מה הופך אדם להיות כשיר כמועמד לנשיאות המדינה שלנו ?

מצאתי עצמי משיב בפייסבוק לשאלה מה הופך אדם להיות כשיר כמועמד לנשיאות המדינה שלנו בהקשר למועמדות של מרים פרץ. 

חוק יסוד: נשיא המדינה קובע בסעיף 4 שכל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה.


התפקיד הוא תפקיד ייצוגי מעיקרו. כלומר, אפשר להניח שהמועמדים אמורים להיות אזרחים שיכולים לייצג את המדינה בכבוד.


בהתחשב בדרך שבה נשיאים כמו עזר ויצמן (בעניין קבלת הכספים במהלך כהונתו כח"כ ושר) ומשה קצב (בעניין האישומים בעבירות מין) הטילו קלון על התפקיד (ועל המדינה), כל אחד בדרכו, הרף הנדרש לתפקיד ירד מאוד.


מרים פרץ היא אשת חינוך, עולה ממרוקו, ממפוני סיני. מאז נפילת שני בניה היא 'פרצה' לתודעה הישראלית, בדומה לרבקה גובר לפניה, ואף זכתה בפרס ישראל על פעילותה לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית. 


אם המבחן למועמדות לנשיאות הוא ייצוג של הערכים הישראליים במיטבם - האם יש ספק שמרים פרץ היא מועמדת מעולה?

אם המבחן למועמדות לנשיאות הוא קונצנזוס - נדמה לי שהיא מועמדת טובה יותר מכל האחרים. 

אם המבחן למועמדות לנשיאות הוא עסקנות פוליטית - היא מועמדת גרועה מאוד. 

למרבה הצער, כנראה שזה המבחן המכריע היום.

העובדה שנשיאות מדינה ישראל הפכה למועדון סגור לפוליטיקאים - היא לא חוק. היא לא הכרח. היא בחירה. 

האומנם זו הבחירה הטובה ביותר עבור ייצוג מדינתנו ? 

שביתת האזהרה הזו חשובה במיוחד

 אם לא היה שינוי של הרגע האחרון, ההסתדרות הרפואית הישראלית תשבות היום שביתת אזהרה: 

אם נצטט את ההודעה של הר"י כמות שהיא: 

"מדובר בשביתת אזהרה כאות מחאה על ההתנהלות השערורייתית של משרד האוצר בשבועות האחרונים, הכוללת פגיעה בתנאי העבודה של המתמחים בפתולוגיה, כוונה לגרוע 600 תקנים של רופאים ורופאות שניתנו בשנה החולפת, ופרסום טענות מכפישות ומחוסרות כל יסוד בדבר חריגות שכר לכאורה של רופאי קופ"ח כללית.:

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי הסביר מה מטרת האזהרה:

"מצער מאוד לראות שדווקא בישראל, בה מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים בראשה הגיעו להישגים כל כך משמעותיים בתקופת הקורונה, ממהרים לאמץ גזירות, שינויים בתנאי העבודה והסרת תקנים. כל זה בשעה שבמדינות המערביות אנחנו רואים יותר השקעה בבריאות לרבות שורה של הסכמים שהיטיבו עם תנאיהם של עובדי הרפואה. לא ייתכן שבערב נדליק משואות, ובבוקר נלחם בגזירות".

כבר כתבתי בבלוג הזה על מצב מערכת הבריאות הישראלית לא אחת: על מלחמתו של משרד הבריאות בשר"פ תוך שהוא מתעלם מהמציאות התקציבית המרעיבה שבה מתרחש "תהליך הרסני שסופו הפיכת בתי החולים הציבוריים למרכזי טיפול לעניים בלבד"; על המחסור הכרוני במיטות (מחסור מתוכנן, במכוון ובמודע על ידי משרד האוצר); על התורים הארוכים לבדיקות; על כשלי הטיפול בקורונה בשל הגישה הנאו-ליברלית של ממשלתנו לתחום הבריאות. כולנו יודעים שחלק גדול מאוד מנזקי תקופת הקורונה בשנה האחרונה נבעו מרמת-התקצוב הנמוכה של מערכת-הבריאות שלנו. אם היא היתה מתוחזקת ברמה טובה יותר, היא היתה יכולה לעמוד בעומסים גבוהים יותר, ואפשר היה להימנע מהסגרים. משום מה, הקשר הכלכלי הפשוט הזו - מערכת בריאות איתנה היא הכרח ומגן למשק מודרני - לא נתפש על ידי משרד האוצר הישראלי. גם התובנה שיכלה המגפה ללמד את כלכלני המשרד - בדבר בעיות בריאות שאי אפשר לצפות שהאזרחים יתמודדו איתן בעזרת הרפואה הפרטית - גם היא לא נקלטה. 

אז מה נשאר לנו? חוץ מהתקווה שאולי שביתת-האזהרה של הר"י תשיג משהו, ושאולי אולי נבחרי-הציבור שלנו יפתיעו אותנו בהפקת-לקחים משנת-הקורונה, נותר החשש. 

החשש המר - מפני השיעור שהקורונה עוד עלולה ללמד אותנו בשנים הקרובות. לקחי מגיפות העבר הם פשוטים: מגיפות באות בגלים. והגל השני הוא לרוב חמור וקשה מהראשון. החיסונים הם אמצעי רפואה מונעת מעולה, וחשוב שישראל תצטייד בחיסונים לקראת המוטציות הבאות. אבל חשובה לא פחות ההבנה שיתכן שנמצא את עצמנו בעיצומו של גל שני שיתקדם בקצב ובהיקף כאלה - שהחיסונים לא יוכלו להוות לו מענה מהיר מספיק. ואז - אז נהיה תלויים באיתנות מערכת הבריאות שלנו. זו שמשרד האוצר שלנו מבקש לשוב ולהחליש, לשוב ולהרעיב, לשוב ולהחזיר למצב של אי-ספיקה כרוני. 

לכן שביתת האזהרה הזו חשובה כל-כך. והלוואי שתצליח.