יום שבת, 26 בדצמבר 2020

השאלה היא: האם ממשלת בריטניה חזרה בה מתוכנית לעשות דרכון ירוק ?

נתקלתי בטענה כי ממשלת בריטניה חזרה בה מתוכנית לעשות דרכון ירוק למתחסנים בעקבות עצומה.  זו הזדמנות לחזור ולהזכיר לבדוק קצת לפני שמפרסמים משהו כשמסתמכים על מקור באינטרנט. 

התשובה בקיצור: ממשלת בריטניה לא ביטלה תוכנית לעשות דרכון ירוק - כי לא היתה לה תוכנית כזו.

התשובה באריכות-מה: 
מה שקרה הוא שתת-השר נאדים זאהאווי שתפקידו הורחב לאחרונה ונוספה לו האחריות על תוכנית החיסונים לקורונה בממלכה המאוחדת, אמר בראיון עם מינויו שבמסגרת בחינת התיאום בין הרופאים הפרטיים ושירותי הבריאות האחרים במדינה תיבחן האפשרות של מתן גישה למידע על החיסון לעוד גופים. בשאלות שעלו לאחר מכן הוא התייחס לאפשרות שתהיה אפליקציה שתאפשר למקומות כמו פאבים ומלונות לדעת אם אנשים חוסנו או לא.
זה קישור לראיון כפי שצוטט בגרדיאן. וזה מה שהוא אמר: 

"We are looking at the technology.
"And, of course, a way of people being able to inform their GP that they have been vaccinated.
"But, also, I think you'll probably find that restaurants and bars and cinemas and other venues, sports venues, will probably also use that system - as they have done with the (test and trace) app.
"I think that in many ways, the pressure will come from both ways, from service providers who'll say, 'Look, demonstrate to us that you have been vaccinated'.
"But, also, we will make the technology as easy and accessible as possible."
יום לאחר מכן מייקל גוב, שר משרד הקבינט (תפקיד שאין לו מקבילה מדוייקת אצלנו, אבל בקונסטלציה של חלוקת התפקידים בממשלה הבריטית היום כנראה הכי דומה לשר במשרד ראש הממשלה) הבהיר חד משמעית שזו לא התוכנית. אבל הוסיף שכמובן שלעסקים אינדיבידואליים תהיה את האפשרות להחליט למי הם יתנו להיכנס .
זה קישור לכתבה שציטטה את השר גוב מהבי.בי.סי בעניין מה-1 בדצמבר.


לגבי העצומה - אכן הוגשה עצומה באתר העצומות של הפרלמנט הבריטי (יש להם דבר מגניב שכזה. אזרחי הממלכה יכולים ליצור או לתמוך בעצומות כדי שהפרלמנט יתן דעתו על האמור בהן. יש בפרלמנט ועדת עצומות ( the UK Parliament's Petitions Committee) שתפקידה לדון בכל עצומה שתגיע ל-100,000  חתימות. על הממשלה להציג תשובה לכל עצומה עם יותר מ-10,000 חתימות). 

העצומה הוגשה  ב4/8/2020 בכותרת "Prevent any restrictions on those who refuse a Covid-19 vaccination"
הממשלה השיבה לעצומה הזו עוד ב11/9/2020 בתשובה שתמציתה:
"There are currently no plans to place restrictions on those who refuse to have any potential Covid-19 vaccine."


מדוע טענו שהממשלה חזרה בה בגלל העצומה ? מקור הטעות, ככל הנראה, בדיון שהתקיים בפרלמנט הבריטי על העצומה ב14/12. אפשר למצוא את הפרוטוקול כאן.  ולראות מה בדיוק זאהאווי אמר. נצטט מדבריו בהקשר הזה: 

"Before I address some of those complexities, I will set out the facts. First, there are currently no plans to place restrictions on those who refuse to have a covid vaccination. As my hon. Friend the Member for Carshalton and Wallington reminded us, we have no plans to introduce so-called vaccine passporting. My hon. Friend the Member for Wycombe was slightly nervous about that, quite rightly, as when I did my first interview about the issue—with the BBC, I think—I was asked about some of the technological challenges and I may have mis-spoken. I was grateful to The Spectator and TalkRadio, which allowed me to explain myself.

