יום חמישי, 5 במרץ 2020

לא כלולים ?

הופתעתי מאוד לקרוא הבוקר את הצהרתו הבאה של ראש ממשלת-המעבר, יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו:
"הכרעת העם ברורה. המחנה הציוני-ימני כולל 58 מנדטים, והמחנה הציוני-שמאלי, יחד עם ליברמן כולל 47 מנדטים. הרשימה המשותפת שמכפישה את חיילי צה"ל ומתנגדת למדינה לא כלולים".

מצד אחד, בהיבט הפוליטי, יש כאן שתי תגליות נעימות לכל מי שמגדיר עצמו כציוני (כמו כותב דברים אלה).  הראשונה -המרת רשימת יהדות התורה לציונות. אלה חדשות טובות מאוד לעם היושב בציון. חשוב מזה, התגלית השניה - ח"כ נתניהו נוקט לשון מאחדת המסווגת את כל רשימות השמאל הישראלי-יהודי כציוניות.  זה לא דבר של מה בכך.

מצד שני, עצוב לשמוע איש ציבור המרשה לעצמו לסמן כ"לא-כלולים" קבוצה שלמה, מורכבת, הטרוגנית, שיש בקרבה גם חיילים המשרתים בצה"ל, ושרובה המכריע הם אזרחים ואזרחיות נאמנים במדינת-ישראל החיים כאן כתף אל כתף עם האזרחים היהודים, ושאיש איננו מרהיב לנסות ולא לכלול אותם בכל הקשור לתרומתם לבתי-החולים, בתי המרקחת, בתי-האבות, המסחר, המסעדות, התיירות, התעשיה והבניין. אזרחים האמורים להינות מאותה הבטחה נושנה של מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין."

הדברים קשים הרבה יותר אם ניזכר בכך שאותו נתניהו עצמו הצהיר קבל עם ועדה בשנת 2012 כי לא ידע עד כמה הסבל במיגזר נורא ובשנת 2015 התנצל אותו נתניהו על אימרת 'הערבים נוהרים' במילים "אני יודע שהדברים שאמרתי לפני ימים אחדים פגעו בחלק מאזרחי ישראל, פגעו בערביי ישראל. לא היתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך".

בנימין נתניהו יודע שאזרחי ישראל ממוצא ערבי הם אזרחים לכל דבר ועניין. יש להם זכות הצבעה. הם בחרו נציגים. והנציגים האלה ראויים לשוויון מלא בפעולתם בכנסת. כולל בדיונים על הקמת הממשלה. גם אם ההכרעה בבחירות הנכונות לא נעימה לנתניהו, המנדטים שקיבלה הרשימה הערבית המשותפת צריכים להיכלל בכל מבט ומחשבה וסיכום של התוצאות.

חמור מכך, במבט המשפטי, נראה כי האמירות החוזרות האלה של בנימין נתניהו הולכות ומתקרבות אל הסף שמעבר לו יהיה ברור וחד-משמעי כי מדובר בעבירה על החוק.

למה כוונתי ?

לדעתי נתניהו עובר עבירה ברורה על סעיף 159 לחוק העונשין. סעיף זה אוסר על "פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה" וזו לשונו -

"159. (א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן."

האמירה הזו של נתניהו על כך שהמנדטים של הרשימה המשותפת אינם צריכים להיכלל בבחינת ההכרעה בבחירות היא בוודאי יכולה להפריע לשלומו של ציבור רחב ויש לנתניהו ידיעה שאין היא נכונות. לא רק מתוך הכרת המציאות שבה נשיא המדינה עתיד להיוועץ גם בחברי הרשימה המשותפת לקראת ההכרעה על כתפי מי להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה הבאה. דבריו של נתניהו מהשנים 2012 ו-2015 מלמדים זאת !

חשוב להבין שכאשר נתניהו מרשה לעצמו לעבור את העבירה הזו, כשהתנהלותו נועדת להשפיע על התהליכים של הקמת הממשלה בעקבות הבחירות, הוא גם עובר על סעיף 197 לחוק העונשין האוסר על הפרעה לבחירות.
"197. המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות - בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים."
וגרוע מכל אלה,  בהצהרה הזו, נתניהו גם עושה יותר מזה. מאחר והוא מבקש להפחית מזכותם של אזרחי מדינת ישראל שבחרו להצביע לרשימה המשותפת להשתתף בתהליך הפוליטי. והוא אינו מוצא לנכון להבחין בין הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, קשה שלא לחוש בניחוח הגזעני העולה מדבריו, ולחשוד שיש מקום לראות את העבירות שלעיל ככאלו אשר בוצעו ממניע של עוינות כלפי ציבורי אזרחי ישראל הערבים. סעיף 144ו לחוק העונשין קובע כי מניע כזה הוא נסיבה מחמירה:
144ו. (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
(ב) בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרט ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.
לפני סיום, יש להעיר שמערכת אכיפת החוק בישראל נמנעת מלהעמיד לדין אנשי ציבור ופוליטיקאים בעבירות האלה, בשם חופש הדיבור. סביר להניח שהאיזון הזה נכון ועדיף על פני מציאות שבה אנשי-ציבור יחששו להתבטא מחשש לתביעה. אבל לעתים קשה שלא להרגיש שהתדרדרות השיח הציבורי בישראל הגיעה אל השפל המחייב התערבות כזו. אחרי הכל, האם אפשר לדמיין התבטאות קיצונית יותר מזו המבקשת לקבוע שחלק מאזרחי ישראל אינם נחשבים ואינם זכאים להשתתף בתהליך הפוליטי?



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה