יום שלישי, 6 באפריל 2021

יש להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה על מי שבאמת יכול לקבוע את זהות ראש-הממשלה הבא

ושוב אני מוצא עצמי כותב פוסט שיישמע מוכר לקוראיי הנאמנים. בעקבות הבחירות לכנסת ה-24נשיא המדינה שמע היום המלצות בנוגע להטלת התפקיד להרכיב ממשלה. ומההמלצות כפי שפורסמו מסתמן קושי בהקמת ממשלה יציבה, לכידה, שיש לה עתיד פונקציונלי לפניה, מהסוג של ממשלה מושלת - כזו שכל מדינה מתוקנת נזקקת לה. 

לנשיא כזכור, סמכות רחבה מאוד בנושא. סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה העוסק בהטלת התפקיד להרכיב ממשלה קובע: 

"(א) משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה - בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

(ב) נתקיימה ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים שתיוצגנה בכנסת החדשה.

(ג) סעיף זה לא יחול על כינון ממשלה בעקבות הבעת אי אמון לפי סעיף 28 או בעקבות הגשת בקשה לנשיא המדינה לפי סעיף 29(ב), ויחולו ההוראות המפורטות בסעיפים האמורים."

הסעיף איננו קובע שעל הנשיא להטיל את התפקיד על מי שקיבל את המספר הרב ביותר של ההמלצות. גם לא על ראש הסיעה הגגדולה ביותר. סייג אחד ויחיד מגביל את שיקול דעת הנשיא: הסכמת מקבל התפקיד. 

משתמע מההתייעצות שעל הנשיא להסיק מההמלצות למי יהיה סיכוי לכונן ממשלה חדשה. ואולם, בהקשר הזה לנשיא שיקול דעת רחב מאוד. ובהתחשב בשנתיים שחלפו, ובהתחשב בהתפרקות הממשלה האחרונה ובנסיבות התפרקותה נראה כי יידרש מנשיא המדינה להפעיל כאן שיקול דעת יצירתי, אם ברצונו לתת לעם היושב בציון סיכוי סביר לקבל ממשלה מכהנת שתמלא את ימיה. 

להשקפתי, אין חדש תחת השמש. בעיית המשילות הישראלית עקב הקואליציות הלא-מאוזנות מוכרת וידועה ונדרש לה פתרון יצירתי. 

 כתבתי בשנת 2013:

"תודו שהטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הקטנה ביותר בבחירות (על פי תוצאות האמת הזמניות), שאול מופז, יכולה לטלטל את כל המערכת הפוליטית החדשה לכדי נכונות לשיתופי-פעולה מרחיקי לכת, ובכלל זה רוטציה בראשות-הממשלה בין ראשי שתי הסיעות הגדולות, ולו רק כדי למנוע את האפשרות של היווצרות גושים חדשים שאת תוצאות-היערכותם מי ישורנו..."

כתבתי בשנת 2016:

"הרי ממילא, כל אדם בר-דעת רואה שאם תוצאות המדגמים יהיו תוצאות האמת, יהיה זה משה כחלון שיכריע את זהות ראש הממשלה הבא. אם זה המצב המעשי, מדוע לא ינסה נשיא המדינה להטיל על כתפיו את תפקיד הקמת הממשלה הבאה? או במילים אחרות - אולי הגיע הזמן לנסות להרכיב קואליציה שאיננה נשענת על אחת הסיעות הגדולות אלא על לשון המאזניים עצמה?"

כתבתי בשנת 2019

"נשיא מדינת ישראל יכול לנער את המערכת הפוליטית כולה מהקיפאון הזה בצעד אחד פשוט: לתת ללשון המאזניים הברורה - על פי המדגמים - אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו - להיות האיש שירכיב את הממשלה הבאה. הנשיא, המנסה לעודד אחדות בעם, בוודאי יזכור דבר אחד העומד לזכותו של ליברמן - הוא הרי הבטיח לכפות ממשלת אחדות."