Mandating vaccinations is discriminatory and completely wrong, and, like my hon. Friend the Member for Wycombe and others, I urge businesses listening to this debate to not even think about that. I will explain in further detail why that is the wrong thing to do. I put on record my thanks to Professor Karol Sikora, who has many hundreds of thousands of followers, who quoted me and said I eloquently dealt with the issue. We have absolutely no plans for vaccine passporting."
קל להבין מפנייתו לעסקים לא לחשוב אפילו על חובת חיסונים שבדומה לדברי השר גוב עוד בראשית דצמבר - ממשלת בריטניה מעריכה שזה יהיה עניין שבשיקול הדעת של המקומות עצמם.

סביר להניח שעם או בלי דרכון ירוק לא רחוק היום שבו נראה תביעות בנושא מניעת כניסה של לא-מחוסנים למקומות ציבוריים בבתיהמ"ש באנגליה בדיונים לפי ה- Equality Act 2010 שלהם ובבתיהמ"ש אצלנו בדיונים לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000.

האם בתי המשפט יראו במניעת כניסה של לא-מחוסנים למקום ציבורי אפליה אסורה או יחס מותר לשונים ? 
האם הסכנה של הקורונה כמחלה מדבקת הקבועה בתוספת השניה לפקודת בריאות העם תיבחן על פי שיעור ההתחסנות של הציבור בישראל או לפי הסיכון הפוטנציאלי שהמחלה תהווה ללקוח מסויים ? 
כיצד יאוזנו האינטרסים והזכויות של האזרחים שבחרו לא להתחסן עם האינטרסים והזכויות של האזרחים שעבורם הקורונה מהווה סיכון של ממש? 

ימים יגידו.

יום שישי, 25 בדצמבר 2020

השאלה היא: האם מצב החירום בישראל בוטל בשנות ה-90 ?

נתקלתי בטענה שמצב החירום בישראל בוטל בשנות ה-90. האמת היא פשוטה (ומרירה): זה לא נכון שמצב החירום בישראל בוטל בעבר. מצב חירום על פי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (ומאוחר יותר חוק יסוד: הממשלה) מתקיים בישראל ללא הפסקה מיום הכרזתו בשנת 1948 ועד היום.

בשנות ה90 היה שינוי חקיקתי - במסגרת חקיקת חוק יסוד הממשלה החדש (ההוא של הבחירות הישירות) הועברה הסמכות להכריז על מצב חירום מסעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט  אל חוק יסוד הממשלה של אז. כיום, בחוק יסוד הממשלה הנוכחי (מ2001), הכרזת מצב חירום מוסדרת בסעיף 38. השינויים החקיקתיים האלה לא שינו את הטקס במסגרתו המשיכה הכנסת להאריך את מצב החירום מעת לעת. 

למרבה הצער, למרות היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, הוא גם צפוי להמשיך ולהתחדש בעתיד הנראה לעין (בלי קשר לקורונה). למה ? 

כי במשך השנים נחקקו חוקים רבים, שונים ומשונים (באמת באמת משונים ויודגם עוד מעט) בכל מיני נושאים מכוח סמכויות החירום של השרים השונים, ולמרבה הצער נוצר מצב שבו חקיקה לא מעטה שבעצם לא קשורה בשום צורה למצב חירום, מצאה עצמה תלויה בקיומו של מצב חירום. כי ביטולו של מצב החירום היה מביא לבטלות הוראות אלה.

אבל הודות לעתירה של האגודה לזכויות האזרח, כבר יותר מעשור שמתנהל פרוייקט של הממשלה בפיקוח הכנסת שתכליתו לבטל או לחוקק מחדש את אותם חוקים כדי לבטל את הזיקה שיש בין הוראותיהם לבין מצב החירום.

לפי דיווחים בנושא, ב2009 היו בישראל 165 צווים ו-9 חוקים שתוקפם היה תלוי במצב חירום (חלקם עסקו בנושאים שהזיקה שלהם לחירום די מביכה, למען האמת. נושאים קריטיים כמו הסדרת מכירת בשר גמל ומכירת בורקסים). כיום נשארו 5 חוקים ו-21 צווים.  בדרך, יש להודות, נעשתה עבודה רצינית ומסורה על ידי משפטני הממשלה והכנסת וחברי-הכנסת והועברו נושאים מאוד מורכבים מחקיקת חירום לחקיקה רגילה.  

זה קישור לדיון ב2017 של הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום שמדגים שלא תמיד הוועדה מצליחה לצמצם חקיקה. 2017 היתה שנה ראשונה זה זמן-מה שבו הפרוייקט להפחתת חקיקת החירום נתקל במכשול בלתי צפוי - באותה שנה נוספה חקיקה לשעת חירום ! (שכמובן עסקה בסוגיה שיהיו שיגידו שיותר משהיא סוגיה של חירום היא סוגיה אחרת - באותו מקרה בדיני עבודה - אבל ככה זה בישראל)

ולמתעניינים, איך נראה התהליך בשנת 2020? 

  1. קישור להצעת הממשלה להכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה לתקופה של שנה אחת
  2. קישור להודעה לעיתונות של הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט לעניין הכרזה על מצב חירום
  3. קישור לההודעה לעיתונות על החלטת מליאת הכנסת 
  4. ולמיטיבי הלכת - קישור לדיון ולהצבעה במליאת הכנסת  על הארכת מצב החירום (עמודים 122-166 לקובץ הוורד!)

אז יש לנו מצב חירום בישראל, והוא בעצם המצב הטבעי של מדינתנו מאז היווסדה. 

 

יום חמישי, 10 בדצמבר 2020

סיפורה של החלטת קורונה שלא התקיימה

בואו נביט יחד בהחלטה מספר  קור/82 של ועדת שרים להתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו מיום 16.11.2020 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה  תוקף  של החלטת ממשלה ביום 03.12.2020 ומספרה הוא 606(קור/82)

הכותרת של ההחלטה: נקיטת צעדים להתמודדות עם מגמות התחלואה

מה החליטו?

  1. לקבוע כי דרך ההתמודדות עם המגפה והיקפי התחלואה עד למציאת חיסונים או תרופות יעילות הינה הכלה – הורדת התחלואה ושליטה בממדיה באופן שיאפשר פתיחה מרבית של המשק והמרחב הציבורי.
  2. ועדת השרים רושמת לפניה, כי עם יציאה מהסגר ופתיחת המשק חלה עלייה במגמת התחלואה כתוצאה מהגדלת המגעים וההתקהלויות והשפעתם על מקדם ההדבקה.
  3. כדי לבלום את מגמות העלייה בתחלואה ולאפשר פתיחת תחומים נוספים במשק, יינקטו הצעדים הבאים:
    א.      הרחבה וייעול השימוש בהכרזה על "אזורים מוגבלים" – יקוצר פרק הזמן להכרזה על "יישוב אדום" כ"אזור מוגבל" ותבוצע אכיפה מחמירה ובקרה קפדנית גם על תנועת האנשים מהיישוב ואליו, לרבות לצרכים חיוניים.
    ב.      הגדלת הסיוע ל"אזורים מוגבלים" במקביל להטלת הגבלות גם על "ישובים כתומים" – בנוסף לסיוע, תקודם חקיקה להטלת סגר לילי ב"יישובים כתומים" (בנוסף ל"יישובים אדומים").
    ג.        החמרת קנסות – יושלמו הליכי החקיקה להחמרת הקנסות על מפרי הנחיות הבריאות תוך דגש על התקהלויות מכל סוג.
    ד.      קיום בדיקות במקומות עבודה – תיבחן האפשרות, לרבות באמצעות חקיקה, להתנות פתיחת מקומות עבודה, בייחוד כאלה המקבלים קהל, בקיום בדיקות תדירות.
    ה.      שימוש בכלים דיגיטליים לייעול מאמצי קטיעת שרשראות ההדבקה – שר המדע והטכנולוגיה ושר ההשכלה הגבוהה והמשלימה יציגו לוועדת השרים המלצות בנושא.
  4. מערכת החינוך – ביום שלישי, 24.11.2020, תחדש מערכת החינוך את הלימודים הפרונטליים בכיתות ה'-ו' וכעבור שבוע ייפתחו גם כיתות י"א-י"ב בתנאים הבאים:
    א.      הכיתות תיפתחנה ביישובים המוגדרים "ירוקים" ו"צהובים" בלבד.
    ב.      תתבצע שליטה ובקרה על ידי משל"ט משרד החינוך לאיתור מהיר של נדבקים/מגעים וקטיעת שרשראות ההדבקה.
    במקביל, יקודמו נהלים וחקיקה לקביעת שגרה מחייבת לקיום בדיקות בקרב צוותים חינוכיים.
    שר החינוך יציג תוכנית מפורטת לאמור לעיל עד ליום ראשון, 22.11.2020, וכן יציג לוועדת השרים במהלך השבוע הבא תוכנית לפתיחת מערכת החינוך בשאר כיתות הלימוד.
  5. "איים ירוקים" לתיירות – העיר אילת ואזור התיירות בים המלח יורשו לקיים שגרת פעילות מיוחדת שתאפשר הפעלת מלונות ותיירות בהתאם לתוכנית "איים ירוקים לתיירות".
  6. מסחר
    א.      מרכזי הקניות הפתוחים (כגון רשת "ביג") ייפתחו החל מיום שלישי, 17.11.2020 ובהתאם לתנאים שנקבעו לחנויות הרחוב.
    ב.      נציגי הקניונים, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה יגבשו מתכונת לפתיחה מצומצמת ניסיונית ("פיילוט") שתאפשר פיקוח אפקטיבי על מילוי הנחיות משרד הבריאות וצמצום מגעים והתקהלויות. מועד פתיחת הקניונים ייקבע בכפוף להצלחת הפיילוט. בבחינת הפיילוט ייכללו גם השווקים.
  7. משרד הבריאות יגבש המלצות לצעדים נוספים להורדת רמת התחלואה ויציגן לוועדת השרים בתוך שבוע, עד ליום 23.11.2020.
  8. יובהר, כי במקרה של עלייה מהירה/משמעותית בתחלואה יבוטלו ההקלות. 
  9. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה והתעשייה יפעלו במשותף עם התאחדות התעשיינים להגדלת מספר הבדיקות במקומות העבודה.
  10. נושאים המחייבים הסדרה באמצעות התקנת תקנות, יובאו לאישור ועדת השרים.

