז עבה לאחד הגורמים הבולטים לתמונה העגומה של פני האכיפה בישראל.

הדגש הוא פשוט, והוא בדברי כבוד השופט שטרק: "ביהמ"ש לעניינים  מקומיים בירושלים מתמודד עם תופעה קשה של העדר הודעות/תגובות המאשימה בהתאם להחלטות ביהמ"ש. מדובר בעשרות תיקים בשבוע ועל מאות תיקים בשנה".

אולי מוטב שהמאשימה תימנע מלנהל כל-כך הרבה תיקים ובמקום זאת, תתמודד רק עם נטל תיקים נכחו היא תצליח להתנהל ביעילות?

אין תגובות:

פרסום תגובה