והנה, בסיבוב הבחירות הזה, הרביעי בשנתיים האחרונות, נוכח שיאו של משבר המשילות המתמשך אליו נקלעה ישראל, זכה  נשיא המדינה לקבל המלצות מגוונות במיוחד. שלושה מועמדים מומלצים - בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט - אבל איש מהם איננו בעל מספר המלצות שיאפשר לו הקמת ממשלה חדשה בקלות רבה. יותר מכך, נתניהו שזכה למספר ההמלצות הגדולה ביותר, הוא גם זה שלגביו הובעה עמדה ברורה ביותר על ידי כמעט חצי-העם - שהצביע למפלגות שהצהירו כי הוא איננו צריך להיות ראש-הממשלה.  


דעתי ידועה באשר לכך שאין להטיל התפקיד להרכיב ממשלה על נאשם בפלילים, מאחר ולא יתכן שהוא יידרש לעמוד בדרישות-סף נורמטיביות נמוכות יותר מאלה שבהן יעמדו אלה שהוא ימנה לתפקידי השרים. כתבתי על כך לא אחת ולא שתיים. ממילא, קשה שלא להתרשם לרעה מהבחירה של ראש הממשלה נתניהו שלא לחוקק חוק-תקציב כששוקלים את הצורך של ישראל בממשלה יציבה ומתפקדת ומבקשים לתהות שוב ברעיון הענקת התפקיד הרם הזה לנאשם בפלילים. 

האם לפיד או בנט יגיעו להסכמות ביניהם ? אולי. אולי לא. אבל כולנו יודעים שהשאלה מי יהיה ראש ממשלה לא תוכרע על ידי אף אחד מהשלושה - ראש הממשלה נתניהו, ח"כ לפיד או ח"כ בנט. היא תוכרע על ידי לשון מאזניים. כשבוחנים את לשון-המאזניים הפוטנציאלית לזכות בתפקיד להרכיב ממשלה, נדרשות לה שתי תכונות מפתח חיוניות להשקפתי: 

  • היכולת והנכונות לחולל מהפכה בתפישות הישראליות על קואליציות  (תפישות שהביאונו עד הלום). 
  • חיוניות מספרית מובהקת - כלומר, אלה שבלעדיהם לא תיתכן הקמת ממשלה בישראל. 

הפעם, לשם שינוי, אני מבקש להציע שני מועמדים כלשון-מאזניים אפשרית לזכות בהטלת התפקיד על פי שיקול דעתו של הנשיא: 

  1. ח"כ מנסור עבאס - רע"מ היא לשון המאזניים הבין-גושית הבולטת. קשה לדעת עד כמה רע"מ תצליח ליצור בריתות, אבל אין ספק שהטלת התפקיד להרכיב ממשלה על ראש הסיעה תהיה מהלך המשקף את כוחה האמיתי. רע"מ - אם תרצה בכך - תוכל להיות ממליכת-המלכים של הבחירות האלה. דבר אחד בטוח - הטלת התפקיד להרכיב ממשלה על מנסור עבאס מובטחת לטלטל את המערכת הפוליטית ולאפשר שיתופי פעולה מרחיקי-לכת. 
  2. ח"כ גדעון סער - בהתחשב בכך שנראה שנתניהו לכוד בין הציונות הדתית מחד לבין רע"מ מאידך, כשאין לו אפשרות להקים אפילו ממשלת מיעוט אפילו אם ישכנע את רע"מ לתמוך בו נוכח עמדתה הפוסלת של סיעת הציונות הדתית , הרי שהמסלול האולי-אפשרי-תאורטית הוא ממשלת מיעוט שיקים הגוש המבקש להקים ממשלה ללא בנימין נתניהו בראשה, זה המכונה גוש השינוי. ומאחר וגוש זה נמצא כעת בסוג של משא-ומתן משונה בין נפתלי בנט לבין יאיר לפיד, ובהתחשב בכך שסיעת תקווה חדשה נמנעה מלהמליץ על מועמד זה או אחר, הרי שנראה שהיא היכולה להטות את הכף בתוך גוש השינוי ולהביא להכרעה ברורה, ובעקבותיה - אולי - למו"מ אפקטיבי יותר, שבעקבותיו, מי יודע, אולי נזכה לראות ממשלה קמה. 

ואיך שלא יהיה, אם תחשבו על טובתה של מדינת ישראל תאלצו להודות - החלופות האלה עדיפות על בחירות חמישיות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה