tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post9114194432945568776..comments2023-05-05T11:24:48.027+01:00Comments on זוטות משפטיות וענינים משפטיים אחרים: הרהורים נוגים על הטרדות והכרעות Unknownnoreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-69982025903606061412014-07-05T01:22:15.518+00:002014-07-05T01:22:15.518+00:00אחרי ההסבר אני מבין שבהקשייה הפוטנציאלית יצאת משאל...אחרי ההסבר אני מבין שבהקשייה הפוטנציאלית יצאת משאלת הדיבור היוצר לעומת הדיבור החוזר. אינני סבור שקריאה סבירה של 159(א) מאפשרת פרשנות מבחינה שכזו. לטעמי, הסעיף לא מייחס משקל כלשהוא לשאלה האם המבהיל המציא את זה או שהוא חוזר על דברים של אחרים ומה שמעניין אותו זה רק האם המבהיל עשה משהו עם זה (הסיפא של 159(א) לעניין הידיעה מבהירה היטב, לדעתי, שגם דיבור יוצר וגם דיבור חוזר נופלים בגדר הסעיף). לכן, לדעתי, אין כאן צורך בפרשנות תכליתית.<br /><br />ולחיזוק דעתי אתלה באילנות גבוהים ואזכיר שהמשנה לנשיא ביהמ"ש העליון(כתוארו אז), אליעזר ריבלין, בדיון אגבי בסעיף 159 ציין כי "יסודות עבירה זו תואמים יפה את האילוסטרציה הנודעת על אדם הצועק 'שריפה' בתיאטרון מלא" (<a href="http://elyon2.court.gov.il/files/08/830/073/P12/08073830.P12.pdf" rel="nofollow">(זהירות - קובץ פי.די.אף)דנ"פ 7383/05 אונגרפלד נ' מ"י</a>, פסקה 11 לדבריו בעמ' 11 לפסק-הדין).Gilhttps://www.blogger.com/profile/06225265327226697805noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-35561314108971632082014-07-04T01:04:30.764+00:002014-07-04T01:04:30.764+00:00אכן , הגדרת הפרסום בחקיקות שונות מתאימה אכן , וגם ...אכן , הגדרת הפרסום בחקיקות שונות מתאימה אכן , וגם לשיחות טלפון כמובן . אני בהקשייה הפוטנציאלית לא התכוונתי לבעיתיות או לאי המיתאם בין שיחת טלפון לבין הגדרת התיבה - פרסום ....בחקיקות שונות , אלא : <br /><br />שעל פי פרשנות מילולית בסיסית , סעיף 159 (א ) מוציא לכאורה מתחולה , את הדיבור הישיר של העבריין , ומתכוון למעשה ל - אמרה , שמועה , או ידיעה , שלא הוא מכונן אותה , אלא הוא רק מפרסם אותה ברבים , משמע - ניתן לטעון לכאורה שיסוד הדיבור והשיחה לא רלבנטיים ( כפי בשיחת טלפון , ולא ששיחת טלפון אינה פרסום ) . <br /><br />אבל שוב , פרשנות תכליתית , יכול להפיל בגדריה שיחת טלפון או אמרה ישירה של העבריין . תודה אל רוםnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-17324226475225201692014-07-03T00:12:36.052+00:002014-07-03T00:12:36.052+00:00תודה על ההערה!
השאלה מה רלוונטי יותר או פחות היא...תודה על ההערה!<br /><br /> השאלה מה רלוונטי יותר או פחות היא כנראה עניין של טעם וריח, ואני נשאר בהעדפתי את 275. עם זאת,להבנתי את סעיף 159 הוא בהחלט חל גם על שיחות טלפון, וראה את ההגדרות "פרסום" ו"פרסם" בסעיף ההגדרות, 34כד, בחוק העונשין: <br /> "פרסום" - כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשוים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;<br /> "פרסם" –<br />(1) בדברים שבעל פה - להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;<br />(2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה - להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;<br />Gilhttps://www.blogger.com/profile/06225265327226697805noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-852911575837883073.post-68992194313527459652014-07-01T22:21:02.295+00:002014-07-01T22:21:02.295+00:00תודה על הפוסט . אפשר לחשוב גם על סעיפים מקוד העונש...תודה על הפוסט . אפשר לחשוב גם על סעיפים מקוד העונשין , אפילו יותר רלבנטיים , הנה : <br /><br />159.(א)המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים. <br /><br />הבעיה רק , שעל פי הפרשנות המילולית של הסעיף , מדובר בפרסום או שיעתוק של שמועה או ידיעה , ולא שיחת טלפון מטרידה מפי הגבורה גופא ( העבריין או המטריד ) . אבל , פרשנות תכליתית יכולה בשקט להפליל במקרה דנן . תודה <br />אל רוםnoreply@blogger.com