הסעיף שמעניין אותנו כרגע: סעיף 8. בואו נקרא אותו יחד, לאט:

יובהר, כי במקרה של עלייה מהירה/משמעותית בתחלואה יבוטלו ההקלות.

ומה מצבנו? 

אם נתבונן על עדכוני מכון וייצמן, נראה תמונה מצערת. ביום שני, ה-02 בנובמבר התקבל האיתות הראשון על עצירת הירידה במגמת התחלואה בעקבות הסגר השני. דווח על 652 נדבקים חדשים בקורונה. ביום חמישי, ה- 26 בנובמבר התגלו יותר מ-1,000 נדבקים חדשים בקורונה בישראל. זה היה הנתון היומי הגבוה ביותר מאז 21 באוקטובר ואיתות ברור לכך שישראל במגמת עלייה ברורה. העליה מהירה בתחלואה המשיכה מאז. 

כך זה נראה בשבוע האחרון:  

  • 9/12 בשעה 18:00 : "אתמול נרשמו לפחות 1,723 חולים חדשים בארץ. מקדם ההדבקה עומד כעת על 1.24, וזה אומר שמספר החולים עלול להמשיך לעלות בקצב מואץ. "
  • 8/12 בשעה 18:00: "התחלואה בישראל ממשיכה לעלות והבוקר דווח על 1,838 נדבקים חדשים אתמול, המספר הגבוה ביותר מ-14 באוקטובר"
  • 7/12 בשעה 18:00: "1,259 נדבקים בקורונה אובחנו אתמול בישראל, המספר הגבוה ביותר ליום ראשון בשבוע מאז 11 באוקטובר. "
  • 6/12 בשעה 18:00: "לאחר שלושה ימים רצופים עם מעל 1,500 חולים חדשים ביממה, נמצאו אתמול בישראל "רק" 988 חולים חדשים, אך חשוב להזכיר שאתמול היה יום שבת ומספר הבדיקות היה נמוך בהתאם, רק כ-25 אלף מהן ואחוז החיוביים עמד על 3.9%, גבוה אפילו יחסית לשבתות האחרונות. למעשה זו השבת עם הכי הרבה נדבקים מאז ה 3.10 אז נספרו מעל 2,500 נדבקים בשיא גל התחלואה השני."
  • 3/12 בשעה 18:00 : "פחות 1,568 חולים חדשים התגלו אתמול בישראל, הכי הרבה מאז ה-15.10"

כלומר, 3 ימים אחרי קבלת ההחלטה שבנדון כבר היה ברור שיש עליה. 

בזמן בו החלטת ועדת השרים קיבלה תוקף של החלטת ממשלה - כבר היה ברור שיש לנו "עלייה מהירה/משמעותית בתחלואה ".

