פרישתו של השר לשעבר, מאיר שטרית, מחברותו בוועדה לאיתור יועץ משפטי לממשלה, על רקע הדיון הציבורי סביב האשמות שעלו כנגדו בעבר, היא הזדמנות לראות את התגשמותו של מבחן חדש לתפקידים ציבוריים מבחן ערכי-ציבורי הדורש ממועמדים להיות נטולי רבב, לא במובן של ללא תיק פלילי, אלא במובן של ללא חשדות כלשהם.
כך התבטאו מתנגדות לחברותו של שטרית בוועדה כפי שצוטטו באתר ואלה בדיווח על הפרישה של מאיר שטרית:
' ח"כ נעמה לזימי כתבה: "פרישתו של מאיר שטרית מהוועדה לאיתור היועמ"ש מתבקשת. על החברים בוועדת האיתור למשרה המשמעותית הזו - להיות אנשים ללא כל רבב. כאן זה רחוק מלהיות המקרה ומינויו היה מטיל דופי על ההליך כולו. כל מי שהצביע בעד המינוי הזה, לקח חלק בהלבנת ההתנהגות הפסולה הזו".
יו"ר נעמת חגית פאר .. הוסיפה כי "טוב יעשו גם מקבלי ההחלטות שיפיקו לקחים מהאירוע הזה ויבינו שהמבחן במדינת ישראל של שנת 2021 הוא לא רק המבחן הפלילי אלא גם זה הערכי ציבורי - קל וחומר מקום בו מדובר בוועדה שתבחר את אחד משומרי הסף החשובים של הדמוקרטיה ושל שלטון החוק בישראל". '
קל להזדהות עם ההצהרות האלה. אחרי הכל, כולנו חפצים כי כל ממלאי התפקידים הציבוריים שלנו יהיו דמויות מופת.
אבל הסטנדרט הנגזר מההצהרות האלה הוא לא סטנדרט אפשרי בחברה אנושית, גם אם הוא מאוד רצוי.
מדוע?
כי סטנדרט הקובע רף נטול-רבב מתעלם מהעובדה שמשרות ציבור הן עניין שבמחסור, משהו שמתקיימת לגביו תחרות, ובכל מאבק יש מתמודדים. כל מה שצריך מתמודד לעשות כדי להוציא מתמודד אחר מהמירוץ הוא להפיץ שמועה.
ברור שיש מחיר לסטנדרט נמוך יותר, התובע הוכחת מהות מאחורי האשמות לפני פסילת מועמדות. אבל החלופה השניה היא ציד-מכשפות בשירותם של חסרי-המצפון. אסור שערכים חברתיים ראויים יוכלו לשמש כקרדום לחפור בו במאבקים פוליטיים ובין-אישיים.
הרי אדם איננו צריך להידרש להוכיח את חפותו.
נטל ההוכחה צריך להישאר על מפיצי-השמועות.
אחרת? אנחנו מצפים מהמועמדים לתפקידים ציבוריים להוכיח שאין להם אחות.
לקריאה נוספת
- בעוד עשרים שנה מהיום - כנגד המדרון החלקלק של פסילה לתפקיד על בסיס האשמות
- נורמה שמתפוררת לה - על הדרך שבה מתפוררת נורמה משפטית במדינת ישראל