ומה עשתה הממשלה נוכח המציאות הזו ? סעיף 8 לא קויים. לא היה ביטול של חלק מההקלות ושל חלק מהרחבת הפעילות. יתרה מכך, הממשלה המשיכה והרחיבה את ההקלות:

למה הממשלה פועלת כך ? למה היא מתעלמת מהחלטותיה היא ? 

קשה שלא לשער שחלק מהתגובה הממשלתית נובע, מהידיעות על הגעת החיסונים לישראל ועל כך שההיקף שיסופק לישראל גבוה מהצפוי מראש. צר לי להיות משבית-שמחות, אבל השמחה היא בבירור מוקדמת מדי. הרי לפי הפרסומים, כדי להגיע לאפקטיביות של מעל 90% נדרשות שתי מנות, בפער של חודש. כלומר, גם אם לא ישתבש דבר, והחיסונים שהוזמנו מפייזר יגיעו בהיקף גבוה במהלך דצמבר, הרי שהאור בקצה המינהרה צפוי, עבור האוכלוסיה שתזכה להתחסן - רק במהלך פברואר. עד אז - כל מה שיש לנו כדי למנוע תחלואה גבוהה וקריסת בתי-חולים: אלה ההגבלות שמלוות אותנו מאז מרץ. וגם אז, רק חלק מהציבור יחוסן, ומה עם שאר הציבור ? 

ראש הממשלה, בהצגה יפה של נחשון לפני המחנה המבקש להפיג חששות מחיסון שפותח זה עתה, הבטיח שיהיה הראשון שיקבל את החיסון. השיח כמובן יפה מאוד - הוא רוצה לתת דוגמא אישית. אבל קשה שלא להתרשם מתוצאת הלוואי הזו - אנשי הציבור המורמים מעם יזכו להגנת החיסון - ומה עם כל האזרחים האחרים שהיו שמחים לקבל חיסון ? מתי הם יקבלו אותו ? ועד שיוכלו לקבלו - כיצד תשמור עליהם הממשלה ? 

בהתחשב בכך שאנשי הציבור היושבים בממשלתנו יודעים כל זאת, נראה שממשלת ישראל מתקדמת ביודעין אל עבר סגר שלישי. הרושם הזה מתחזק מהחדשות על ההחלטה להימנע מהיערכות מיוחדת נוכח חג החנוכה המתחיל הערב ואיתו הפוטנציאל הגדול למפגשים משפחתיים בציבור היהודי שבמהלכם עלולים להידבק רבים (כפי שהיה בפורים). 

שר הבריאות אדלשטיין הודיע 'כי הוחלט לוותר על הטלת הגבלות נוספות במהלך החג. "אנחנו משאירים את המגבלות הקיימות, נעשה קמפיין הסברה ונבקש לא להתארח בחנוכה", אמר. "אנחנו מבקשים לקבוע כי כאשר מקדם ההדבקה יגיע ל-1.32 או כאשר נגיע ל-2,500 נדבקים ביום נעבור להגבלות 'ריסון מהודק' לתקופה של שלושה שבועות. אם לאחר מכן מקדם ההדבקה לא ירד - נצטרך להגיע לסגר" '.

אחרי שהממשלה בחרה לוותר על הפטנט של סגר לילי (וטוב שכך, נוכח ההערכות לגבי חוסר-האפקטיביות של האמצעי הזה ) היא עמדה בפני אחת משתי ברירות: הדרך הקשה, של החמרת הגבלות בהתאם לרמת התחלואה העולה - כפי שהממשלה התחייבה שוב ושוב לעשות - או הדרך הקלה יותר מבחינת אנשי הציבור - לא להחליט. להמשיך ולחכות למצב שבו ברור לכולם שאין ברירה, ושם לאמץ את האמצעי הפוגעני ביותר. 

הבעיה היא שהדרך הקלה עבור מקבלי-ההחלטות, היא הדרך הקשה עבור הציבור. ההתקדמות הזו תביא איתה מחיר אחד ברור. אנחנו בדרך לסגר שלישי. ובדרך אליו נשלם מחיר שכולנו יודעים מהו: נדבקים רבים יותר, חולים קשים במספר גבוה יותר, ולמרבה הצער - מתים רבים יותר. את חלקם, אולי אפשר היה להציל במדיניות אחראית יותר. 

נסכם במה שהתחלנו. החלטת הממשלה 606(קור/82) היתה יכולה לעצור את עליית התחלואה שבסופה מחכה הסגר השלישי. כמה חבל שהממשלה שלנו יודעת לקבל החלטות אבל לא יודעת להוציאן אל הפועל.